וועדת חוץ וביטחון אישרה תיקונים חשובים לחוק חומרי חומרי נפץ
מדינת ישראל עשתה צעד נוסף באסדרת תחום השימוש בחומרי נפץ בתעשייה. החוק החדש שעוד צריך לעבור את אישור הכנסת, מציב תשתית פיקוח טובה יותר מזו הקיימת על התחום. זאת במטרה למנוע אסונות ותאונות בעתיד
עמי רוחקס דומבה
| 02/01/2022
צילום מסך מתוך שידורי הוועדה
לאחר מספר ימי דיונים, אישרה וועדת חוץ וביטחון את התיקונים לחוק חומרי נפץ, כך שהחוק החדש, יובא לכנסת לקריאות שנייה ושלישית. מטרת התיקונים היא התאמה והידוק הפיקוח של הכנסת, משרד הביטחון ומשרד הכלכלה והתעשייה על מפעלים העוסקים בחומרי נפץ. מאמר זה הוא המשך למאמר הקודם בנושא. בדיון שהתקיים היום (א) הושג קונצנזוס, לא תמיד לשביעות רצון כלל הצדדים, במספר נושאים שנשארו פתוחים משבוע שעבר.
גופי הביטחון יחוייבו בחוק לתקנן מפקח נפיצים ייעודי
ראשית, כצפוי, הוסכם כי מפעל העוסק בפיתוח חומרי נפץ, לא יידרש להיתר חומרים משר הביטחון. ישנם 5-6 מפעלים כאלו בישראל. היות ומפעלים אלו מפתחים חומרי נפץ שטרם קיימים, אין אפשרות לוגית לתת להם היתר שימוש בחומרים שעוד לא הומצאו. כל שאר המפעלים בישראל העוסקים בחומרי נפץ, אך לא בפיתוח שלו, נדרשים להיתר חומרים. כלומר, הם יכולים לעבוד רק עם חומרים מתוך רשימה מאושרת של שר הכלכלה והתעשייה.
בהפשטה, ישנם כ-80 מפעלים בישראל העוסקים בחומרי נפץ. כאמור, מתוכם רק 5-6 שמפתחים חומרים כאלו. אלו מפוקחים על ידי משרד הביטחון. כל היתר, מפוקחים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.
אחת הפרצות שנחשפו בדיונים היא סביב הפיקוח המעשי על חומרי נפץ בצה״ל, משטרה, שב״ס, מוסד ושב״כ. עד היום, החקיקה בתחום אסדרת העיסוק בחומרי נפץ לא חלה עליהם. כל גוף התנהל לבדו, ללא פיקוח חיצוני וללא חובה למנות מפקח נפיצים ייעודי. הוועדה קבעה בתיקוני החקיקה כי גופים אלו יחוייבו בחוק לתקנן מפקח בטיחות ייעודי לנפיצים (שאינו קשור לבטיחות, גהות ורווחה).
מפקח זה ימשיך להיות מוסמך על ידי הגוף הביטחוני, אך הליך מתן ההסמכה יפוקח על ידי וועדת חוץ וביטחון. זאת, כדי למנוע מינוי מפקח בטיחות נפיצים ללא תהליך הסמכה מוסדר. הוועדה רצתה להבטיח כי המפקח יהיה מוסמך בתהליכים מוסדרים ומקצועיים, גם אם אלו נקבעים על ידי הגוף הביטחוני עצמו בצורה אוטונומית.
עוד קבעה הוועדה, כי במפעל המפוקח על ידי משרד הביטחון, יהיה זה שר הביטחון שיקבע את הליך ההסמכה של מפקח הנפיצים באותו מפעל. קביעת תנאי ההסמכה תעשה בשיתוף הוועדה המייעצת לשר שקבועה בחוק.
