מלחמה עם איראן? לישראל אין צי ברזל או מספיק ימאים לאבטחת תספוקת בעת מלחמה
חרחורי המלחמה עם איראן בשיח הפוליטי בישראל, מציפים את השאלה כיצד הציבור הישראלי יקבל תספוקת דרך הים אם חברות זרות לא ירצו להגיע. רב חובל אלכס גרסון מסביר שאין בירושלים תכנית סדורה למצב של מצור ימי מתמשך על ישראל
עמי רוחקס דומבה
| 27/01/2022
רב חובל אלכס גרסון. באדיבות המצולם
החלפת המהלומות הימיות בחודשים האחרונים בין ישראל לאיראן הביאו לכך שאיראן פגעה, נקודתית, בספינות בבעלות ישראלית. זאת, על אף שאותן ספינות בכלל לא נמצאות בקווי תספוקת המגיעים לישראל. מדוע זה בעייתי? בגלל השאלה כיצד ישראל תביא תספוקת בעת מלחמה. ברגע שאיראן יודעת לפגוע רק בצי סוחר בבעלות ישראלית, חברות הביטוח לא יבטחו אוניות בקו לישראל, ואוניות לא יגיעו. ואיראן משקיעה הרבה בבניין כוח ימי.
״כבר היום, בשגרה, כאשר סוחרת נכנסת למים הטריטוריאלים של ישראל (12 מייל ימי), היא נכנסת לאזור מלחמה מבחינת הביטוח״, מסביר רב חובל אלכס גרסון בראיון לישראל דיפנס. ״בעבר, הייתי רב חובל על סוחרת שהביאה פחם מקולומביה לישראל. שאתה נכנס למים הטריטוריאלים של ישראל, אתה חייב לדווח בקשר למוקד החברה, והם מוציאים ביטוח מיוחד לישראל. בלי זה, אתה לא נכנס. וזה בזמן שגרה.״
גרסון, עבד כרב חובל כמעט בכל חברות הספנות בישראל. אל-ים אניות, מאנו ספנות, אחים עופר (צים). היה 18 שנה ברשות הספנות והנמלים עד לתפקיד סגן מנהל הרשות ונציג המדינה בארגון הימי הבינלאומי בלונדון המהווה את הזרוע הימית של האו״ם. היום הוא עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה.
איך ישראל אמורה לספק לעצמה תספוקת בעת מלחמה אם אין לה צי סוחר?
״בעת הפרטת צים, מדינת ישראל שמרה לעצמה מניית זהב בצים. כמה שווה מניית הזהב הזו? כנראה שלא הרבה בעת מלחמה. הרעיון היה לשמר ׳צי ברזל׳ סוחר ישראלי. כלומר, אוניות עם צוותים ישראלים שבשוטף יעבדו בצים, ובמלחמה יהיה ניתן לגייס אותם. משרד הביטחון הגדיר שהוא צריך 4-5 אוניות סוחר מסוג multi purpose. כאלו שיכולות להביא תבואה לבהמות, צמיגים לג׳יפים של צה״ל ועוד. בעת מלחמה״, מסביר גרסון.
״במציאות, צים כבר כמעט לא ישראלית דה-פקטו. ימאים ישראלים שיודעים את המקצוע נשארו אולי כמה עשרות בצים. כל היתר זרים. גם הספינות שמשרד הביטחון בונה עליהם, חלקן הגדול נגרטו מזמן. בנוסף, האם מישהו חושב שבעת מלחמה מישהו בירושלים יתן פקודה וצים תעמוד דום? ותוותר על מחוייבות חוזית ארוכת טווח לקווי אספקה בין יפן לארה״ב למשל? זו מחשבה נאיבית.״
אי אפשר לשכור סוחרות זרות בעת פקודה מירושלים?
״תראה, ספינות אפשר לקנות אם יש לך כסף. זו לא הבעיה. אבל צריך צוותים שיפעילו אותן. ואת זה אין בישראל. ההכשרות בישראל במכון להכשרה ימית בעכו אינן עקביות. גם אם עברת אותן, יש לך עוד קורסים בחו״ל קצין שלישי, קצין שני, קצין ראשון. בין לבין אתה צריך פז״מ בים. הכשרת רב חובל אורכת כעשר שנים לפחות״, מסביר גרסון.
