פינוי מוקשים: התרגיל שרצו לעשות לאירופאים ולמה זה בסוף יעלה למדינה מעל מיליארד ש״ח במצטבר
דיון בוועדת חוץ וביטחון סביב חקיקה חדשה, חושף את הליך קבלת ההחלטות משנת 2011 בפינוי אדמות מוקשי אדם, נפלים ונ״ט. למה תלו הכל בכסף אירופאי שלא הגיע, ולמה שחרור האדמות יקח לפחות עד 2063 בקצב הנוכחי ויעלה למשלמי המיסים לפחות 1.1 מיליארדי ש״ח
עמי רוחקס דומבה
| 28/12/2021
צילום מסך - ערוץ הכנסת ביו טיוב
דיון בוועדת חוץ וביטחון שהתנהל היום (ג) סביב חקיקה בנושא פינוי מוקשים חושף את תהליך קבלת ההחלטות הלקוי במשרד הביטחון שנמשך מ-2011 ומגיע עד ימינו ב-2022. לפני שנקפוץ למחילת הארנב, ראוי לציין כי משרד הביטחון, בחודש האחרון, ״משחק״ עם וועדת חוץ וביטחון סביב הארכת הוראות שעה בסוף שנה.
על תרגילים פוליטיים של משרד הביטחון
התרגילים הפוליטיים של המשרד, שמתנהג כלפי הוועדה כאילו היא חותמת גומי שלו, הגיעו ליו״ר הוועדה עד נפש. קצת אחרי תחילת הדיון, ח"כ רם בן ברק, יו״ר הוועדה, פנה לנציגי משרד הביטחון, ואמר להם שזו פעם אחרונה, כל עוד הוא היו״ר, שבקשות הארכה של הוראות שעה מגיעות לוועדה בדצמבר. ״אתם רוצים? תביאו את ההצעות חודש לפני לפחות. התהליך הזה כופה עלינו להחליט החלטות בלחץ ושם לנו חבל על הצוואר״.
במשרד הביטחון טענו שזה לא בכוונה והוראות השעה בתחום המוקשים וחומרי הנפץ הגיעו באמצע דצמבר בגלל שהממשלה רק קמה באמצע שנה. ואם כל שבוע יש חקיקה של 2-4 חוקים בכנסת, אז יש תור, וזה מגיע לוועדה בדקה ה-90.
אשראי המאמין.
ח״כ צבי האוזר, היו״ר הקודם של הוועדה, היה תקיף יותר כלפי משרד הביטחון וטען שהמשרד עושה שימוש לרעה (abuse) בוועדה. בכך שהוא מביא חידושי הוראות שעה בדקה ה-90 כדי לכפות את רצון המשרד על הוועדה. ״גם בשנה שעברה הם נקטו באותה שיטה״, פנה האוזר לבן ברק.
התרגיל לאירופאים - שלא עבד
תחילת הסיפור בשנת 2011, עת כנסת ישראל חוקקה חוק פינוי מוקשים והקימה את הרשות לפינוי מוקשים (רלפ״מ). בחוק, ייחודי בכך שהוא מקצה תקציב קשיח לרשות ממשלתית (שלא דרך דיוני התקציב), נקבעו 27 מליוני ש״ח לטובת פינוי מוקשים נגד אדם. המטרה הייתה לעשות תרגיל לאירופאים. כלומר, ישראל תשקיע את הסכום הזה כל שנה ברשות והאיחוד האירופי ישים מכיסו עוד עשרות מליוני אירו כל שנה לטובת פינוי מוקשים ביו״ש.
הראש הישראלי לא משתנה. למה שאזרחי ישראל ישלמו על פינוי מוקשים בצד הפלסטיני? שהאירופאים יעשו זאת. איך אומרים, הנייר סופג הכל. האירופאים קצת פחות. מאז ועד היום, נכנסים כל שנה מאירופה לתקציב הרשות כמליון אירו בסך הכל. במילים אחרות, כפי שטוען בצדק ח״כ האוזר, החוק מ-2011 הוא בלוף. ״אנחנו עובדים על עצמנו״, אמר האוזר. כוונתו היא שבמקום שממשלת ישראל תשקיע בפינוי אדמות מוקשים, היא מסתמכת על כסף אירופאי שלא מגיע כבר כמעט עשור.