מפקח מטעם משרד הביטחון על מפעלי חומרי הנפץ המפוקחים על ידי משרד הביטחון יוכל לקבוע עיצומים כספיים על המפעל בגובה של עד מליון ש״ח אם המפעל התעלם מבקשותיו לתיקון. העיצומים הכלכליים נועדו להחליף הליך פלילי במקרים בהם לא בוצעו התיקונים בתום לב או מסיבות שאין בהן זדון.
לעומת זאת, הוועדה ביקשה לחדד בחוק שישנה גם אפשרות להליך פלילי נגד יחידים העוסקים בתחום באותו מפעל ביטחוני ושפעלו שלא בתום לב. כלומר, אם המפקח הוציא למשל צו סגירה לניסוי או מפעל ובעלי תפקידים התעלמו מצו זה, תוכל המדינה לפעול בהליכים פליליים נגד פלוני או פלונים. לוגיקה זו תהא נכונה גם לממצאי חקירה בגין אסון או תאונה.
הוועדה המייעצת לשר הביטחון
חלק גדול מהדיון תפסה הוועדה המייעצת לשר הביטחון. וועדה זו עומדת בלב הליך הפיקוח על המפקחים של משרד הביטחון ותהא כפופה לשר הביטחון. בין היתר, וועדה זו תצטרך לאשר את התקנות על פיהן יעבוד הפיקוח של משרד הביטחון. משמעות הדבר שהמשרד לא יוכל לקבוע את מדריך 4145 כתקנות לפי החלטתו הבלעדית. תקנות אלו יצטרכו לעבור את הוועדה המייעצת וכן את וועדת חוץ וביטחון.
הוועדה המייעצת תאשר בנוסף גם את ההסמכות של מפקחי נפיצים במפעלים המפוקחים על ידי משרד הביטחון וכן את מדיניות הפיקוח של המפקחים מטעם משרד הביטחון. מפקח העל במשרד הביטחון שאחראי על כלל המפקחים במשרד, יעביר לוועדה בשוטף את ממצאי הפיקוח באותם 5-6 מפעלים.
בתחילה משרד הביטחון רצה לאתרג את הוועדה כך שהשר יקבע בעצמו את חבריה. הייעוץ המשפטי לוועדה חשב אחרת ורצה פיקוח בלתי תלוי בשר ככל הניתן. נקבע כי הוועדה תכלול חמישה נציגים (משרד הביטחון רצו שלושה), אך תוכל לפעול גם עם שלושה כמינימום, במידה ויהיו קשיי גיוס או נוכחות חסרה בדיונים. יו״ר הוועדה יהיה בעל תואר שני לפחות רלוונטי לחומרי נפץ וכזה שעבר תקופת צינון של לפחות חמש שנים ממערכת הביטחון או כיועץ של משרד הביטחון. שוב, המטרה שהחתול לא ישמור על השמנת.
מלבדו ימונו נציגי ציבור עם ניסיון בתחום חומרי נפץ ונציג ציבור מתחום האסדרה. כמו גם, רוצה הוועדה נציג ציבור מתחום הבטיחות בתעשייה. שר הביטחון ידווח כל שנה, עד חודש יוני, לוועדת חוץ וביטחון, על פעילות הוועדה המייעצת ותוצריה.
נושא אחד שנשאר פתוח הוא השינויים הדרושים בחוק כלי ירייה. יו״ר הוועדה סירב להתייחס לשינויים הנדרשים לחוק זה, היות וזהו חוק תחת אחריותה של הוועדה לביטחון פנים. הפיקוח על כלי ירייה נמצא במשרד לביטחון פנים. מדובר בחוק ארכאי שמערבב כלי ירייה שהם נשק קל עם כלי ירייה צבאיים ונדרש לסדר את החוק כך שיתאים לשנת 2022. גם כאן, החוק אמור לסדר את היבטי הפיקוח על הקטרים השונים.
הנוסח הסופי כפי שהוסכם בדיון היום, שיובא לכנסת לקריאות המשך, אמור לעלות לאתר החקיקה של הכנסת בימים הקרובים.
