משל המערה: הצללים של הבינה המלאכותית

רובי מלודי סימפלי, מדענית נתונים בכירה ב-Data Science Group, מהנדסת ביו-רפואה ואלגוריתמיקאית טוענת שאין מה לחשוש מבינה מלאכותית. ״לפני שנתחיל לפחד מהשינוי, חשוב שנבין שאנחנו אלה ששולטים בו, ולא להפך״ 

משל המערה: הצללים של הבינה המלאכותית

קרדיט צילום: Data Science Group

“הוידאו הרג את כוכב הרדיו", שרו הבאגלס ב-1979, בשיר שהפך אייקוני בשל בחירתו לשיר הראשון ששודר ב-MTV. מילות השיר תיארו כוכב רדיו, שבקרוב לא יהיה רלוונטי בשל הופעת הטלוויזיה בעולם, והפכו את הלהקה לחלק מההיסטוריה התרבותית של עולם הוידאו-קליפים.

שיר פופ זה משקף חשש חברתי עמוק משינויים, שהיה קיים תמיד וממשיך גם בימינו, אבל אם נאמץ את השינויים ונשתמש בהם בחוכמה, נוכל להגיע לעתיד טוב יותר. 

לפני כ-12 אלף שנים, המהפכה החקלאית שנתה לנצח את חייהם של הציידים והמלקטים. היא אפשרה לבני האדם להפסיק לנדוד, להקים קהילות ולפתח ציביליזציות, למרות שהעמידה אותם בפני סיכונים של שינויי אקלים.

המהפכה התעשייתית החליפה אנשי מלאכה רבים במכונות, אך מנגד העלתה את פריון הייצור באופן משמעותי ועזרה בצמצום העוני ופערים חברתיים וכלכליים. מהפכות אלו גרמו לשינויים משמעותיים בחיי היום-יום ולמקצועות רבים להיעלם מהעולם אך גם יצרו הזדמנויות חדשות, מקצועות חדשים ופיתחו את החברה האנושית. 

פצצת האטום

המושג "בינה מלאכותית" (AI) מעורר בשנים האחרונות רגשות אמביוולנטיים מקצוות מנוגדים. מחד, ברור לכולם כי היא מקלה מאד על חיינו וכי יש לה פוטנציאל לשיפור משמעותי של חיינו בתחומים שונים, שכן כולנו כבר משתמשים ב-AI בניווט ע"י ווייז, בזיהוי שיר בשאזם או בהחלקת סרטונים בטיקטוק.  מאידך, עולים לאחרונה קולות המעוררים פחד מהטכנולוגיה. 

בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב"גארדיאן" אמר פרופ' סטיוארט ראסל, מומחה למחשוב מאוניברסיטת קליפורניה, שכתב ספר לימוד מוביל על בינה מלאכותית, כי מומחים "מבוהלים" מההצלחה שלהם בתחום, והשווה את התקדמות הבינה המלאכותית לפיתוח פצצת האטום.

השוואה זאת מעוררת חשש ופחד מכיוון שפצצת האטום מיוחסת לחורבן ולמוות בהיסטוריה, אך יש לזכור כי היישום העיקרי באנרגיה גרעינית כלל אינו צבאי והרסני אלא אזרחי, ואף מועיל וחשוב: הפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות. יתרה מכך, אם משתמשים באנרגיה גרעינית בצורה מבוקרת ואיטית היא יכולה לעזור לנו ולסביבה שלנו, שכן הכור הגרעיני אינו פולט חומרים לאטמוספירה. 

מעבר לכך, עולות טענות נוספות כנגד מודלי AI על כך שהם מפלים בתהליך קבלת ההחלטות שלהם בין מגדר, גזע ועוד. בכתבה שעלתה באותו עיתון נטען כי בוטים מבוססי AI, המשולבים בתהליך גיוס עובדים, מסננים קורות חיים באופן מוטה. 

