כ-30% תקני משטרה לא מאוישים בתוכנית 'השיטור העירוני'
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי: "אני מודאגת שאנחנו לא מצליחים למלא את השורות בעיקר בגלל החסם של שכר השוטרים"
עמי רוחקס דומבה
| 06/06/2022
דוברות הכנסת / נועם מושקוביץ
הוועדה לביטחון פנים קיימה היום (שני) ישיבת מעקב בנושא השיטור העירוני בתשע רשויות מקומיות ערביות ובשש מועצות אזוריות שאושרו בצווים.
החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים קובע, כי ברשות מקומית המצוינת בחוק, יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מפקחים ושוטרים. עוד נקבע, כי השר לביטחון הפנים רשאי לשנות את רשימת הערים הזכאיות בצו בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת.
בתחילת השנה אשרה הוועדה לביטחון פנים שני צווים המאשרים תוספת של תשע ערים ערביות ושש מועצות מקומיות כזכאיות למערך שיטור עירוני. זאת, במטרה להגביר את הנוכחות ברחוב הערבי ובמועצות האזוריות ולשפר את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי של התושבים.
*יו"ר הוועדה, חה"כ מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון "ביקשתי לבצע מעקב על פריסת השיטור העירוני ברשויות שאישרתי בדצמבר וינואר, איך זה מיושם בשטח? אם יש בעיות? ואיך זה עובד. אני מנסה לדחוף כמה שיותר את הנושא של השיטור העירוני. זה דרמטי בהתמודדות עם הפשיעה".
ח"כ מופיד מרעי: "כראש עיר לשעבר אני יכול להגיד שהשיטור העירוני הוא חשוב ונותן כלים לרשות להתמודד עם אירועים. אני מבקש מהמשרד לביטחון פנים להאיץ את פריסת התוכנית הזו במגזר הלא יהודי וזה יעזור להוריד את רמת האלימות".
ניר סגל, יועץ לשר לביטחון פנים: "לפני פחות מחצי שנה אישרנו את הפיילוט של השיטור העירוני. היחידה בבני שמעון נחנכה ועד אוגוסט יחנכו בשאר המועצות האזוריות. כעת רוב החסמים הן מצד המועצות בעיקר בנושא של אם גיוס מפקחים, מכרזים ועוד".
אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל, משרד לביטחון פנים הוסיף כי: "צריך לזכור כי יחידה כזו פועלת במספר שטחים של מספר תחנות. למשל בבני שמעון היא תפעל בשטחים של חמש תחנות וזה יותר מורכב כאשר עובדים בתחנה אחת".
סנ"צ שחר חמדי, ראש מדור שיטור עירוני במשטרה, ציין כי: "תפיסת ההפעלה היא שהיחידה כפופה למפקד החבל של מג"ב והיא פועלת בסל האירועים של השיטור העירוני כגון: אלימות במרחב הציבורי, ונדליזם ועבירות של פגיעה באיכות חיים. נושא הגניבה החקלאית נמצא בשלבי אישור אחרונים ויגיע לאישור הוועדה. המטרה שהיחידה תיתן מענה גם לפשיעה החקלאית".
יו"ר הוועדה, בן ארי: "חשבתי שאישרתי את זה כבר? בכל מקרה תביאו את זה ונאשר את זה. איך מתנדבים לשיטור המועצתי ומי בודק את הצלחת הפיילוט?"
סנ"צ חמדי: "אי אפשר להתנדב ליחידות הללו. אפשר להתנדב למתמיד של משמר הגבול". ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה שיטור עירוני במשרד לביטחון פנים הוסיף כי אחת הדרכים לבדוק את הצלחת התוכנית היא באמצעות בחינת מדדים וניתוח נתונים המתקבלים במערכת המשטרתית.
"יש כוונה להרחיב לעוד 15 רשויות אופציונליות, 28 רשויות ערביות ו 11 מועצות אזוריות. למימוש התוכנית צומצמו תנאי הסף כגון: מספר התושבים ברשות בהן יופעלו יחידות אלה.
