פרשנות | תיעדוף המעגל שלישי על פני מעגל ראשון - משחק לידיה של איראן
אל"מ (במיל') פרופ' גבי סיבוני ותא"ל (במיל') יובל בזק טוענים כי המדיניות הישראלית להשקיע במעגל שלישי על פני מעגל ראשון - עוזרת לאיראן לבסס את התפיסה הקולוניאלית שלה במזרח התיכון. במקום זאת, יש לחזק את זרוע היבשה מול איומים צמודי גדר
ישראל דיפנס
| 17/02/2022
https://www.flickr.com/photos/idfonline/51672292493
המערכות האחרונות מול חיזבאללה ומול חמאס ושאר ארגוני הטרור בעזה, חשפו פערים בדוקטרינה הישראלית. לאחר מלחמה בלבנון, ומספר סבבי עימות בעזה, ישראל מוצאת את עצמה בנקודת ההתחלה, מול איומים שרק משתכללים ומתגברים.
הגמוניה שיעית במזה"ת
מן הצד השני האיראנים ממשיכים לפתח, במלוא העוצמה, הן את איומי הגרילה והטרור באמצעות שליחיהם, והן את מיזם הגרעין. אלו הם כולם חלק מאסטרטגיה איראנית שנועדה להגשים שאיפות להגמוניה שיעית במזה"ת, על חורבותיה של ישראל.
בעיני המשטר האיראני הנוכחי, הציונות הנה נטע זר ונצר אחרון לאימפריאליזם האירופי במזה"ת. החובה להשמידו נובעת מתפיסה דתית-תרבותית הנעוצה במאבק ההיסטורי של העולם המוסלמי לשוב לימי תהילתו.
אין מדובר במאבק לאומי, שבו ניתן להגיע לפשרה שתאפשר חיים של לאום אחד לצד האחר, אלא במלחמה 'מהפכנית-אנטי קולוניאלית', בה דינו של הכובש לסגת ולהיעלם.
תוכנית הגרעין האיראנית נועדה ליצור איזון אסטרטגי מול ישראל. תכליתה לספק לה את ההגנה הנדרשת מפני תקיפתה על ידי כוחות מערביים, יחד עם הרתעתה של ישראל משימוש בפצצה שהאיראנים מעריכים שיש בידה.
את מטרותיה האסטרטגיות שואפת איראן לקדם באמצעות הפעלת היכולות הקונבנציונליות שהיא בונה סביב גבולותיה של ישראל. השילוב בין הרתעה גרעינית ויכולת תקיפה קונבנציונאלית מאסיבית, מהווים יחד את הרעיון האסטרטגי האיראני השלם.
אסטרטגיה סבילה
נחישותה של איראן מעמידה בפני ישראל את הבחירה בין נקיטת יוזמה אסטרטגית – מול יריבים שהם עדיין חלשים ממנה – לבין אסטרטגיה סבילה שעלולה להוביל למלחמה מול יריבים המשתלבים לכלל עוצמה קונבנציונלית קרובה לסימטרית.
אלא שנדמה כי בצד הישראלי, הפיתוי לקנות שקט בטווח הקצר, מתוך תקווה שהדברים יסתדרו בטווח הארוך, מוביל פעמים רבות לגישה סבילה גם ברמה המבצעית. זו עלולה להתברר כמקח טעות, כבר בעתיד הלא רחוק.
לראייתנו, ישראל נדרשת כבר היום לפתח אסטרטגיה בטחונית פרואקטיבית, יחד עם בנייתן של יכולות ודפוסי פעולה, שיש בכוחן לקעקע את תוכניותיה של איראן. מרכז הכובד של האסטרטגיה הישראלית צריך להיות מופנה כנגד כוחות הציר השיעי סביב גבולותיה של ישראל.
זוהי לראייתנו נקודת התורפה של האסטרטגיה האיראנית כולה. ככל שייחלשו כוחות הציר מסביב לגבולותיה של ישראל יקטן כושר ההרתעה של איראן, ותגבר חשיפתם של פרויקט הגרעין שלה וכוחותיה לתקיפה.
ככול שתידרש איראן להשקיע משאבים בשיקום כוחותיה מסביב לגבולות ישראל, כך תימתח הדילמה שבין שאיפות ההתפשטות של המשטר לבין הצורך שלו לשמור על שרידותו.
