פרסום: איראן העבירה לחיזבאללה טיל חוף-ים לטווח 1000 ק״מ
על פי פרסומים גלויים, ייתכן שאיראן העבירה לחיזבאללה טיל בשם "אבו-מאחדי" המבוסס על הטיל הרוסי מדגם KH-55 עם שיפורים איראנים. אם נכון הדבר, מדובר באתגר נוסף לזרוע הים והתעשיות הביטחוניות של ישראל
אייל פינקו
| 12/05/2022
צילום של משגר הטיל מתוך סרטון שהפיץ חיזבאללה. תשומת לב כי מדובר בתמונה שנלקחה בשטח איראן. מקור: https://twitter.com/mhmiranusa/status/1524237466399612930?s=20&t=2yq3d5_G3JHu741w6_nuCw
על רקע האיומים בימים האחרונים של חיזבאללה, על כך שלא יאפשר לישראל להפיק גז מאסדות הגז הנמצאות "בשטחה" של לבנון, מתפרסם ב- 11 למאי ציוץ בטוויטר, המציג סרטון של חיזבאללה, בו מוצג ניסוי ירי עם הטיל האיראני "אבו-מאחדי" מרכב שיגור. על פי הציוץ, הטיל נמצא בשירות מבצעי בחיזבאללה (הערה: התמונה בסרטון נלקחה בשטח איראן).
"אבו-מאחדי" הינו טיל שיוט נגד כלי שיט לטווח של 1000 ק"מ, אשר פותח באיראן בעשר השנים האחרונות, והוצג לראשונה בתערוכת אמל"ח איראנית בשלהי אוגוסט 2020. את הטיל ניתן לשגר ממגוון רחב של פלטפורמות – רכבי שיגור, ספינות ומטוסים.
הטיל האיראני, שנכנס לשירות מבצעי בחיזבאללה, מבוסס על שחזור הנדסי של הטיל הרוסי מדגם KH-55 במסגרת פרוייקט איראני, המכונה Soumar. השדרוג ההנדסי החל ב- 2001 לאחר שאיראן רכשה טילים מדגם KH-55 מאוקראינה. יש הטוענים שרכש הטילים מאוקראינה נעשה באופן לא חוקי מארסנל הטילים של אוקראינה, ומתחת לעיניו הפקוחות של השלטון.
בפרוייקט זה פותחו טילי השיוט כנגד מטרות איכות סטטיות ביבשה לטווח של עד 3000 ק"מ. בפרוייקט "אבו-מאחדי" הוסב הטיל כנגד מטרות ימיות. הטיל טס במהירות של כ- 0.7 מאך, והוא מצוייד בראש קרב של כ- 400 ק"ג.
הטיל בגרסה הרוסית שלו מיועד לשאת ראשי קרב גרעיניים. סביר יהיה להניח, שגם בגרסה היבשתית האיראנית תהיה יכולת לשלב ראש קרב גרעיני, כאשר איראן תגיע ליכולת גרעין צבאית. הטיל טס בגובה נמוך יחסית של 30 עד 70 מטרים מעל פני הקרקע, המאפשר לו להתחמק יחסית ממכ"מי היריב ולהתגלות רק בשלבים מאוחרים, וזמן מועט לפני הפגיעה במטרה.
הטילים בגרסה הימית מצויידים במערכת ניווט המבוססת על פלטפורמה אינרציאלית ומקלט ניווט לווייני (GPS ו- GLONASS) ובראש ביות דופלר, בעל יכולות נגד לוחמה אלקטרונית. לא ברור האם הטיל מצוייד בערוץ תקשורת.
כמו כן משולבים בטילים מנועי סילון תוצרת איראן, מדגם Tolou. מנועים אלו נכנסו לשירות במגוון רחב של פלטפורמות, ביניהן טילי שיוט ימיים וכטב"מים סילונים דוגמת ה- Karar.
הצטיידות חיזבאללה, אם אכן נכונה, בטילים אלו, מאפשרת לארגון פתיחה של מעטפת מבצעית רחבה מאד. היחידה הימית של חיזבאללה מצויידת במאות טילי חוף-ים תוצרת איראן, ביניהם ה"נור" (לטווח של 120 ק"מ ו- 200 ק"מ), ה"גאדר" (לטווח 300 ק"מ), ה"גאדיר" (לטווח 500 ק"מ), וכמובן שגם הטיל הרוסי העל-קולי המתקדם מדגם "יאחונט" (לטווח 300 ק"מ) אותו קיבל הארגון ישירות מסוריה.
