ועדת החוץ הביטחון: הצבת חיילי סדיר בשב״ס ובמשטרה תוארך בשנה

ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, אישרה אתמול (ד') פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית את  הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב-2021 וכן את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2021.

הצעות החוק ביקשו להאריך את אפשרות הצבת חיילים ביחידות מסוימות של משטרת ישראל ושל שירות בתי הסוהר, למשך שלוש שנים נוספות - עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה, 31 בדצמבר 2024, אך חברי הוועדה החליטו כי האפשרות תוארך לשנה נוספת בלבד - עד ליום ז' בטבת התשפ"ג, 31 בדצמבר 2022.

עוד אישרה הוועדה, פה אחד, את בקשת הממשלה, בהתאם לסעיף 24א(ג) לחוק שירות ביטחון, כי מספר החיילים בשירות חובה, אשר ישרתו ביחידות משטרת ישראל, שאינן מג"ב, יעמוד על 1161 ואת בקשת הממשלה, בהתאם לסעיף 24ב(ג) לחוק שירות ביטחון,  כי מספר החיילים בשירות חובה, שישרתו ביחידות שירות בתי הסוהר, יעמוד על 760.

הוועדה החלה אתמול (ג') בדיונים משולבים להכנה של החוקים לקריאות שנייה ושלישית, בדיון בו השתתפו השר לביטחון הפנים, עמר בר לב, ונציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר קטי פרי.

השר בר לב אמר: הצבת מתגייסים לשירות סדיר במשטרה החלה כבר בשנת 1995 וכיום אנו מדברים על 1161 תקנים, אשר 86% מהם מאוישים בפועל. ב-2006, בעסקת חבילה עם העברת האחריות לאסירים הביטחוניים לשב"ס, הוחלט גם על הצבת חיילים וחיילות בשירת סדיר בארגון. כיום התקן הוא 760, כאשר 84% מהם מאויישים בפועל ו-35% מהן נשים.  25 ו-15 שנים אלה פרקי זמן ארוכים מאוד להוראות שעה, לעמדתי הגיע הזמן להפוך את הדבר להוראת קבע.

אני יכול לחשוב על שלושה טיעונים נגד הארכה בשלוש שנים: הראשון הוא אותו אירוע אשר מכונה "הסרסרות בסוהרות", אשר התרחש בכלא גלבוע לפני 4 שנים. העובדה שפרקליט המדינה הורה לפתוח מחדש חקירה על אירוע אחד זה לא נימוק נגד הצבת חיילים בשב"ס בכלל, בדיוק כפי שאירוע בו סא"ל צילם חיילות במקלחות, לא יסרו את כל המקלחות בצה"ל או יפטרו את כל הסא"לים.

הטיעון השני הוא שעדיף שיהיו עובדי משטרה ועובדי שב"ס קבועים במקום חיילים. זה טיעון במקומו, ובוודאי שבמשטרה ובשב"ס ישמחו לקבל את התקנים האלה לעובדים קבועים, אבל אנו מבינים שיש מגבלות תקציביות. אני גם משוכנע שנציבת שב"ס תסכים לוותר על החיילים האלה אם צה"ל רוצה חזרה את האחריות על האסירים הביטחוניים, למרות שלדעתי נכון שהארגון שיטפל בהם הוא שב"ס.

הטיעון השלישי הוא הרצון לחוקק חוק נרחב שמסדיר את השירות בצה"ל, השירות האזרחי, והשירות הביטחוני-אזרחי, ביחד. זהו אתגר עצום ובהחלט יש מקום לחוק כזה, אבל אם מישהו חושב שהארכה בשנה ולא בשלוש שנים תפעיל לחץ על מערכת הביטחון להביא את החוק יותר מהר, לא חי במציאות הישראלית או במציאות של הכנסת.