מדינת ישראל עשתה צעד נוסף באסדרת תחום השימוש בחומרי נפץ בתעשייה. החוק החדש שעוד צריך לעבור את אישור הכנסת, מציב תשתית פיקוח טובה יותר מזו הקיימת על התחום. זאת במטרה למנוע אסונות ותאונות בעתיד
צילום מסך מתוך שידורי הוועדה
לאחר מספר ימי דיונים, אישרה וועדת חוץ וביטחון את התיקונים לחוק חומרי נפץ, כך שהחוק החדש, יובא לכנסת לקריאות שנייה ושלישית. מטרת התיקונים היא התאמה והידוק הפיקוח של הכנסת, משרד הביטחון ומשרד הכלכלה והתעשייה על מפעלים העוסקים בחומרי נפץ. מאמר זה הוא המשך למאמר הקודם בנושא. בדיון שהתקיים היום (א) הושג קונצנזוס, לא תמיד לשביעות רצון כלל הצדדים, במספר נושאים שנשארו פתוחים משבוע שעבר.
גופי הביטחון יחוייבו בחוק לתקנן מפקח נפיצים ייעודי
ראשית, כצפוי, הוסכם כי מפעל העוסק בפיתוח חומרי נפץ, לא יידרש להיתר חומרים משר הביטחון. ישנם 5-6 מפעלים כאלו בישראל. היות ומפעלים אלו מפתחים חומרי נפץ שטרם קיימים, אין אפשרות לוגית לתת להם היתר שימוש בחומרים שעוד לא הומצאו. כל שאר המפעלים בישראל העוסקים בחומרי נפץ, אך לא בפיתוח שלו, נדרשים להיתר חומרים. כלומר, הם יכולים לעבוד רק עם חומרים מתוך רשימה מאושרת של שר הכלכלה והתעשייה.
בהפשטה, ישנם כ-80 מפעלים בישראל העוסקים בחומרי נפץ. כאמור, מתוכם רק 5-6 שמפתחים חומרים כאלו. אלו מפוקחים על ידי משרד הביטחון. כל היתר, מפוקחים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.
אחת הפרצות שנחשפו בדיונים היא סביב הפיקוח המעשי על חומרי נפץ בצה״ל, משטרה, שב״ס, מוסד ושב״כ. עד היום, החקיקה בתחום אסדרת העיסוק בחומרי נפץ לא חלה עליהם. כל גוף התנהל לבדו, ללא פיקוח חיצוני וללא חובה למנות מפקח נפיצים ייעודי. הוועדה קבעה בתיקוני החקיקה כי גופים אלו יחוייבו בחוק לתקנן מפקח בטיחות ייעודי לנפיצים (שאינו קשור לבטיחות, גהות ורווחה).
מפקח זה ימשיך להיות מוסמך על ידי הגוף הביטחוני, אך הליך מתן ההסמכה יפוקח על ידי וועדת חוץ וביטחון. זאת, כדי למנוע מינוי מפקח בטיחות נפיצים ללא תהליך הסמכה מוסדר. הוועדה רצתה להבטיח כי המפקח יהיה מוסמך בתהליכים מוסדרים ומקצועיים, גם אם אלו נקבעים על ידי הגוף הביטחוני עצמו בצורה אוטונומית.
עוד קבעה הוועדה, כי במפעל המפוקח על ידי משרד הביטחון, יהיה זה שר הביטחון שיקבע את הליך ההסמכה של מפקח הנפיצים באותו מפעל. קביעת תנאי ההסמכה תעשה בשיתוף הוועדה המייעצת לשר שקבועה בחוק.
