פרשנות | תרגיל מרכבות האש - איתות לאיראן
תרגיל מרכבות האש, אחד הגדולים והמקיפים בתולדות צה"ל, משדר אופציית תקיפה באיראן. נוכח העמדה האמריקנית בנושא האיראני, כדאי ששר הביטחון יבקש בוושינגטון סיוע באמל״ח
דן ארקין
| 19/05/2022
צילום: דובר צה״ל
אליהו הנביא, מספר ספר מלכים, עלה השמיימה "ברכב אש וסוסי אש". מכאן נגזר שמו של תרגיל מרכבות האש, אחד הגדולים והמקיפים בתולדות צה"ל, המתקיים בימים אלו בכל רחבי הארץ.
ייחודו של התרגיל לא רק בממדיו אלא בכך שהוא מציג בפני תושבי המדינה תרחיש לא מעודד במיוחד אך מציאותי: צה"ל מנהל מלחמה ביותר מחזית אחת. בשתי חזיתות, ואולי יותר. ייחוד נוסף למרכבות האש: הוא כולל תרחיש של תקיפה באיראן בביצוע חיל האוויר.
אופציה לתקוף את איראן
יש לנו שותפים זרים בתרגיל: השבוע, לקראת סיום, יתקיימו שני תרגילים אוגדתיים, האחד (אוג' 162, בוואדי ערה, והשני (אוג' 98) בקפריסין, דימוי לחימה בשטח הררי, כמו בלבנון מול חיזבאללה. תושבי כפרים ההרריים בקפריסין יוכלו לראות לוחמים ישראליים מתרגלים לחימה נגד חיזבאללה. יצפה בתרגיל אורח נכבד מחו"ל, גנרל (4 כוכבים) מייקל קורילה, מפקד פיקוד מרכז בצבא ארה"ב.
השבוע הזה כולל לפיכך ריכוז חסר תקדים של כל המורכבויות האפשריות: תרגול אופציה לתקוף את איראן, תרגול לחימה נגד חיזבאללה והגנת גבול הצפון, הר הבית ומזרח ירושלים לא שקטים, פעילויות בג'נין, שר הביטחון נואם על סכנות הגרעין ונוסע לוושינגטון ובתיקו החומר המודיעיני המעודכן בנושא. נושאי כלכלה ומחירי דיור ואלימות.
שלא לדבר על ממשלה לא הכי יציבה ואופוזיציה שאינה מסתפקת בניסיון להפילה מכוח תפקידה של אופוזיציה, אלא מנהלת מערכה מכוערת של דה-לגיטימציה של ממשלה חוקית לחלוטין.
שר הביטחון בארה״ב
נראה שנסיעתו של שר הביטחון גנץ לוושינגטון חשובה ביותר: עוד ניסיון אולי "להזיז משהו" בממשל האמריקני, שהגרעין האיראני כרגע ממש לא בראש מעייניו, ושיחות וינה להשגת הסכם, רע או טוב, הולכות ומתמסמסות.
גנץ יבוא לבירה האמריקנית חמוש בנתונים שמסר לפני צאתו: צנטריפוגות מתקדמות, שבועות ספורים לצבירת חומר בקיע שיספיק לפצצה אחת, 60 ק"ג חומר מועשר ברמת 60 אחוזים. ויש בוודאי באמתחתו של גנץ עוד נתונים חסויים. הוא גם יספר לשר ההגנה לויד אוסטין על ההכנות של חיל האוויר לתקיפה באיראן ועל תקיפות חיל האוויר במפעלי הדיוק של הטילים האיראניים.
האם יצליח בני גנץ לשנות משהו בעמדה האמריקנית הנוכחית? ספק, בוודאי לא כשהמלחמה באוקראינה רחוקה מסיום.
מלחמת עורף
חזרה למרכבות האש: ניתן היה לצפות ליתר שיתוף האוכלוסייה האזרחית בהיבטים האזרחיים של מרכבות האש, בהשתתפות מעשית ובהסברה. לוחמים מסתערים, טנקים מתמרנים ומטוסים צוללים ראינו די והותר.
אבל מרכבות האש כלל, ובצדק, תרחישים של מלחמת עורף, של פגיעות בתשתיות אזרחיות, של מציאות התרעות ואזעקות. אלו לא פוטוגניים כמו תרגיל אוגדה, נוגעים לחיי מיליוני תושבים.