״אנחנו לא מדברים על אוניות 2000 טונות מ-1948. אלא על סוחרות מודרניות. הכשרת צוות לוקחת שנים. מדינת ישראל חיסלה את הצי הסוחר שלה במו ידיה. לא קיים כוח אדם מקצועי בישראל להפעיל אוניות כאלו. כאמור, גם אם יהיו אוניות, לא יהיו צוותים. זאת הבעיה. מקבלי ההחלטות לא רואים בזה עדיפות.״
גרסון מסביר כי בשונה נניח מעולם התעופה, שם יש תקינה למטוס, וכל המטוסים מאותו קו ייצור יוצאים אותו דבר, בסוחרות זה שונה. גם אם יש שתיים אחיות, הן לא יהיו זהות. ״בישראל בודקים כל סוחרת שנכנסת לוודא תקינות שלה. אין אוניה אחת, דומה לאחרת. אפילו הם הן יצאו מאותו יצרן. זה לא כמו מטוסים. בנוסף, עולם הספנות כיום גלובלי. אפשר למצוא בסוחרת צוות המורכב מ-5-6 לאומים״, מסביר גרסון.
״אין לנו אסטרטגיה בנושא תספוקת דרך הים בשעת חירום. אם יהיה מצב כזה, מה יעשו? ילכו מהר לחכור אוניות זרות עם צוותים זרים? אז בירושלים בונים על זה שאלו יסכימו לבוא לישראל בשעת מלחמה תמורת תשלום גבוה? זו אסטרטגיה? ונניח שתשלם, הם יבואו? בכלל לא בטוח.״
ייתכן גם ובירושלים בונים על אוניות תספוקת של הצי האמריקאי. ״נניח, אני לא יודע מה ההסכמים בין המדינות בהקשר זה. אבל נניח. אז אנחנו מפקידים את ביטחוננו בידיים של אחרים? עד היום אמנם נעזרנו באחרים, אך התפיסה הייתה שעצמאותנו בידינו. גם בעת מלחמה. ואם לאמריקאים יהיו אינטרסים אחרים באותו זמן?״, מוסיף גרסון.
״99 אחוזים מהתספוקת של המשק הישראלי, ייבוא וייצוא, מתבצעת דרך הים. זה נושא לא פשוט להכין אסטרטגיה בשגרה שתתמוך במלחמה. גם הסיפורים על שרשרת אווירית ביום הכיפורים, הם חטא למציאות. מרבית התספוקת הצבאית והאזרחית במלחמה נכנסה דרך הים.
״אני חושב שאסור למדינה לאבד את הידע הימי. נתבים, רבי חובלים, מפקחים. כל שרשרת הערך האנושית הדרושה להפעלת צי סוחר מודרני. אנחנו אי פוליטי שכל הידע הימי שלו נשחק. כמעט לא נשאר כלום בהיבט כוח אדם. אנשים שיודעים להפעיל סוחרות. מדינת ישראל מעולם לא עמדה במצור ימי מתמשך. גם המצרים שניסו בששת הימים, לא הצליחו בזה. בונים על הצי החמישי? כאמור, זו לא נראית לי תכנית לאומית.״
תחבולות לא יעזרו?
״מרכז הכובד העולמי של הספנות העולמית הוא המזרח הרחוק. המעבר בים סוף מקבל משנה חשיבות. במלחמת ששת הימים המצרים חסמו את באב אל מאנדב. היה ניסיון למצור ימי על ישראל. בצי הסוחר הישראלי הייתה חובה לעבור את באב אל מנדב בלילה עם קודים חסויים בקשר. גם שינינו את צבעי הסוחרת להסוואה״, מסביר גרסון.
״היום המציאות שונה. לכל כלי שיט יש מספר זיהוי ייחודי (IMO), אתה מוצא ברשת את כל ההיסטוריה שלו והוא מחוייב לדווח מיקום ב-AIS. יש לוויני תצפית שיכולים לעקוב חלקית אחרי סוחרות. העולם השתנה. עובדה, האיראנים יודעים בוודאות איזו סוחרת נמצאת בבעלות ישראלית. פגיעה בכלי שיט ישראלים או בבעלות ישראלית, תבריח מכאן חברות ביטוח וסוחרות לא יגיעו בעיתות מתח ביטחוני.
