המטרה: לחפש שינויים בצד הסורי
תצפיתניות חמ"ל התצפית סער וגדוד האיסוף ׳עיט׳, משמשים כשכבת הגנה ראשונה בפני שינויים בגבול הסורי. ״לפעמים ישנים בתוך תעלת קשר ששימשה פעם חיילים סוריים״, מסבירה סרן ליהי מפקדת פלוגת לוחמות ולוחמים איסוף קרבי. ביקור מיוחד של דן ארקין ברמת הגולן
דן ארקין
| 16/02/2022
צילום: דובר צה״ל
הן ממוקמים יומם ולילה, בקור, בשלג ובקיץ, בעמדות לאורך גבול סוריה. לא תראה אותם כי הם מוסווים היטב, למדו הסוואה בקורס מיוחד. הם יאיישו את העמדה שעות, ימים או שבועות, לפי המשימה ולפי דרישות המודיעין. מפעילים אמצעי תצפית וראייה מרחוק מתקדמים, משקפות ענק. צופים אל אזור הגבול ומעבר לו, סמוך לגדר ועמוק לתוך השטח הסורי.
שכבות הגנה
קילומטרים אחורה, גבוה מעל פני השטח, נמצא חמ"ל התצפית סער, בו מאייישות התצפיתניות 24/7 את מסכי התצפית, מפעילות אמצעי תצפית ומכ"מים המותקנים על ראשי תרנים גבוהים המפוזרים לאורכה של רמת הגולן. התצפיתניות מול המסכים משלימות את תמונת המצב והמתרחש בעברו הסורי של הגבול.
אלו שתי שכבות ההגנה של רמת הגולן על כוחות צה"ל והאוכלוסיה האזרחית: לוחמות ולוחמי האיסוף והתצפיתניות, אלו שהגדרתן המקצועית הצה"לית הרשמית היא 'בקרית איסוף יבשתי', בקא"סית. אלו שני המרכיבים של גדוד עיט 595, אחד מחמישה גדודי האיסוף הקרבי הפרוסים על פני כל הארץ: גדוד אחד מול מצרים וירדן, גדוד מול עזה, גדוד באיו"ש, גדוד מול סוריה (עיט) וגדוד חמישי מול לבנון.
ביקור שערך ישראל דפנס ביום סגרירי, קר ומעונן בגדוד עיט מבליט מיד את ייחוד הגדוד: זה צבא כמעט נשי לגמרי. חלק נכבד מלוחמי האיסוף הן בנות, כל התצפיתניות הן בנות. כך המפקדות. סרן ליהי משה, מפקדת פלוגת לוחמות איסוף קרבי, מלווה אותנו לגג הבניין העצום ששימש מפקדה סורית ברמת הגולן שלפני מלחמת ששת הימים.
כמה קילומטרים מהבניין פזורות עמדות הלוחמות, כאמור מוסוות היטב. לא נראה אותן, אבל הן שם. ממש ליד גדר הגבול, מאחור נראית העיירה קונייטרה. לא רחוק שני התלים הגדולים הר בנטל והר אביטל, עיניי צה"ל לעבר סוריה.
״אוכלים מנות קרב"
סרן ליהי מסבירה שיחידות האיסוף מכסות שטח גדול, מהחרמון ועד דרום הרמה. "אנו פועלים בפלוגת בנים ופלוגת בנות. איוש עמדת מוסווית הוא חד-מגדרי. בעמדה יש בין תשעה ל-16 לוחמות או לוחמים. איסוף לעומק, מסוגלות לראות למרחק מה מתרחש בצד השני.
״אוכלים מנות קרב, הלוחמות מארגנות לעצמן עמדות שינה, לפעמים בתוך תעלת קשר ששימשה פעם חיילים סוריים. הצוות בפיקוד מפקד או מפקדת הצוות, המפק"ץ, סוחב עמו את כל האוכל והציוד בדרכו אל העמדה, ומה שהם לוקחים אתם ישמש אותם וחייב להספיק עד קיפול העמדה בתום המשימה".
מקובל בהחלט כי לוחמות איסוף קרבי הוא אחד התפקידים המאתגרים והקשים ביותר לנשים בצה"ל. צריך גם כושר גופני וגם "ראש", כדברי המ"פית. ההכשרה ארוכה.
