פרשנות | חילופי הנהלה במערך הסייבר מאפשרים למל״ל לבחון את אפקטיביות גוף זה 

האם נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? האם נכון להחזיר חלק מהאחריות לשב״כ? האם המערך עונה על ציפיות הממשלה והאזרחים? רצוי כי המל״ל יבחנו זאת (לפחות) בכל פעם שמתחלפת הנהלה 

פרשנות | חילופי הנהלה במערך הסייבר מאפשרים למל״ל לבחון את אפקטיביות גוף זה 

ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל | צילום: דני שם טוב 

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר שכיהן בתפקיד בארבע השנים האחרונות הודיע על פרישה. שינוי כזה בהנהלה מאפשר לראש הממשלה, שהמערך פועל תחתיו, לעשות בדק בית בשאלת מהות מערך הסייבר. 

אזכיר כי המערך קם בתחילה כגוף מטה שתפקידו להיות רגולטור בתחום הסייבר למשק האזרחי. לאחר מכן הוקמה רשות סייבר שהועברו אליה חלק מסמכויות השב״כ בתחום מערכות מחשוב קריטיות למדינה. 

שאלת המחקר של ד״ר אייל חולתא, ראש המל״ל והאיש שאחראי מטעם ראש הממשלה לעסוק בנושא, צריכה להיות האם המערך בתצורתו הנוכחית ובתקציב של כ-200 מליוני ש״ח בשנה, אפקטיבי ביחס ליעדים שלו. 

אחד האנשים שהתייחס בימים האחרונים לנושא הוא בוקי כרמלי, מי שהיה ראש רשות הסייבר בעבר וכיהן גם בתפקידים נוספים במערכת הביטחונית הקשורים לעולם הסייבר. בראיון מצולם לפודקאסט TLV1, מסביר כרמלי את השיקולים שהובילו להקמת רשות הסייבר ובהמשך למערך הסייבר. 

לפי כרמלי, ראוי שראש הממשלה יעסוק בשאלת אפקיטיביות מערך הסייבר. לטענתו, יש לצמצם את המערך חזרה למטה סייבר שישמש כרגולטור, במקביל להסדרתו בחוק. את תחומי האחריות על תשתיות קריטיות להחזיר לשב״כ, כך לפי כרמלי. 

אזכיר כי עד היום, טרם חוקק חוק המסדיר את פעילותו של מערך הסייבר, בעיקר כי הגרסאות שהוצעו היו דרקוניות (בלשון המעטה) ומשרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה פחדו מביקורת ציבורית בנושא. 

כרמלי דן בראיון בשאלה איפה עובר הגבול שבו למדינה מותר להתערב בכל הקשור להגנה על עסק פרטי. ״אם יש התקפה נגד חברה פרטית בישראל שמעסיקה 100 איש? לטענתי, לא״, מסביר כרמלי. 

״כמו בעולם העסקים, שאתה פותח חברה חדשה, כולם מרוצים ואופטימיים. לאט לאט אתה מגלה את החיים האמיתיים. שהכל עובד יותר לאט ואחרת. בסוף אתה מרכז מאמצים, להתמקד, איפה שתוכל להצליח. גם בעולם הגנת הסייבר הלאומי נדרשת התמקדות. אם נמשיך לנסות לתת הגנה לכלל המרחב האזרחי, נגיע למצב שבו אנחנו לא תורמים בכלום. להערכתי, אנחנו די קרובים למצב הזה.״ 

האם נכון להתמקד כפי שמציע כרמלי, או שמא, נכון להשאיר את המערך כפי שהוא? אין ספק כי שאלות אלו רלוונטיות וצריכות להמדד על פי היחס בין היעדים שהממשלה הציבה לעצמה כאשר הקימה את המערך, לבין המציאות.

גל המתקפות בשנת 2021 נגד מטרות ישראליות, ממשלתיות ופרטיות, מראה, כצפוי, שזהו מרחב מתפתח הכולל אי וודאות רבה. 

לאור אי וודאות זו, נכון יעשו במל״ל אם יבחנו את יעילות המערך בכל כמה שנים. ואין כמו שינויי גברי בהנהלת הארגון כנקודת תזמון לבחינה כזו. 

אולי יעניין אותך גם

אלון אלטמן. צילום: באדיבות דוברות משרד המשפטים

תיקים באפילה: תכירו את האיש שינהל את החקירות הביטחוניות בפרקליטות המדינה

עו"ד אלון אלטמן, המשמש כיום כפרקליט מחוז דרום (פלילי) יחליף בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים את עו"ד נורית ליטמן. תחומי האחריות כוללים: תלונות נגד חוקרי שב"כ, בחינת השגות על החלטת הפצ"ר, עבירות הנושקות לחופש הביטוי