בפני ישראל תעמודנה שתי חלופות למימוש אסטרטגיה זו: האחת, מלחמה כוללת שמטרתה כיבוש עזה ולבנון והשמדת עיקר הכוח הצבאי של חמאס וחיזבאללה. הניסיון ההיסטורי מראה כי לרוב גישה זו דינה להסתבך ולהיכשל.
החלופה השניה היא לנצל כל הזדמנות וכל שבריר לגיטימציה כדי לפגוע באופן קשה בכוחות הציר, ולהחלישם. לשם כך תידרש ישראל למקד את מאמציה במערכות קצרות ומוגבלות במעגל הראשון.
יתרון צבא קונבנציונלי
ישראל תוכל לנצל את היתרון המובהק של צבא קונבנציונלי על ארגוני גרילה באמצעות עדיפות מובהקת בכושר התמרון וביכולות האש בשלבי המערכה הראשונים, ומאידך גיסא להימנע מהשלבים של התבוססות בשטחים מאוכלסים, שבהם היתרון עובר לגרילה.
הקרבה הגאוגרפית של בסיס המבצעים הישראלי לזירות השונות תאפשר לישראל להנחית מכות כואבות על ארגוני הטרור והגרילה ולהשיב את כוחותיה לבסיסם, מבלי שנדרש יהיה לשלם את "מס השהייה". היא גם מאפשרת לה לשוב ולהכות באויב, בהפרשי זמן קצרים יחסית, כל אימת שנדרש.
תכליתן של מערכות אלה היא לפגוע ביכולות של הארגונים, להחלישם ולהסיג אותם לאחור בשלבי התפתחותם. אין מדובר במכה אחת מוחצת שתפתור את הבעיה, אלא ברצף של מבצעים ומערכות מוגבלות בעצימות גבוהה, שיכוונו להחלשת עוצמת האיום סביב גבולותיה של ישראל, ישדרו נחישות כנגד השאיפות האימפריאליות של איראן, וירחיקו את תקוותם שיש באפשרותם להשיג את מטרותיהם.
להעדיף את המעגל הראשון
המפתח להצלחת המערכות הללו, קשור קשר ישיר לאופן שבו תבנה ישראל את כוחה הצבאי. באופן פרדוקסלי דווקא הגישה הישירה שמבכרת תקיפה של טריטוריה ונכסים איראניים וגוזרת בניין כוח המתעדף מעגל שלישי על פני מעגל ראשון משחקת לידיה של איראן.
הדוקטרינה המוצעת מחייבת להסיט את מרכז הכובד של בניין הכוח מהמעגל השלישי למעגל הראשון, להעצים את יכולותיה וכשירותה של היבשה, כמו גם את משקלה במערכות ובמבצעים.
אתגר זה מחייב שינוי משמעותי במבנה כוחות היבשה, בתורות הלחימה שלהם ובכשירותם. נדרש יהיה לארגן מחדש את מודל המילואים, תידרש יכולת ניוד אסטרטגית שתאפשר הטלת כוחות במהירות, גם באמצעות האוויר והים. דפוס הלחימה המבוזר, יחייב חיזוק משמעותי של יחידות הדרג הטקטי וידרשו בהתאמה שיפור משמעותי באיכותם ובהיקפם של ההכשרות והאימונים.
אך החשוב מכל הוא שיפור איכותה ומקצועיותה של שדרת המפקדים הנדרשת לרפורמה עמוקה.
יתרון העוצמה הישראלי אינו מוטל בספק, אך אין בו בכדי להניא את איראן מכוונותיה ושאיפותיה. הניצחון במאבק יהיה תלוי, בעדכון הדוקטרינה הביטחונית ובבנינן של יכולות אסטרטגיות מתאימות, בדגש על כושר התמרון היבשתי.
לא פחות מהתועלת המבצעית, יש בכך כדי לשדר את נחישותה של החברה הישראלית לעמוד על האינטרסים החיוניים לקיומה, במאבק המתחולל בין האידאולוגיה האיראנית לבין ביטחונה והמשך קיומה של מדינת ישראל.
זהו מסר של נחישות, שנדרש להדהד במזה"ת כולו – מהפזורה הבדואית שבנגב ועד למשכנו של המנהיג העליון בטהראן.