שמונה חודשי קורס בבית ספר של חיל הגנת גבולות ואיסוף קרבי במחנה סיירים שבדרום הרחוק, עוד חודש אימון מתקדם והשתלמות מקצועית ביחידה, ואז בתום ההסמכה, השתלבות בפעילות המבצעית של הגדוד בגזרה הסורית.
סרן ליהי: "עמדה מוסווית ליד הגבול היא צפופה למדי, והבנות צריכות ללמוד לחיות בצוותא יום ולילה, אין מקום למריבות. הן צופות לעבר הגבול, מקיימות קשר עם האוגדה (210), עם החטיבה ועם חמ"ל התצפיתניות.
״הדיווח הוא דו-צדדי: תצפיתנית תכוון לוחמת איסוף למקד מבט לנקודה או לאובייקט מסויים, וההפך: עמדת לוחמת התצפית תגלה משהו חשוד, תדווח מיד לתצפיתניות שיכוונו כוח צבאי אל המטרה. זו סגירת המעגל בעבודת גדוד האיסוף".
בגדוד מדגישים את חשיבות הנושא של סגירת מעגל, המתבטא בזירה הזאת ביכולות גבוהות של דיווח דו-צדדי מהיר ומהימן על משהו המתרחש מעבר לגבול. מפקדת הפלוגה מדברת על אחוות נשים בפעילות מבצעית בעמדה.
מתמקמים בלילה וחייבים לדעת לשמור על ערנות מלאה במשך כל ימי השהות במסווה, כך שלא יראו את העמדה מהצד הסורי ומשימת הכיסוי התצפיתי הקרוב תהיה מלאה.
הצד הסורי
אם יש שינוי כלשהו בצד הסורי שיש לו משמעות לגבי צה"ל, לוחמות האיסוף יהיו הראשונות לראותו ולדווח על קיומו. "מה שאנו רואות ראשונות יכול לשנות תכנית מבצעית, להעמיד לרשות מפקדים בכירים בפיקוד תמונת מצב שונה, או חדשה, וזה עשוי לשנות הערכת מצב", אומרת מפקדת בגדוד עיט. "מכאן הנוסחה הקובעת ששת"פ הדוק בין גורמי האיסוף הקרבי, התצפית וכוחות הצבא בגזרה יוצרים את תמונת המצב".
מפקדת פלוגת לוחמות האיסוף סרן ליהי שרתה בעבר בגדוד האיסוף הקרבי בדרום, עולם שונה לחלוטין. "בגזרת מצרים עסקנו בעיקר בסיכול ומניעת הברחות סמים ואמל"ח. המבריחים מגיעים לצד המצרי של הגבול עם רכב, פורקים את חבילות הסמים, מעמידים סולם, משליכים את החבילות לצד השני של גדר הגבול, לידי המשת"פים מהצד הישראלי, או לידי צה"ל שתופס את ההברחה".
בגדוד עיט לא רק מזג האוויר שונה מאשר בגבול המצרי אלא מהות העבודה. יש ללוחמות גיוון בתעסוקה ואפשרויות קידום לקורסים ולמקצועות שונים, כמו הסמכות ציוד, קורס חובשים, קורס נהיגה מבצעית, קורסי מ"כים וקצינים. סרן ליהי משוכנעת שבנות מטבען מתאימות יותר מבנים מבחינה מנטלית לתפקיד מסוג זה, ומכאן ההצלחה של בנות האיסוף הקרבי.
במחנה סער שברמת הגולן מלווה אותנו סגן יעל הרמן, סמ"פית פלוגת תצפיתניות, אל המתקן הסגור והמסוגר חמ"ל סער, שבו עשרות בנות, בקא"סיות, מפעילות את מר״ס, 'מערכת רב סנסורית', כשהן צופות בעשרות מסכים אל הנעשה מעבר לגבול. הן רואות על סמך את התוצרים של מערכות התצפית המותקנות על תרנים גבוהים המפוזרים ברמה.
רועה צאן סורי
סגן יעל: "מערכת מר״ס היא מתוחכמת ומציגה לנו את כל אמצעי התצפית על מסך אחד. התצפיתניות צופות, רואות, מדווחות ומתריעות. צריך ללמוד להבחין בין ההתנהגות הרגילה מעבר לגבול לבין חריגים.