בנוסף, התפרסם בעקבות פגישה שלי עם שר הביטחון, שנכון להעלות את מספר המתגייסות והמתגייסים לצה"ל שישרתו במשטרה הכחולה ומג"ב, בעיקר נוכח ההתקוממויות, כולל לאומניות, שראינו בערים המעורבות ב'שומר החומות'. גם מחוז ש"י של המשטרה משווע לשוטרים, ובשיחתי עם שר הביטחון נאמר שאם אכן יוחלט על העלאת המספרים, חלקם גם יישלחו לחזק את מחוז ש"י. זה אינטרס לאומי מכל כיון שנסתכל עליו.

רב-גונדר קטי פרי, נציבת שירות בתי הסוהר: האחריות על מתקני הכליאה הצבאיים הועברה אלינו ובאותו מועד הוחלט על שירותם של חיילי סדיר בשב"ס. בתחילת הדרך התקינה עמדה על כ-1000 תקנים, ועם השנים ירדה והתקבעה על 760. מעולם לא איישנו את התקנים במלואם, ולאורך השנים היו 75%-84% איוש.

מדובר בכ-400 סוהרות וסוהרים בשנה, במתקנים הביטחוניים בלבד, שאנו רואים כאנשי סגל שלנו לכל עניין ודבר, עם כל מעטפת משאבי האנוש והרווחה, ואף פתחנו להם מסלולי קידום לקבע. 50% ממסיימי שירות החובה בשב"ס, בשנים 2017-2021 ביקשו להתגייס לקבע אצלנו, מהם למעלה מ-40% נשים. אני מזמינה אתכם להגיע אלינו ולשוחח איתם ולהתרשם. מסכימה עם השר כי הגיעה העת לדון בהוראת קבע, אך כרגע נדרשת הארכה כדי לא לפגוע ברצף החשוב.

מאיה בן גיי, רמ"ד נגדים וזכאויות שכר במשטרת ישראל הוסיפה כי בארבע השנים האחרונות התגייסו 670 חיילים ששירתו במשטרה לשירות קבוע במשטרה.

תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל: אחוזי האיוש לא מלאים קודם כל כי אנו מתעדפים את צרכי צה"ל, ולאחר מכן, כי מתוך אלה שאנו מתכננים שיוצבו שם, מי שאינו מעוניין, לא מגויס לשם. לכל חייל וחיילת שמוצבים יש גם פרק זמן של שלושה חודשים שבמסגרתו ניתן לחזור לשירות בצה"ל. גם חיילים וחיילות שבהמשך לא יהיו מעוניינים, נעשה את המקסימום לקבלם חזרה. כמו שאמרה נציבת שב"ס, המוטיבציה שלהם אכן גבוהה, גם בגלל שרבים מהם מעוניינים להישאר שם לשירות קבע.

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, הפנתה לסקירה המשפטית שהניחה בפני חברי הוועדה בדיון, בה נכתב כי מעיון בדו"ח נציבת קבילות שוטרים וסוהרים לשנת 2018 עולה כי חיילים המשרתים במשטרת ישראל הגישו מספר רב יותר של קבילות ביחס לחלקם היחסי בקרב השוטרים. בין הנושאים המרכזיים בעניינם קבלו חיילים היו נושאי רווחה, יחס מפקדים, טיפול רפואי ואי-כיסוי הוצאות רפואיות, הליכי העמדה לדין משמעתי, מניעת ביקורים במהלך ריצוי עונש מחבוש והחזרה לשירות בצה"ל בניגוד לרצון שוטר החובה. בנוגע לסוהרי החובה, מספר הקבילות תאם את חלקם באוכלוסיית הסוהרים, והן היו בעיקר בנושאים של אי החזרה למרות בקשת סוהר החובה, אי-כיסוי הוצאות רפואיות ומניעת ביקורים במהלך ריצוי עונשי מחבוש.