אל"מ (במיל') פרופ' גבי סיבוני הוא מומחה לצבא וביטחון ב-JISS ותא"ל (במיל') יובל בזק הוא חוקר צבא וביטחון וראש מטה (במיל') של עוצבת הגליל | המאמר פורסם לראשונה באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
אל"מ (במיל') פרופ' גבי סיבוני ותא"ל (במיל') יובל בזק טוענים כי המדיניות הישראלית להשקיע במעגל שלישי על פני מעגל ראשון - עוזרת לאיראן לבסס את התפיסה הקולוניאלית שלה במזרח התיכון. במקום זאת, יש לחזק את זרוע היבשה מול איומים צמודי גדר
https://www.flickr.com/photos/idfonline/51672292493
המערכות האחרונות מול חיזבאללה ומול חמאס ושאר ארגוני הטרור בעזה, חשפו פערים בדוקטרינה הישראלית. לאחר מלחמה בלבנון, ומספר סבבי עימות בעזה, ישראל מוצאת את עצמה בנקודת ההתחלה, מול איומים שרק משתכללים ומתגברים.
הגמוניה שיעית במזה"ת
מן הצד השני האיראנים ממשיכים לפתח, במלוא העוצמה, הן את איומי הגרילה והטרור באמצעות שליחיהם, והן את מיזם הגרעין. אלו הם כולם חלק מאסטרטגיה איראנית שנועדה להגשים שאיפות להגמוניה שיעית במזה"ת, על חורבותיה של ישראל.
בעיני המשטר האיראני הנוכחי, הציונות הנה נטע זר ונצר אחרון לאימפריאליזם האירופי במזה"ת. החובה להשמידו נובעת מתפיסה דתית-תרבותית הנעוצה במאבק ההיסטורי של העולם המוסלמי לשוב לימי תהילתו.
אין מדובר במאבק לאומי, שבו ניתן להגיע לפשרה שתאפשר חיים של לאום אחד לצד האחר, אלא במלחמה 'מהפכנית-אנטי קולוניאלית', בה דינו של הכובש לסגת ולהיעלם.
תוכנית הגרעין האיראנית נועדה ליצור איזון אסטרטגי מול ישראל. תכליתה לספק לה את ההגנה הנדרשת מפני תקיפתה על ידי כוחות מערביים, יחד עם הרתעתה של ישראל משימוש בפצצה שהאיראנים מעריכים שיש בידה.
את מטרותיה האסטרטגיות שואפת איראן לקדם באמצעות הפעלת היכולות הקונבנציונליות שהיא בונה סביב גבולותיה של ישראל. השילוב בין הרתעה גרעינית ויכולת תקיפה קונבנציונאלית מאסיבית, מהווים יחד את הרעיון האסטרטגי האיראני השלם.
אסטרטגיה סבילה
נחישותה של איראן מעמידה בפני ישראל את הבחירה בין נקיטת יוזמה אסטרטגית – מול יריבים שהם עדיין חלשים ממנה – לבין אסטרטגיה סבילה שעלולה להוביל למלחמה מול יריבים המשתלבים לכלל עוצמה קונבנציונלית קרובה לסימטרית.
אלא שנדמה כי בצד הישראלי, הפיתוי לקנות שקט בטווח הקצר, מתוך תקווה שהדברים יסתדרו בטווח הארוך, מוביל פעמים רבות לגישה סבילה גם ברמה המבצעית. זו עלולה להתברר כמקח טעות, כבר בעתיד הלא רחוק.
לראייתנו, ישראל נדרשת כבר היום לפתח אסטרטגיה בטחונית פרואקטיבית, יחד עם בנייתן של יכולות ודפוסי פעולה, שיש בכוחן לקעקע את תוכניותיה של איראן. מרכז הכובד של האסטרטגיה הישראלית צריך להיות מופנה כנגד כוחות הציר השיעי סביב גבולותיה של ישראל.
זוהי לראייתנו נקודת התורפה של האסטרטגיה האיראנית כולה. ככל שייחלשו כוחות הציר מסביב לגבולותיה של ישראל יקטן כושר ההרתעה של איראן, ותגבר חשיפתם של פרויקט הגרעין שלה וכוחותיה לתקיפה.
ככול שתידרש איראן להשקיע משאבים בשיקום כוחותיה מסביב לגבולות ישראל, כך תימתח הדילמה שבין שאיפות ההתפשטות של המשטר לבין הצורך שלו לשמור על שרידותו.
