״החשש ממעקב המוני באמצעות זיהוי פנים - משולל הגיון תפעולי״

חברת Corsight הישראלית מוכרת מנוע השוואת תמונות פנים למשטרות, אצטדיוני ספורט ועוד. בחברה הסכימו להתראיין והסבירו מדוע לא מוכרים את המערכת לתרחישי מעקב המוני ומדוע החשש הציבורי מזיהוי פנים אינו תואם את המציאות התפעולית של ארגוני ביטחון פנים 

״החשש ממעקב המוני באמצעות זיהוי פנים - משולל הגיון תפעולי״

bigstock

שמה של חברת Corsight נקשר לאחרונה למשטרת ישראל כספק מערכות זיהוי פנים. ובכן, למרות הפרסומים, מבהירים בחברה, הפועלת מישראל, כי ״משטרת ישראל לא רכשה או התקינה למיטב ידיעתנו שום מערכת זיהוי פנים במרחב הציבורי כפי שנרמז בפרסומים שונים״, מסבירים בחברה. 

״הסיבה לכך היא ההמתנה של המשטרה לחקיקה מסדרת שתאפשר אימוץ טכנולוגיות לזיהוי פנים בשגרה. ראינו את המחסור בטכנולוגיה שכזו בפיגוע האחרון בתל אביב.״ 

כאמור, חברת Corsight היא חברת ישראלית המפתחת מערכות זיהוי פנים. חברת בת של קורטיקה. כשני שליש מהעובדים בישראל וכך גם כל הפיתוח. מערכות החברה יכולות לרוץ על מחשב נייד גיימינג ולהריץ השוואה של מיליון פרצופים בדקה.

מדובר ביכולת עיבוד בקצה העליון של שוק זיהוי הפנים כיום. החברה אינה מחזיקה מאגרים, אלא מספקת יכולת השוואה בין תמונה המצולמת בזמן אמת לבין מאגר תמונות קיים אצל הלקוח. 

״האבסורד הוא שרשת מרכולים יכולה כיום להשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים לצרכים שיווקיים ומשטרת ישראל לאיתור פשיעה - לא״, מסבירים בחברה בראיון לישראל דיפנס. ״למשטרה מותר לעשות רק מה שמוגדר בחוק- כל השאר, פסול. נכון להיום אין חקיקה מסדרת בישראל המתירה למשטרה להטמיע מערכות זיהוי פנים. ״ 

בחברה מסבירים, כאמור לעיל, כי אינה בונה בסיסי נתונים של פרצופים, אלא הלקוח הרוכש מביא את שלו. ״אנחנו יודעים לעשות השוואה בזמן אמת. זו המומחיות שלנו״, אומרים בחברה. 

תחום מערכות זיהוי פנים נדרש להתמודד בשנים האחרונות עם ביקורת ציבורית גוברת בשל חשש לפגיעה בפרטיות. חלק מהחברות בתחום, כמו Clearview AI הואשמו ואף שילמו קנסות על איסוף פרצופים מרשתות חברתיות (סקראפינג).

חברת Oosto הישראלית (Any Vision לשעבר) בחרה להרחיק עצמה מהתחום הביטחוני, בין היתר לאחר שמיקרוסופט משכה את השקעתה מהחברה והייתה תחת ביקורת ציבורית. Oosto פועלת כיום בתחום האזרחי ומשרתת שדות תעופה, בתי קזינו, בתי חולים ואצטדיוני ספורט.   

״החברה שלנו כמדיניות מסרבת למכור מערכות ׳אח גדול׳. כאלו שעוקבות אחרי הרבה אנשים״, מסבירים ב-Corsight. ״אנחנו יודעים להריץ יותר ממיליון חשודים בלפטופ גיימרים מול וידאו חי בזמן אמת. זו יכולת שאף אחד במדינה דמוקרטית לא רוצה להפעיל על אוכלוסיות שלמות. גם לא אנחנו. 

״יש לנו וועדת אתיקה מאד קפדנית. שכרנו את מי שהיה רגולטור הפרטיות של בריטניה כדי שיכתיב לנו אילו עסקאות כדאי לקחת. והוא פוסל עסקאות שלא נראות לו. יש לו זכות וטו מלאה בהנהלה. אנחנו מוכרים בעיקר למשטרות, אצטדיונים ומגבילים ברישיון את גודל בסיס הנתונים שאפשר להשוות מולו אל מול התרחיש שמוצג לנו.״ 

בחברה מסבירים כי אם גורם בטחוני לדוגמא ירצה להריץ השוואה מול מאגר של 5000 פצצות מתקתקות - אין עם זה בעיה. לעומת זאת, אם אותו גורם ירצה לעקוב בזמן אמת אחרי כל תושבי יו״ש - זה לא יעבור ועדת אתיקה.  