התרגיל כולל טיפול בפגיעות חומרים מסוכנים, תרגול של פגיעה במרכז תל אביב, בשכונת נווה שאנן בתל אביב, בנאות הכרמל ובבתי הזיקוק בחיפה. פיקוד העורף שותף מלא ופעיל בתרגיל, אך לא בטוח שתושבי המדינה מודעים לכך שגבר הסיכוי לשיגור מספר עצום של טילים ורקטות אל ערי ישראל, לא רק באשקלון ובאשדוד ובשדרות אלא במטרות בכל רחבי המדינה, כולל בערי המרכז. ובתקיפות כאלו יש נפגעים.
גבר הסיכוי שחיזבאללה ישגר טילים וחמאס ישגר רקטות לא דווקא בתגובה למתקפה של צה"ל אלא בגלל מה שקורה, או לא קורה, במסגד אל אקצה על הר הביתה. זה הלינקג', החיבור המסוכן, בין חזיתות הצפון והדרום עם ירושלים. למעשה זה סוג חדש של איום מורכב.
אנו ניצבים בפני שילוב קטלני למדי "רב-זרועי ורב-ערוצי": חיזבאללה בצפון, חמאס והג'יהאד בעזה, קיצונים מוסלמים על הר הבית, ריכוז של מחבלים ואמצעי חבלה בג'נין ובשאר מקומות באיו"ש, ואיראן מרחוק עם שלוחות מקרוב. איראן היא איום כפול: גם התקרבות לגרעין (כמאמר שר הביטחון) וגם מאמצים להעביר נשק לצפון ישראל.
סיוע אמריקאי
נוכח העמדה האמריקנית ההססנית מאוד בנושא הסכם הגרעין, לו אני שר הביטחון הייתי פורס בוושינגטון באוזני בני שיחי את המודיעין הישראלי על התקדמות תכנית הגרעין באיראן. מדבר בנחישות רבה על ההכרח לספק לישראל את מה שהיא זקוקה לו נוכח האיום המשולב חיזבאללה-חמאס-ג'יהאד-מחבלי ג'נין ואיו"ש-קיצוני איסלאם בירושלים-איראן.
מדובר בתכניות הצטיידות שחלקן כבר סוכמו, אלא שהעניינים איטיים ויגעים, ובאשמת שני הצדדים: הקדמת אספקה של מטוסי תדלוק לחיל האוויר, הצטיידות של ממש במסוקים חדשים, במטוסי קרב F-15 מתקדמים, בתוספות של מטוסי F-35, במסק"רים חדישים, בפצצות חודרות מעמקים ובחימוש ותחמושת ועוד GOODIES שצה"ל זקוק להם. השר גנץ יעסוק בכך בביקורו בוושינגטון.
בשילוב הזה בין ארגוני הטרור בצפון והדרום לבין הנעשה בהר הבית והשטחים יש סכנות, אבל אין מקום לפחדים והפחדות: עוצמת צה"ל עדיין גדולה עשרת מונים מכל מי שמקיפים אותנו. יש מקום ליתר הסברה והסברים לציבור הרחב, וכאן תפקידן של הנהגה ומנהיגות.
ראש הממשלה אינו צריך לחשוש – כל עוד הוא וממשלתו מכהנים, הוא ראש מממשלה מלא-מלא מכוח הבחירות, הכנסת והחוק, ויצבור הערכה ציבורית אם יתייצב ויסביר בדיוק את משמעות ההתרחשויות הביטחוניות הרבות בסביבתנו בימים אלו.
מומחי צבא, גנרלים ואסטרטגים מקדמא דנא המליצו תמיד להימנע מלחימה בשתי חזיתות. מוטב להילחם בחזית אחת ודרכה להעביר את הלחימה לשטח האויב. אך הזירות היום שונות באופיין, רובן ארגוני טרור ואויב רחוק-קרוב, ולא צבאות סדירים.
צה"ל יודע להילחם בשתי חזיתות והוא עשה כן בעבר. בתכנון מרכבות האש נלקח בחשבון השילוב בין הצבאי לאזרחי בעת חירום ביותר מחזית אחת. מרכבות האש יודעות לנוע ליותר מכיוון אחד.
