פרשנות | גישה קלאסית מבוססת אדם תתקשה להתמודד עם מתקפות כטב״מ

״רק יצירת מערך נ"מל"ט (נגד מל"טים) בעל דוקטרינה ברורה המשלב שימוש בבינה מלאכותית וביזור יכולות סגירת המעגלים יאפשר התמודדות עם מתקפות כטב״מ״, טוען ליאור סגל, מנכ"ל חברת עין שלישית במאמר פרשנות 

פרשנות | גישה קלאסית מבוססת אדם תתקשה להתמודד עם מתקפות כטב״מ

ליאור סגל, מנכל עין שלישית, צילום - יקיר שוקרון

השבוע דווח כי צה"ל יירט שלושה כטב"מים של חיזבאללה בדרך לאסדת גז 'כריש'. אחד הכטב"מים יורט בעזרת מטוס קרב והשניים האחרים יורטו לראשונה על ידי טילי ברק של ספינת הטילים אח"י אילת.

במקרה אחר, ועל רקע השיח הגובר והחשש ממתקפת מל"טים איראנית לפני כחודש איראן פרסמה תמונות מתוך מתקן תת-קרקעי ובו מל"טים חמושים בטילים.

אין ספק כי שדה הקרב המודרני מתקדם ללא ספק לעולם הרובוטיקה הצבאית, הכולל שילוב של כלים אוטונומיים בקרקע ובאוויר וצה"ל, לצד צבאות בעולם השימוש בכלים בלתי מאוישים גדל וישראל אף נחשבת למעצמה עולמית בתחום.

יחד עם פיתוח היכולות יש חשיבות לתת דגש גם לפיתוח יכולות הגנה מתאימות, שיגדילו את יכולת האחיזה בשטח, תוך הפחתת סיכון חיים. האיומים הגוברים בתחום לא קורים רק בישראל, אלא שמדובר על איום חוצה גבולות, שנוגע בכל מדינה. למרות כל המחדלים והאיומים הגוברים, דו"ח מבקר המדינה מתריע כי ישראל לא ערוכה להתמודדות עם איום הרחפנים.

עולם המל"טים נמצא כיום במרוץ חימוש המזכיר את מירוץ החימוש של מטוסי יירוט בתקופת המלחמה, כאשר כל צד מנסה לשפר ביצועים אל מול אמצעי הנגד של הצד השני – חלק בדוקטרינה והרוב בקפיצת יכולות טכנולוגיות. הדבר קורה לאחר שנים של הזנחת תחום 'האמצעי נגד', בשל השימוש הרב שהיה רק לצד אחד במערכות מל"טים, וכעת מתקיים מרוץ לסגירת פער זה. 

מל"טים מגיעים במגוון עצום של גדלים, מהירויות, איכויות וסגנונות המחייבים מענה מאד מגוון לכלל האיומים. רחפן צילום קטן אין דינו כרחפן היכול לשאת ראשי קרב של 5 ק"ג. בנוסף, גמישות ההפעלה והטווח של שניהם שונה לחלוטין מהמל"טים המתאבדים הנפוצים באיראן ושלוחותיה (אבאביל למיניו).

הם גם שונים ממל"טי איסוף המודעין הנפוצים בשמי ישראל ואפילו מהמל"טים הזוכים לעדנה בשמי אוקריאנה, למורת רוחם של מערכות הנ"מ הרוסיות המתקדמות ביותר.

חברת עין שלישית פיתחה יחד עם מפא"ת, משרד הביטחון מערכת להגנה מפני רחפנים ובאמצעותה ניתן לזהות מל"טים ורחפנים לפני שהם נכנסים לשטח ישראל ומאפשרת ליירט אותם. הפתרונות הנפוצים של שילוב מכ"ם, מצלמה וגלאי RF היו הראשונים להגיע בתפוצה רחבה לשוק על ידי מגוון גדול של אינטגרטורים מהאיכותיים ביותר ועד חיקויים דהויים עם אפקטיביות פיקטיבית.

אולם, פתרונות גנריים אלו – נתנו מענה במקרה הטוב כנגד רחפן "חצי ידידותי" שמשייט בגובה נוח ועושה צרות למגדל פיקוח או למל"טים בעלי פרופיל טיסה איטי בגובה נוח. מהר מאד, מערכות אלו הובסו על ידי כלים לא חדישים מצד מדינות וארגונים שונים.

כלים אלו, בגלל מחירם הזול יכלו בתפוצה רבה להוות אתגר אמיתי שהכריח אפילו מדינות מרושתות היטב כמו ישראל להשתמש במטוסי קרב להפיל אותם ובמלחמת האזרחים בסוריה היו גורם מוראלי משפיע ובאיחוד האמירויות מהוות אתגר משמעותי, לעיתים יותר מטילים בליסטיים המשוגרים מתימן. 

רק יצירת מערך נ"מל"ט (נגד מל"טים) בעל דוקטרינה ברורה המשלב אמצעים אופטיים-סורקים / מכ"מים ואמצעי נגד זולים מספיק ובתפוצה גדולה יכולים לתת מענה לשכבות החדירה השונות, כאשר הפתרונות האופטיים יודעים לחפות על החסרונות של המכ"מ ולהיפך.

תוך שימוש מובנה בבינה מלאכותית וביזור יכולות סגירת המעגלים, על מנת להתמודד עם כמות הסנסורים הרבה שמערכת כזו דורשת. מכ"ם בקרה אווירית וגישה קלאסית מבוססת אדם תתקשה להתמודד במורכבות הזירה של הפעלה נרחבת של כלים לא מאויישים כנגד כל מדינה.

אולי יעניין אותך גם