הערכה: משרד הביטחון מבקש 11 מיליארד ש״ח לאמ״מ ולמוסד
אמ״מ והמוסד הם מרכיבי יסוד בכל תכנית ישראלית להתמודדות עם איראן גרעינית. ככאלו, הם דורשים תקציבי עתק על מנת לשמר יכולות מבצעיות מספיקות
עמי רוחקס דומבה
| 19/01/2022
משה אדרי. צילום: אריאל חרמוני - לע״מ
בקשה מטעם משרד הביטחון הוגשה לאחרונה (בקשה מספר 15-001) לאוצר, על סך 11.35 מיליארדי ש״ח. הבקשה אינה מפרטת למה מיועד הכסף. מדובר במרכיב תקציב הקרוי הרשאה להתחייבות. כלומר, ״סוג של״ אשראי שהאוצר מספק למשרד הביטחון לנושאים שונים. כצפוי, על אף הסכום הגבוה, סיבת ההעברה מסווגת.
על פי הערכה של כותב שורות אלו, ישנם שני גופים במערכת הביטחון שזקוקים כעת לסכומים כאלו. אחד מהם הוא אמ״מ - אגף אמצעים מיוחדים של משרד הביטחון. על פי פרסומים זרים, זהו האגף שאחראי על תשתיות הגרעין הישראליות.
על האגף הזה אחראי משה אדרי שמונה לאחרונה לראש הוועדה לאנרגיה אטומית (יכנס לתפקיד ביולי השנה). אם הפרסומים הזרים נכונים, האגף אחראי, בין היתר, לשדרוג התשתיות הקיימות בתחום זה. ההיקף הכספי הנדרש לשימור ושדרוג תשתיות אלו מגיע למיליארדים.
גוף נוסף שנדרש למזומנים הוא המוסד הישראלי. מאז מונה דוד ברנע לראש המוסד במקומו של יוסי כהן, נטען כי יחד עם ע׳, הסגן שלו, הם מבצעים שינויים ארגוניים. בין היתר, החלפת מנהלי אגפים שונים, הקמת אגף סייבר חדש ועוד.
אמנם המוסד, על פי הערכות, מקבל כל שנה לפחות 5 מיליארדי ש״ח, אך אלו אינם מספיקים לשינויים. תכנית עבודה של חמש שנים (תקופת כהונתו של ראש מוסד), דורשת מזומנים מעבר לשוטף.
שני הגופים הללו קשורים באופן ישיר להתמודדות הכוללת של מדינת ישראל מול איראן. מכאן, ניתן לשער כי הצידוק לכספים כאלו נסמך על הנחה שהמוסד ימשיך בפעולות חשאיות עם או בלי הסכם ואמ״מ יצטרך לדאוג לתעודת ביטוח במקרה ואיראן תציג יכולות גרעיניות מבצעיות.
אמ״מ והמוסד הם מרכיבי יסוד בכל תכנית ישראלית להתמודדות עם איראן גרעינית. ככאלו, הם דורשים תקציבי עתק על מנת לשמר יכולות מבצעיות מספיקות
משה אדרי. צילום: אריאל חרמוני - לע״מ
בקשה מטעם משרד הביטחון הוגשה לאחרונה (בקשה מספר 15-001) לאוצר, על סך 11.35 מיליארדי ש״ח. הבקשה אינה מפרטת למה מיועד הכסף. מדובר במרכיב תקציב הקרוי הרשאה להתחייבות. כלומר, ״סוג של״ אשראי שהאוצר מספק למשרד הביטחון לנושאים שונים. כצפוי, על אף הסכום הגבוה, סיבת ההעברה מסווגת.
על פי הערכה של כותב שורות אלו, ישנם שני גופים במערכת הביטחון שזקוקים כעת לסכומים כאלו. אחד מהם הוא אמ״מ - אגף אמצעים מיוחדים של משרד הביטחון. על פי פרסומים זרים, זהו האגף שאחראי על תשתיות הגרעין הישראליות.
על האגף הזה אחראי משה אדרי שמונה לאחרונה לראש הוועדה לאנרגיה אטומית (יכנס לתפקיד ביולי השנה). אם הפרסומים הזרים נכונים, האגף אחראי, בין היתר, לשדרוג התשתיות הקיימות בתחום זה. ההיקף הכספי הנדרש לשימור ושדרוג תשתיות אלו מגיע למיליארדים.
גוף נוסף שנדרש למזומנים הוא המוסד הישראלי. מאז מונה דוד ברנע לראש המוסד במקומו של יוסי כהן, נטען כי יחד עם ע׳, הסגן שלו, הם מבצעים שינויים ארגוניים. בין היתר, החלפת מנהלי אגפים שונים, הקמת אגף סייבר חדש ועוד.
אמנם המוסד, על פי הערכות, מקבל כל שנה לפחות 5 מיליארדי ש״ח, אך אלו אינם מספיקים לשינויים. תכנית עבודה של חמש שנים (תקופת כהונתו של ראש מוסד), דורשת מזומנים מעבר לשוטף.
שני הגופים הללו קשורים באופן ישיר להתמודדות הכוללת של מדינת ישראל מול איראן. מכאן, ניתן לשער כי הצידוק לכספים כאלו נסמך על הנחה שהמוסד ימשיך בפעולות חשאיות עם או בלי הסכם ואמ״מ יצטרך לדאוג לתעודת ביטוח במקרה ואיראן תציג יכולות גרעיניות מבצעיות.