לדבריו: "היא פועלת ב - 74 רשויות במדינת ישראל. 12 פועלות כבר במגזר הלא יהודי ועם תשע הרשויות הנוספות יהיו סה"כ 21 יחידות של שיטור עירוני כאשר אנחנו משתתפים במימון של עד 70 אחוזים משכר הפקחים".
אלון ביטון, מרכז השלטון אזורי: "מדובר בתכנית חשובה ביותר וזה כמו אוויר לנשימה עבור המועצות האזוריות. אסור שייווצר מצב שהתחנות הטריטוריאליות יסירו את אחריותן בגלל כניסת היחידה הזו.
״יש עיכוב שנמצא במשרד לביטחון פנים והוא בנושא יחידת ביטחון מידע של המשטרה (יחב"מ) יחידה שתפקידה לאשר את הפקחים והמתנדבים. לוקח המון זמן לגייס אנשים ולהכשיר אותם ואני מקווה שזה ייפתר כמה שיותר מהר".
מזרחי: "כרגע יש חסם לאתר כוח אדם שעומד בתנאי הסף הדרושים לעבודה ואנחנו רוצים לאתר כוח אדם שאינם בני היישוב במגזר הערבי על מנת למנוע חיכוכים". בהקשר זה ציין מחמוד אבו עראר, קב"ט ערערה בנגב: "הבקשה הראשונה שלנו היא שהפקחים יהיו מחוץ ליישוב. גם אם הם לא דוברי ערבית זה אפילו יותר טוב".
ח"כ רות וסרמן לנדה: "צריך לא להשאיר בידי ראשי הרשויות את הדילמה הזו ועליכם כמשרד ממשלתי לפתור את זה למענם. ולכן אולי צריך לקבוע שכוח האדם יגיע מבחוץ. כי לאור התוספת במימון הגבוהה יש רצון לסדר ג'ובים אבל אולי אם נקבע כי כוח האדם יחויב להגיע מחוץ ליישוב זה יפתור את הסוגייה הזו".
חזי רז, מנהל אגף חירום וביטחון, משרד הפנים: "אנחנו אחראים על תחום הפקחים. במגזר הערבי נושא התקצוב והסבסוד עוזר אבל לגבי בחירת פקחים מחוץ לרשות אי אפשר לעשות את ההפרדה, זה אסור בחוק המכרזים. כולם רשאים להגיש מועמדות ולהיבחר.
״אני הערתי למשרד לביטחון פנים יש פערים גדולים בנושא השוטרים. שני פקחים בניידת זה לא המצב הרצוי וצריך לאייש עוד שוטרים. יש בין 20 ל 30 אחוזים של תקני שוטרים לא מאוישים. ואנחנו רואים פקחים שמבצעים סיורים ללא שוטרים.
״אנחנו לא עומדים בתוכניות שמירה שהגדרנו ובפועל יש פחות סיורים בשטח וזה לא מצב טוב. חייבים למלא את השורות" .רוזנבאום:"רק להבהיר כי גם במצבה של 70% אנחנו מאשרים את ההקמה וההפעלה של היחידות".
יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון במרכז השלטון המקומי: "צריך להוריד בכל הארץ ל-10 אלפים תושבים את הקריטריונים ללא קשר מגזרי. יש רצון ברשויות המקומיות לקבל את התוכנית הזו. בתקופת הקורונה היחידות הללו הוכיחו את יעילותן ואת נחיצותן. מבחינת האכיפה צריך לוודא שלא יחרגו לעבירות שתחת אחריות התחנות המקומיות".
יו"ר הוועדה, בן ארי אמרה בסיכום הדיון: "קיבלנו את התשובות ואנחנו נמשיך לעקוב אחר יישום התוכניות של השיטור העירוני. המון מועצות מחכות לזה ואני מקווה שהתקציב יעלה בשנת 2023 הוא על מנת שנאשר הרחבה.
״נקיים בסוף יולי דיון המשך לבחון ולעקוב אחר את פתיחת יתר היחידות במועצות האזוריות וברשויות הערביות. אני מודאגת שאנחנו לא מצליחים למלא את השורות ואת התקנים הקיימים בעיקר בגלל החסם של שכר השוטרים. אני קוראת לכל הרשויות והמועצות לשתף פעולה".