זה יעלה לנו מיליארדים
מה אפשר לעשות עם 27 מליוני ש״ח בשנה? ובכן, לפי ראש הרלפ״מ, שרון חדד שעלה בזום לישיבה, אפשר לפנות כ-1500 דונמים של שטחי מוקשים בפועל. ״השנה שחררנו 2200 דונם בבקעת הירדן לחקלאות ללא פינוי פיזי רק בעקבות סקרים״, אומר חדד. ברשות עובדים 4 אנשים בפינוי נפלים, 4 אנשים בפינוי מוקשים ושלושה בתכנון. זה גוף ניהולי בעיקרו, של כ-12 איש שעובד עם קבלנים פרטיים שמבצעים את העבודה בפועל. מידע פיננסי נוסף קיים בדו״חות הרשות.
״סה״כ השנה פינינו 8000 דונמים (סקרים + פיזי). שנה הבאה רוצים לשחרר 17000 דונמים. מתוכם, 3000 דונם מוקשים, 3000 נפלים, והשאר סקרים (14000). בסוף ינואר הקרוב אמורים לשחרר 10,000 באשכול לחקלאות. בלי הוראת שעה אי אפשר לשחרר את השטחים. הפינוי בהתאם לדרישות צה״ל, שיח עם מועצות אזוריות, רשויות ממשלתיות. לאחר מיפוי שדות המוקשים, מדרגים אותם בהתאם לרמת הסיכון. כך אנחנו עובדים.״
בממוצע, מסביר חדד, הרשות יכולה כל שנה לפנות 1500 דונמים של מוקשי אדם ועוד 3000 דונם נפלים. פיזית. כדי להבין כמה זה לא יעיל ביחס לאדמות שצריך לפנות, בואו נעשה חשבון פשוט. 102,000 דונמים מוקשי אדם, מתוכם, כ-40,000 אלף אפשר לשחרר עם סקרים בלבד. כלומר, ללא פינוי פיזי. עושים סקר, רואים שאין סכנה והרמטכ״ל או שר הביטחון חותמים על שחרור השטח. 62,000 דונמים בפינוי פיזי לפי 1500 דונם בשנה. זה יוצא כ-41 שנים. כלומר, הרלפ״מ תסיים לפנות את כל האדמות הללו רק בשנת 2063. במצטבר, לפי תקציב של 27 מליוני ש״ח בשנה, זה יעלה לנו, האזרחים, מעל 1.1 מיליארדי ש״ח. לפחות.
וזה רק מוקשים. הדיון שהתקיים היום נגע בצורך להרחיב את החקיקה גם לנ״ט ונפלים. סוגי תחמושת שלא נכנסו בחוק המקורי מ-2011. בנפלים, המצב שונה ממוקשים. בעוד מוקשים נופלים ישירות על תקציב המדינה, את פינוי הנפלים אמור לממן הגורם המבקש. כלומר, אם מגיע יזם, ורוצה לבנות שכונה נניח, וצריך לפנות נפלים כדי לשחרר את השטח, הוא אמור לשלם.
אבל אנחנו בישראל. בפועל, במועצות המקומיות או האזוריות בהם פונו שטחי נפלים, התקציב הגיעה מהרלפ״מ או מתקציב המדינה תחת ״פרויקט מיוחד״. דרך אגב, התקציב של הרשות אינו חלק מתקציב הביטחון, אלא תקציב חיצוני ייעודי לרשות. ואם מחר תרצה רשות מקומית עניה בדרום הארץ לפנות שטחי חקלאות כדי להרחיב התיישבות? ניחשתם נכון, הדלפה לעיתונאי והתקציב מגיע מאיתנו, משלמי המיסים. כלומר, ה1.1 מיליארד ב-41 שנים? כנראה שזה יצא הרבה יותר.
הוראת שעה? חמש שנים רצוף
מהות הדיון היום הייתה להפסיק את חידוש הוראת השעה מ-2018, לפני חמש שנים, בה נקבע, כאמור, הרחבת החוק גם לנפלים ונ״ט. לפי משרד הביטחון, התגלו מחלוקות עם משרד האוצר, ולכן עד היום אין חקיקה מסדרת לתוספות.