מפקח מטעם משרד הביטחון על מפעלי חומרי הנפץ המפוקחים על ידי משרד הביטחון יוכל לקבוע עיצומים כספיים על המפעל בגובה של עד מליון ש״ח אם המפעל התעלם מבקשותיו לתיקון. העיצומים הכלכליים נועדו להחליף הליך פלילי במקרים בהם לא בוצעו התיקונים בתום לב או מסיבות שאין בהן זדון.
לעומת זאת, הוועדה ביקשה לחדד בחוק שישנה גם אפשרות להליך פלילי נגד יחידים העוסקים בתחום באותו מפעל ביטחוני ושפעלו שלא בתום לב. כלומר, אם המפקח הוציא למשל צו סגירה לניסוי או מפעל ובעלי תפקידים התעלמו מצו זה, תוכל המדינה לפעול בהליכים פליליים נגד פלוני או פלונים. לוגיקה זו תהא נכונה גם לממצאי חקירה בגין אסון או תאונה.
הוועדה המייעצת לשר הביטחון
חלק גדול מהדיון תפסה הוועדה המייעצת לשר הביטחון. וועדה זו עומדת בלב הליך הפיקוח על המפקחים של משרד הביטחון ותהא כפופה לשר הביטחון. בין היתר, וועדה זו תצטרך לאשר את התקנות על פיהן יעבוד הפיקוח של משרד הביטחון. משמעות הדבר שהמשרד לא יוכל לקבוע את מדריך 4145 כתקנות לפי החלטתו הבלעדית. תקנות אלו יצטרכו לעבור את הוועדה המייעצת וכן את וועדת חוץ וביטחון.
הוועדה המייעצת תאשר בנוסף גם את ההסמכות של מפקחי נפיצים במפעלים המפוקחים על ידי משרד הביטחון וכן את מדיניות הפיקוח של המפקחים מטעם משרד הביטחון. מפקח העל במשרד הביטחון שאחראי על כלל המפקחים במשרד, יעביר לוועדה בשוטף את ממצאי הפיקוח באותם 5-6 מפעלים.
בתחילה משרד הביטחון רצה לאתרג את הוועדה כך שהשר יקבע בעצמו את חבריה. הייעוץ המשפטי לוועדה חשב אחרת ורצה פיקוח בלתי תלוי בשר ככל הניתן. נקבע כי הוועדה תכלול חמישה נציגים (משרד הביטחון רצו שלושה), אך תוכל לפעול גם עם שלושה כמינימום, במידה ויהיו קשיי גיוס או נוכחות חסרה בדיונים. יו״ר הוועדה יהיה בעל תואר שני לפחות רלוונטי לחומרי נפץ וכזה שעבר תקופת צינון של לפחות חמש שנים ממערכת הביטחון או כיועץ של משרד הביטחון. שוב, המטרה שהחתול לא ישמור על השמנת.
מלבדו ימונו נציגי ציבור עם ניסיון בתחום חומרי נפץ ונציג ציבור מתחום האסדרה. כמו גם, רוצה הוועדה נציג ציבור מתחום הבטיחות בתעשייה. שר הביטחון ידווח כל שנה, עד חודש יוני, לוועדת חוץ וביטחון, על פעילות הוועדה המייעצת ותוצריה.
נושא אחד שנשאר פתוח הוא השינויים הדרושים בחוק כלי ירייה. יו״ר הוועדה סירב להתייחס לשינויים הנדרשים לחוק זה, היות וזהו חוק תחת אחריותה של הוועדה לביטחון פנים. הפיקוח על כלי ירייה נמצא במשרד לביטחון פנים. מדובר בחוק ארכאי שמערבב כלי ירייה שהם נשק קל עם כלי ירייה צבאיים ונדרש לסדר את החוק כך שיתאים לשנת 2022. גם כאן, החוק אמור לסדר את היבטי הפיקוח על הקטרים השונים.
הנוסח הסופי כפי שהוסכם בדיון היום, שיובא לכנסת לקריאות המשך, אמור לעלות לאתר החקיקה של הכנסת בימים הקרובים.