לעומת זאת ״אם נתב״ג ירצה להחליף את המערכת הישנה שלו תוצרת NEC במערכת שלנו, כדי לעשות דרכון דיגיטלי ולהפטר מעמדות הבדיקה האנושיות - אין בעיה. אנו יודעים לתמוך בבסיסי נתונים של עשרות מיליוני רשומות. מערכת כמו שלנו בנמל תעופה רק תשפר את איכות השירות שניתנת לאזרחים״, אומרים בחברה.  

הפתרון של Corsight אינו מפוקח באפ״י היות שהוא מוצר פטור. לחברה יש מתחרים מאד רציניים, רוסים (VisionLabs) וסינים (SenseTime). ״צריך להבין עוד נקודה. כוח האדם האיכותי שלנו, יסרב לעבוד בחברה שמוכרת זיהוי פנים למטרות שאינן מוסריות״, מסבירים בחברה. 

״בכל המדינות שכפופות לרגולציית GDPR, אתה מחויב להגדיר בסיס נתונים של חשודים. להסביר למה הם חשודים. למי מותר לגשת למידע הזה. כמה זמן אתה שומר את המידע. גם כאשר המשטרה בארץ תקבל חקיקה מסדרת, היא תידרש להגדיר ממונה פרטיות למערכת הזו. זה תהליך. עדיין אין חקיקה ואין נהלים מתאימים במשטרה״, מסבירים בחברה. 

המערכת של Corsight כוללת מנגנוני מחיקה, כך שכל מי שאינו מעורב בפשע או חשוד בפשע - המידע שלו נמחק. המערכת גם מוודאת שהמידע שאינו מותר על פי רגולציה או חקיקה - נמחק. 

ישנה גם אפשרות לבצע אנונימיזציה של המידע - מוחקים תמונות ושומרים מטא דאטא. בצורה כזו יהיה ניתן בעתיד, אם פלוני יבצע פשע, לחקור אחורה איפה הוא היה, גם בלי לשמור את התמונה שלו. 

הלקוח מגדיר את כל ההגדרות הללו בהתאם לנהלים שלו. 

״עוד משהו שכדאי להדגיש, טמון בשאלה אחרי מי רוצים לעקוב. בימינו יש בעיה של הצפת מידע בארגוני ביטחון. עודף נתונים. מבחינת המשטרה, אם אתה אזרח שומר חוק, אתה רעש במערכת. בשביל לסרוק 10 מיליון פרצופים צריך שרת אחד, אבל את היכולת להתעסק עם 1000 התראות ביום״, מסבירים בחברה. 

״אין למשטרה יכולת כזו. היא רוצה לעסוק רק בעיקר. המשטרה ומערכת המשפט בישראל לא מסוגלים להתמודד עם כמות התראות כזו. לכן כל הטענות והחששות לגבי מעקב המוני משוללות כל הגיון תפעולי. ״

בהיבט טכני, מסבירים ב-Corsight שקשה מאד להתחמק מהם. המערכת צריכה 30 אחוז מהפרצוף ואין צורך באיבר מסוים חשוף כמו עיניים, פה או אף. רק שטח פנוי כלשהו בפרצוף. אפשר גם לזהות בזווית קשה מעל 50 אחוז. ״המצלמה שלנו יכולה להיות בגובה רב בגלל זה״, מסבירים בחברה. 

״רוב השימוש במערכת הוא ניתוח בדיעבד - לאחר אירוע, מריצים תמונה מול מאגר חשודים. אתה מריץ וידאו של פשע, כדי למצוא רוצח או אנס. נכון להיום, משטרת ישראל משתמשת באמצעים של ׳אנו באנו׳״, אומרים ב-Corsight. 

בחברה רוצים לקחת את הטכנולוגיה צעד קדימה ולהטמיע אותה במכשירי קצה. להריץ זיהוי פנים בתוך כספומט ואז לא צריך להקיש קוד. עוד פיתוח הוא בשילוב חברה אחות שעושה זיהוי קול בשם Corsound. כך ניתן לבצע אימות דו שלבי מבוסס חתימה קולית ופרצוף. 

״בראייה ארוכת טווח רשמנו פטנט בין בלוקצ׳יין לזיהוי פנים. תחשוב שאתה יכול לבחור מי יזהה אותך. האישורים נרשמים בבלוקצ׳יין. אתה מאשר למי לזהות את הפרצוף שלך ולכמה זמן. באצטדיון כדורגל, לא תהיה יותר ספסרות כרטיסים. הקנייה תחויב לפי זיהוי פנים. ״

אולי יעניין אותך גם