ראש תחום מודיעין לשעבר ביחידת הסייבר של המשטרה: ״לא הייתה הזמנת האזנה ללא צו״
אייל שרון שירת 30 שנים במשטרה וסיים כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433. בראיון, מתייחס שרון לטענות שעלו בכתבות בכלכליסט, וטוען שבכל הקשור לעבודה משותפת עם חטיבת הסיגינט - תמיד נדרש צו שופט לפעולות האזנה
עמי רוחקס דומבה
| 23/01/2022
אייל שרון. באדיבות המצולם
ראש תחום מודיעין לשעבר ביחידת הסייבר הארצית, בלהב 433, אייל שרון, אומר בראיון לישראל דיפנס שכל הזמנת האזנה מחטיבת הסיגינט הייתה מותנית בקיום צו. ״את האזנות הסתר במשטרה עושה חטיבת הסיגינט. אתה לא יכול להזמין מהם האזנה בלי צו״, אומר שרון.
שרון, כיום שותף בחברת מודיעין סייבר (Ten Cyber), שירת 30 שנים במשטרה, בתפקידו האחרון כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר. שרון מסביר כי הגורם במשטרה שאחראי על האזנות סתר הוא חטיבת הסיגינט. כוח האדם מורכב משוטרים, יוצאי שב״כ ו-8200.
״זו היחידה שהייתה, מסורתית, אחראית על האזנות סתר. בין שמדובר במתג של בזק או בכלי טכנולוגי מהעת האחרונה. גם אנחנו ביחידת הסייבר היינו ממודרים חלקית מחטיבת הסיגינט. הייתה תחרות בין היחידות עם ניסיון כניסה שלהם לעולם הסייבר״, מסביר שרון.
״אם היינו צריכים האזנת סתר, היינו צריכים קודם כל להוציא צו, לשלוח אותו לסיגינט, והם היו מבצעים את ההאזנה, אנחנו היינו מקבלים תוצר מעובד, אחרי שהוא עבר סינונים של פרטיות, צנעת הפרט וכד'.״
ומה קורה כאשר יש ״פצצה מתקתקת״? רצח שצריך לצאת לפועל בעוד חצי שעה?
״במקרים כאלו, יש פתרונות לעכב את החשוד. אפשר לשלוח ניידת תנועה לעצור אותו, אפשר לסגור רחוב ועוד שיטות שונות. במקביל, ניגשים לשופט תורן ומבקשים צו האזנה״, מסביר שרון. ״מההיכרות שלי עם תהליכים, בעבודה משותפת עם הסיגינט, כל מה שהיינו זקוקים מהם, היה צריך להיות מגובה בצו.״
שוטר לא יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא עוקב אחרי עמי, סתם כי בא לו?
״בשביל לענות על זה, צריך להבין איך עובדים תהליכים במשטרה. זה לא אותו אדם מבקש צו, מאזין ומנתח את התוצר. בתהליך כזה מעורבים מספר אנשים. מישהו יכול לבקש צו (לגבי צו האזנת סתר, צריך אישור של לפחות ניצב משנה שעבר על הצו ולפחות סגן ניצב שניגש לנשיא בית משפט מחוזי (או סגן שהוסמך לכך)", מסביר שרון.
"כאשר מתקבל צו, מישהו אחר מקבל הוראה להאזין. התוצר, נשלח לגורם אחר לסינון (כאמור לעיל, צנעת פרט, וכד' לא אמורים להגיע בד"כ ליחידה החוקרת) וניתוח. שוב, לא מדובר בעבודה של איש אחד.
״יתרה מכך. הגורם בסיגינט שהתבקש להאזין לא חייב לראות את הצו פיזית, אם הוא מקבל פקודה להאזין. הוא לא חייב להכיר את כל התהליך המקדים של הוצאת צו מול שופט.
״בתרחיש היפותטי, תחנה באילת יכולה להוציא צו האזנה לעבריין. היא שולחת אותו לסיגינט, והם מבצעים עבורה את ההאזנה. המאזין, נמצא בקשר עם היחידה החוקרת לעדכונים הדדים.
״מדובר במקצועות משלימים. מעורבות מספר אנשים בתהליך האזנה היא, לכשעצמה, הליך פיקוח. ניתן להעריך כי השוטרים שדיברו עם כלכליסט, לאו דווקא מכירים את התהליך של הוצאת צו.