דוגמה: רועה צאן סורי רועה את צאנו סמוך לגדר הגבול. זו התנהלות נורמלית. אבל אם יגיע הרועה לאותו מקום שלוש-ארבע-חמש פעמים, ואולי יחזיק בידו ציוד, יש כאן דפוס התנהלות מחשיד וצריך להתריע ולבדוק מה בדיוק הוא עושה שם. לזה אנו קוראות הפללה".
הכשרת בקא"סית נמשכת שלושה חודשים. הן לומדות את טיב האויב שממול, את מי הן עלולות לראות, פני הקרקע, מגבלות מזג אוויר ולהכיר את אמצעי הצפייה.
בקא"סית מתחילה תהיה 'חוקרת' שתצפה במסך שלה ותזהה התנהגות חריגה או מחשידה, והוותיקות והמנוסות יותר הן 'מנטרות', שתפקידה לתעדף על מה להתמקד בתצפית ולזהות את מאפייני הזיהוי שראתה החוקרת על המסך שלה.
משמרת תצפיתניות נמשכת ארבע שעות, אחרי כן שמונה שעות שינה (חובה), כי הסתכלות רצופה על המסך השחור-לבן במשך ארבע שעות ללא הפסקה הוא עניין מעייף.
סגן יעל, סמ"פית הבקא"סיות מדגישה: "יש חשיבות רבה לשת"פ עם לוחמות האיסוף. הן מכפילות הכוח שלנו. אנחנו איסוף נייח, הן איסוף נייד, והתוצאה הטובה ביותר היא שיתוף הדוק בעבודת כל גורמי האיסוף.
בחמ"ל מספרים על אירוע מניעת גניבת נשק מבסיס צה"ל שנתגלה ונחשף בחמ"ל התצפית. אמצעי התצפית כוונו פנימה לתוך שטח מדינת ישראל, כי המכ"ם מסתובב 360 מעלות.
על המסך נראתה תנועה חשודה של שלוש דמויות לעבר בסיס. תחילה חשבו שהיו אלו בעלי חיים, אך הדמויות עברו למצב זחילה והיה ברור שזה ניסיון חדירה לתוך בסיס צה"ל לגניבת נשק. הבקא"סית זיהתה, התריעה, הוקפץ כוח צבאי והמזימה סוכלה.
תצפיתניות חמ"ל התצפית סער וגדוד האיסוף ׳עיט׳, משמשים כשכבת הגנה ראשונה בפני שינויים בגבול הסורי. ״לפעמים ישנים בתוך תעלת קשר ששימשה פעם חיילים סוריים״, מסבירה סרן ליהי מפקדת פלוגת לוחמות ולוחמים איסוף קרבי. ביקור מיוחד של דן ארקין ברמת הגולן
צילום: דובר צה״ל
הן ממוקמים יומם ולילה, בקור, בשלג ובקיץ, בעמדות לאורך גבול סוריה. לא תראה אותם כי הם מוסווים היטב, למדו הסוואה בקורס מיוחד. הם יאיישו את העמדה שעות, ימים או שבועות, לפי המשימה ולפי דרישות המודיעין. מפעילים אמצעי תצפית וראייה מרחוק מתקדמים, משקפות ענק. צופים אל אזור הגבול ומעבר לו, סמוך לגדר ועמוק לתוך השטח הסורי.
שכבות הגנה
קילומטרים אחורה, גבוה מעל פני השטח, נמצא חמ"ל התצפית סער, בו מאייישות התצפיתניות 24/7 את מסכי התצפית, מפעילות אמצעי תצפית ומכ"מים המותקנים על ראשי תרנים גבוהים המפוזרים לאורכה של רמת הגולן. התצפיתניות מול המסכים משלימות את תמונת המצב והמתרחש בעברו הסורי של הגבול.
אלו שתי שכבות ההגנה של רמת הגולן על כוחות צה"ל והאוכלוסיה האזרחית: לוחמות ולוחמי האיסוף והתצפיתניות, אלו שהגדרתן המקצועית הצה"לית הרשמית היא 'בקרית איסוף יבשתי', בקא"סית. אלו שני המרכיבים של גדוד עיט 595, אחד מחמישה גדודי האיסוף הקרבי הפרוסים על פני כל הארץ: גדוד אחד מול מצרים וירדן, גדוד מול עזה, גדוד באיו"ש, גדוד מול סוריה (עיט) וגדוד חמישי מול לבנון.