״במלחמת לבנון השניה, הנמלים טווחו על ידי חיזבאללה. אמנם לא בהצלחה יתרה, אבל טווחו. הייתה פגיעה אחת בבריכת הנמל. מאז היכולות של חיזבאללה רק השתפרו. היו ספינות שפרקו מטען בקפריסין כי לא רצו להתקרב לישראל. דוגמא אחת הייתה סוחרת עם תוסף בנזין למכוניות. בלי זה, מכוניות לא נוסעות.
״הצלחנו איך שהוא לשכנע אותם להגיע. הם חיכו ליד חדרה ופחדו להכנס בגלל הרקטות. בסוף הם נכנסו בין 22 בלילה עד 4 בבוקר. חיזבאללה פחד לירות בלילה בגלל חשיפת מקורות ירי, ניצלנו זאת. נציגים ישראלים טסו ללוידס בלונדון, דיברו אתם שיבטחו סוחרות בישראל בעת מלחמה - לא הסכימו. ומה יקרה עם דלק סילוני למטוסים במלחמה? מייצרים מספיק בארץ עצמאית אם לא יהיו סוחרות? אלו שאלות שאין עליהן תשובה.״
אם תפיסת צי הברזל כשלה, מה החלופה?
״עדיין פועלות בישראל מספר חברות ספנות. רק שמבחינת עלות, לא כדאי להעסיק ישראלים. היו ניסיונות של המדינה לתת סבסוד כדי לשמר כוח אדם מקצועי - הצליח חלקית. לא מספיק. אם רוצים לשמר כוח אדם מקצועי בימאות, צריך לפעול דרך מערכת המס. כמו בריטניה. מדינת ישראל נדרשת לייצר סביבה שבעל אוניה ירצה להעסיק ישראלים״, אומר גרסון.
״המדינה לא תתן כסף לבעלי אוניות, זה לא סביר. אז פועלים דרך מיסוי. בצורה כזו אפשר להחזיק צוותים ישראלים בשגרה, שיהיו זמינים במלחמה. כאמור, רכישת אוניה זו לא הבעיה. אין כיום שום תכנית כזו למדינת ישראל. מי הגורם האחראי? כנראה שילוב של המל״ל, משרד התחבורה ומשרד הביטחון. לדחוף לשימור ימאים מקצועיים בכמות מספיקה למלחמה.״
חרחורי המלחמה עם איראן בשיח הפוליטי בישראל, מציפים את השאלה כיצד הציבור הישראלי יקבל תספוקת דרך הים אם חברות זרות לא ירצו להגיע. רב חובל אלכס גרסון מסביר שאין בירושלים תכנית סדורה למצב של מצור ימי מתמשך על ישראל
רב חובל אלכס גרסון. באדיבות המצולם
החלפת המהלומות הימיות בחודשים האחרונים בין ישראל לאיראן הביאו לכך שאיראן פגעה, נקודתית, בספינות בבעלות ישראלית. זאת, על אף שאותן ספינות בכלל לא נמצאות בקווי תספוקת המגיעים לישראל. מדוע זה בעייתי? בגלל השאלה כיצד ישראל תביא תספוקת בעת מלחמה. ברגע שאיראן יודעת לפגוע רק בצי סוחר בבעלות ישראלית, חברות הביטוח לא יבטחו אוניות בקו לישראל, ואוניות לא יגיעו. ואיראן משקיעה הרבה בבניין כוח ימי.
״כבר היום, בשגרה, כאשר סוחרת נכנסת למים הטריטוריאלים של ישראל (12 מייל ימי), היא נכנסת לאזור מלחמה מבחינת הביטוח״, מסביר רב חובל אלכס גרסון בראיון לישראל דיפנס. ״בעבר, הייתי רב חובל על סוחרת שהביאה פחם מקולומביה לישראל. שאתה נכנס למים הטריטוריאלים של ישראל, אתה חייב לדווח בקשר למוקד החברה, והם מוציאים ביטוח מיוחד לישראל. בלי זה, אתה לא נכנס. וזה בזמן שגרה.״
גרסון, עבד כרב חובל כמעט בכל חברות הספנות בישראל. אל-ים אניות, מאנו ספנות, אחים עופר (צים). היה 18 שנה ברשות הספנות והנמלים עד לתפקיד סגן מנהל הרשות ונציג המדינה בארגון הימי הבינלאומי בלונדון המהווה את הזרוע הימית של האו״ם. היום הוא עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה.