״ייתכן והם בכלל לא ידעו שהתקבלו צווים, מאחורי הקלעים, לעבודה שהם ביצעו. שוב, האזנה אינה הליך מקצה לקצה שעושה בן אדם אחד. ולא כל המשתתפים בתהליך מכירים בהכרח את כל השלבים שלו.״
האם תתכן הוצאת צו בדיעבד?
״לא נתקלתי באישור בדיעבד לפעולות כאלו ביחידת הסייבר. בתקופתי, גם לא נתקלתי בשימוש בסמכות בחוק האזנות סתר שניתנה למפכ״ל בהקשר ״פצצה מתקתקת״. עשינו הכל , כאמור קודם לכן, להימנע ממצבים כאלו ולהסתמך רק על צו שופט״, מסביר שרון.
״גם אם תעשה פניה למפכ"ל לשימוש בסמכות זו, היא תעשה רק בידיעת ניצב שיפנה למפכ"ל או יהיה מיודע טרם פניה של בכיר אחר. לא שמעתי על מקרים כאלו בסיגינט. גם אם יש מישהו בדרך לבצע רצח ביום שישי בלילה, יש שופט תורן.״
שאלה נאיבית: האם שוטרים מחויבים להכיר את החוק הקשור לתפקידם?
״ככלל, שוטר עובר מספר הכשרות. תלוי תפקיד ודרגה. יש הכשרה בסיסית שכל שוטר עובר. מעבר לכך יש הכשרות ייעודיות לתפקיד״, מסביר שרון. ״שוטר בניגוד לאזרח שכפוף לחוקי המדינה בלבד, כפוף למערכת חוקים נוספת פנימית, שמגבילה אותו בנוסף לחוק הפלילי. אלו נהלי המשטרה שמטרתם לצמצם יותר את הסמכויות, במטרה להשתדל להימנע מטעויות.״
האם שופט מגדיר את הכלים לביצוע המעקב בצו?
״לא. כמו ששופט לא מגדיר לשוטר האם להשתמש באקדח או רובה (במקרה והוא ביס״מ או מג"ב). כך גם שופט אינו מגדיר את הכלים ליחידת הסייבר או הסיגינט. זה לא הגיוני. שופט מגדיר את הסמכות הניתנת למשטרה לפעולה. אם שופט כן מתעניין במהלך הדיון על הצורך בצו, אודות הכלים בהם תיאכף הסמכות, הוא מקבל תשובות מדויקות״, מסביר שרון.
״יכול להיות מצב במציאות, שאם, בתרחיש היפותטי, תחנת אילת מבקשת צו האזנה, השופט ישאל את השוטר בתחנה איך הולכים לבצע האזנה - והוא יענה שאינו יודע. והוא לא ישקר לשופט. הצו עובר לחטיבת הסיגינט שעושה את ההאזנה, על פי הסמכות בצו, עם הכלים שהיא בוחרת ועל פי מסגרת הגבולות שאישר השופט בצו.
״ואם תוך כדי פעולת ההאזנה צריך להשתמש במספר כלים כדי להשיג תוצר? גם זה קורה. הצו מקנה לה סמכות והיא בוחרת את הכלים. שמבצעים מעקב פיזי אחרי מישהו אומרים לך איך? אופנוע, רכב, רחפן? לא.״
האם ניתן למחוק קבצי לוג ממערכות טכנולוגיות במשטרה?
״מכיוון שעבדתי ביחידת הסייבר, אני חייב לומר שלמדתי שאין כזה דבר בלתי אפשרי במערכות מחשוב. אם הלוגים נשמרים בדיסק אחד ומישהו הרס את הדיסק בכוונה? אז אין לוגים. עם זאת, ידעו שמישהו מחק לוגים ויתחילו לשאול שאלות״, מסביר שרון.
״במציאות, לא נתקלתי אף פעם במקרה שבו שוטר מחק לוגים ממערכת. הגיוני גם להניח שמערכות שהמשטרה רוכשת או מפתחת, עומדות בהליך איסוף ראיות חוקי, ולכן לא ניתן למחוק מהם לוגים בקלות.
