עיתון בשווייץ חושף: בשנות ה-80 ניסה המוסד לפגוע בתכנית הגרעין הפקיסטנית

על פי הפרסום, מבצעים המיוחסים למוסד שבוצעו בשנות ה-80 ניסו לסכל תמיכה בתכנית הפקיסטנית - מחשש שפקיסטן תעזור לאיראן לפתח גרעין 

עיתון בשווייץ חושף: בשנות ה-80 ניסה המוסד לפגוע בתכנית הגרעין הפקיסטנית

bigstock

במסגרת מלחמתה של ישראל נגד הגרעין האיראני ביצע המוסד הישראלי כבר לפני שנים רבות שורה של מתקפות נגד חברות שסייעו למאמץ הגרעיני של פקיסטן, מתוך חשש שמדינה זו תסייע לתכנית הגרעין של איראן.

העיתון השוויצרי nzz.ch דיווח לאחרונה כי בארכיונים בברן ובוושינגטון נתגלו מסמכים שהיו חסויים עד כה על מבצעים של המוסד בגרמניה ובשווייץ בתחילת שנות ה-80 הקשורים לאיראן.

הקורבן הפוטנציאלי הראשון היה אדוארד גרמן, מנהל חברת CORA ENGINEERING. ביתו של המהנדס פוצץ בעיר ברן ב-20 בפברואר 1981 אך האיש ניצל. חברת CORA סיפקה שנתיים לפני כן לפקיסטן ציוד הקשור לעיבוד חומרים הדרושים לתעשיית הגרעין.

המטרה השנייה היתה המשרד של חברת ההנדסה WALISCHMILLER EBGINEERING בעיר מרקדורף בגרמניה, שם הוטמנה פצצה ב-18 במאי 1981. המתקפה השלישית כוונה אל היינץ מבוס, מהנדס גרמני שסייע לפקיסטן לבנות את המתקן הראשון לטיפול באורניום. מעטפת נפץ התפוצצה בביתו, אך הקרבן היה כלב שנהרג. 

המהנדס היינץ מבוס השתתף בפגישה עם עבדול קאדיר חאן, מאבות תכנית הגרעין של פקיסטן ופגישה זו השתתף גם מסעוד נראג'י, שהיה אז ראש סוכנות האנרגיה האטומית של איראן.

משטרות גרמניה ושווייץ לא הצליחו  לעלות על עקבות מבצעי הפיצוצים, ששייכו עצמם לארגונים כמו "הקבוצה נגד הפצת נשק בדרום אסיה" ו"הליגה להגנת תת היבשת". לא נמצאו שום סימנים לקיומם של ארגונים אלו.

מרואיינים אחדים סיפרו לעיתון השווייצי כי קיבלו בימים ההם שיחות איום בטלפון ממי שהציג עצמו כ"דוד" משגרירות ישראל בבון (מערב גרמניה אז), שהזהיר אותם לחדול ממתן סיוע ל"עסקים הללו" הקשורים לנשק גרעיני וייעץ להם "לעבור לעיסוק בטקסטיל".

העיתון השוויצי כותב כי מבצעים אלו של המוסד נכשלו למעשה כיוון שהחברות שהותקפו קיבל חוזים חדשים עם ממשלת פקיסטן.


הערת עורך: הפרטים אינם חדשים ופורסמו בעבר בספר תחת השם Deception: Pakistan, the United States and the Secret Trade in Nuclear Weapons שפורסם ב-2007

אולי יעניין אותך גם

bigstock

PayBox כתבה מדיניות פרטיות של יותר מ-17,000 מילים. הייתם יושבים לקרוא את זה? 

אמנם אין בישראל חקיקה המגדירה את אורך מדיניות הפרטיות הנדרש, אך בספק כמה גולשים ישבו לקרוא 51 עמודים בהיקף מעל 17,000 מילים. רונית קריספין, מנכ״לית ומייסדת חברת Prive-IT, רוצה לשים סוף לתופעת מדיניות פרטיות מסואבת שאף אחד כמעט לא קורא