״היה פרק בחוק ההסדרים סביב מוקשים ונפלים, אבל לא הגיעו להסכמות. בשל כך, רוצים במשרד להאריך בשנה נוספת את הוראת השעה״, אומרים במשרד הביטחון. ״את השנה הקרובה, יחד עם האוצר, ננצל לגבש הצעת חוק.״ בוועדה פחות מתרשמים מההבטחות ודרשו לראות הצעת חוק תוך חצי שנה. אם לא, לא יהיה חידוש נוסף של הוראת השעה בדצמבר 22. המשמעות? ביטול העיסוק של הרלפ״מ בנ״ט ונפלים. חוזרים לחוק של 2011 - רק מוקשי אדם.
תיקונים נוספים שהוצעו כוללים הפחתת בירוקרטיה בשחרור אדמות. עד היום גוף אזרחי שרוצה לשחרר שטח אזרחי באחריות משהב״ט, צריך לפנות לשר הביטחון. בשטח צבאי לרמטכ״ל. במשרד הביטחון הגיעו למסקנה שזו סתם בירוקרטיה וביקשו בשטח צבאי שזה יהיה אל״מ באג״ת ובשטח של המשרד שזה יהיה מנכ״ל המשרד.
תיקון נוסף הוא הנחת תשתיות (חשמל, מים, תקשורת וכו׳) באדמות שיש בהן נפלים. לרוב, שטחי אש של צה״ל. זאת, בלי שהרלפ״מ תפנה את השטח בפועל. את הבקשות הציפו גופי תשתית כמו חח״י. כלומר, לפי החוק המוצע, פורסים תשתיות בלי לפנות את השטח מנפלים. בשטחי אימונים של צה״ל יש המון נפלים ואי אפשר להניח שם תשתיות ללא חקיקה שמגדירה גורם מאשר. במשרד רוצים שיהיה אפשר להורות לצה״ל לעצור זמנית אימונים, לפרוס תשתיות ולחזור להתאמן בסיום העבודה.
כמה עולה לפנות דונם? נפתח - נראה
לצד תיקונים אלו, טכניים בעיקרם, ישנו הפיל בחדר - מה התקציב שיקבע לרשות, בידיעה, שכספים מאירופה לא נכנסים ולא יכנסו. בחוק החדש, כאמור, יהיו שלושה סוגי חימוש ולא אחד שצריך לפנות - מוקשי אדם, נ״ט ונפלים. כמו עולה לפנות דונם? ובכן, במשרד הביטחון החליטו לנקוט בתשובה שהיא שילוב של החמיישיה הקאמרית (״נפתח - נראה״), לבין הערכה מספרית.
במשרד הביטחון טוענים כי ב-2011 הערכות דיברו על 10,000 ש״ח לפינוי דונם (מוקשי אדם בלבד), בעוד כיום העלות עומדת על 40-50 אלפי ש״ח לדונם. היות ומרבית המאמץ של הרלפ״מ מרוכז ברמת הגולן (שלב ראשון בעמק הבכא), אומרים במשרד הביטחון שלא יודעים איפה שדות המוקשים בגולן. ״הסורים לא העבירו את המפות״, אומרים במשרד (כנראה שלא מצאו בארכיונים של אמ״ן והמוסד). לכן, חישוב העלות לפינוי דונם ברמת הגולן יכול להשתנות. קודם עושים סקר ורק אחר כך מבינים מה צריך לעשות וכמה זה יעלה.
ח״כ האוזר העלה בוועדה טענה נוספת לגבי שחרור האדמה מהרגע שהרלפ״מ סיימה את העבודה. לטענתו, ארעו מקרים בהם ממועד סיום העבודה ועד שחרור השטח עברו 7-8 חודשים. מדוע? לטענתו, בגלל שהאלוף בצה״ל שצריך לחתום, התעסק בדברים אחרים. והאדמות נשארו ״נעולות״. בוועדה רוצים שבחוק יהיה כתוב 30 ימים לשחרור השטח מרגע סיום העבודה בפועל. במשרד הביטחון רוצים יותר זמן, לא אמרו כמה. ״אפשר לקצר. יש וועדה״, אומרים במשרד. ראוי להזכיר כי אלו שטחים לטובת חקלאות, התיישבות או תיירות.
הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון-הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. (לקריאה). את הקלטת הדיון אפשר למצוא כאן.
דיון בוועדת חוץ וביטחון סביב חקיקה חדשה, חושף את הליך קבלת ההחלטות משנת 2011 בפינוי אדמות מוקשי אדם, נפלים ונ״ט. למה תלו הכל בכסף אירופאי שלא הגיע, ולמה שחרור האדמות יקח לפחות עד 2063 בקצב הנוכחי ויעלה למשלמי המיסים לפחות 1.1 מיליארדי ש״ח
צילום מסך - ערוץ הכנסת ביו טיוב
דיון בוועדת חוץ וביטחון שהתנהל היום (ג) סביב חקיקה בנושא פינוי מוקשים חושף את תהליך קבלת ההחלטות הלקוי במשרד הביטחון שנמשך מ-2011 ומגיע עד ימינו ב-2022. לפני שנקפוץ למחילת הארנב, ראוי לציין כי משרד הביטחון, בחודש האחרון, ״משחק״ עם וועדת חוץ וביטחון סביב הארכת הוראות שעה בסוף שנה.
על תרגילים פוליטיים של משרד הביטחון
התרגילים הפוליטיים של המשרד, שמתנהג כלפי הוועדה כאילו היא חותמת גומי שלו, הגיעו ליו״ר הוועדה עד נפש. קצת אחרי תחילת הדיון, ח"כ רם בן ברק, יו״ר הוועדה, פנה לנציגי משרד הביטחון, ואמר להם שזו פעם אחרונה, כל עוד הוא היו״ר, שבקשות הארכה של הוראות שעה מגיעות לוועדה בדצמבר. ״אתם רוצים? תביאו את ההצעות חודש לפני לפחות. התהליך הזה כופה עלינו להחליט החלטות בלחץ ושם לנו חבל על הצוואר״.
במשרד הביטחון טענו שזה לא בכוונה והוראות השעה בתחום המוקשים וחומרי הנפץ הגיעו באמצע דצמבר בגלל שהממשלה רק קמה באמצע שנה. ואם כל שבוע יש חקיקה של 2-4 חוקים בכנסת, אז יש תור, וזה מגיע לוועדה בדקה ה-90.
אשראי המאמין.
ח״כ צבי האוזר, היו״ר הקודם של הוועדה, היה תקיף יותר כלפי משרד הביטחון וטען שהמשרד עושה שימוש לרעה (abuse) בוועדה. בכך שהוא מביא חידושי הוראות שעה בדקה ה-90 כדי לכפות את רצון המשרד על הוועדה. ״גם בשנה שעברה הם נקטו באותה שיטה״, פנה האוזר לבן ברק.
התרגיל לאירופאים - שלא עבד
תחילת הסיפור בשנת 2011, עת כנסת ישראל חוקקה חוק פינוי מוקשים והקימה את הרשות לפינוי מוקשים (רלפ״מ). בחוק, ייחודי בכך שהוא מקצה תקציב קשיח לרשות ממשלתית (שלא דרך דיוני התקציב), נקבעו 27 מליוני ש״ח לטובת פינוי מוקשים נגד אדם. המטרה הייתה לעשות תרגיל לאירופאים. כלומר, ישראל תשקיע את הסכום הזה כל שנה ברשות והאיחוד האירופי ישים מכיסו עוד עשרות מליוני אירו כל שנה לטובת פינוי מוקשים ביו״ש.
הראש הישראלי לא משתנה. למה שאזרחי ישראל ישלמו על פינוי מוקשים בצד הפלסטיני? שהאירופאים יעשו זאת. איך אומרים, הנייר סופג הכל. האירופאים קצת פחות. מאז ועד היום, נכנסים כל שנה מאירופה לתקציב הרשות כמליון אירו בסך הכל. במילים אחרות, כפי שטוען בצדק ח״כ האוזר, החוק מ-2011 הוא בלוף. ״אנחנו עובדים על עצמנו״, אמר האוזר. כוונתו היא שבמקום שממשלת ישראל תשקיע בפינוי אדמות מוקשים, היא מסתמכת על כסף אירופאי שלא מגיע כבר כמעט עשור.