ביקור שערך ישראל דפנס ביום סגרירי, קר ומעונן בגדוד עיט מבליט מיד את ייחוד הגדוד: זה צבא כמעט נשי לגמרי. חלק נכבד מלוחמי האיסוף הן בנות, כל התצפיתניות הן בנות. כך המפקדות. סרן ליהי משה, מפקדת פלוגת לוחמות איסוף קרבי, מלווה אותנו לגג הבניין העצום ששימש מפקדה סורית ברמת הגולן שלפני מלחמת ששת הימים.
כמה קילומטרים מהבניין פזורות עמדות הלוחמות, כאמור מוסוות היטב. לא נראה אותן, אבל הן שם. ממש ליד גדר הגבול, מאחור נראית העיירה קונייטרה. לא רחוק שני התלים הגדולים הר בנטל והר אביטל, עיניי צה"ל לעבר סוריה.
״אוכלים מנות קרב"
סרן ליהי מסבירה שיחידות האיסוף מכסות שטח גדול, מהחרמון ועד דרום הרמה. "אנו פועלים בפלוגת בנים ופלוגת בנות. איוש עמדת מוסווית הוא חד-מגדרי. בעמדה יש בין תשעה ל-16 לוחמות או לוחמים. איסוף לעומק, מסוגלות לראות למרחק מה מתרחש בצד השני.
״אוכלים מנות קרב, הלוחמות מארגנות לעצמן עמדות שינה, לפעמים בתוך תעלת קשר ששימשה פעם חיילים סוריים. הצוות בפיקוד מפקד או מפקדת הצוות, המפק"ץ, סוחב עמו את כל האוכל והציוד בדרכו אל העמדה, ומה שהם לוקחים אתם ישמש אותם וחייב להספיק עד קיפול העמדה בתום המשימה".
מקובל בהחלט כי לוחמות איסוף קרבי הוא אחד התפקידים המאתגרים והקשים ביותר לנשים בצה"ל. צריך גם כושר גופני וגם "ראש", כדברי המ"פית. ההכשרה ארוכה.
שמונה חודשי קורס בבית ספר של חיל הגנת גבולות ואיסוף קרבי במחנה סיירים שבדרום הרחוק, עוד חודש אימון מתקדם והשתלמות מקצועית ביחידה, ואז בתום ההסמכה, השתלבות בפעילות המבצעית של הגדוד בגזרה הסורית.
סרן ליהי: "עמדה מוסווית ליד הגבול היא צפופה למדי, והבנות צריכות ללמוד לחיות בצוותא יום ולילה, אין מקום למריבות. הן צופות לעבר הגבול, מקיימות קשר עם האוגדה (210), עם החטיבה ועם חמ"ל התצפיתניות.
״הדיווח הוא דו-צדדי: תצפיתנית תכוון לוחמת איסוף למקד מבט לנקודה או לאובייקט מסויים, וההפך: עמדת לוחמת התצפית תגלה משהו חשוד, תדווח מיד לתצפיתניות שיכוונו כוח צבאי אל המטרה. זו סגירת המעגל בעבודת גדוד האיסוף".
בגדוד מדגישים את חשיבות הנושא של סגירת מעגל, המתבטא בזירה הזאת ביכולות גבוהות של דיווח דו-צדדי מהיר ומהימן על משהו המתרחש מעבר לגבול. מפקדת הפלוגה מדברת על אחוות נשים בפעילות מבצעית בעמדה.
מתמקמים בלילה וחייבים לדעת לשמור על ערנות מלאה במשך כל ימי השהות במסווה, כך שלא יראו את העמדה מהצד הסורי ומשימת הכיסוי התצפיתי הקרוב תהיה מלאה.
הצד הסורי
אם יש שינוי כלשהו בצד הסורי שיש לו משמעות לגבי צה"ל, לוחמות האיסוף יהיו הראשונות לראותו ולדווח על קיומו. "מה שאנו רואות ראשונות יכול לשנות תכנית מבצעית, להעמיד לרשות מפקדים בכירים בפיקוד תמונת מצב שונה, או חדשה, וזה עשוי לשנות הערכת מצב", אומרת מפקדת בגדוד עיט. "מכאן הנוסחה הקובעת ששת"פ הדוק בין גורמי האיסוף הקרבי, התצפית וכוחות הצבא בגזרה יוצרים את תמונת המצב".
