ראובן מרחב - סיפורו של איש מוסד ושב״כ: מהפעלתו של ויקטור גרייבסקי ועד הסיוע הצבאי לנוצרים בלבנון
ראובן מרחב, מקום במרחב, ידיעות ספרים, 2022
אפרים לפיד
| 12/06/2022
באדיבות ידיעות ספרים
מסכת חייו של ראובן מרחב, בן למשפחה שהצליחה להיחלץ בעוד מועד מגרמניה הנאצית, היא מהמגוונות בין בכירי השירות הציבורי בארץ. הוא שירת בשב״כ, במוסד, במשרד החוץ, במשרד הקליטה ובפעילויות של ארגוני העם היהודי.
בתפקידיו בקהילת המודיעין נהג לצטט את האמירה המפורסמת מהתלמוד הבבלי: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְדָבָר הַסָּמוּי מִן העין. בספר הפורס את תולדות פעילותו בארגונים השונים יש אמירות אמיצות על כמה אירועי יסוד בקורות ימיה הביטחוניים של המדינה.
תחילת דרכו במודיעין לקראת סוף 1960 היתה בשב"כ, לאחר שסיים לימודי מזרחנות באוניברסיטה העברית. בראיון קבלה לעבודה אמר לו המראיין כי על רקע ההשכלה המזרחנית נראה שהמסלול הטבעי עבורו הוא בסקטור הערבי.
מרחב הבהיר שעל אף נכונותו לשרת את ביטחון המדינה, אינו מוכן לפעול בסקטור הערבי כל עוד מתקיים הממשל הצבאי, 12 שנה אחרי הקמת המדינה. להפתעתו, התבשר כי ישנם תחומים אחרים שבהם יוכל לפעול. (ספק אם קבלת עובד חדש עם עקרונות כאלה יכלה להתקיים בימינו...).
הוא נקלט בשב"כ בתחום סיכול ריגול מזרח אירופי והיה שותף להצלחות בנושא. אחת מהן, עליו מרחיב את הדיבור בספר, היא תרומתו החשובה של ויקטור גרייבסקי, יהודי מפולין, למודיעין הישראלי. ב-1956 הצליח גרייבסקי לקבל את טיוטת הנאום של חרושצ'וב בוועידת המפלגה הקומוניסטית, בו גינה את פשעי סטאלין.
השגת המסמך נחשבה להישג היסטורי של קהילת המודיעין הצעירה של ישראל. ישראל העבירה את הטיוטה לאמריקאים והדבר עורר התעניינות עולמית. זמן קצר לאחר שעלה גרייבסקי ארצה ב-1957, יצר ק.ג.ב. איתו קשר והציע לו לפעול כסוכן שלהם בישראל.
גרייבסקי קיבל את ההצעה לכאורה, אך דיווח עליה במקביל לשירות הביטחון הכללי, שהפך אותו לסוכן כפול. פעילותו זו נמשכה כ-15 שנה וראובן מרחב היה שותף לתחילת ההפעלה.
בהמשך שירת מרחב בשלוחות המוסד במזרח אפריקה ובאיראן, בשלהי תקופת השאה. בשובו משם שובץ לרמ"ח קשרים מיוחדים ב"תבל-מזרח", אגף "תבל" במוסד, המופקד על הקשרים החסויים ועל מכלול שיתופי הפעולה עם מדינות וארגוני מודיעין בעולם הערבי עמן לא ניתן לקיים יחסים רשמיים.
התפיסה המבצעית של קשרים אלה היתה - "אויב אויבִי הוא ידיִדי". הוא הופקד על הקשר החשאי של ישראל עם המיליציות של הנוצרים בלבנון. הספר רווי פירוט אירועים והחלטות שהתקבלו בדרג המדיני והצבאי בישראל, שמאחוריהן כניעה לגחמות של חבורת בשיר ג'ומייל, מנהיג הפלנגות הנוצריות.