תרגיל מרכבות האש, אחד הגדולים והמקיפים בתולדות צה"ל, משדר אופציית תקיפה באיראן. נוכח העמדה האמריקנית בנושא האיראני, כדאי ששר הביטחון יבקש בוושינגטון סיוע באמל״ח
צילום: דובר צה״ל
אליהו הנביא, מספר ספר מלכים, עלה השמיימה "ברכב אש וסוסי אש". מכאן נגזר שמו של תרגיל מרכבות האש, אחד הגדולים והמקיפים בתולדות צה"ל, המתקיים בימים אלו בכל רחבי הארץ.
ייחודו של התרגיל לא רק בממדיו אלא בכך שהוא מציג בפני תושבי המדינה תרחיש לא מעודד במיוחד אך מציאותי: צה"ל מנהל מלחמה ביותר מחזית אחת. בשתי חזיתות, ואולי יותר. ייחוד נוסף למרכבות האש: הוא כולל תרחיש של תקיפה באיראן בביצוע חיל האוויר.
אופציה לתקוף את איראן
יש לנו שותפים זרים בתרגיל: השבוע, לקראת סיום, יתקיימו שני תרגילים אוגדתיים, האחד (אוג' 162, בוואדי ערה, והשני (אוג' 98) בקפריסין, דימוי לחימה בשטח הררי, כמו בלבנון מול חיזבאללה. תושבי כפרים ההרריים בקפריסין יוכלו לראות לוחמים ישראליים מתרגלים לחימה נגד חיזבאללה. יצפה בתרגיל אורח נכבד מחו"ל, גנרל (4 כוכבים) מייקל קורילה, מפקד פיקוד מרכז בצבא ארה"ב.
השבוע הזה כולל לפיכך ריכוז חסר תקדים של כל המורכבויות האפשריות: תרגול אופציה לתקוף את איראן, תרגול לחימה נגד חיזבאללה והגנת גבול הצפון, הר הבית ומזרח ירושלים לא שקטים, פעילויות בג'נין, שר הביטחון נואם על סכנות הגרעין ונוסע לוושינגטון ובתיקו החומר המודיעיני המעודכן בנושא. נושאי כלכלה ומחירי דיור ואלימות.
שלא לדבר על ממשלה לא הכי יציבה ואופוזיציה שאינה מסתפקת בניסיון להפילה מכוח תפקידה של אופוזיציה, אלא מנהלת מערכה מכוערת של דה-לגיטימציה של ממשלה חוקית לחלוטין.
שר הביטחון בארה״ב
נראה שנסיעתו של שר הביטחון גנץ לוושינגטון חשובה ביותר: עוד ניסיון אולי "להזיז משהו" בממשל האמריקני, שהגרעין האיראני כרגע ממש לא בראש מעייניו, ושיחות וינה להשגת הסכם, רע או טוב, הולכות ומתמסמסות.
גנץ יבוא לבירה האמריקנית חמוש בנתונים שמסר לפני צאתו: צנטריפוגות מתקדמות, שבועות ספורים לצבירת חומר בקיע שיספיק לפצצה אחת, 60 ק"ג חומר מועשר ברמת 60 אחוזים. ויש בוודאי באמתחתו של גנץ עוד נתונים חסויים. הוא גם יספר לשר ההגנה לויד אוסטין על ההכנות של חיל האוויר לתקיפה באיראן ועל תקיפות חיל האוויר במפעלי הדיוק של הטילים האיראניים.
האם יצליח בני גנץ לשנות משהו בעמדה האמריקנית הנוכחית? ספק, בוודאי לא כשהמלחמה באוקראינה רחוקה מסיום.
מלחמת עורף
חזרה למרכבות האש: ניתן היה לצפות ליתר שיתוף האוכלוסייה האזרחית בהיבטים האזרחיים של מרכבות האש, בהשתתפות מעשית ובהסברה. לוחמים מסתערים, טנקים מתמרנים ומטוסים צוללים ראינו די והותר.
אבל מרכבות האש כלל, ובצדק, תרחישים של מלחמת עורף, של פגיעות בתשתיות אזרחיות, של מציאות התרעות ואזעקות. אלו לא פוטוגניים כמו תרגיל אוגדה, נוגעים לחיי מיליוני תושבים.