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי: "אני מודאגת שאנחנו לא מצליחים למלא את השורות בעיקר בגלל החסם של שכר השוטרים"
דוברות הכנסת / נועם מושקוביץ
הוועדה לביטחון פנים קיימה היום (שני) ישיבת מעקב בנושא השיטור העירוני בתשע רשויות מקומיות ערביות ובשש מועצות אזוריות שאושרו בצווים.
החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים קובע, כי ברשות מקומית המצוינת בחוק, יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מפקחים ושוטרים. עוד נקבע, כי השר לביטחון הפנים רשאי לשנות את רשימת הערים הזכאיות בצו בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת.
בתחילת השנה אשרה הוועדה לביטחון פנים שני צווים המאשרים תוספת של תשע ערים ערביות ושש מועצות מקומיות כזכאיות למערך שיטור עירוני. זאת, במטרה להגביר את הנוכחות ברחוב הערבי ובמועצות האזוריות ולשפר את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי של התושבים.
*יו"ר הוועדה, חה"כ מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון "ביקשתי לבצע מעקב על פריסת השיטור העירוני ברשויות שאישרתי בדצמבר וינואר, איך זה מיושם בשטח? אם יש בעיות? ואיך זה עובד. אני מנסה לדחוף כמה שיותר את הנושא של השיטור העירוני. זה דרמטי בהתמודדות עם הפשיעה".
ח"כ מופיד מרעי: "כראש עיר לשעבר אני יכול להגיד שהשיטור העירוני הוא חשוב ונותן כלים לרשות להתמודד עם אירועים. אני מבקש מהמשרד לביטחון פנים להאיץ את פריסת התוכנית הזו במגזר הלא יהודי וזה יעזור להוריד את רמת האלימות".
ניר סגל, יועץ לשר לביטחון פנים: "לפני פחות מחצי שנה אישרנו את הפיילוט של השיטור העירוני. היחידה בבני שמעון נחנכה ועד אוגוסט יחנכו בשאר המועצות האזוריות. כעת רוב החסמים הן מצד המועצות בעיקר בנושא של אם גיוס מפקחים, מכרזים ועוד".
אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל, משרד לביטחון פנים הוסיף כי: "צריך לזכור כי יחידה כזו פועלת במספר שטחים של מספר תחנות. למשל בבני שמעון היא תפעל בשטחים של חמש תחנות וזה יותר מורכב כאשר עובדים בתחנה אחת".
סנ"צ שחר חמדי, ראש מדור שיטור עירוני במשטרה, ציין כי: "תפיסת ההפעלה היא שהיחידה כפופה למפקד החבל של מג"ב והיא פועלת בסל האירועים של השיטור העירוני כגון: אלימות במרחב הציבורי, ונדליזם ועבירות של פגיעה באיכות חיים. נושא הגניבה החקלאית נמצא בשלבי אישור אחרונים ויגיע לאישור הוועדה. המטרה שהיחידה תיתן מענה גם לפשיעה החקלאית".
יו"ר הוועדה, בן ארי: "חשבתי שאישרתי את זה כבר? בכל מקרה תביאו את זה ונאשר את זה. איך מתנדבים לשיטור המועצתי ומי בודק את הצלחת הפיילוט?"
סנ"צ חמדי: "אי אפשר להתנדב ליחידות הללו. אפשר להתנדב למתמיד של משמר הגבול". ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה שיטור עירוני במשרד לביטחון פנים הוסיף כי אחת הדרכים לבדוק את הצלחת התוכנית היא באמצעות בחינת מדדים וניתוח נתונים המתקבלים במערכת המשטרתית.
"יש כוונה להרחיב לעוד 15 רשויות אופציונליות, 28 רשויות ערביות ו 11 מועצות אזוריות. למימוש התוכנית צומצמו תנאי הסף כגון: מספר התושבים ברשות בהן יופעלו יחידות אלה.