שינוי מכריע בהתייחסות לנוצרים חל עם מינוי שרון לשר הביטחון, ביולי 1981, עת גיבש את מדיניותו ותוכניותיו לגבי לבנון והפלסטינים - גירושם לירדן והפיכתה לפלסטין, וכריתת ברית עם לבנון העצמאית. מרחב מודה בדיעבד כי מראשית העבודה עם הכוחות הלבנוניים, ובמיוחד עם הפלנגות, היה עד לקיצוניות שלהם.
הסיוע הצבאי לנוצרים, שהוערך ביותר ממאה מיליון דולר, ניתן בציוד ובנשק, שנשלחו בדרך הים לאזור ג'וניה במובלעת הנוצרית שמצפון לביירות. כ-1,300 לוחמים נוצרים אומנו בישראל בקורסים צבאיים שונים בהדרכת צה"ל.
כבר מראשית העבודה השוטפת עם מרבית אנשי הכוחות הלבנונים, היה ברור כי בכוונתם לעשות ככל הניתן כדי להכניס את ישראל למחויבויות גדולות יותר בשירות האינטרסים שלהם, כולל באמצעות פרובוקציות יזומות שכוונו אל מתנגדיהם בלבנון ואל הסורים.
מרחב התבטא בכל פורום כי אסור לישראל להסתבך בגינם. ההוראות היו ברורות. בפועל, דברים החלו להיעשות אחרת. ראש המוסד חקה חופי הבין זאת היטב, אך אנשיו דוד דייב קמחי ואחריו ביתר שאת מנחם נחיק נבות גררו את ישראל בחסות שרון לקשר הדוק ובלתי אחראי עם הנוצרים.
לאחר מספר מקרים קיצוניים בהם פעל קמחי בניגוד להוראות המוסד הוא "נתבקש" על ידי ראש המוסד לפרוש מידית מתפקידו ב"תבל", באופן בוטה ופוגעני במיוחד. את מקומו של קמחי מילא מעתה מנחם, נחיק, נבות. צחוק הגורל, כותב מרחב, שהאיש שהחליף את קמחי, המשיך במדיניות שלו כלפי הנוצרים, ואף הרחיק לכת ממנו בקשרים אתם.
בעקבות זה החליט מרחב לפרוש מהמוסד, אף על פי שהיה אחד המועמדים להתמנות בעתיד לראש המוסד.
בגלגול מקרי, או שמא לא מקרי, חזר מרחב אל לבנון כעבור שנתיים בלבד, כסגנו של אורי לוברני, מתאם פעולות הממשלה בלבנון בתקופת שר הביטחון, משה ארנס.
בשנים 1985–1988 היה מרחב קונסול כללי של ישראל בהונג קונג משם פעל לטוויית הקשרים בין ישראל לסין טרם כינונם של קשרים דיפלומטיים.ב-1989 מינה שר החוץ ארנס את מרחב למנכ"ל משרד החוץ, אז כוננו הקשרים של ישראל עם סין עד הקמת שגרירות ישראל שם בינואר 1992.
מרחב הניח את היסודות המדיניים למבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה ב-1991. בשנה זו עבר לנהל את משרד הקליטה והוביל את מאמץ הקליטה של העלייה מאתיופיה. הוא המשיך לפעול למען קליטת עולי אתיופיה ב'פרויקט הלאומי של עולי אתיופיה' לקידום החינוך בקהילה.
פעילות ציבורית ענפה הייתה למרחב כיו"ר נשיאות 'ארגון יוצאי מרכז אירופה' מאז 2005 וחבר מועצת המנהלים של ועידת התביעות, הגוף היהודי העולמי, המופקד מאז 1951 על התביעות החומריות נגד גרמניה.
כך סוגר מרחב שנים סוערות של פעילות ציבורית ברחבי העולם הישראלי והיהודי בצמתים שבהם הוכיח תעוזה, תבונה וקשר מצוין עם העובדים אתו. ספרו משקף זאת בעניין רב.