הפרסום אודות הצטיידות חיזבאללה בטילים, הינה הוכחה נוספת שלבנון היא שדה הניסויים הקדמי של איראן וכל אמצעי לחימה המפותח באיראן, סופו להגיע לזירה הלבנונית לידי חיזבאללה. נוכחנו כולנו לראות זאת במלחמת לבנון השנייה ובמגוון מערכות הלחימה שבהן עשה חיזבאללה שימוש אז.
יתר על כן, ההצטיידות בטילים מצביעה על החשיבות הרבה שרואים חיזבאללה ואיראן ביחידה הימית של חיזבאללה ותפקידיה. כולל הטלת מצור ימי על ישראל, פגיעה בנמלי הים שלה, אסדות הגז, ושיבוש דרכי האספקה הימיות אל ומישראל בעת עימות צבאי. חיזבאללה ואיראן הבינו כי ישראל תלויה בים, וכי מצור ימי על ישראל יביא לשיבוש רציפותה התפקודית בהבטי הסחר, האנרגיה, וכמובן בהיבט הביטחוני.
יחד עם היכולת המבצעית של הטיל, ידרש חיזבאללה לאתגר משמעותי הרבה יותר משיגורו של הטיל, והיא היכולת לבנות תמונה ימית בזמן אמת בטווחים המבצעיים של הטיל. גילוי וזיהוי בזמן אמת של ספינות ישראליות בעומק הים בטווחים אלו הוא אתגר משמעותי - ואינו טריוויאלי.
ספק אם חיזבאללה יוכל לנצל את הטווחים המבצעים של הטיל בעומק הים, אך כל מטרה בשטחה הימי של ישראל עד גבולה הימי הדרומי, סביר להניח כי תהיה רלוונטית עבור חיזבאללה.
הטיל החדש יחד עם הארסנל העצום של הטילים הימיים הוא עוד אתגר לזרוע הים. האתגר הוא אתגר משולש. ראשיתו באתגר מודיעיני, בו יידרש המודיעין הימי להכיר את הטיל ויכולותיו, לזהות בטרם עת את מפעיליו ואת מקומות השיגור שלו, ולתת התרעה בזמן אמת טרם שיגורו.
האתגר השני, בסיסו טכנולוגי, ידרוש מהחיל לפתח אמצעי נגד והתגוננות פניו. האתגר השלישי הוא האתגר המבצעי. זה מאגד בתוכו את הפעלת הכוח והתנהלות כלי השיט, על פי דוקטרינת הפעלה שתאפשר לכלי השיט לפעול ללא הפגע באזור מוכה טילים. אזור המשתרע על פני כל האגן המזרחי של הים התיכון.
על פי פרסומים גלויים, ייתכן שאיראן העבירה לחיזבאללה טיל בשם "אבו-מאחדי" המבוסס על הטיל הרוסי מדגם KH-55 עם שיפורים איראנים. אם נכון הדבר, מדובר באתגר נוסף לזרוע הים והתעשיות הביטחוניות של ישראל
צילום של משגר הטיל מתוך סרטון שהפיץ חיזבאללה. תשומת לב כי מדובר בתמונה שנלקחה בשטח איראן. מקור: https://twitter.com/mhmiranusa/status/1524237466399612930?s=20&t=2yq3d5_G3JHu741w6_nuCw
על רקע האיומים בימים האחרונים של חיזבאללה, על כך שלא יאפשר לישראל להפיק גז מאסדות הגז הנמצאות "בשטחה" של לבנון, מתפרסם ב- 11 למאי ציוץ בטוויטר, המציג סרטון של חיזבאללה, בו מוצג ניסוי ירי עם הטיל האיראני "אבו-מאחדי" מרכב שיגור. על פי הציוץ, הטיל נמצא בשירות מבצעי בחיזבאללה (הערה: התמונה בסרטון נלקחה בשטח איראן).
"אבו-מאחדי" הינו טיל שיוט נגד כלי שיט לטווח של 1000 ק"מ, אשר פותח באיראן בעשר השנים האחרונות, והוצג לראשונה בתערוכת אמל"ח איראנית בשלהי אוגוסט 2020. את הטיל ניתן לשגר ממגוון רחב של פלטפורמות – רכבי שיגור, ספינות ומטוסים.
הטיל האיראני, שנכנס לשירות מבצעי בחיזבאללה, מבוסס על שחזור הנדסי של הטיל הרוסי מדגם KH-55 במסגרת פרוייקט איראני, המכונה Soumar. השדרוג ההנדסי החל ב- 2001 לאחר שאיראן רכשה טילים מדגם KH-55 מאוקראינה. יש הטוענים שרכש הטילים מאוקראינה נעשה באופן לא חוקי מארסנל הטילים של אוקראינה, ומתחת לעיניו הפקוחות של השלטון.
