יהודים יורים ביהודים: יום השנה לאירועי אלטלנה

במבט לאחור, ניתן להעריך כי את האצ"ל הניע רצון לשמור על יוקרתו וכוחו בתוך תהליך ההשתלבות בצה"ל. כל השתלשלות הפרשה, החל מהיציאה המאוחרת וכלה בחוסר התיאום בין בגין לאנשיו בחו"ל ועל הספינה, הובילה את הממשלה בישראל לחשוש מפני מרד

יהודים יורים ביהודים: יום השנה לאירועי אלטלנה

צילום: בנו רוטנברג, ארכיון המדינה, אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

פרסום של הספרייה הלאומית חושף את הרגעים המותחים בסיפור ספינת אלטלנה שהובילה נשק לחופי ישראל, שבועות לאחר קום המדינה, והכניסה את בן גוריון לחשש מפני ניסיון הפיכה של ממש, הקמת כוח צבאי מתחרה בצה"ל ופגיעה במרותה של המדינה. 

רבין בזכרונותיו בביטוי שהפך מזוהה עם הפרשה כולה: "יהודים יורים ביהודים". חילופי אש כבדים התנהלו בין הכוחות בחוף, ואנשי האלטלנה פתחו גם הם באש מתוך האונייה וספגו פגיעות. לאחר שכוחות האצ"ל ירו פגז "פיאט" על מפקדת הפלמ"ח, החליטו המפקדים – ורבין בראשם – לעשות מעשה לפני שהמפקדה תיפרץ, והשליכו מהגג רימונים לעבר כוחות האצ"ל, שנפגעו קשות.

אלון הציב אולטימטום לספינה, ודרש שוב כניעה ללא תנאי. לאחר פקיעת האולטימטום הורה בן גוריון לאלון לבצע ירי פגזים. הפגז השני פגע במחסן באונייה שהתלקח באופן מיידי, והאלטלנה החלה לבעור. כוחות הפלמ"ח ואנשי ההגנה לשעבר שהיו בחוף פתחו באש כבדה לעבר הספינה.

לקריאת סיפור המקרה באתר הספרייה הלאומית 

אולי יעניין אותך גם