״לזאת יש להוסיף, שוב, את תהליך העבודה. יש אחד שרוכש מערכת, שני שמתקין אותה, שלישי שנותן הרשאות, רביעי שמבצע פעולות (כל "אחד" כזה אלו מספר אנשים בד"כ, ויש את אלו שכותבים נהלים, מנחים מלמדים ושמים גבולות).
״לא מדובר בהליך של אדם אחד. לכן, אין נקודת כשל אחת - צריך קנוניה של מספר אנשים על מנת להסתיר עוולות כמתואר בכתבה בכלכליסט.״
פרסומים כאלו מובילים לדה מורליזציה במשטרה?
״זה מאד תלוי בבן אדם ובסביבה שלו בבית ובעבודה. אם זה שוטר שמזדהה עם הארגון ויש לו בבית מישהו שחושב הפוך, ויש ויכוחים משפחתיים, אותו אדם כנראה ירגיש נורא. אם לשוטר יש סביבה תומכת בבית, יותר קל להתמודד״, מסביר שרון.
״בעולם הסייבר לא עשינו דברים לא חוקיים. כן עלו הצעות, לשימוש בכלים חדשניים שהעלו ויכוחים במסגרת היחידה לגבי פגיעה בפרטיות. היו דיונים, כן. מעולם לא עשינו משהו לא חוקי. בכל דיון כזה מעורב יועמ״ש. בחטיבת הסיגינט הייתה יועמ״שית מבריקה ממקימי היחידה. גם בהיבט שכירת מומחי מחשוב כאזרח עובד משטרה, זה היה תחת תהליכי קליטה מסודרים ופיקוח של שוטרים.״
מה דעתך לגבי הסיקור נגד המשטרה בימים האחרונים?
״תראה, לעולם, לא משנה איזו בדיקה תהיה, המשטרה לא תוכל לשכנע את מי שמראש מגיע עם פוזיציה נגדה. גם אם היועמ״ש ומפכ״לים לשעבר יעשו בדיקה, יטענו שהסתירו מהם מידע. אין לזה סוף. במציאות, יש תהליכי עבודה במשטרה בהיבט האזנות סתר. מעשה כפי שמתואר בכתבה – נדרשת לכך קנוניה של מספר אנשים. אין תהליך קצה לקצה באחריות אדם אחד.״
אייל שרון שירת 30 שנים במשטרה וסיים כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433. בראיון, מתייחס שרון לטענות שעלו בכתבות בכלכליסט, וטוען שבכל הקשור לעבודה משותפת עם חטיבת הסיגינט - תמיד נדרש צו שופט לפעולות האזנה
אייל שרון. באדיבות המצולם
ראש תחום מודיעין לשעבר ביחידת הסייבר הארצית, בלהב 433, אייל שרון, אומר בראיון לישראל דיפנס שכל הזמנת האזנה מחטיבת הסיגינט הייתה מותנית בקיום צו. ״את האזנות הסתר במשטרה עושה חטיבת הסיגינט. אתה לא יכול להזמין מהם האזנה בלי צו״, אומר שרון.
שרון, כיום שותף בחברת מודיעין סייבר (Ten Cyber), שירת 30 שנים במשטרה, בתפקידו האחרון כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר. שרון מסביר כי הגורם במשטרה שאחראי על האזנות סתר הוא חטיבת הסיגינט. כוח האדם מורכב משוטרים, יוצאי שב״כ ו-8200.
״זו היחידה שהייתה, מסורתית, אחראית על האזנות סתר. בין שמדובר במתג של בזק או בכלי טכנולוגי מהעת האחרונה. גם אנחנו ביחידת הסייבר היינו ממודרים חלקית מחטיבת הסיגינט. הייתה תחרות בין היחידות עם ניסיון כניסה שלהם לעולם הסייבר״, מסביר שרון.
״אם היינו צריכים האזנת סתר, היינו צריכים קודם כל להוציא צו, לשלוח אותו לסיגינט, והם היו מבצעים את ההאזנה, אנחנו היינו מקבלים תוצר מעובד, אחרי שהוא עבר סינונים של פרטיות, צנעת הפרט וכד'.״
ומה קורה כאשר יש ״פצצה מתקתקת״? רצח שצריך לצאת לפועל בעוד חצי שעה?