ראובן מרחב, מקום במרחב, ידיעות ספרים, 2022
באדיבות ידיעות ספרים
מסכת חייו של ראובן מרחב, בן למשפחה שהצליחה להיחלץ בעוד מועד מגרמניה הנאצית, היא מהמגוונות בין בכירי השירות הציבורי בארץ. הוא שירת בשב״כ, במוסד, במשרד החוץ, במשרד הקליטה ובפעילויות של ארגוני העם היהודי.
בתפקידיו בקהילת המודיעין נהג לצטט את האמירה המפורסמת מהתלמוד הבבלי: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְדָבָר הַסָּמוּי מִן העין. בספר הפורס את תולדות פעילותו בארגונים השונים יש אמירות אמיצות על כמה אירועי יסוד בקורות ימיה הביטחוניים של המדינה.
תחילת דרכו במודיעין לקראת סוף 1960 היתה בשב"כ, לאחר שסיים לימודי מזרחנות באוניברסיטה העברית. בראיון קבלה לעבודה אמר לו המראיין כי על רקע ההשכלה המזרחנית נראה שהמסלול הטבעי עבורו הוא בסקטור הערבי.
מרחב הבהיר שעל אף נכונותו לשרת את ביטחון המדינה, אינו מוכן לפעול בסקטור הערבי כל עוד מתקיים הממשל הצבאי, 12 שנה אחרי הקמת המדינה. להפתעתו, התבשר כי ישנם תחומים אחרים שבהם יוכל לפעול. (ספק אם קבלת עובד חדש עם עקרונות כאלה יכלה להתקיים בימינו...).
הוא נקלט בשב"כ בתחום סיכול ריגול מזרח אירופי והיה שותף להצלחות בנושא. אחת מהן, עליו מרחיב את הדיבור בספר, היא תרומתו החשובה של ויקטור גרייבסקי, יהודי מפולין, למודיעין הישראלי. ב-1956 הצליח גרייבסקי לקבל את טיוטת הנאום של חרושצ'וב בוועידת המפלגה הקומוניסטית, בו גינה את פשעי סטאלין.
השגת המסמך נחשבה להישג היסטורי של קהילת המודיעין הצעירה של ישראל. ישראל העבירה את הטיוטה לאמריקאים והדבר עורר התעניינות עולמית. זמן קצר לאחר שעלה גרייבסקי ארצה ב-1957, יצר ק.ג.ב. איתו קשר והציע לו לפעול כסוכן שלהם בישראל.
גרייבסקי קיבל את ההצעה לכאורה, אך דיווח עליה במקביל לשירות הביטחון הכללי, שהפך אותו לסוכן כפול. פעילותו זו נמשכה כ-15 שנה וראובן מרחב היה שותף לתחילת ההפעלה.
בהמשך שירת מרחב בשלוחות המוסד במזרח אפריקה ובאיראן, בשלהי תקופת השאה. בשובו משם שובץ לרמ"ח קשרים מיוחדים ב"תבל-מזרח", אגף "תבל" במוסד, המופקד על הקשרים החסויים ועל מכלול שיתופי הפעולה עם מדינות וארגוני מודיעין בעולם הערבי עמן לא ניתן לקיים יחסים רשמיים.
התפיסה המבצעית של קשרים אלה היתה - "אויב אויבִי הוא ידיִדי". הוא הופקד על הקשר החשאי של ישראל עם המיליציות של הנוצרים בלבנון. הספר רווי פירוט אירועים והחלטות שהתקבלו בדרג המדיני והצבאי בישראל, שמאחוריהן כניעה לגחמות של חבורת בשיר ג'ומייל, מנהיג הפלנגות הנוצריות.