אך על מי יש לכעוס כאשר מדובר על שורות קוד המרכיבות מודלים מתמטיים? המנוע המרכזי של ה-AI הוא המידע (דאטה) עליו היא מתבססת, הכולל תמונות, נתונים, קבצי אודיו, טקסטים ועוד – זהו דאטה אנושי השאוב מצילומי סלפי, מחירי מניות, שירים וספרים.

מידע זה מייצג מעין מראה של המתרחש בחברה שלנו בתחום מסוים. אם תוצאות האלגוריתם מוטות באופן "גזעני" או "שובניסטי", אין זה אומר שלמודל עצמו דעה קדומה, אלא כי הגיע למסקנותיו בשל הדאטה שהוא קיבל. הגורם האנושי הוא המשמעותי ביותר בהכוונת המודל ועליו לתת את הדעת על ההטיות בדאטה. 

הפחד משינוי

עוד נטען במאמרים רבים על כוחה העולה של הבינה המלאכותית, שיכולותיה עולות על המוח האנושי במגוון תחומים, עד כי היא מותירה את בני האדם תלותיים, עצלנים וכמעט חסרי ישע. אך בינה מלאכותית לא יכולה ולא צריכה להשתלט על חייהם של בני האדם, בני האדם הם אלה שבונים ומתכנתים אותה ומייעדים לה תפקידים.

היא יכולה לעזור לנו בקבלת החלטות כדי לחסוך זמן, כסף, משאבים וטעויות אנוש. לדוגמא, כאשר בינה מלאכותית משתתפת בתהליכי קבלת החלטות בתחום הרפואי, היא יכולה לסייע לרופא לאבחן מחלות בצילומי CT, MRI ואחרים.

במקום שרופא המסתכל על צילום רפואי ייקח סיכון שהוא החמיץ משהו בעין אנושית, מודל AI יכול להגיע לאבחנות, המלצות או לספק מיקוד לחלקים חריגים בצילום, שיעניק לרופא יותר מידע בזמן אמת. 

זה נכון, בינה מלאכותית כנראה תחליף אנשים במקומות עבודה אבל יש לזכור שעדיין נדרשת התערבות אדם לצורך איסוף מידע, ניתוח מידע, תכנון המודל, בקרה על החלטות, ניטור המודל, שדרוג גרסאות וכן הלאה.

כלומר, בינה מלאכותית תעזור לנו ליצור תפקידים חדשים ולפתח כישורים טובים יותר, שאולי עד היום לא היה להם מקום.  כמעט לכל שינוי מכונן יש יתרונות וחסרונות, ובינה מלאכותית לא שונה במובן זה. 

לפני שנתחיל לפחד מהשינוי ונעניק לו חשיבות גבוהה מידי, חשוב שנבין שאנחנו אלה ששולטים בו, ולא להפך. בינה מלאכותית היא בסך הכל כלי רב שכבות ומאפיינים, המוגדרים על ידי אדם.

אם נדע להשתמש בה נכון, היא יכולה להיות כלי מאוד מועיל ומשפר חיים; ואם נשתמש בה בצורה שגויה, היא תהיה חסרת תועלת. קל לנו להתלונן על כך שהווייז גרם לנו לאבד כישורים מרחביים או שהטינדר הרס לנו היכרויות אקראיות ברחוב, אבל בסופו של דבר ישנה הסכמה כללית שהחיים פשוטים יותר עם היישומים הללו. 

את ההשפעה ארוכת הטווח של טכנולוגית ה-AI וחשיבותה האמתיות נבין רק בעתיד. התווית רגולציה בתחום הבינה המלאכותית, כדי לקבוע את גבולותיה וכדי שייעשה בה שימוש אתי ומושכל, תאפשר שימוש למטרות טובות שיפתחו אותנו ואת הסביבה שלנו. 


מאת: רובי מלודי סימפלי, מדענית נתונים בכירה ב-Data Science Group, מהנדסת ביו-רפואה ואלגוריתמיקאית
 

אולי יעניין אותך גם