ח"כ יוסי שיין: הארכה לשלוש שנים כמוה כחותמת הכשר לכשלים הקולוסאליים שהתגלו בכל סוגיות הפרט בהצבות אלה. סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה מפרטת שוועדות רבות דנו בנושא ובכל פעם קבעו כי זה לא עובד כמו שצריך. אני לא מציע למנוע את ההצבות אלא לעצור ולבצע חשיבה. אני הגשתי הצעת חוק פרטית לגבי מעטפת הפרט למשרתים בכל הימ"לים – וגם שוחחתי עם הגורמים המרכזיים ביותר בצבא, ואין שם אחד שסבור שהדברים תקינים ולא נדרשת רביזיה. צריך אישור קצר כדי לבחון את הדברים, לעגן ולהגן את היחסים בתוך המערכות הללו.

ח"כ מיכל רוזין: חמש שנים הייתי מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעת ונפגעי תקיפה מינית, וכשהגעתי משם לכנסת היחס לחיילים וחיילות במשטרה ובשב"ס לא עניין אף אחד. כל פעם הייתה מגיעה בקשה ברגע האחרון, ודחו את ההתנגדות שלנו כי הדבר דחוף ויש צרכי ביטחון.

מעבר לכך שהצבא עבר תהליך ארוך בנושא פגיעות מיניות, ששיאו בהקמת מרכז מהו"ת, והעברת הכשרות שונות, הרי שיש עוד הבדל מהותי – בצבא חיילים וחיילות משרתים בקרב קבוצת השווים להם, רוב האנשים סביבם הם בני גילם.

במשטרה ובשב"ס הם בסביבה מבוגרת יותר, ומערכות היחסים הן שונות, והדבר הזה דורש דיון מהותי יותר שלא התקיים עד כה. אני מוכנה להילחם יחד עם השר ויחד עם הנציבה מול האוצר שסוהרים וסוהרות יהיו עובדים בוגרים קבועים, אך בינתיים אני מצטרפת לעמדה שלא לאשר את שלוש השנים המבוקשות, אלא לתקופה קצרה יותר במהלכה הדברים ייבחנו לעומק.

תא"ל ודמני: לצה"ל יש מחויבות מאוד עמוקה כלפי משרתיו, כולל חיילים שאינם משרתים בצבא עצמו. ראינו את הפרסום אודות כלא גלבוע בדאגה רבה, ושר הביטחון החליט עם הרמטכ"ל, להקים צוות בראשות תא"ל גיא חסון, אשר בוחן את כלל היעדים בהם צה"ל משבץ חיילים ואת התנאים בהם, והם יגישו את המסקנות בחודש ינואר, ובעקבות זה נפיק לקחים ונבצע שינויים ושיפורים נדרשים. עם זאת, זה לא נושא הדיון אלא הצבת החיילים במשטרה ובשב"ס לצורך שמירה על כשירותם.

עו"ד עומרי גילה, הלשכה המשפטית במשרד הביטחון:  ב-2018 ועדה זו התנתה את ההארכה הקודמת של אפשרות ההצבה בהקמת צוות מקצועי שיבחן את כל ההצבות מחוץ לצה"ל. הוקם צוות בראשות סמנכ"ל המשרד, אליעז קרני, ולעניין המשטרה והשב"ס, המליץ להותיר את המצב על כנו – גם את עצם ההצבה וגם את מספר התקנים, וכן העלו את האפשרות להפוך את הוראות השעה להוראות קבע.

הוחלט לא להביא הוראת קבע לאור עבודת צוות מתווה השירות, שבוחן את כל ההסדרים הקיימים, והצבות אלה בתוכם, ובמקביל להביא בינתיים את הצעות חוק אלה. הצוות שהקים השר הוא הפלטפורמה שתביא מסקנות לכל הנושא, ואת תיקוני החקיקה הנדרשים, כולל מה שיעלה בוועדת תא"ל חסון, אך בינתיים לאי הארכה יהיו משמעויות לגופים ולמשימות שמבצעים החיילים המוצבים בהם, שהן בעלות חשיבות לאומית.

