סוף סוף: ההוצאה לפועל תעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

עד כה, התשתית החוקית אפשרה מצב אבסורדי, בו עבריינים וטרוריסטים יכולים להשתמש במנגנוני המדינה לצרכי הלבנת הון, מבלי שגופי המדינה יוכלו להתריע על כך

סוף סוף: ההוצאה לפועל תעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

bigstock

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (יום שני) את ההצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון (העברת מידע מגופים ציבוריים), התש"פ-2020, שהעלה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער.

תיקון החוק יאפשר למערכת ההוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים בהם מתעורר חשש לניצולן לרעה של מערכות אלו להלבנת הון ו/או מימון טרור באמצעותם, וזאת לאור זיהוי מקרי עבר. דוגמה לניצול מסוג זה ניתן לראות בנספח המצורף להודעה זו.

מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מקבלים תשלומים וגובים חובות בהיקפים גבוהים, כחלק ממילוי תפקידם החשוב לציבור. לצד זאת, לעיתים מבצעים עבריינים ניצול לרעה של מערכות אלו לטובת הלבנת הון או מימון טרור, בחסות המדינה.

כיום, חובת הסודיות איננה מאפשרת לפקידי גופים אלו להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, גם במקרים בהם הם זיהו חשש משמעותי לניצולם לרעה לפעילות בלתי חוקית במסווה של תשלום חוב פיקטיבי. כמו כן, אין כיום מנגנון ברור המסדיר את המצבים והאופן בהם נדרשת העברת המידע מטעם גופים אלה.

עד כה, התשתית החוקית אפשרה מצב אבסורדי, בו עבריינים וטרוריסטים יכולים להשתמש במנגנוני המדינה לצרכי הלבנת הון, מבלי שגופי המדינה יוכלו להתריע על כך, בשונה מהמצב בכל גוף פיננסי אחר.

לפי הצעת החוק ובכפוף להתקנת תקנות בנושא, רשות האכיפה והגבייה תוכל להעביר דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים בהם זוהה חשד לניצול המערכת לרעה למטרות הלבנת הון או מימון טרור. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידת מודיעין פיננסי שתפקידה לאתר נתיבי כספים שמשמשים עבריינים להלבנת הון ולמימון ארגוני טרור.

לשם כך, גורמים רבים בסקטור הפרטי והציבורי מעבירים לרשות מידע על פעולות פיננסיות בעלות מאפיינים חריגים ומעל לסף מסוים, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

כדי להגן באופן מירבי על פרטיותם של אזרחי ישראל, תיקון החוק לא יחול על כל גוף ציבורי המקבל תשלומים, אלא רק על המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות וכן מערכת ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, ורק במקרים בהם זוהה חשש לניצול למטרות הלבנת הון או מימון טרור.

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: "מטרת תיקון החוק הינה לחסום נתיב הלבנת כספים בחסות המדינה, וזאת לאחר שגילינו יחד עם רשות האכיפה והגבייה כי תחום זה מנוצל לרעה ע"י עבריינים במסווה של גביית חובות לגיטימיים.

״הצעת החוק תאפשר לנו ולרשות האכיפה והגביה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק, תוך הקפדה מרבית על עקרונות הגנת הפרטיות. ברצוני להודות למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ולרשות האכיפה והגביה על שיתוף פעולה בהובלת המהלך".

מ"מ מנהל רשות האכיפה והגבייה, דן בן סימון: "רשות האכיפה והגבייה העלתה בפני הרשות לאיסור הלבנת הון את החשש לפיו גורמים עבריינים עלולים לנצל את מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות לצורך הלבנת כספים, ולפיכך יזמה עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים את ההצעה. מדובר במהלך חשוב ומבורך".

 

אולי יעניין אותך גם

אלון אלטמן. צילום: באדיבות דוברות משרד המשפטים

תיקים באפילה: תכירו את האיש שינהל את החקירות הביטחוניות בפרקליטות המדינה

עו"ד אלון אלטמן, המשמש כיום כפרקליט מחוז דרום (פלילי) יחליף בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים את עו"ד נורית ליטמן. תחומי האחריות כוללים: תלונות נגד חוקרי שב"כ, בחינת השגות על החלטת הפצ"ר, עבירות הנושקות לחופש הביטוי