איך ישראל אמורה לספק לעצמה תספוקת בעת מלחמה אם אין לה צי סוחר?
״בעת הפרטת צים, מדינת ישראל שמרה לעצמה מניית זהב בצים. כמה שווה מניית הזהב הזו? כנראה שלא הרבה בעת מלחמה. הרעיון היה לשמר ׳צי ברזל׳ סוחר ישראלי. כלומר, אוניות עם צוותים ישראלים שבשוטף יעבדו בצים, ובמלחמה יהיה ניתן לגייס אותם. משרד הביטחון הגדיר שהוא צריך 4-5 אוניות סוחר מסוג multi purpose. כאלו שיכולות להביא תבואה לבהמות, צמיגים לג׳יפים של צה״ל ועוד. בעת מלחמה״, מסביר גרסון.
״במציאות, צים כבר כמעט לא ישראלית דה-פקטו. ימאים ישראלים שיודעים את המקצוע נשארו אולי כמה עשרות בצים. כל היתר זרים. גם הספינות שמשרד הביטחון בונה עליהם, חלקן הגדול נגרטו מזמן. בנוסף, האם מישהו חושב שבעת מלחמה מישהו בירושלים יתן פקודה וצים תעמוד דום? ותוותר על מחוייבות חוזית ארוכת טווח לקווי אספקה בין יפן לארה״ב למשל? זו מחשבה נאיבית.״
אי אפשר לשכור סוחרות זרות בעת פקודה מירושלים?
״תראה, ספינות אפשר לקנות אם יש לך כסף. זו לא הבעיה. אבל צריך צוותים שיפעילו אותן. ואת זה אין בישראל. ההכשרות בישראל במכון להכשרה ימית בעכו אינן עקביות. גם אם עברת אותן, יש לך עוד קורסים בחו״ל קצין שלישי, קצין שני, קצין ראשון. בין לבין אתה צריך פז״מ בים. הכשרת רב חובל אורכת כעשר שנים לפחות״, מסביר גרסון.
״אנחנו לא מדברים על אוניות 2000 טונות מ-1948. אלא על סוחרות מודרניות. הכשרת צוות לוקחת שנים. מדינת ישראל חיסלה את הצי הסוחר שלה במו ידיה. לא קיים כוח אדם מקצועי בישראל להפעיל אוניות כאלו. כאמור, גם אם יהיו אוניות, לא יהיו צוותים. זאת הבעיה. מקבלי ההחלטות לא רואים בזה עדיפות.״
גרסון מסביר כי בשונה נניח מעולם התעופה, שם יש תקינה למטוס, וכל המטוסים מאותו קו ייצור יוצאים אותו דבר, בסוחרות זה שונה. גם אם יש שתיים אחיות, הן לא יהיו זהות. ״בישראל בודקים כל סוחרת שנכנסת לוודא תקינות שלה. אין אוניה אחת, דומה לאחרת. אפילו הם הן יצאו מאותו יצרן. זה לא כמו מטוסים. בנוסף, עולם הספנות כיום גלובלי. אפשר למצוא בסוחרת צוות המורכב מ-5-6 לאומים״, מסביר גרסון.
״אין לנו אסטרטגיה בנושא תספוקת דרך הים בשעת חירום. אם יהיה מצב כזה, מה יעשו? ילכו מהר לחכור אוניות זרות עם צוותים זרים? אז בירושלים בונים על זה שאלו יסכימו לבוא לישראל בשעת מלחמה תמורת תשלום גבוה? זו אסטרטגיה? ונניח שתשלם, הם יבואו? בכלל לא בטוח.״
ייתכן גם ובירושלים בונים על אוניות תספוקת של הצי האמריקאי. ״נניח, אני לא יודע מה ההסכמים בין המדינות בהקשר זה. אבל נניח. אז אנחנו מפקידים את ביטחוננו בידיים של אחרים? עד היום אמנם נעזרנו באחרים, אך התפיסה הייתה שעצמאותנו בידינו. גם בעת מלחמה. ואם לאמריקאים יהיו אינטרסים אחרים באותו זמן?״, מוסיף גרסון.
