החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות מגיע לקריאה ראשונה בכנסת 

מטרת החוק להתמודד עם פרסום תכנים המהווים עבירה פלילית ושיש בהם סיכון ממשי לבטחונו של אדם, לבטחון הציבור או לבטחון המדינה. המכון הישראלי לדמוקרטיה: ״פתח לצנזורה שלטונית״

החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות מגיע לקריאה ראשונה בכנסת 

תמונה: דוברות שר המשפטים

אושר פה אחד בועדת השרים לחקיקה הצעת שר המשפטים גדעון סער: החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות. בכך, ישראל מצטרפת לגרמניה, אוסטרליה ומדינות מערביות נוספות בעולם שמטילות רגולציה משפטית על שימוש ברשתות חברתיות. 

החוק, שמקדם שר המשפטים גדעון סער, מאפשר לפי החלטת בית המשפט המחוזי - להסיר מרשתות חברתיות תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בבטחונו של אדם, בבטחון המדינה או בבטחון הציבור. 

יובהר כי מדובר בהצעת חוק דומה להצעת החוק הממשלתית שאושרה בקריאה ראשונה ע"י הכנסת ב-2.1.2017 ואף אושרה בשעתו בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת לקריאה השניה והשלישית. 

המציאות הטכנולוגית מקדימה את הרגולציה בכל מה שקשור להתמודדות עם סכנות ברשת. מדינות מערביות כמו אוסטרליה וגרמניה חוקקו כבר חוקים בנושא ובכך צימצמו את הפער.

מטרת החוק להתמודד עם פרסום תכנים המהווים עבירה פלילית ושיש בהם סיכון ממשי לבטחונו של אדם, לבטחון הציבור או לבטחון המדינה. הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט המחוזי להחליט על הסרת תוכן מסית המפורסם ע"י אחת מספקיות התוכן ובכללן: גוגל, פייסבוק, טיקטוק וטוויטר.

הצעת החוק מציבה שני תנאים מצטברים להסרת התוכן: פרסום התוכן מהווה עבירה פלילית. בפרסום יש אפשרות ממשית לפגיעה בבטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה.

בדיון שיתקיים בבקשה להסרת הפרסום יוזמנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל, או המפעיל של אתר האינטרנט בו פורסם התוכן וכן נציגי ספק השירות.

החקיקה תגיע לכנסת בימים הקרובים לקריאה ראשונה. משם היא תעבור לועדת חוק חוקה ומשפט להכנתה לקראת קריאה שניה ושלישית בכנסת. 

התנגדות לחוק מצד המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט לוועדת השרים

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי פנו לוועדת השרים לענייני חקיקה בבקשה דחופה להתנגד להצעת החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות ("חוק הפייסבוק"). 

הכותבים, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, וד"ר אסף וינר, ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, קובעים כי הצעת החוק רחבה למעלה מן הצורך ופותחת פתח מהותי ופרוצדורלי לצנזורה שלטונית. יתרה מזאת, הצעת החוק מאפשרת להסיר תכנים גם מאתרי תוכן ממוסדים, כמו עיתונים ישראלים וזרים, ברמת חודרנות שאינו קיים באף מדינה אחרת בעולם הדמוקרטי.

בפתח המכתב, הם מציינים כי אמנם לא ניתן להתעלם מהנזקים הפוטנציאליים של תכנים המופצים ברשתות חברתיות, ובמקרים קיצוניים אכן ראוי ומוצדק לחייב הסרת תכנים או להעניק מענים אפקטיביים אחרים. עם זאת, הצעת החוק איננה מתמודדת עם אתגרים אלה בצורה דמוקרטית ופוגעת בצורה בלתי מידתית בזכות לחופש הביטוי והדעה - מכל קצוות הקשת הפוליטית.

ההצעה חורגת מנוסחאות האיזון המקובלות להגבלת ביטוי במשפט הישראלי תוך שקילת אינטרסים ציבוריים אחרים, ומאפשרת לדרוש הסרת תכנים במעמד צד אחד ותוך שימוש בראיות חסויות. 