ח"כ רות וסרמן לנדה: קרה מקרה נוראי לגבי אותן סוהרות בשב"ס, ואומרים לנו שזה מטופל, ואנו צריכים להסתכל גם על רמת המאקרו. אין מספיק תקנים במשטרה ובשב"ס, ועושים פה איגום משאבי אנוש ברמה הלאומית. שר הביטחון הקים צוות שדן בכל נושא הצבות חיילים בגופים השונים, ועכשיו יש עוד צוות צה"לי שדן בזה ובוחן, וכשיהיו מסקנות הן יבואו לפה ונוכל לבקר אותן. חייבים לחשוב על ההשלכות של מה יקרה במידה ולא תוארך הוראות השעה עד סוף החודש, ומה המשמעות של תקנים אלה לארגונים החשובים הללו.

ח"כ אורית סטרוק: יש כאן מקרה נדיר של יכולת נבחרי ציבור לממש את אחריותם כלפי הציבור. החקיקה משתלבת כאן עם עבודת הפיקוח על הממשלה. בדיוני עבר בוועדת הפנים ישבו אנשי השב"ס והכחישו את האירוע בכלא גלבוע לחלוטין – או כי לא טרחו לברר את הדברים או כי שיקרו – ואי אפשר להמשיך להתנהל כאילו כלום לא קרה ולאשר בפשטות את המשך הצבת חיילות וחיילים בשב"ס. החקיקה נותנת לנו שיניים לשנות את הדבר הזה – כולל לענות על השאלה למה סוהרות צריכות לשרת באגפי גברים ולהיפך.

לגבי המשטרה, יש לי חששות לגבי השיבוץ של החיילים ביחידות המשטרה, וגם לגבי השיבוץ של השוטרים שהחיילים הללו מפנים. נוכח מה שפורסם על הסיכום בין שר הבט"פ לשר הביטחון, וגם דבריו של השר כאן בוועדה, אני מאוד חוששת. עוד מעט נדון בנושא של אהוביה סנדק ז"ל, וכתושבת המחוז אני אומרת שהצורך שלנו הוא ביותר חיילים שיגנו עלינו ולא ביותר שוטרים שירדפו אחרינו.

ח"כ שלמה קרעי: לא ברור למה יש בכלל צורך לבקש הארכה של שלוש שנים, אם מדברים איתנו על צוות ספציפי שיגיש את מסקנותיו בינואר ויש צוות רחב שעובד על מתווה שירות חדש לחלוטין, כפי שנאמר לנו פה. לגבי השב"ס – כל עוד מתנהלת חקירה על האירוע בכלא גלבוע, אם מאריכים אפילו ביום אחד, חייבים להתסייג ולאסור הצבת סוהרות בתוך האגפים, זה לשלוח אותן ללוע הארי. לגבי המשטרה – אני בהחלט מתחבר לאמירות על אחריות לאומית, אבל יש כאן מסך עשן. השר בר לב עזב מבלי להתייחס לאמירות שלו על הטיפול באלימות המתנחלים -  שטרח לדון בזה עם תת מזכירת המדינה של ארה"ב, מכל הנושאים שיכול היה לדון בהם – וללא תשובות לשאלת השימוש בחיילים לצורך זה, אין לאשר את המשך ההצבה. 

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור: הצעות החוק הנ"ל, במסגרתן מוצע להציב כ-2,000 חיילים במשטרה ובשב"ס מתוך מצבת כוח האדם בצה"ל צריכות להיבחן גם לאור טענת הממשלה בהצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה כי יש צורך להאריך את שירות החובה לגברים בנימוק שצמצום כוח האדם יביא לפגיעה בכשירות ובמוכנות הצבא.

בנוסף מבקשת הממשלה לדחות את גיל הפטור של חיילי מילואים בתפקידים מסוימים ולהאריך את שירות המילואים של חיילים נוספים – כאשר רק ביוני האחרון אישרה הוועדה צו במסגרתו עלה גיל הפטור של חיילי מילואים בתפקידים ובמקצועות מסוימים ל-45 או 49, במקום 40 או 45, בשל מחסור בכוח אדם בתפקידים אלה, שיתכן ומקורו בחוסר כבר בשירות החובה.

