הסנה איננו אוכָּל – סיפורו של מנהיג שעשה תפנית פוליטית
אפרים סנה, שנותי עם אבא, ידיעות ספרים, 2022
אפרים לפיד
| 04/05/2022
באדיבות ידיעות ספרים
ד"ר משה סנה (קליינבוים) היה מנהיג ציוני חשוב בשנות טרום מדינה. בהיותו סטודנט לרפואה בן 23 נבחר ליו"ר ההסתדרות הציונית של יהודי פולין. זמן קצר לאחר הגעתו ארצה ב-1940, מונה לראש המפקדה הארצית של "ההגנה". סנה נחשב לשר הביטחון של המדינה שבדרך וליורש אפשרי של דוד בן-גוריון.
בשנת 1946 נגלע קרע תפיסתי בין השניים. סנה גיבש אוריינטציה פרו-סובייטית לתנועה הציונית. עם הקמת המדינה נמנה עם מקימי מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ), שהיתה אז מפלגת השמאל הגדולה והעיקרית בישראל. בהמשך, ב-1954 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), וכך נגזר עליו בידוד וניתוק ממרבית תומכיו ומעריציו בעבר.
אחד השיאים בקריירה הפוליטית של סנה במפלגה היה אחרי ועידת הפסגה הערבית הראשונה בינואר 1964 בה הוחלט על הקמת מפקדה ערבית מאוחדת בפיקוד מצרי כדי לקדם את המאמץ הערבי להשמדת ישראל. סנה ראה צעד זה בחומרה ואילו חבריו הערבים במפלגה הקומוניסטית דווקא תמכו. בשנת 1965, על רקע החרפת מדיניותה הפרו-ערבית של ברית המועצות, הביא לפילוג במפלגה הקומוניסטית לפלג ערבי (רק"ח) ולפלג יהודי (מק"י).
סנה, שהיה ראש המטה הארצי של ההגנה (מקביל לרמטכ"ל בימינו), פעיל בהעפלה ובבריחה אחרי מלחמת העולם, האמין עד מותו ב-1972 בכל לבו, משיקולים מדיניים אסטרטגיים, כי טוב לה למדינת ישראל לסמוך על שתי מעצמות ארה"ב וברית המועצות, ולא רק על המערב.
מאמץ מיוחד הקדיש אפרים סנה בספר החדש להזמת האשמה/השמועה כי אביו, ח"כ משה סנה היה סוכן סובייטי. הוא מפורר אבן אחר אבן את הקיר הרעוע של האשמה זו, שרחפה באוויר בשנות ה-50 וה-60.
בספר, שפרסם תא"ל מיל' ד"ר אפרים סנה, הוא מתמסר בדבקות ובמקצועיות לתקן עוול היסטורי מתמשך ולהקנות לאביו את המקום הראוי לו בהיסטוריה הציונית, מקום אשר עוות במכוון על ידי כותבי היסטוריה שפעלו ברוח השלטון של השנים ההן.
אפרים סנה, שנותי עם אבא, ידיעות ספרים, 2022
באדיבות ידיעות ספרים
ד"ר משה סנה (קליינבוים) היה מנהיג ציוני חשוב בשנות טרום מדינה. בהיותו סטודנט לרפואה בן 23 נבחר ליו"ר ההסתדרות הציונית של יהודי פולין. זמן קצר לאחר הגעתו ארצה ב-1940, מונה לראש המפקדה הארצית של "ההגנה". סנה נחשב לשר הביטחון של המדינה שבדרך וליורש אפשרי של דוד בן-גוריון.
בשנת 1946 נגלע קרע תפיסתי בין השניים. סנה גיבש אוריינטציה פרו-סובייטית לתנועה הציונית. עם הקמת המדינה נמנה עם מקימי מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ), שהיתה אז מפלגת השמאל הגדולה והעיקרית בישראל. בהמשך, ב-1954 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), וכך נגזר עליו בידוד וניתוק ממרבית תומכיו ומעריציו בעבר.
אחד השיאים בקריירה הפוליטית של סנה במפלגה היה אחרי ועידת הפסגה הערבית הראשונה בינואר 1964 בה הוחלט על הקמת מפקדה ערבית מאוחדת בפיקוד מצרי כדי לקדם את המאמץ הערבי להשמדת ישראל. סנה ראה צעד זה בחומרה ואילו חבריו הערבים במפלגה הקומוניסטית דווקא תמכו. בשנת 1965, על רקע החרפת מדיניותה הפרו-ערבית של ברית המועצות, הביא לפילוג במפלגה הקומוניסטית לפלג ערבי (רק"ח) ולפלג יהודי (מק"י).
סנה, שהיה ראש המטה הארצי של ההגנה (מקביל לרמטכ"ל בימינו), פעיל בהעפלה ובבריחה אחרי מלחמת העולם, האמין עד מותו ב-1972 בכל לבו, משיקולים מדיניים אסטרטגיים, כי טוב לה למדינת ישראל לסמוך על שתי מעצמות ארה"ב וברית המועצות, ולא רק על המערב.
מאמץ מיוחד הקדיש אפרים סנה בספר החדש להזמת האשמה/השמועה כי אביו, ח"כ משה סנה היה סוכן סובייטי. הוא מפורר אבן אחר אבן את הקיר הרעוע של האשמה זו, שרחפה באוויר בשנות ה-50 וה-60.
בספר, שפרסם תא"ל מיל' ד"ר אפרים סנה, הוא מתמסר בדבקות ובמקצועיות לתקן עוול היסטורי מתמשך ולהקנות לאביו את המקום הראוי לו בהיסטוריה הציונית, מקום אשר עוות במכוון על ידי כותבי היסטוריה שפעלו ברוח השלטון של השנים ההן.