זה יעלה לנו מיליארדים
מה אפשר לעשות עם 27 מליוני ש״ח בשנה? ובכן, לפי ראש הרלפ״מ, שרון חדד שעלה בזום לישיבה, אפשר לפנות כ-1500 דונמים של שטחי מוקשים בפועל. ״השנה שחררנו 2200 דונם בבקעת הירדן לחקלאות ללא פינוי פיזי רק בעקבות סקרים״, אומר חדד. ברשות עובדים 4 אנשים בפינוי נפלים, 4 אנשים בפינוי מוקשים ושלושה בתכנון. זה גוף ניהולי בעיקרו, של כ-12 איש שעובד עם קבלנים פרטיים שמבצעים את העבודה בפועל. מידע פיננסי נוסף קיים בדו״חות הרשות.
״סה״כ השנה פינינו 8000 דונמים (סקרים + פיזי). שנה הבאה רוצים לשחרר 17000 דונמים. מתוכם, 3000 דונם מוקשים, 3000 נפלים, והשאר סקרים (14000). בסוף ינואר הקרוב אמורים לשחרר 10,000 באשכול לחקלאות. בלי הוראת שעה אי אפשר לשחרר את השטחים. הפינוי בהתאם לדרישות צה״ל, שיח עם מועצות אזוריות, רשויות ממשלתיות. לאחר מיפוי שדות המוקשים, מדרגים אותם בהתאם לרמת הסיכון. כך אנחנו עובדים.״
בממוצע, מסביר חדד, הרשות יכולה כל שנה לפנות 1500 דונמים של מוקשי אדם ועוד 3000 דונם נפלים. פיזית. כדי להבין כמה זה לא יעיל ביחס לאדמות שצריך לפנות, בואו נעשה חשבון פשוט. 102,000 דונמים מוקשי אדם, מתוכם, כ-40,000 אלף אפשר לשחרר עם סקרים בלבד. כלומר, ללא פינוי פיזי. עושים סקר, רואים שאין סכנה והרמטכ״ל או שר הביטחון חותמים על שחרור השטח. 62,000 דונמים בפינוי פיזי לפי 1500 דונם בשנה. זה יוצא כ-41 שנים. כלומר, הרלפ״מ תסיים לפנות את כל האדמות הללו רק בשנת 2063. במצטבר, לפי תקציב של 27 מליוני ש״ח בשנה, זה יעלה לנו, האזרחים, מעל 1.1 מיליארדי ש״ח. לפחות.
וזה רק מוקשים. הדיון שהתקיים היום נגע בצורך להרחיב את החקיקה גם לנ״ט ונפלים. סוגי תחמושת שלא נכנסו בחוק המקורי מ-2011. בנפלים, המצב שונה ממוקשים. בעוד מוקשים נופלים ישירות על תקציב המדינה, את פינוי הנפלים אמור לממן הגורם המבקש. כלומר, אם מגיע יזם, ורוצה לבנות שכונה נניח, וצריך לפנות נפלים כדי לשחרר את השטח, הוא אמור לשלם.
אבל אנחנו בישראל. בפועל, במועצות המקומיות או האזוריות בהם פונו שטחי נפלים, התקציב הגיעה מהרלפ״מ או מתקציב המדינה תחת ״פרויקט מיוחד״. דרך אגב, התקציב של הרשות אינו חלק מתקציב הביטחון, אלא תקציב חיצוני ייעודי לרשות. ואם מחר תרצה רשות מקומית עניה בדרום הארץ לפנות שטחי חקלאות כדי להרחיב התיישבות? ניחשתם נכון, הדלפה לעיתונאי והתקציב מגיע מאיתנו, משלמי המיסים. כלומר, ה1.1 מיליארד ב-41 שנים? כנראה שזה יצא הרבה יותר.
הוראת שעה? חמש שנים רצוף
מהות הדיון היום הייתה להפסיק את חידוש הוראת השעה מ-2018, לפני חמש שנים, בה נקבע, כאמור, הרחבת החוק גם לנפלים ונ״ט. לפי משרד הביטחון, התגלו מחלוקות עם משרד האוצר, ולכן עד היום אין חקיקה מסדרת לתוספות.