בפני ישראל תעמודנה שתי חלופות למימוש אסטרטגיה זו: האחת, מלחמה כוללת שמטרתה כיבוש עזה ולבנון והשמדת עיקר הכוח הצבאי של חמאס וחיזבאללה. הניסיון ההיסטורי מראה כי לרוב גישה זו דינה להסתבך ולהיכשל.
החלופה השניה היא לנצל כל הזדמנות וכל שבריר לגיטימציה כדי לפגוע באופן קשה בכוחות הציר, ולהחלישם. לשם כך תידרש ישראל למקד את מאמציה במערכות קצרות ומוגבלות במעגל הראשון.
יתרון צבא קונבנציונלי
ישראל תוכל לנצל את היתרון המובהק של צבא קונבנציונלי על ארגוני גרילה באמצעות עדיפות מובהקת בכושר התמרון וביכולות האש בשלבי המערכה הראשונים, ומאידך גיסא להימנע מהשלבים של התבוססות בשטחים מאוכלסים, שבהם היתרון עובר לגרילה.
הקרבה הגאוגרפית של בסיס המבצעים הישראלי לזירות השונות תאפשר לישראל להנחית מכות כואבות על ארגוני הטרור והגרילה ולהשיב את כוחותיה לבסיסם, מבלי שנדרש יהיה לשלם את "מס השהייה". היא גם מאפשרת לה לשוב ולהכות באויב, בהפרשי זמן קצרים יחסית, כל אימת שנדרש.
תכליתן של מערכות אלה היא לפגוע ביכולות של הארגונים, להחלישם ולהסיג אותם לאחור בשלבי התפתחותם. אין מדובר במכה אחת מוחצת שתפתור את הבעיה, אלא ברצף של מבצעים ומערכות מוגבלות בעצימות גבוהה, שיכוונו להחלשת עוצמת האיום סביב גבולותיה של ישראל, ישדרו נחישות כנגד השאיפות האימפריאליות של איראן, וירחיקו את תקוותם שיש באפשרותם להשיג את מטרותיהם.
להעדיף את המעגל הראשון
המפתח להצלחת המערכות הללו, קשור קשר ישיר לאופן שבו תבנה ישראל את כוחה הצבאי. באופן פרדוקסלי דווקא הגישה הישירה שמבכרת תקיפה של טריטוריה ונכסים איראניים וגוזרת בניין כוח המתעדף מעגל שלישי על פני מעגל ראשון משחקת לידיה של איראן.
הדוקטרינה המוצעת מחייבת להסיט את מרכז הכובד של בניין הכוח מהמעגל השלישי למעגל הראשון, להעצים את יכולותיה וכשירותה של היבשה, כמו גם את משקלה במערכות ובמבצעים.
אתגר זה מחייב שינוי משמעותי במבנה כוחות היבשה, בתורות הלחימה שלהם ובכשירותם. נדרש יהיה לארגן מחדש את מודל המילואים, תידרש יכולת ניוד אסטרטגית שתאפשר הטלת כוחות במהירות, גם באמצעות האוויר והים. דפוס הלחימה המבוזר, יחייב חיזוק משמעותי של יחידות הדרג הטקטי וידרשו בהתאמה שיפור משמעותי באיכותם ובהיקפם של ההכשרות והאימונים.
אך החשוב מכל הוא שיפור איכותה ומקצועיותה של שדרת המפקדים הנדרשת לרפורמה עמוקה.
יתרון העוצמה הישראלי אינו מוטל בספק, אך אין בו בכדי להניא את איראן מכוונותיה ושאיפותיה. הניצחון במאבק יהיה תלוי, בעדכון הדוקטרינה הביטחונית ובבנינן של יכולות אסטרטגיות מתאימות, בדגש על כושר התמרון היבשתי.
לא פחות מהתועלת המבצעית, יש בכך כדי לשדר את נחישותה של החברה הישראלית לעמוד על האינטרסים החיוניים לקיומה, במאבק המתחולל בין האידאולוגיה האיראנית לבין ביטחונה והמשך קיומה של מדינת ישראל.
זהו מסר של נחישות, שנדרש להדהד במזה"ת כולו – מהפזורה הבדואית שבנגב ועד למשכנו של המנהיג העליון בטהראן.
אל"מ (במיל') פרופ' גבי סיבוני הוא מומחה לצבא וביטחון ב-JISS ותא"ל (במיל') יובל בזק הוא חוקר צבא וביטחון וראש מטה (במיל') של עוצבת הגליל | המאמר פורסם לראשונה באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
