פרשנות | משרד הביטחון והתאחדות התעשיינים צפויים להתנגד לרגולציה בתחום חומרי נפץ
משרד הביטחון רוצה לשמר את המצב הקיים ולעגן אותו בחקיקה. מנגד, ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות רוצה ליישם את המלצת המשרד להגנת הסביבה לאכוף את הרגולציה של האו״ם בנושא. וועדת חוץ וביטחון תדרש להכריע בנושא
עמי רוחקס דומבה
| 27/12/2021
ח"כ רם בן ברק, יו״ר ועדת חוץ וביטחון. קרדיט: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
מחר (ג) יתקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון סביב החקיקה לחוק חומרי הנפץ (תיקון 5). זאת, לאחר שמשרד הביטחון גרר את הטיפול בחקיקה עם חידוש חוזר של הוראת שעה. כעת, רוצים במשרד לעגן בחקיקה את הרגולציה שתוטל על תעשיות ביטחוניות וארגונים החוסים תחת אחריות של משרד הביטחון בהקשר טיפול בחומרי נפץ. הדיון שיתקיים מחר נדחה לבקשת משרד הביטחון, ככל הנראה, על מנת להכניס את התאחדות התעשיינים לציר ההתנגדות לרגולציה של האו״ם.
אזכיר כי הממשלה קבעה כי המשרד להגנת הסביבה יהיה הרגולטור בתחום תחזוקת חומרי נפץ עבור כלל משרדי הממשלה. למרות זאת, הממשלה לא נתנה בידיו אפשרות לכפות על משרדים אחרים את קיום הרגולציה, כך שהמשרד להגנת הסביבה מכהן, דה-פקטו, כרגולטור מקצועי בלבד בהקשר זה. והוא החליט לאמץ את הרגולציה של האו״ם לטיפול בחומרי נפץ תחת השם IATG.
מול המשרד להגנת הסביבה, עומד משרד הביטחון שעובד עד היום על פי גרסה מקומית של מדריך אמריקאי בתחום הנפיצים בשם 4145. לדעת אנשי מקצוע ישראלים, המדריך האמריקאי פחות מעודכן מזה של האו״ם (אותו מאמצות עשרות מדינות בעולם) והסתמכות עליו יכולה, פוטנציאלית, להוביל לתאונות חמורות. בדיון הקרוב בכנסת, משרד הביטחון, בסיוע התאחדות התעשיינים, רוצה לשמר את האוטונומיה שלו על המפעלים הביטחוניים. אלו שבמציאות משתמשים הכי הרבה בחומרי נפץ.
במילים אחרות, המאסה הקריטית של התעשייה שמשתמשת בחומרי נפץ, לא תהיה תחת רגולציה בינלאומית עדכנית, אלא תחת סט תקנות שיכתיב משרד הביטחון. ככל הנראה, בהסתמך על מדריך 4145, רק שהמשרד לא אומר זאת מפורשות בהצעת החוק הנידונה. נקודה לציון, המדריך שעליו מתבסס משרד הביטחון לא פורסם מעולם לציבור הישראלי.
עוד ראוי לציון כי בדיון בנושא שהיה אמור להתקיים בוועדה לפני מספר ימים, ואותו דחה משרד הביטחון, נציגי התאחדות התעשיינים, שמטבע הדברים דואגים לאינטרסים של התעשייה (כלומר, כמה שפחות עלויות שקשורות לרגולוציה), לא היו ברשימת הנוכחים. המשרד ביקש לדחות את הדיון באמתלות שונות, הוועדה הסכימה, ובדיון ה״חדש״ הצטרפה התאחדות התעשיינים.
תרגיל פוליטי לעיגון גוש חוסם בוועדה? אשאיר זאת כשאלה פתוחה לקוראים. הדיון גם נקבע בפתע, יומיים לפני התרחשותו. האם מהלך כזה נועד להקשות על מומחים חיצוניים המתנגדים לחקיקה להגיע אליו? גם זו שאלה פתוחה.
פלוני ישאל בשלב זה מה ההבדל בין הגישות של האו״ם לזו האמריקאית בתחזוקת נפיצים. ובכן, דני קרוננברג, מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, כתב מגוון מאמרים בנושא (לקריאה). בין היתר, אפשר להזכיר נושאים כמו מרחק הפרדה מרצפטורים ציבוריים ועוד. כללים ברגולציה שמטרתם למנוע, ככל הניתן, פגיעה בנפש ורכוש בעת תאונה במפעל המשתמש בחומרי נפץ. ורגולציה, כידוע, עולה כסף לבעל המפעל. זו מהות המאבק.
ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות שלח התייחסות, טרם הדיון בכנסת, לוועדה. בהפשטה - האיגוד תומך בהוראות האום לבטיחות נפיצים IATG וקורא לאמץ אותן. ״כרגע, על פי התיקון לחוק, תהיה תקופת מעבר שבה ימשיכו לפעול על פי מה שהיה בעבר. תוך עד שנה וחצי צריך יהיה לאשר תקנות. ההצעה היא שאם התקנות לא יאושרו במועד, יפעלו לפי הנחיות האו"ם״, טוענים באיגוד.
אחת מנקודות המחלוקת בחקיקה היא הוועדה שאמור להקים שר הביטחון לקביעת תקנות למפעלים ביטחוניים. החשש בקרב המתנגדים למהלך, הוא שהשר יושיב בכסא יו״ר הוועדה את הגורמים המקצועיים במשרד שמתנגדים היום ליישום הרגולציה של האו״ם. בצורה כזו, הוועדה למעשה תשתמש ככלי פוליטי לקיבוע השימוש בתקנות ישנות לתחזוקת נפיצים, כפי שקורא היום. זאת, מתוך מטרה של המשרד לשמר את האינטרסים של התעשיות הביטחוניות לקיטון ככל הניתן ברגולציה בתחום זה.
אין ספק כי הדיון מחר בוועדה יקבע בחקיקה את עתיד הרגולציה של תחום הנפיצים בישראל לעוד שנים רבות. הוועדה צריכה למעשה להחליט האם להתיר למשרד להתנהל באופן אוטונומי משאר משרדי הממשלה הנדרשים ליישם את הרגולציה של האו״ם. החלטה כזו משמעותה שישראל אינה מיישרת קו עם העולם המערבי בטיפול בחומרי נפץ. אם וכאשר תתרחש בעתיד תאונה במעורבות חומרי נפץ, השאלות יופנו לאלו שקיבלו את ההחלטה איזו רגולציה ליישם בישראל.
מהתאחדות התעשיינים טרם התקבלה תגובה לעמדתם הרשמית בנושא.
הדיון ישודר באתר הכנסת.
משרד הביטחון רוצה לשמר את המצב הקיים ולעגן אותו בחקיקה. מנגד, ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות רוצה ליישם את המלצת המשרד להגנת הסביבה לאכוף את הרגולציה של האו״ם בנושא. וועדת חוץ וביטחון תדרש להכריע בנושא
ח"כ רם בן ברק, יו״ר ועדת חוץ וביטחון. קרדיט: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
מחר (ג) יתקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון סביב החקיקה לחוק חומרי הנפץ (תיקון 5). זאת, לאחר שמשרד הביטחון גרר את הטיפול בחקיקה עם חידוש חוזר של הוראת שעה. כעת, רוצים במשרד לעגן בחקיקה את הרגולציה שתוטל על תעשיות ביטחוניות וארגונים החוסים תחת אחריות של משרד הביטחון בהקשר טיפול בחומרי נפץ. הדיון שיתקיים מחר נדחה לבקשת משרד הביטחון, ככל הנראה, על מנת להכניס את התאחדות התעשיינים לציר ההתנגדות לרגולציה של האו״ם.
אזכיר כי הממשלה קבעה כי המשרד להגנת הסביבה יהיה הרגולטור בתחום תחזוקת חומרי נפץ עבור כלל משרדי הממשלה. למרות זאת, הממשלה לא נתנה בידיו אפשרות לכפות על משרדים אחרים את קיום הרגולציה, כך שהמשרד להגנת הסביבה מכהן, דה-פקטו, כרגולטור מקצועי בלבד בהקשר זה. והוא החליט לאמץ את הרגולציה של האו״ם לטיפול בחומרי נפץ תחת השם IATG.
מול המשרד להגנת הסביבה, עומד משרד הביטחון שעובד עד היום על פי גרסה מקומית של מדריך אמריקאי בתחום הנפיצים בשם 4145. לדעת אנשי מקצוע ישראלים, המדריך האמריקאי פחות מעודכן מזה של האו״ם (אותו מאמצות עשרות מדינות בעולם) והסתמכות עליו יכולה, פוטנציאלית, להוביל לתאונות חמורות. בדיון הקרוב בכנסת, משרד הביטחון, בסיוע התאחדות התעשיינים, רוצה לשמר את האוטונומיה שלו על המפעלים הביטחוניים. אלו שבמציאות משתמשים הכי הרבה בחומרי נפץ.