״במקרים כאלו, יש פתרונות לעכב את החשוד. אפשר לשלוח ניידת תנועה לעצור אותו, אפשר לסגור רחוב ועוד שיטות שונות. במקביל, ניגשים לשופט תורן ומבקשים צו האזנה״, מסביר שרון. ״מההיכרות שלי עם תהליכים, בעבודה משותפת עם הסיגינט, כל מה שהיינו זקוקים מהם, היה צריך להיות מגובה בצו.״
שוטר לא יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא עוקב אחרי עמי, סתם כי בא לו?
״בשביל לענות על זה, צריך להבין איך עובדים תהליכים במשטרה. זה לא אותו אדם מבקש צו, מאזין ומנתח את התוצר. בתהליך כזה מעורבים מספר אנשים. מישהו יכול לבקש צו (לגבי צו האזנת סתר, צריך אישור של לפחות ניצב משנה שעבר על הצו ולפחות סגן ניצב שניגש לנשיא בית משפט מחוזי (או סגן שהוסמך לכך)", מסביר שרון.
"כאשר מתקבל צו, מישהו אחר מקבל הוראה להאזין. התוצר, נשלח לגורם אחר לסינון (כאמור לעיל, צנעת פרט, וכד' לא אמורים להגיע בד"כ ליחידה החוקרת) וניתוח. שוב, לא מדובר בעבודה של איש אחד.
״יתרה מכך. הגורם בסיגינט שהתבקש להאזין לא חייב לראות את הצו פיזית, אם הוא מקבל פקודה להאזין. הוא לא חייב להכיר את כל התהליך המקדים של הוצאת צו מול שופט.
״בתרחיש היפותטי, תחנה באילת יכולה להוציא צו האזנה לעבריין. היא שולחת אותו לסיגינט, והם מבצעים עבורה את ההאזנה. המאזין, נמצא בקשר עם היחידה החוקרת לעדכונים הדדים.
״מדובר במקצועות משלימים. מעורבות מספר אנשים בתהליך האזנה היא, לכשעצמה, הליך פיקוח. ניתן להעריך כי השוטרים שדיברו עם כלכליסט, לאו דווקא מכירים את התהליך של הוצאת צו.
״ייתכן והם בכלל לא ידעו שהתקבלו צווים, מאחורי הקלעים, לעבודה שהם ביצעו. שוב, האזנה אינה הליך מקצה לקצה שעושה בן אדם אחד. ולא כל המשתתפים בתהליך מכירים בהכרח את כל השלבים שלו.״
האם תתכן הוצאת צו בדיעבד?
״לא נתקלתי באישור בדיעבד לפעולות כאלו ביחידת הסייבר. בתקופתי, גם לא נתקלתי בשימוש בסמכות בחוק האזנות סתר שניתנה למפכ״ל בהקשר ״פצצה מתקתקת״. עשינו הכל , כאמור קודם לכן, להימנע ממצבים כאלו ולהסתמך רק על צו שופט״, מסביר שרון.
״גם אם תעשה פניה למפכ"ל לשימוש בסמכות זו, היא תעשה רק בידיעת ניצב שיפנה למפכ"ל או יהיה מיודע טרם פניה של בכיר אחר. לא שמעתי על מקרים כאלו בסיגינט. גם אם יש מישהו בדרך לבצע רצח ביום שישי בלילה, יש שופט תורן.״
שאלה נאיבית: האם שוטרים מחויבים להכיר את החוק הקשור לתפקידם?
״ככלל, שוטר עובר מספר הכשרות. תלוי תפקיד ודרגה. יש הכשרה בסיסית שכל שוטר עובר. מעבר לכך יש הכשרות ייעודיות לתפקיד״, מסביר שרון. ״שוטר בניגוד לאזרח שכפוף לחוקי המדינה בלבד, כפוף למערכת חוקים נוספת פנימית, שמגבילה אותו בנוסף לחוק הפלילי. אלו נהלי המשטרה שמטרתם לצמצם יותר את הסמכויות, במטרה להשתדל להימנע מטעויות.״
האם שופט מגדיר את הכלים לביצוע המעקב בצו?
