טסים לחו״ל? הממשלה אישרה הקמת מרכז נתוני תעופה
סוף סוף ישראל תתחיל לאסוף נתוני PNR ו-API בהתאם לתקנות אירופה והחלטת האו״ם. זאת, לאחר עיכוב של כמעט שמונה שנים בקידום ההחלטה
עמי רוחקס דומבה
| 26/06/2022
bigstock
היום (א) אישרה הממשלה את החלטה מספר 4684 להקמת מרכז נתוני תעופה לצורך קבלת מידע אישי מחברות התעופה על אודות נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל. המשמעות היא שכעת מתחילים שני תהליכים מקבילים - פרסום מכרז טכני לרכש מערכת מחשוב תומכת והליך חקיקה בכנסת. בסיום שני תהליכים אלו, המרכז יתחיל לעבוד.
במסגרת ההחלטה, יוקצו 134 מליוני ש״ח להקמת המרכז ועוד 50 מליוני ש״ח בשנה לטובת התחזוקה שלו. ״הקמת המרכז, תפעולו ואחזקתו ימומנו באופן שווה ממקורותיהם של הגורמים הבאים: שירות הביטחון הכללי, משרד ראש הממשלה (תל אביב), משטרת ישראל, רשות המסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הבריאות ומשרד האוצר.״, נכתב בהחלטה.
על הקמת המרכז ותפעולו תהיה אחראית רשות המיסים. הסיבה לכך היא שברשות המיסים הקימו לפני מספר שנים מרכז מודיעיני לצרכי גביית מיסים. לכן, יש שם את כל התשתיות הנדרשות לניהול מרכז נתוני תעופה.
אילו נתונים יאספו?
נתוני API – Information Passenger Advanced כוללים פרטים בסיסיים מאומתים המופיעים במסמכי הנסיעה של נוסע, המונפקים על ידי מדינות כגון דרכון, וכן נתונים על אודות הטיסה. נתונים אלה נאספים על-ידי חברות התעופה לצרכיהן, וכוללים בין היתר: שם הנוסע, תאריך לידה, מין, לאום, סוג תעודת הזיהוי (דרכון, דרכון זמני, ויזה) ומספרה, המדינה שהנפיקה את תעודת הזיהוי.
נתוני Record Name Passenger כוללים מידע רחב יותר, שחברות תעופה אוספות במהלך עסקיהן הרגיל, לצרכיהן, ונתונים אלה עשויים להשתנות מחברה לחברה בהתאם לצרכיהן התפעוליים. מדובר במידע אישי לא מאומת הנמסר באופן וולונטארי על ידי נוסעים בעת הזמנת טיסה.
המידע כולל בין היתר: מספר טלפון סלולרי, כתובת דוא"ל, אמצעי התשלום, כתובת למשלוח חשבונית, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה, נתוני הכבודה (מספר תיקים, משקלם), היסטוריית הנסיעות של הנוסע ועוד.
מדוע ישראל מקימה את המרכז?
ובכן, משתי סיבות. ראשונה, ביטחונית. שב״כ שאחראי על סיכול טרור ומרגלים רוצה לדעת מי מגיע לארץ בטרם הטיסה ממריאה ממדינת ניכר. יתרה מכך, נתונים אלו מאפשרים בדיקת דפוסי פעילות של אדם. בשילוב מערכת זהות ביומטרית לצילום פנים במעברי גבול , יותר קל לעלות על מרגלים או טרוריסטים.
שניה, בגלל האו״ם. החלטה משנת 2017 של האו״ם קובעת כי כלל המדינות באו״ם צריכות להקים מערכת כזו, לאסוף נתוני PNR ו-API ולשתף מדינות אחרות. זאת, מכיוון שטרור הוא תופעה חובקת עולם וחוצת מדינות. כך גם העלמת מיסים או הונאות פיננסיות.
לא רק או״ם. גם אירופה. בשנת 2004 האיחוד האירופי הסדיר בדירקטיבה את סמכות המדינות החברות באיחוד האירופי לחייב את חברות התעופה להעביר לידיהן נתוני API. בשנת 2016 האיחוד האירופי אימץ דירקטיבה בדבר השימוש בנתוני PNR לצורך מניעה, זיהוי, חקירה והעמדה לדין בגין עבירות טרור ופשיעה חמורה.
בישראל החלו דיונים נושא כבר בשנת 2014. וכמו בישראל, ההחלטה התעכבה. דיווחנו באפריל השנה כי רשות המיסים עיכבה את פרסום מכרז הרכש הטכני. מדוע? שאלה פתוחה. זאת, למרות שהמדינה שילמה למשרד ייעוץ שיכתוב את המכרז. לצד זאת, גם משרד המשפטים עיכב את הליך החקיקה הנדרש. רק ב-30.3.2022, פורסם תזכיר חקיקה מטעם משרד המשפטים.
כעת, כאמור, אישרה הממשלה בשלהי ימיה את ההחלטה להתקדם במכרז ובחקיקה. כנראה, בגלל לחץ אירופאי וגם לחץ של שב״כ לקבל את הנתונים הללו.