לדבריו: "היא פועלת ב - 74 רשויות במדינת ישראל. 12 פועלות כבר במגזר הלא יהודי ועם תשע הרשויות הנוספות יהיו סה"כ 21 יחידות של שיטור עירוני כאשר אנחנו משתתפים במימון של עד 70 אחוזים משכר הפקחים".
אלון ביטון, מרכז השלטון אזורי: "מדובר בתכנית חשובה ביותר וזה כמו אוויר לנשימה עבור המועצות האזוריות. אסור שייווצר מצב שהתחנות הטריטוריאליות יסירו את אחריותן בגלל כניסת היחידה הזו.
״יש עיכוב שנמצא במשרד לביטחון פנים והוא בנושא יחידת ביטחון מידע של המשטרה (יחב"מ) יחידה שתפקידה לאשר את הפקחים והמתנדבים. לוקח המון זמן לגייס אנשים ולהכשיר אותם ואני מקווה שזה ייפתר כמה שיותר מהר".
מזרחי: "כרגע יש חסם לאתר כוח אדם שעומד בתנאי הסף הדרושים לעבודה ואנחנו רוצים לאתר כוח אדם שאינם בני היישוב במגזר הערבי על מנת למנוע חיכוכים". בהקשר זה ציין מחמוד אבו עראר, קב"ט ערערה בנגב: "הבקשה הראשונה שלנו היא שהפקחים יהיו מחוץ ליישוב. גם אם הם לא דוברי ערבית זה אפילו יותר טוב".
ח"כ רות וסרמן לנדה: "צריך לא להשאיר בידי ראשי הרשויות את הדילמה הזו ועליכם כמשרד ממשלתי לפתור את זה למענם. ולכן אולי צריך לקבוע שכוח האדם יגיע מבחוץ. כי לאור התוספת במימון הגבוהה יש רצון לסדר ג'ובים אבל אולי אם נקבע כי כוח האדם יחויב להגיע מחוץ ליישוב זה יפתור את הסוגייה הזו".
חזי רז, מנהל אגף חירום וביטחון, משרד הפנים: "אנחנו אחראים על תחום הפקחים. במגזר הערבי נושא התקצוב והסבסוד עוזר אבל לגבי בחירת פקחים מחוץ לרשות אי אפשר לעשות את ההפרדה, זה אסור בחוק המכרזים. כולם רשאים להגיש מועמדות ולהיבחר.
״אני הערתי למשרד לביטחון פנים יש פערים גדולים בנושא השוטרים. שני פקחים בניידת זה לא המצב הרצוי וצריך לאייש עוד שוטרים. יש בין 20 ל 30 אחוזים של תקני שוטרים לא מאוישים. ואנחנו רואים פקחים שמבצעים סיורים ללא שוטרים.
״אנחנו לא עומדים בתוכניות שמירה שהגדרנו ובפועל יש פחות סיורים בשטח וזה לא מצב טוב. חייבים למלא את השורות" .רוזנבאום:"רק להבהיר כי גם במצבה של 70% אנחנו מאשרים את ההקמה וההפעלה של היחידות".
יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון במרכז השלטון המקומי: "צריך להוריד בכל הארץ ל-10 אלפים תושבים את הקריטריונים ללא קשר מגזרי. יש רצון ברשויות המקומיות לקבל את התוכנית הזו. בתקופת הקורונה היחידות הללו הוכיחו את יעילותן ואת נחיצותן. מבחינת האכיפה צריך לוודא שלא יחרגו לעבירות שתחת אחריות התחנות המקומיות".
יו"ר הוועדה, בן ארי אמרה בסיכום הדיון: "קיבלנו את התשובות ואנחנו נמשיך לעקוב אחר יישום התוכניות של השיטור העירוני. המון מועצות מחכות לזה ואני מקווה שהתקציב יעלה בשנת 2023 הוא על מנת שנאשר הרחבה.
״נקיים בסוף יולי דיון המשך לבחון ולעקוב אחר את פתיחת יתר היחידות במועצות האזוריות וברשויות הערביות. אני מודאגת שאנחנו לא מצליחים למלא את השורות ואת התקנים הקיימים בעיקר בגלל החסם של שכר השוטרים. אני קוראת לכל הרשויות והמועצות לשתף פעולה".