״היה פרק בחוק ההסדרים סביב מוקשים ונפלים, אבל לא הגיעו להסכמות. בשל כך, רוצים במשרד להאריך בשנה נוספת את הוראת השעה״, אומרים במשרד הביטחון. ״את השנה הקרובה, יחד עם האוצר, ננצל לגבש הצעת חוק.״ בוועדה פחות מתרשמים מההבטחות ודרשו לראות הצעת חוק תוך חצי שנה. אם לא, לא יהיה חידוש נוסף של הוראת השעה בדצמבר 22. המשמעות? ביטול העיסוק של הרלפ״מ בנ״ט ונפלים. חוזרים לחוק של 2011 - רק מוקשי אדם.
תיקונים נוספים שהוצעו כוללים הפחתת בירוקרטיה בשחרור אדמות. עד היום גוף אזרחי שרוצה לשחרר שטח אזרחי באחריות משהב״ט, צריך לפנות לשר הביטחון. בשטח צבאי לרמטכ״ל. במשרד הביטחון הגיעו למסקנה שזו סתם בירוקרטיה וביקשו בשטח צבאי שזה יהיה אל״מ באג״ת ובשטח של המשרד שזה יהיה מנכ״ל המשרד.
תיקון נוסף הוא הנחת תשתיות (חשמל, מים, תקשורת וכו׳) באדמות שיש בהן נפלים. לרוב, שטחי אש של צה״ל. זאת, בלי שהרלפ״מ תפנה את השטח בפועל. את הבקשות הציפו גופי תשתית כמו חח״י. כלומר, לפי החוק המוצע, פורסים תשתיות בלי לפנות את השטח מנפלים. בשטחי אימונים של צה״ל יש המון נפלים ואי אפשר להניח שם תשתיות ללא חקיקה שמגדירה גורם מאשר. במשרד רוצים שיהיה אפשר להורות לצה״ל לעצור זמנית אימונים, לפרוס תשתיות ולחזור להתאמן בסיום העבודה.
כמה עולה לפנות דונם? נפתח - נראה
לצד תיקונים אלו, טכניים בעיקרם, ישנו הפיל בחדר - מה התקציב שיקבע לרשות, בידיעה, שכספים מאירופה לא נכנסים ולא יכנסו. בחוק החדש, כאמור, יהיו שלושה סוגי חימוש ולא אחד שצריך לפנות - מוקשי אדם, נ״ט ונפלים. כמו עולה לפנות דונם? ובכן, במשרד הביטחון החליטו לנקוט בתשובה שהיא שילוב של החמיישיה הקאמרית (״נפתח - נראה״), לבין הערכה מספרית.
במשרד הביטחון טוענים כי ב-2011 הערכות דיברו על 10,000 ש״ח לפינוי דונם (מוקשי אדם בלבד), בעוד כיום העלות עומדת על 40-50 אלפי ש״ח לדונם. היות ומרבית המאמץ של הרלפ״מ מרוכז ברמת הגולן (שלב ראשון בעמק הבכא), אומרים במשרד הביטחון שלא יודעים איפה שדות המוקשים בגולן. ״הסורים לא העבירו את המפות״, אומרים במשרד (כנראה שלא מצאו בארכיונים של אמ״ן והמוסד). לכן, חישוב העלות לפינוי דונם ברמת הגולן יכול להשתנות. קודם עושים סקר ורק אחר כך מבינים מה צריך לעשות וכמה זה יעלה.
ח״כ האוזר העלה בוועדה טענה נוספת לגבי שחרור האדמה מהרגע שהרלפ״מ סיימה את העבודה. לטענתו, ארעו מקרים בהם ממועד סיום העבודה ועד שחרור השטח עברו 7-8 חודשים. מדוע? לטענתו, בגלל שהאלוף בצה״ל שצריך לחתום, התעסק בדברים אחרים. והאדמות נשארו ״נעולות״. בוועדה רוצים שבחוק יהיה כתוב 30 ימים לשחרור השטח מרגע סיום העבודה בפועל. במשרד הביטחון רוצים יותר זמן, לא אמרו כמה. ״אפשר לקצר. יש וועדה״, אומרים במשרד. ראוי להזכיר כי אלו שטחים לטובת חקלאות, התיישבות או תיירות.
הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון-הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. (לקריאה). את הקלטת הדיון אפשר למצוא כאן.