כמו כן, צפויים להגיע גם צווים לגבי הצבת חיילים ביחידות נוספות מחוץ לצה"ל, וחקיקה לגבי שירות בני ישיבות. כל זאת עוד לפני הרצון לחוקק מתווה שירות חדש – ולכן יש מקום לשאול האם חלק מהחיילים שמוצבים במשטרה ובשב"ס היו יכולים לפתור פערי כח אדם אלה, ובכל מקרה נמליץ לא לאשר לשלוש שנים, כדי לאפשר בחינה של כל ההסדרים כמכלול בעתיד הקרוב.

בנוסף אנו ממליצים בסקירה שמונחת לפניכם לבחון הסדרים שיגבירו את היקף האחריות והפיקוח של צה"ל ביחס לחיילים המוצבים מחוץ לסד"כ הצה"לי, ובהם חובת דיווח לוועדה של נציב קבילות שוטרים וסוהרים על קבילות חיילי חובה, ובחינת האפשרות כי חיילים אלה יוכלו לקבול גם לנציב קבילות החיילים. כמו כן נמליץ על הקמת מנגנון פנימי בצה"ל, בראשו יעמוד גורם בכיר, שירכז את הטיפול בענייני הפרט של החיילים המוצבים מחוץ לצה"ל.

רב-גונדר פרי ביקשה לומר לסיכום: הארגון עובר תקופה מאתגרת, ואנו נמשיך לעשות את המלאכה התובענית שלנו בתוך כתלי הכלא, ומכאן אני מוצאת מקום וחובה לחזק את ידי הסוהרים והסוהרות על עבודת הקודש שהם עושים בתנאים לא פשוטים.

זר לא יבין מה זה להסתכל בלבן בעיניים של מחבל או רוצח. רק אתמול היה לנו באגף חמאס אירוע תקיפה של סוהר. אכן היה אירוע ב-2017 שהארגון טעה בו כשהכחיש אותו תחילה, אבל אנחנו מודים בטעות ואנחנו לומדים ומפיקים מסקנות כמו בכל ארגון ביטחוני אחר.

אבקש להדגיש כי אחוזי הנשר במסגרת אותם שלושה חודשים אפשריים נמצאים בירידה מתמדת: בשנת 2019 ויתרו 64 חיילים, בשנת 2020 ויתרו 41 ועד כה בשנת 2022 ויתרו 22 חיילים. המספרים מעידים שאנחנו לוקחים לתשומת לבנו את התנאים שבהם משרתים החיילים והחיילות ואנחנו עושים מאמצים לשימור כוח האדם בתוך הארגון שלנו - אבל לא נחזיק באף חייל וחיילת שלא רוצים להישאר בארגון.

נוכח אי ההסכמות בין חברי הוועדה, החליט יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, לסיים את הדיון ואמר: אני מודה למשטרה ולשב"ס על השירות המצוין שהם עושים, בעבודה קשה ולא מספיק מתגמלת. אין ויכוח בין חברי הוועדה שצריך להמשיך ולתגבר את יכולות המשטרה והשב"ס, אבל כפי שאתם רואים יש ויכוח אם נכון לעשות זאת בעזרת חיילים, ואיך מטפלים באותם חיילים.

'הסרסור בסוהרות' הוא סיפור מזעזע שיש לטפל בו במלוא חומרת הדין, אבל נאמר ביושר שגם בצה"ל יש אירועים חמורים, ומטפלים בהם לגופם. אירוע אחד לא מעיד על כלל הגוף, ולא מצדיק ביטול של כלל ההסדרים. לדעתי ניתן להגיע להסכמות ולכן אכנס דיון סגור של חברי הכנסת בלבד כדי שנוותר על ההסתייגויות ונגיע לנוסח  לרצון כולם.