מפקדת פלוגת לוחמות האיסוף סרן ליהי שרתה בעבר בגדוד האיסוף הקרבי בדרום, עולם שונה לחלוטין. "בגזרת מצרים עסקנו בעיקר בסיכול ומניעת הברחות סמים ואמל"ח. המבריחים מגיעים לצד המצרי של הגבול עם רכב, פורקים את חבילות הסמים, מעמידים סולם, משליכים את החבילות לצד השני של גדר הגבול, לידי המשת"פים מהצד הישראלי, או לידי צה"ל שתופס את ההברחה".
בגדוד עיט לא רק מזג האוויר שונה מאשר בגבול המצרי אלא מהות העבודה. יש ללוחמות גיוון בתעסוקה ואפשרויות קידום לקורסים ולמקצועות שונים, כמו הסמכות ציוד, קורס חובשים, קורס נהיגה מבצעית, קורסי מ"כים וקצינים. סרן ליהי משוכנעת שבנות מטבען מתאימות יותר מבנים מבחינה מנטלית לתפקיד מסוג זה, ומכאן ההצלחה של בנות האיסוף הקרבי.
במחנה סער שברמת הגולן מלווה אותנו סגן יעל הרמן, סמ"פית פלוגת תצפיתניות, אל המתקן הסגור והמסוגר חמ"ל סער, שבו עשרות בנות, בקא"סיות, מפעילות את מר״ס, 'מערכת רב סנסורית', כשהן צופות בעשרות מסכים אל הנעשה מעבר לגבול. הן רואות על סמך את התוצרים של מערכות התצפית המותקנות על תרנים גבוהים המפוזרים ברמה.
רועה צאן סורי
סגן יעל: "מערכת מר״ס היא מתוחכמת ומציגה לנו את כל אמצעי התצפית על מסך אחד. התצפיתניות צופות, רואות, מדווחות ומתריעות. צריך ללמוד להבחין בין ההתנהגות הרגילה מעבר לגבול לבין חריגים.
דוגמה: רועה צאן סורי רועה את צאנו סמוך לגדר הגבול. זו התנהלות נורמלית. אבל אם יגיע הרועה לאותו מקום שלוש-ארבע-חמש פעמים, ואולי יחזיק בידו ציוד, יש כאן דפוס התנהלות מחשיד וצריך להתריע ולבדוק מה בדיוק הוא עושה שם. לזה אנו קוראות הפללה".
הכשרת בקא"סית נמשכת שלושה חודשים. הן לומדות את טיב האויב שממול, את מי הן עלולות לראות, פני הקרקע, מגבלות מזג אוויר ולהכיר את אמצעי הצפייה.
בקא"סית מתחילה תהיה 'חוקרת' שתצפה במסך שלה ותזהה התנהגות חריגה או מחשידה, והוותיקות והמנוסות יותר הן 'מנטרות', שתפקידה לתעדף על מה להתמקד בתצפית ולזהות את מאפייני הזיהוי שראתה החוקרת על המסך שלה.
משמרת תצפיתניות נמשכת ארבע שעות, אחרי כן שמונה שעות שינה (חובה), כי הסתכלות רצופה על המסך השחור-לבן במשך ארבע שעות ללא הפסקה הוא עניין מעייף.
סגן יעל, סמ"פית הבקא"סיות מדגישה: "יש חשיבות רבה לשת"פ עם לוחמות האיסוף. הן מכפילות הכוח שלנו. אנחנו איסוף נייח, הן איסוף נייד, והתוצאה הטובה ביותר היא שיתוף הדוק בעבודת כל גורמי האיסוף.
בחמ"ל מספרים על אירוע מניעת גניבת נשק מבסיס צה"ל שנתגלה ונחשף בחמ"ל התצפית. אמצעי התצפית כוונו פנימה לתוך שטח מדינת ישראל, כי המכ"ם מסתובב 360 מעלות.
על המסך נראתה תנועה חשודה של שלוש דמויות לעבר בסיס. תחילה חשבו שהיו אלו בעלי חיים, אך הדמויות עברו למצב זחילה והיה ברור שזה ניסיון חדירה לתוך בסיס צה"ל לגניבת נשק. הבקא"סית זיהתה, התריעה, הוקפץ כוח צבאי והמזימה סוכלה.
