פרשנות | החיים כמכבסה - וועדת חוץ וביטחון: זו לא הלוואה, זו מקדמה 

בדיון שנערך אתמול (ב) בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת סביב יישום חוק הקיזוז, טענה הוועדה כי ישראל העניקה לפלסטינים מקדמות ״על חשבון״ וזו אינה הלוואה. מנגד טענו כי הממשלה העבירה לרשות 500 מיליון ש״ח יותר ממה שמגיע לה - על חשבון קיזוז הכספים 

פרשנות | החיים כמכבסה - וועדת חוץ וביטחון: זו לא הלוואה, זו מקדמה 

קרדיט: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

הדיון על הקפאת כספי טרור במסגרת ״חוק הקיזוז״ הגיעה אתמול (ב) לוועדת חוץ וביטחון. אמלק: מהות הדיון הוא האם מדינת ישראל מקפיאה כספים שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים בכלא הישראלי. מסקנת יו״ר הוועדה: ״מדובר כאן על כספים פלסטיניים שהועברו כמקדמה מעודפים שהצטברו אצלנו. אין חוק שאוסר על התחשבנות כזו. ״ 

ובכן, לדיון אתמול קדמו שני דיונים בנושא בוועדה. אחד הוסתר מהציבור במכוון תחת אמתלא של ״מסווג מדינית״. שני היה בחלקו מסווג. הטענה פשוטה. לפי נתונים שהעביר האוצר בשנים האחרונות לעו"ד מוריס הירש, ראש המחלקה המשפטית במבט לתקשורת הפלסטינית, עולה, כי המדינה נתנה לרשות הפלסטינית 500 מליוני ש״ח במקום להקפיא אותם על פי חוק. 

בוועדה, טענה ערבה אלפסי, יועצת מנכ"ל משרד האוצר כי ״מאז שחוקק החוק, כל הכספים מוקפאים חודש בחודשו, כמו שמחייב אותנו הקבינט, ונשמרים בחשבון ייעודי ברשות המסים. 

״החשבון הזה מלא בסכום שאמרו להיות בו, ומפורסם כל העת, שהוא כעת הסכום שנקב ח"כ שיין. הכספים של החודש הנוכחי עדיין לא עברו לרש"פ, וכשהם יועברו בפועל, אז גם יקוזז מהם, ואז יהיה בחשבון הסכום שאמר עו"ד הירש.״ 

ח״כ יוסי שיין טען כי הסכום שהוקפא הוא 1.76 מיליארד ש״ח. 

עו״ד הירש טען כי צריכים להיות 1.859 מיליארד ש״ח. מדובר בהפרש של כ-100 מיליוני ש״ח. 

ח״כ אבי דיכטר טען כי ״בחודש אוגוסט 2021 הועבר לרש"פ סכום של 400 מיליון ₪. סכום זה הורכב מהעברה ישירה של כ-300 מיליון וויתור על הקפאה בסך 100 מיליון. כמו כן בדצמבר 2021 הועברו לרש"פ 100 מיליון ש"ח נוספים.

״סכום זה הורכב מהעברה ישירה של כ-50 מיליון וויתור על הקפאה של כ-50 מיליון נוספים. בנוסף, הממשלה טרם אישרה את סכום הקיזוז לפני שנת 2021, שחייב להיות מאושר עד סוף חודש יוני, כי שנת הקיזוז מתחילה ב-1 ליולי, לפי החוק. ״

ח״כ שיין טען בתגובה: ״עד אוגוסט 2021 הרש"פ הייתה מקבלת את כספי ההתחשבנות מגביית המסים בשוטף פלוס 60, ואז החליטו לעבור לשוטף פלוס 30, וניתנה להם מקדמה של 400 מיליון ₪ באותו חודש מתוך אותה התחשבנות.״ 

עו״ד הירש ענה לו: ״אין שום סעיף בחוק המאפשר להעביר לרש"פ מקדמה על חשבון הכנסות עתידיות. ״ 

אלפסי מהאוצר הסבירה: ״מדינת ישראל גובה מיסים עבור הרש"פ - מיסי ייבוא, מכס, מע"מ, בלו על הדלק – ומעבירים את הכספים בד"כ 35 ימים אחרי שגבינו את הכסף. זה אומר שבכל רגע נתון יש אצלנו כמיליארד ש"ח של הפלסטינים שממתינים לתום 35 הימים.

״פה נעשו הנחות שגויות על סמך פרשנות של הנתונים שהועברו. הטור של ה"אחר" בטבלה כולל את כספי הקיזוז, אף גם מקדמות מאותם כספי מיסים. בחודש אוגוסט 2021 נתנו לפלסטינים מקדמה של 400 מיליון ₪, אבל גם קיזזנו את -100 מיליון המחויבים, ולכן יש מינוס של 300 מיליון באותו חודש. בדצמבר 2021 נתנו מקדמה של 100 מיליון, אבל גם קיזזנו את ה-50 מיליון המחויבים, ולכן מופיע מינוס 50 מיליון בטבלה. ״ 

הדיון סוכם על ידי יו״ר הוועדה, ח״כ רם בן ברק: ״מדובר כאן על כספים פלסטיניים שהועברו כמקדמה מעודפים שהצטברו אצלנו. אין חוק שאוסר על התחשבנות כזו, ולמדינה בהחלט יכולים להיות אינטרסים שכאלה, כשם שהיו תקופות בממשלות קודמות שעצרו או שיחררו את כל העברת הכספים לרש"פ, לפי החשש מקריסה כלכלית שלה, שהייתה יוצרת נזק גדול מהתועלת. ״ 

דבריו של בן ברק מוזרים, בלשון המעטה, היות שהחוק הקיים אינו מתיר לממשלה לתת מקדמות לרש״פ או ״לווסת״ את התשלומים בגלל צרכים פוליטיים. ולמרות זאת, ממשלות ישראל עושות זאת. במילים אחרות, חוק הקיזוז הינו בגדר המלצה בלבד. 

על שאלתו של ח״כ דיכטר, מדוע טרם נקבע גובה הקיזוז השנתי הסופי לשנת 2021 - בוועדה לא סופקו תשובות. 

ושאלה לסיום, מה ההבדל בין הלוואה למקדמה? ובכן, תלוי את מי שואלים. 

החיים כמכבסה. 

אולי יעניין אותך גם