״לא. כמו ששופט לא מגדיר לשוטר האם להשתמש באקדח או רובה (במקרה והוא ביס״מ או מג"ב). כך גם שופט אינו מגדיר את הכלים ליחידת הסייבר או הסיגינט. זה לא הגיוני. שופט מגדיר את הסמכות הניתנת למשטרה לפעולה. אם שופט כן מתעניין במהלך הדיון על הצורך בצו, אודות הכלים בהם תיאכף הסמכות, הוא מקבל תשובות מדויקות״, מסביר שרון.
״יכול להיות מצב במציאות, שאם, בתרחיש היפותטי, תחנת אילת מבקשת צו האזנה, השופט ישאל את השוטר בתחנה איך הולכים לבצע האזנה - והוא יענה שאינו יודע. והוא לא ישקר לשופט. הצו עובר לחטיבת הסיגינט שעושה את ההאזנה, על פי הסמכות בצו, עם הכלים שהיא בוחרת ועל פי מסגרת הגבולות שאישר השופט בצו.
״ואם תוך כדי פעולת ההאזנה צריך להשתמש במספר כלים כדי להשיג תוצר? גם זה קורה. הצו מקנה לה סמכות והיא בוחרת את הכלים. שמבצעים מעקב פיזי אחרי מישהו אומרים לך איך? אופנוע, רכב, רחפן? לא.״
האם ניתן למחוק קבצי לוג ממערכות טכנולוגיות במשטרה?
״מכיוון שעבדתי ביחידת הסייבר, אני חייב לומר שלמדתי שאין כזה דבר בלתי אפשרי במערכות מחשוב. אם הלוגים נשמרים בדיסק אחד ומישהו הרס את הדיסק בכוונה? אז אין לוגים. עם זאת, ידעו שמישהו מחק לוגים ויתחילו לשאול שאלות״, מסביר שרון.
״במציאות, לא נתקלתי אף פעם במקרה שבו שוטר מחק לוגים ממערכת. הגיוני גם להניח שמערכות שהמשטרה רוכשת או מפתחת, עומדות בהליך איסוף ראיות חוקי, ולכן לא ניתן למחוק מהם לוגים בקלות.
״לזאת יש להוסיף, שוב, את תהליך העבודה. יש אחד שרוכש מערכת, שני שמתקין אותה, שלישי שנותן הרשאות, רביעי שמבצע פעולות (כל "אחד" כזה אלו מספר אנשים בד"כ, ויש את אלו שכותבים נהלים, מנחים מלמדים ושמים גבולות).
״לא מדובר בהליך של אדם אחד. לכן, אין נקודת כשל אחת - צריך קנוניה של מספר אנשים על מנת להסתיר עוולות כמתואר בכתבה בכלכליסט.״
פרסומים כאלו מובילים לדה מורליזציה במשטרה?
״זה מאד תלוי בבן אדם ובסביבה שלו בבית ובעבודה. אם זה שוטר שמזדהה עם הארגון ויש לו בבית מישהו שחושב הפוך, ויש ויכוחים משפחתיים, אותו אדם כנראה ירגיש נורא. אם לשוטר יש סביבה תומכת בבית, יותר קל להתמודד״, מסביר שרון.
״בעולם הסייבר לא עשינו דברים לא חוקיים. כן עלו הצעות, לשימוש בכלים חדשניים שהעלו ויכוחים במסגרת היחידה לגבי פגיעה בפרטיות. היו דיונים, כן. מעולם לא עשינו משהו לא חוקי. בכל דיון כזה מעורב יועמ״ש. בחטיבת הסיגינט הייתה יועמ״שית מבריקה ממקימי היחידה. גם בהיבט שכירת מומחי מחשוב כאזרח עובד משטרה, זה היה תחת תהליכי קליטה מסודרים ופיקוח של שוטרים.״
מה דעתך לגבי הסיקור נגד המשטרה בימים האחרונים?
״תראה, לעולם, לא משנה איזו בדיקה תהיה, המשטרה לא תוכל לשכנע את מי שמראש מגיע עם פוזיציה נגדה. גם אם היועמ״ש ומפכ״לים לשעבר יעשו בדיקה, יטענו שהסתירו מהם מידע. אין לזה סוף. במציאות, יש תהליכי עבודה במשטרה בהיבט האזנות סתר. מעשה כפי שמתואר בכתבה – נדרשת לכך קנוניה של מספר אנשים. אין תהליך קצה לקצה באחריות אדם אחד.״