דיון זה אכן התכנס אתמול (ג') אחה"צ ובמשך כשעתיים דנו חברי הוועדה בהצעות שונות, אך לא הצליחו להגיע להסכמות מלאות, ועל כן התכנסה הוועדה היום (ד') בבוקר להמשך הדיון בהסתייגויות חברי האופוזיציה.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר כי בדיון הסגור הסכימו חברי האופוזיציה להסיר את הסתייגויותיהם, אם הוועדה תמנע הצבת סוהרות בשירות חובה באגפי אסירים ביטחוניים והצבת סוהרים בשירות חובה באגפי אסירות ביטחוניות. יו"ר הוועדה המשיך ואמר כי קיים אמש שיחה ארוכה עם נציבת שב"ס, אשר שכנעה אותו כי בעת הזו הדבר בלתי אפשרי מבחינת מצבת כח האדם והצרכים במתקני הכליאה ובאגפים אלה, ועל כן הוועדה תדון היום בהסתייגויות.

יו"ר הוועדה ביקש תחילה להצביע על מיזוג הצעות החוק, והצעה זו אושרה ברוב קולות, ולאחר מכן אף אושרה בידי ועדת הכנסת.

ח"כ מאיר פרוש היה הראשון לנמק את הסתייגויות שהגיש, בשם סיעות יהדות התורה וש"ס, ואמר: עמדת היהדות החרדית לגבי שירות נשים  בצבא היא ברורה וידועה – זה ייהרג ובל יעבור. עם זאת, מאחר וזו המציאות רבת השנים, ומאחר וגם הסדרים אלה נמשכים 15 ו-25 שנה, ואין תקציב לכח אדם, צריך להיות ריאליים.

גם אם נציע הארכה בשנה וחצי, תגיע עוד הארכה לאחריה, ולכן אני רוצה להציע שנאריך את שני ההסדרים בחמש שנים, אבל לאחר מכן, כל הארכה תדרוש רוב של 80 חברי כנסת, וזה כבר משהו שיבטיח התייחסות אחרות מצד גורמי הממשלה והביטחון. הוועדה הצביעה על הסתייגויותיו ודחתה אותן ברוב קולות.

לאחר מכן החלה הוועדה לדון פרטנית בכל הסתייגות והסתייגות שהגישו ח"כ קרעי וח"כ סטרוק, בשם סיעות האופוזיציה, ודחתה את כולן ברוב קולות. ההסתייגויות כללו, בין היתר, הגבלת מספר המוצבים במשטרה ובשב"ס ל-20, וחובת אישור שמית בוועדת החוץ והביטחון של כל חיילת וחיילת המוצבים במשטרה או בשב"ס.

כמו כן הציעו ההסתייגויות, בין היתר, לא לאפשר את הצבת המשרתים בשב"ס באגפים של אסירים ביטחוניים ולא לאפשר את הצבתם המשרתים במשטרה במחוז ש"י או הצבתם במקום שוטרים אחרים אשר יועברו למחוז ש"י. עוד הוצע בהסתייגויות, בין היתר, כי כל המוצבים לשירות במשטרה יוצבו במוקד 100 בלבד, או בערים המעורבות בלבד, או לצורך אכיפת הבנייה הבלתי חוקית בנגב או לצורך שמירה על מחסני התחמושת של צה"ל.

רביזיות (בקשות לדיון מחדש) הוגשו על כל ההסתייגויות והוועדה דנה בהן הבוקר עד לתחילת ההצבעות במליאת הכנסת, והמשיכה הערב, ודחתה את כולן ברוב קולות.

חברי הכנסת אורית סטרוק, שלמה קרעי ויריב לוין טענו טענת נושא חדש על אישור האפשרות לשנה בלבד, וזו נדחתה ע"י ועדת הכנסת בראשות ח"כ ניר אורבך.

לאחר מכן חידשה ועדת החוץ והביטחון את דיונה, הצביעה על הצעת החוק הממוזגת ואישרה אותה, כאמור, פה אחד.  גם על האישור הוגשה רביזיה, אשר גם היא נדחתה פה אחד.

חברי הכנסת ניר אורבך, איתן גינזבורג, יוסי שיין, מיכל רוזין  וכמובן יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק הצביעו בעד אישור הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית.

לינק לסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה בנושא