למעשה, הצעת החוק פוגעת באופן כפול בזכות לחופש ביטוי: הן בכך שהיא פוטרת מהצורך ברמת הוכחה פלילית רגילה, והן בכך שדי להשתכנע שהמשך הפרסום יצור אפשרות ממשית לפגיעה בביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או בביטחון המדינה ללא נוסחת האיזון המקובלת להתנגשות עם אינטרסים ציבוריים אחרים.   

אם לא די בכך, ההצעה איננה אפקטיבית מפני שסדרי הזמנים והתהליך שהיא מציעה שמצויים בה  - אישור יועמ"ש בתוך ארבעים ושמונה שעות - אינם רלבנטיים למציאות הדיגיטלית. 

על כן, מציעים החוקרים כמה הצעות לתיקון הצעת החוק. להלן המרכזיות שבהן. 

•    יש לצמצם את תחולת החוק לרשימה סגורה של עבירות שרק לגביהן תהיה סמכות לבקש צו להסרת תוכן. עבירות אלה הן בראש ובראשונה עבירות לפי חוק המאבק בטרור. 
•    יש לכלול ברשימה גם עבירות שיש בהן מרכיב של אלימות כגון הסתה לאלימות פיזית וכן עבירות חמורות לפי חוק הגנת הפרטיות ולפי החוק למניעת הטרדה מינית. לעומת זאת, עבירות שהערך המוגן שלהן הוא הגנה על אמון הציבור בשיטה, כגון, פגיעה בשמו הטוב של עובד ציבור, המרדה, פגיעה ברגשות הציבור ופגיעה ברגשות דת, אינן צריכות להיכלל ברשימה והדרך הנכונה לעסוק בהן היא באמצעות הדין הפלילי הרגיל וחוקי לשון הרע. 
•    יש להגדיר את תחולת החוק אך ורק על רשתות חברתיות ולא על כל אתר אינטרנט – ובפרט לא על אתרי עיתונים וכלי תקשורת, בארץ וגם בעולם.
•    יש להפוך את הפרוצדורה למהירה הרבה יותר. 
•    בנוגע לעילת מניעת הפגיעה בביטחון הציבור, יש להצמידה לנוסחת ודאות קרובה ולא "אפשרות ממשית". ככל שמדובר בביטחונו של אדם ניתן להשאיר את הנוסחה של "אפשרות ממשית". 
•    אין לאפשר מתן צו למניעת איתור (כלפי מנועי חיפוש, להבדיל מרשת חברתית) להסיר תוכן לפני שנקבע בהליך פלילי מסודר כי מפרסם תוכן עבר עבירה פלילית לפי חוקי מדינת ישראל.  
בנוסף, מציעים החוקרים כי יש לאפשר דיונים במעמד צד אחד רק מנימוקים שיירשמו, ליצור הסדר מידתי יותר בנוגע לשימוש בראיות חסויות, לעגן בחוק חובת סימון במקום שבו הוסר תוכן בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו אודות חובות שקיפות והנמקה של הסרות תוכן.

לבסוף, הם מבהירים כי "רגולציית תוכן על העולם הדיגיטלי איננה תחליף לטיפול בכל הרעות המבניות החולות של מדינת ישראל. מדיניות אכיפה לקויה או חוסר יעילות מצד המשטרה אינם סיבה לחוקק חוק שיש לו פוטנציאל פגיעה כה משמעותי בזכויות האדם".

אולי יעניין אותך גם

תמונה מתוך קבוצת ״פעילות הסברה בטרמפיאדה של בסיס נבטים״ בפייסבוק

הפגנה בבסיס נבטים סביב תאוריות כמטרייל

דיונים בקבוצות פייסבוק סביב תיאוריות כמטרייל הגיעו לשערי טייסת 122 בבסיס נבטים. המפגינים טוענים כי הטייסת אחראית על ריסוס שמי ישראל בחומרים כימיים סודיים. בדובר צה״ל לא מתייחסים להפגנה