מניפלאות הרגולציה הישראלית: חוק החומרים המסוכנים קובע שאוויר וחמצן הם רעל

למרבה האבסורד, על פי חוק חומרים מסוכנים, אפילו חמצן ואוויר דחוס מוגדרים כרעל, ומעל כמויות מסוימות יש לסמנם כרעל. משרד הגנ״ס: ״משנים כיוון לאימוץ הדירקטיבה האירופאית CLP״

מניפלאות הרגולציה הישראלית: חוק החומרים המסוכנים קובע שאוויר וחמצן הם רעל

bigstock

חוק החומרים המסוכנים ותקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור) הם מסמכי מפתח בעלי חשיבות רבה להגנה על הסביבה ולהגנה על האוכלוסייה.  למרות זאת, חוק החומרים המסוכנים הישראלי (ותקנותיו) הם מסמכים מיושנים ופגומים.

לגבי חומרים רבים מאוד המפורטים בחוק ובתקנות, נקבע שהם רעל, ועל כן חובה לסמן אותם בסימון אזהרה המכיל את המילה "רעל" בעברית, ערבית ואנגלית, למרות שבשאר מדינות העולם חומרים אלה כלל לא נחשבים לרעל.

כך לדוגמה, אמוניום חנקתי - החומר שהתפוצץ בנמל ביירות והחריב חלקים נרחבים מהעיר, נחשב לחומר מחמצן (מגביר עוצמת בעירת אש) ובמקרים מסוימים הוא גורם סיכון של פיצוץ.  

רמת הרעילות שלו קרובה לרמת הרעילות של מלח בישול. למרות זאת, על פי חוק החומרים המסוכנים יש לסמן אמוניום חנקתי, כאשר הוא מאוחסן, באמצעות תווית אזהרה "רעל", ולא באמצעות תווית אזהרה של חומר מחמצן (כפי שנדרש, לדוגמה, בסימון חומרים מסוכנים על גבי אריזות ובמהלך הובלתם, על פי תקן ישראלי 2302).

למרבה האבסורד, על פי חוק חומרים מסוכנים, אפילו חמצן ואוויר דחוס מוגדרים כרעל, ומעל כמויות מסוימות יש לסמנם כרעל. לא צריך להיות כימאי מוסמך על מנת להבין שהקביעה שחמצן ואוויר הם רעילים (ומכאן נובע שאסור לשאוף אותם) היא אבסורדית ואינה מוסיפה כבוד למשרד להגנת הסביבה.

כבר לפני למעלה מ-500 שנים, הרופא והאלכימאי השוויצרי פאראצלסוס, שנחשב אבי הטוקסיקולוגיה, קבע כי "רק המינון עושה את הרעל". אכן חומרים נפוצים כמו מלח בישול, במינון גדול באופן קיצוני יכול לגרום להרעלה ואף למוות, אך במינונים סבירים מלח בישול אינו נחשב רעל. למעשה גם חוסר במלח בגוף האדם עלול לגרום תופעות רפואיות חמורות.

מקובל שעל מנת שחומר יוגדר כרעל, הוא צריך לגרום להרעלה מתחת לערכי סף מסוימים. אני סבור כי על שרת הגנת הסביבה, ח"כ תמר זנדברג, להנחות את עובדי משרדה לאמץ את אמות המידה המקובלות בעולם לרעילות באחסון חומרים מסוכנים, ולתקן בהתאם את חוק חומרים מסוכנים ואת תקנותיו, כך שיהיה תואם למקובל במדינות המתקדמות.

תגובת המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור תזכיר חוק אשר, בין היתר, שינה באופן מהותי את הקבוע בתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור) התשנ"ו וזאת, בין היתר, באמצעות התבססות על סיווג חומרים הקבוע בדירקטיבה האירופאית CLP (ומוטמע בת"י 2302).

 בנוסף, המושג "רעל" אשר קבוע בחוק החומרים המסוכנים התשנ"ג – 1993 מתייחס לרשימת חומרים וקבוצות המפורטים בחוק חומרים וקבוצות, חומרים מסוכנים אלה הם בעלי מאפייני סיכון שונים, כגון: קורוזיביות, דליקות, חימצון ונפיצות ולא רק חומרים רעילים. כמו כן, ספי הריכוז והכמות המוחזקת של רעלים כאמור, החייבים בהיתר רעלים, מפורטים בתקנות סיווג ופטור הנוכחיים.


המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

אולי יעניין אותך גם