סוף סוף ישראל תתחיל לאסוף נתוני PNR ו-API בהתאם לתקנות אירופה והחלטת האו״ם. זאת, לאחר עיכוב של כמעט שמונה שנים בקידום ההחלטה
bigstock
היום (א) אישרה הממשלה את החלטה מספר 4684 להקמת מרכז נתוני תעופה לצורך קבלת מידע אישי מחברות התעופה על אודות נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל. המשמעות היא שכעת מתחילים שני תהליכים מקבילים - פרסום מכרז טכני לרכש מערכת מחשוב תומכת והליך חקיקה בכנסת. בסיום שני תהליכים אלו, המרכז יתחיל לעבוד.
במסגרת ההחלטה, יוקצו 134 מליוני ש״ח להקמת המרכז ועוד 50 מליוני ש״ח בשנה לטובת התחזוקה שלו. ״הקמת המרכז, תפעולו ואחזקתו ימומנו באופן שווה ממקורותיהם של הגורמים הבאים: שירות הביטחון הכללי, משרד ראש הממשלה (תל אביב), משטרת ישראל, רשות המסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הבריאות ומשרד האוצר.״, נכתב בהחלטה.
על הקמת המרכז ותפעולו תהיה אחראית רשות המיסים. הסיבה לכך היא שברשות המיסים הקימו לפני מספר שנים מרכז מודיעיני לצרכי גביית מיסים. לכן, יש שם את כל התשתיות הנדרשות לניהול מרכז נתוני תעופה.
אילו נתונים יאספו?
נתוני API – Information Passenger Advanced כוללים פרטים בסיסיים מאומתים המופיעים במסמכי הנסיעה של נוסע, המונפקים על ידי מדינות כגון דרכון, וכן נתונים על אודות הטיסה. נתונים אלה נאספים על-ידי חברות התעופה לצרכיהן, וכוללים בין היתר: שם הנוסע, תאריך לידה, מין, לאום, סוג תעודת הזיהוי (דרכון, דרכון זמני, ויזה) ומספרה, המדינה שהנפיקה את תעודת הזיהוי.
נתוני Record Name Passenger כוללים מידע רחב יותר, שחברות תעופה אוספות במהלך עסקיהן הרגיל, לצרכיהן, ונתונים אלה עשויים להשתנות מחברה לחברה בהתאם לצרכיהן התפעוליים. מדובר במידע אישי לא מאומת הנמסר באופן וולונטארי על ידי נוסעים בעת הזמנת טיסה.
המידע כולל בין היתר: מספר טלפון סלולרי, כתובת דוא"ל, אמצעי התשלום, כתובת למשלוח חשבונית, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה, נתוני הכבודה (מספר תיקים, משקלם), היסטוריית הנסיעות של הנוסע ועוד.
מדוע ישראל מקימה את המרכז?
ובכן, משתי סיבות. ראשונה, ביטחונית. שב״כ שאחראי על סיכול טרור ומרגלים רוצה לדעת מי מגיע לארץ בטרם הטיסה ממריאה ממדינת ניכר. יתרה מכך, נתונים אלו מאפשרים בדיקת דפוסי פעילות של אדם. בשילוב מערכת זהות ביומטרית לצילום פנים במעברי גבול , יותר קל לעלות על מרגלים או טרוריסטים.
שניה, בגלל האו״ם. החלטה משנת 2017 של האו״ם קובעת כי כלל המדינות באו״ם צריכות להקים מערכת כזו, לאסוף נתוני PNR ו-API ולשתף מדינות אחרות. זאת, מכיוון שטרור הוא תופעה חובקת עולם וחוצת מדינות. כך גם העלמת מיסים או הונאות פיננסיות.
לא רק או״ם. גם אירופה. בשנת 2004 האיחוד האירופי הסדיר בדירקטיבה את סמכות המדינות החברות באיחוד האירופי לחייב את חברות התעופה להעביר לידיהן נתוני API. בשנת 2016 האיחוד האירופי אימץ דירקטיבה בדבר השימוש בנתוני PNR לצורך מניעה, זיהוי, חקירה והעמדה לדין בגין עבירות טרור ופשיעה חמורה.
בישראל החלו דיונים נושא כבר בשנת 2014. וכמו בישראל, ההחלטה התעכבה. דיווחנו באפריל השנה כי רשות המיסים עיכבה את פרסום מכרז הרכש הטכני. מדוע? שאלה פתוחה. זאת, למרות שהמדינה שילמה למשרד ייעוץ שיכתוב את המכרז. לצד זאת, גם משרד המשפטים עיכב את הליך החקיקה הנדרש. רק ב-30.3.2022, פורסם תזכיר חקיקה מטעם משרד המשפטים.
כעת, כאמור, אישרה הממשלה בשלהי ימיה את ההחלטה להתקדם במכרז ובחקיקה. כנראה, בגלל לחץ אירופאי וגם לחץ של שב״כ לקבל את הנתונים הללו.