שינוי מכריע בהתייחסות לנוצרים חל עם מינוי שרון לשר הביטחון, ביולי 1981, עת גיבש את מדיניותו ותוכניותיו לגבי לבנון והפלסטינים - גירושם לירדן והפיכתה לפלסטין, וכריתת ברית עם לבנון העצמאית. מרחב מודה בדיעבד כי מראשית העבודה עם הכוחות הלבנוניים, ובמיוחד עם הפלנגות, היה עד לקיצוניות שלהם.
הסיוע הצבאי לנוצרים, שהוערך ביותר ממאה מיליון דולר, ניתן בציוד ובנשק, שנשלחו בדרך הים לאזור ג'וניה במובלעת הנוצרית שמצפון לביירות. כ-1,300 לוחמים נוצרים אומנו בישראל בקורסים צבאיים שונים בהדרכת צה"ל.
כבר מראשית העבודה השוטפת עם מרבית אנשי הכוחות הלבנונים, היה ברור כי בכוונתם לעשות ככל הניתן כדי להכניס את ישראל למחויבויות גדולות יותר בשירות האינטרסים שלהם, כולל באמצעות פרובוקציות יזומות שכוונו אל מתנגדיהם בלבנון ואל הסורים.
מרחב התבטא בכל פורום כי אסור לישראל להסתבך בגינם. ההוראות היו ברורות. בפועל, דברים החלו להיעשות אחרת. ראש המוסד חקה חופי הבין זאת היטב, אך אנשיו דוד דייב קמחי ואחריו ביתר שאת מנחם נחיק נבות גררו את ישראל בחסות שרון לקשר הדוק ובלתי אחראי עם הנוצרים.
לאחר מספר מקרים קיצוניים בהם פעל קמחי בניגוד להוראות המוסד הוא "נתבקש" על ידי ראש המוסד לפרוש מידית מתפקידו ב"תבל", באופן בוטה ופוגעני במיוחד. את מקומו של קמחי מילא מעתה מנחם, נחיק, נבות. צחוק הגורל, כותב מרחב, שהאיש שהחליף את קמחי, המשיך במדיניות שלו כלפי הנוצרים, ואף הרחיק לכת ממנו בקשרים אתם.
בעקבות זה החליט מרחב לפרוש מהמוסד, אף על פי שהיה אחד המועמדים להתמנות בעתיד לראש המוסד.
בגלגול מקרי, או שמא לא מקרי, חזר מרחב אל לבנון כעבור שנתיים בלבד, כסגנו של אורי לוברני, מתאם פעולות הממשלה בלבנון בתקופת שר הביטחון, משה ארנס.
בשנים 1985–1988 היה מרחב קונסול כללי של ישראל בהונג קונג משם פעל לטוויית הקשרים בין ישראל לסין טרם כינונם של קשרים דיפלומטיים.ב-1989 מינה שר החוץ ארנס את מרחב למנכ"ל משרד החוץ, אז כוננו הקשרים של ישראל עם סין עד הקמת שגרירות ישראל שם בינואר 1992.
מרחב הניח את היסודות המדיניים למבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה ב-1991. בשנה זו עבר לנהל את משרד הקליטה והוביל את מאמץ הקליטה של העלייה מאתיופיה. הוא המשיך לפעול למען קליטת עולי אתיופיה ב'פרויקט הלאומי של עולי אתיופיה' לקידום החינוך בקהילה.
פעילות ציבורית ענפה הייתה למרחב כיו"ר נשיאות 'ארגון יוצאי מרכז אירופה' מאז 2005 וחבר מועצת המנהלים של ועידת התביעות, הגוף היהודי העולמי, המופקד מאז 1951 על התביעות החומריות נגד גרמניה.
כך סוגר מרחב שנים סוערות של פעילות ציבורית ברחבי העולם הישראלי והיהודי בצמתים שבהם הוכיח תעוזה, תבונה וקשר מצוין עם העובדים אתו. ספרו משקף זאת בעניין רב.