התרגיל כולל טיפול בפגיעות חומרים מסוכנים, תרגול של פגיעה במרכז תל אביב, בשכונת נווה שאנן בתל אביב, בנאות הכרמל ובבתי הזיקוק בחיפה. פיקוד העורף שותף מלא ופעיל בתרגיל, אך לא בטוח שתושבי המדינה מודעים לכך שגבר הסיכוי לשיגור מספר עצום של טילים ורקטות אל ערי ישראל, לא רק באשקלון ובאשדוד ובשדרות אלא במטרות בכל רחבי המדינה, כולל בערי המרכז. ובתקיפות כאלו יש נפגעים.
גבר הסיכוי שחיזבאללה ישגר טילים וחמאס ישגר רקטות לא דווקא בתגובה למתקפה של צה"ל אלא בגלל מה שקורה, או לא קורה, במסגד אל אקצה על הר הביתה. זה הלינקג', החיבור המסוכן, בין חזיתות הצפון והדרום עם ירושלים. למעשה זה סוג חדש של איום מורכב.
אנו ניצבים בפני שילוב קטלני למדי "רב-זרועי ורב-ערוצי": חיזבאללה בצפון, חמאס והג'יהאד בעזה, קיצונים מוסלמים על הר הבית, ריכוז של מחבלים ואמצעי חבלה בג'נין ובשאר מקומות באיו"ש, ואיראן מרחוק עם שלוחות מקרוב. איראן היא איום כפול: גם התקרבות לגרעין (כמאמר שר הביטחון) וגם מאמצים להעביר נשק לצפון ישראל.
סיוע אמריקאי
נוכח העמדה האמריקנית ההססנית מאוד בנושא הסכם הגרעין, לו אני שר הביטחון הייתי פורס בוושינגטון באוזני בני שיחי את המודיעין הישראלי על התקדמות תכנית הגרעין באיראן. מדבר בנחישות רבה על ההכרח לספק לישראל את מה שהיא זקוקה לו נוכח האיום המשולב חיזבאללה-חמאס-ג'יהאד-מחבלי ג'נין ואיו"ש-קיצוני איסלאם בירושלים-איראן.
מדובר בתכניות הצטיידות שחלקן כבר סוכמו, אלא שהעניינים איטיים ויגעים, ובאשמת שני הצדדים: הקדמת אספקה של מטוסי תדלוק לחיל האוויר, הצטיידות של ממש במסוקים חדשים, במטוסי קרב F-15 מתקדמים, בתוספות של מטוסי F-35, במסק"רים חדישים, בפצצות חודרות מעמקים ובחימוש ותחמושת ועוד GOODIES שצה"ל זקוק להם. השר גנץ יעסוק בכך בביקורו בוושינגטון.
בשילוב הזה בין ארגוני הטרור בצפון והדרום לבין הנעשה בהר הבית והשטחים יש סכנות, אבל אין מקום לפחדים והפחדות: עוצמת צה"ל עדיין גדולה עשרת מונים מכל מי שמקיפים אותנו. יש מקום ליתר הסברה והסברים לציבור הרחב, וכאן תפקידן של הנהגה ומנהיגות.
ראש הממשלה אינו צריך לחשוש – כל עוד הוא וממשלתו מכהנים, הוא ראש מממשלה מלא-מלא מכוח הבחירות, הכנסת והחוק, ויצבור הערכה ציבורית אם יתייצב ויסביר בדיוק את משמעות ההתרחשויות הביטחוניות הרבות בסביבתנו בימים אלו.
מומחי צבא, גנרלים ואסטרטגים מקדמא דנא המליצו תמיד להימנע מלחימה בשתי חזיתות. מוטב להילחם בחזית אחת ודרכה להעביר את הלחימה לשטח האויב. אך הזירות היום שונות באופיין, רובן ארגוני טרור ואויב רחוק-קרוב, ולא צבאות סדירים.
צה"ל יודע להילחם בשתי חזיתות והוא עשה כן בעבר. בתכנון מרכבות האש נלקח בחשבון השילוב בין הצבאי לאזרחי בעת חירום ביותר מחזית אחת. מרכבות האש יודעות לנוע ליותר מכיוון אחד.
