פרשנות | לא רק עומק אסטרטגי - ישראל תלויה בירדן לייצוא גז לאירופה 

בפעם הבאה שירדן תוקפת את ישראל פומבית סביב הר הבית או יו״ש, זיכרו שהשתיקה בירושלים מהולה גם בכספי אנרגיה. ככה זה שמגזר קידוחי הגז בישראל תלוי כלכלית בשכנות שלה 

בעוד בישראל מושמעת ביקורת ציבורית כלפי מלך ירדן על הטיפול שלו במהומות הר הבית בחודשים האחרונים וסביב הסכם המים עם ירדן, במסגרתו ישראל תומכת באספקת מים לממלכה המתייבשת, כאשר מדובר בייצוא גז לאירופה - ישראל תלויה בירדן. ובמצרים. 

התלות אינה סוד. היא פורסמה רבות בעיתונות הישראלית בשנים האחרונות וגם נאמרה בפרוטוקול מס' 23 מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל מתאריך 31 במאי 2022, בנושא ״סקירת אנרגי'אן על התקדמות פרויקט מאגר כריש״. 

״הדרך לייצא היום לאירופה היא דרך מצרים. גם כדי להגיע למצרים צריך תשתיות. התשתיות שמגיעות למצרים היום הן מוגבלות וצריך להרחיב אותן. אני יודע שהממשלה, חברת נתיבי גז עובדים על הדבר הזה״, אמר בדיון שאול צמח מנכ"ל אנרג'יאן ישראל. 

״יש חלק שעובר דרך ירדן במטרה להגיע למצרים, אבל זה המקום שממנו אפשר לייצא בטווח הקצר. בטווח היותר ארוך יש כל מיני אפשרויות פיתוח, אבל שזמן ההבשלה שלהן הוא מטבע הדברים יותר ארוך ויותר מסובך. בשלבים הראשנים בוודאי הייצוא הוא דרך מצרים.״ 

הצינור הקיים מקשר את מאגרי לוויתן לירדן והוא שיתוף פעולה עם חברת האנרגיה הירדנית NEPCO. ההסכם לאספקת גז לירדן נחתם ב-2016 ואספקת הגז הראשונה מישראל לירדן בוצעה בינואר 2020. הצינור מחובר מישראל לתשתית ׳צינור הגז הערבי׳ (AGP). 

מפעילת AGP חברת FAJR, נמצאת בבעלות קונסורציום של חברות ממלכתיות מצריות. מחזיקי העניין העיקריים של AGP כוללים את חברת אחזקות הגז הטבעי המצרית (EGAS), הנדסה לתעשיות נפט ותהליכים (ENPPI), חברת פרויקטי הנפט וההתייעצות הטכנית (PETROJET), חברת הגז הטבעי המצרית (GASCO) וחברת הנפט הסורית (SPC). מחזיקי העניין במיעוט, כוללים חברות בת וחברות המבוססות בארה"ב, בריטניה, גרמניה, קנדה ורוסיה.

הצינור באורך של כ-1200 ק״מ מחבר את מצרים לירדן, סוריה ולבנון. החלק שמחבר את מאגר לוויתן בישראל לירדן באורך של 65 ק״מ, מתחבר למסוף הצינור ב-Mafraq, ירדן. הגז זורם למצרים, לעיר בשם Damietta שבה ממקום מתקן הנזלה. 

על פי נתונים שפרסמה דלק קידוחים, הגז הישראלי שמגיע ממאגר לוויתן מונזל בחלקו במתקן הנזלה Idku Terminal באמצעות צינור ישיר למצרים וחלקו הנוסף מועבר לירדן (שני צינורות שונים). הגז ממאגר תמר מונזל במתקן Damietta. במצרים קיימים שני מתקני הנזלה. 

המשמעות היא כי בנוסף לתירוץ העומק האסטרטגי בכל פעם שצץ מתח ביטחוני או פוליטי עם ירדן, ישנו גם תירוץ כלכלי. אם ישראל רוצה לייצא גז לאירופה במשבר האנרגיה הנוכחי, היא תלויה בירדן. זו כנראה הסיבה שנציגי ממשלה רשמיים ממעטים להתייחס להיבט הירדני במהומות בירושלים או ביו״ש, למרות הצעקה הציבורית לבחון את טיב היחסים בין המדינות.