״99 אחוזים מהתספוקת של המשק הישראלי, ייבוא וייצוא, מתבצעת דרך הים. זה נושא לא פשוט להכין אסטרטגיה בשגרה שתתמוך במלחמה. גם הסיפורים על שרשרת אווירית ביום הכיפורים, הם חטא למציאות. מרבית התספוקת הצבאית והאזרחית במלחמה נכנסה דרך הים.
״אני חושב שאסור למדינה לאבד את הידע הימי. נתבים, רבי חובלים, מפקחים. כל שרשרת הערך האנושית הדרושה להפעלת צי סוחר מודרני. אנחנו אי פוליטי שכל הידע הימי שלו נשחק. כמעט לא נשאר כלום בהיבט כוח אדם. אנשים שיודעים להפעיל סוחרות. מדינת ישראל מעולם לא עמדה במצור ימי מתמשך. גם המצרים שניסו בששת הימים, לא הצליחו בזה. בונים על הצי החמישי? כאמור, זו לא נראית לי תכנית לאומית.״
תחבולות לא יעזרו?
״מרכז הכובד העולמי של הספנות העולמית הוא המזרח הרחוק. המעבר בים סוף מקבל משנה חשיבות. במלחמת ששת הימים המצרים חסמו את באב אל מאנדב. היה ניסיון למצור ימי על ישראל. בצי הסוחר הישראלי הייתה חובה לעבור את באב אל מנדב בלילה עם קודים חסויים בקשר. גם שינינו את צבעי הסוחרת להסוואה״, מסביר גרסון.
״היום המציאות שונה. לכל כלי שיט יש מספר זיהוי ייחודי (IMO), אתה מוצא ברשת את כל ההיסטוריה שלו והוא מחוייב לדווח מיקום ב-AIS. יש לוויני תצפית שיכולים לעקוב חלקית אחרי סוחרות. העולם השתנה. עובדה, האיראנים יודעים בוודאות איזו סוחרת נמצאת בבעלות ישראלית. פגיעה בכלי שיט ישראלים או בבעלות ישראלית, תבריח מכאן חברות ביטוח וסוחרות לא יגיעו בעיתות מתח ביטחוני.
״במלחמת לבנון השניה, הנמלים טווחו על ידי חיזבאללה. אמנם לא בהצלחה יתרה, אבל טווחו. הייתה פגיעה אחת בבריכת הנמל. מאז היכולות של חיזבאללה רק השתפרו. היו ספינות שפרקו מטען בקפריסין כי לא רצו להתקרב לישראל. דוגמא אחת הייתה סוחרת עם תוסף בנזין למכוניות. בלי זה, מכוניות לא נוסעות.
״הצלחנו איך שהוא לשכנע אותם להגיע. הם חיכו ליד חדרה ופחדו להכנס בגלל הרקטות. בסוף הם נכנסו בין 22 בלילה עד 4 בבוקר. חיזבאללה פחד לירות בלילה בגלל חשיפת מקורות ירי, ניצלנו זאת. נציגים ישראלים טסו ללוידס בלונדון, דיברו אתם שיבטחו סוחרות בישראל בעת מלחמה - לא הסכימו. ומה יקרה עם דלק סילוני למטוסים במלחמה? מייצרים מספיק בארץ עצמאית אם לא יהיו סוחרות? אלו שאלות שאין עליהן תשובה.״
אם תפיסת צי הברזל כשלה, מה החלופה?
״עדיין פועלות בישראל מספר חברות ספנות. רק שמבחינת עלות, לא כדאי להעסיק ישראלים. היו ניסיונות של המדינה לתת סבסוד כדי לשמר כוח אדם מקצועי - הצליח חלקית. לא מספיק. אם רוצים לשמר כוח אדם מקצועי בימאות, צריך לפעול דרך מערכת המס. כמו בריטניה. מדינת ישראל נדרשת לייצר סביבה שבעל אוניה ירצה להעסיק ישראלים״, אומר גרסון.
״המדינה לא תתן כסף לבעלי אוניות, זה לא סביר. אז פועלים דרך מיסוי. בצורה כזו אפשר להחזיק צוותים ישראלים בשגרה, שיהיו זמינים במלחמה. כאמור, רכישת אוניה זו לא הבעיה. אין כיום שום תכנית כזו למדינת ישראל. מי הגורם האחראי? כנראה שילוב של המל״ל, משרד התחבורה ומשרד הביטחון. לדחוף לשימור ימאים מקצועיים בכמות מספיקה למלחמה.״