בפרוייקט זה פותחו טילי השיוט כנגד מטרות איכות סטטיות ביבשה לטווח של עד 3000 ק"מ. בפרוייקט "אבו-מאחדי" הוסב הטיל כנגד מטרות ימיות. הטיל טס במהירות של כ- 0.7 מאך, והוא מצוייד בראש קרב של כ- 400 ק"ג.
הטיל בגרסה הרוסית שלו מיועד לשאת ראשי קרב גרעיניים. סביר יהיה להניח, שגם בגרסה היבשתית האיראנית תהיה יכולת לשלב ראש קרב גרעיני, כאשר איראן תגיע ליכולת גרעין צבאית. הטיל טס בגובה נמוך יחסית של 30 עד 70 מטרים מעל פני הקרקע, המאפשר לו להתחמק יחסית ממכ"מי היריב ולהתגלות רק בשלבים מאוחרים, וזמן מועט לפני הפגיעה במטרה.
הטילים בגרסה הימית מצויידים במערכת ניווט המבוססת על פלטפורמה אינרציאלית ומקלט ניווט לווייני (GPS ו- GLONASS) ובראש ביות דופלר, בעל יכולות נגד לוחמה אלקטרונית. לא ברור האם הטיל מצוייד בערוץ תקשורת.
כמו כן משולבים בטילים מנועי סילון תוצרת איראן, מדגם Tolou. מנועים אלו נכנסו לשירות במגוון רחב של פלטפורמות, ביניהן טילי שיוט ימיים וכטב"מים סילונים דוגמת ה- Karar.
הצטיידות חיזבאללה, אם אכן נכונה, בטילים אלו, מאפשרת לארגון פתיחה של מעטפת מבצעית רחבה מאד. היחידה הימית של חיזבאללה מצויידת במאות טילי חוף-ים תוצרת איראן, ביניהם ה"נור" (לטווח של 120 ק"מ ו- 200 ק"מ), ה"גאדר" (לטווח 300 ק"מ), ה"גאדיר" (לטווח 500 ק"מ), וכמובן שגם הטיל הרוסי העל-קולי המתקדם מדגם "יאחונט" (לטווח 300 ק"מ) אותו קיבל הארגון ישירות מסוריה.
הפרסום אודות הצטיידות חיזבאללה בטילים, הינה הוכחה נוספת שלבנון היא שדה הניסויים הקדמי של איראן וכל אמצעי לחימה המפותח באיראן, סופו להגיע לזירה הלבנונית לידי חיזבאללה. נוכחנו כולנו לראות זאת במלחמת לבנון השנייה ובמגוון מערכות הלחימה שבהן עשה חיזבאללה שימוש אז.
יתר על כן, ההצטיידות בטילים מצביעה על החשיבות הרבה שרואים חיזבאללה ואיראן ביחידה הימית של חיזבאללה ותפקידיה. כולל הטלת מצור ימי על ישראל, פגיעה בנמלי הים שלה, אסדות הגז, ושיבוש דרכי האספקה הימיות אל ומישראל בעת עימות צבאי. חיזבאללה ואיראן הבינו כי ישראל תלויה בים, וכי מצור ימי על ישראל יביא לשיבוש רציפותה התפקודית בהבטי הסחר, האנרגיה, וכמובן בהיבט הביטחוני.
יחד עם היכולת המבצעית של הטיל, ידרש חיזבאללה לאתגר משמעותי הרבה יותר משיגורו של הטיל, והיא היכולת לבנות תמונה ימית בזמן אמת בטווחים המבצעיים של הטיל. גילוי וזיהוי בזמן אמת של ספינות ישראליות בעומק הים בטווחים אלו הוא אתגר משמעותי - ואינו טריוויאלי.
ספק אם חיזבאללה יוכל לנצל את הטווחים המבצעים של הטיל בעומק הים, אך כל מטרה בשטחה הימי של ישראל עד גבולה הימי הדרומי, סביר להניח כי תהיה רלוונטית עבור חיזבאללה.
הטיל החדש יחד עם הארסנל העצום של הטילים הימיים הוא עוד אתגר לזרוע הים. האתגר הוא אתגר משולש. ראשיתו באתגר מודיעיני, בו יידרש המודיעין הימי להכיר את הטיל ויכולותיו, לזהות בטרם עת את מפעיליו ואת מקומות השיגור שלו, ולתת התרעה בזמן אמת טרם שיגורו.
האתגר השני, בסיסו טכנולוגי, ידרוש מהחיל לפתח אמצעי נגד והתגוננות פניו. האתגר השלישי הוא האתגר המבצעי. זה מאגד בתוכו את הפעלת הכוח והתנהלות כלי השיט, על פי דוקטרינת הפעלה שתאפשר לכלי השיט לפעול ללא הפגע באזור מוכה טילים. אזור המשתרע על פני כל האגן המזרחי של הים התיכון.