במילים אחרות, המאסה הקריטית של התעשייה שמשתמשת בחומרי נפץ, לא תהיה תחת רגולציה בינלאומית עדכנית, אלא תחת סט תקנות שיכתיב משרד הביטחון. ככל הנראה, בהסתמך על מדריך 4145, רק שהמשרד לא אומר זאת מפורשות בהצעת החוק הנידונה. נקודה לציון, המדריך שעליו מתבסס משרד הביטחון לא פורסם מעולם לציבור הישראלי.
עוד ראוי לציון כי בדיון בנושא שהיה אמור להתקיים בוועדה לפני מספר ימים, ואותו דחה משרד הביטחון, נציגי התאחדות התעשיינים, שמטבע הדברים דואגים לאינטרסים של התעשייה (כלומר, כמה שפחות עלויות שקשורות לרגולוציה), לא היו ברשימת הנוכחים. המשרד ביקש לדחות את הדיון באמתלות שונות, הוועדה הסכימה, ובדיון ה״חדש״ הצטרפה התאחדות התעשיינים.
תרגיל פוליטי לעיגון גוש חוסם בוועדה? אשאיר זאת כשאלה פתוחה לקוראים. הדיון גם נקבע בפתע, יומיים לפני התרחשותו. האם מהלך כזה נועד להקשות על מומחים חיצוניים המתנגדים לחקיקה להגיע אליו? גם זו שאלה פתוחה.
פלוני ישאל בשלב זה מה ההבדל בין הגישות של האו״ם לזו האמריקאית בתחזוקת נפיצים. ובכן, דני קרוננברג, מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, כתב מגוון מאמרים בנושא (לקריאה). בין היתר, אפשר להזכיר נושאים כמו מרחק הפרדה מרצפטורים ציבוריים ועוד. כללים ברגולציה שמטרתם למנוע, ככל הניתן, פגיעה בנפש ורכוש בעת תאונה במפעל המשתמש בחומרי נפץ. ורגולציה, כידוע, עולה כסף לבעל המפעל. זו מהות המאבק.
ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות שלח התייחסות, טרם הדיון בכנסת, לוועדה. בהפשטה - האיגוד תומך בהוראות האום לבטיחות נפיצים IATG וקורא לאמץ אותן. ״כרגע, על פי התיקון לחוק, תהיה תקופת מעבר שבה ימשיכו לפעול על פי מה שהיה בעבר. תוך עד שנה וחצי צריך יהיה לאשר תקנות. ההצעה היא שאם התקנות לא יאושרו במועד, יפעלו לפי הנחיות האו"ם״, טוענים באיגוד.
אחת מנקודות המחלוקת בחקיקה היא הוועדה שאמור להקים שר הביטחון לקביעת תקנות למפעלים ביטחוניים. החשש בקרב המתנגדים למהלך, הוא שהשר יושיב בכסא יו״ר הוועדה את הגורמים המקצועיים במשרד שמתנגדים היום ליישום הרגולציה של האו״ם. בצורה כזו, הוועדה למעשה תשתמש ככלי פוליטי לקיבוע השימוש בתקנות ישנות לתחזוקת נפיצים, כפי שקורא היום. זאת, מתוך מטרה של המשרד לשמר את האינטרסים של התעשיות הביטחוניות לקיטון ככל הניתן ברגולציה בתחום זה.
אין ספק כי הדיון מחר בוועדה יקבע בחקיקה את עתיד הרגולציה של תחום הנפיצים בישראל לעוד שנים רבות. הוועדה צריכה למעשה להחליט האם להתיר למשרד להתנהל באופן אוטונומי משאר משרדי הממשלה הנדרשים ליישם את הרגולציה של האו״ם. החלטה כזו משמעותה שישראל אינה מיישרת קו עם העולם המערבי בטיפול בחומרי נפץ. אם וכאשר תתרחש בעתיד תאונה במעורבות חומרי נפץ, השאלות יופנו לאלו שקיבלו את ההחלטה איזו רגולציה ליישם בישראל.
מהתאחדות התעשיינים טרם התקבלה תגובה לעמדתם הרשמית בנושא.
הדיון ישודר באתר הכנסת.
