פרשנות | ישראל וארה״ב יכולות לפעול לניתוק עיראק מהלפיתה האיראנית
המליציות האיראניות בעירק מזוהות עם שחיתות ואלימות. הציבור הצביע נגדן, השאלה אם מוצטפא אל-כאזמי יחד עם מוקתדא אל-צדר יצליחו לנתק את טהרן. ייתכן וארה״ב וישראל צריכות לעזור בכך
אמציה ברעם
| 03/12/2021
https://twitter.com/IraqiPMO/status/1463203135447523338?s=20
בחירות אוקטובר 2021 בעיראק הוקדמו בשבעה חודשים על-פי דרישתם של כמיליון מפגינים בכל רחבי הדרום השיעי ובגדאד. הם איבדו כ-600 הרוגים ועוד כ-20,000 פצועים, אבל השיגו חוק בחירות שעודד "עצמאיים" שאינם תלויים במפלגות הישנות והמושחתות.
המטרה: ביעור שחיתות
בשלוש השנים האחרונות הוצפה עיראק בהפגנות עממיות נגד שחיתות הממשל שגם הוא שיעי ברובו, ונגד איראן. הסיבה למאבק השיעי-על-שיעי היא האליתה הפוליטית המושחתת, שכרתה ברית עם טהראן. הברית מאפשרת לאליתה ולאיראן לסחוט את כלכלת עיראק. התוצאה היא תשתית מתפוררת, וחוסר עבודה של 45% בקרב צעירים.
יותר מ-40% מכל האנרגיה (גז, חשמל, תזקיקים) מייבאת עיראק מאיראן, המכשילה כל ניסיון לפתח יכולת מקומית. זאת, למרות שעיראק יצואנית הנפט מס 2 באופ"ק ומכניסה בין 60 ל-100 מיליארד דולאר בשנה מיצוא הנפט. איראן גם מציפה את השוק העיראקי בסחורות נחותות וזולות, שכן המדינה מתקשה לגבות מכס.
כתוצאה מכך אין הגנה על המשק הפרטי והוא איננו ממריא. השליטה האיראנית נשענת על 170,000 חברי מיליציות פרו-איראניות בתוך עיראק. הם רוצחים, חוטפים, מאיימים וסוחטים דמי-חסות ללא הגבלה, והם שולטים על מאות נתיבי הברחות. הם נמאסו על רוב העיראקים.
ההפגנות הפילו שני ראשי ממשלה. השלישי מאז מאי 2020 הוא מוצטפא אל-כאזמי, שיעי פעיל זכויות-אדם וראש בטחון-הפנים לשעבר, פרו-אמריקאי וחד-משמעית לא עויין את ישראל.
הוא הבטיח לחסל את השחיתות ולרסן את המיליציות, אך נכשל. הצלחתו המשמעותית היחידה היתה הבחירות. מוזר, אך מפגינים רבים הכשילו את מאבקם כשקראו להחרים אותן. התוצאה היתה שרק כ-42% הצביעו, אבל בתוצאות יש בכל-זאת מהלומה למיליציות. מ-48 נציגים בפרלמנט (14.5%) נשארו עם 17 (5.2%).
המחנה הפרו-איראני כולו ירד. המחנה האנטי-איראני איבד יותר מושבים בפרלמנט. מי שזכה הוא מחנה הבלתי-מחוייבים היכולים להצטרף לצד הפרו-איראני או האנטי-איראני. הזוכה הגדול הוא איש הדת הזוטר והבלתי יציב מוקתדא אל-צדר, מנהיג של מיליציה גדולה, שעלה מ- 16.4% ל- 22%. הופיעו גם ארבעים "עצמאיים". הכל פתוח.
איראן מאיימת
איראן מודאגת וכבר פועלת לקנות חברי-פרלמנט ולאיים עליהם. המיליציות זועמות על תבוסתן. למרות שהאו"ם אישר שהבחירות היו כשרות, הן הכריזו שהבחירות זוייפו, וארגנו הפגנות אלימות בבגדאד.
מתוך חשש שראה"מ אל-כאזמי ינצל את הפרלמנט החדש כדי לפרוק אותן מנשקן הן שלחו שלושה רחפנים מתאבדים למעונו. איראן אינה יכולה להראות כיוזמת של התנקשות בראש ממשלה ולכן גינתה את ההתקפה. אל-כאזמי ניצל והוא זהיר מאד.
עד-כה פורסמו תמונות ופרטים רק על הנזק שגרמו הפיצוצים. למרות שכאזמי הודיע שהמתנקשים בחייו ידועים לו, הוא לא חשף את זהותם, מפני שהדבר עלול להוביל לעימות שהוא מנסה להמנע ממנו. עם זאת, עימות כזה אפשרי. לצבא יש יתרון מסויים על המיליציות, עם זאת, עימות פרושו מלחמת-אזרחים בתוך האוכלוסייה השיעית.
בתמיכה בראש הממשלה, הצהיר מוקתדא אל-צדר שעל המיליציות "הבלתי ממושמעות" (קרי: הפרו-איראניות) להתפרק מנשקן ולתבוע את "הנאשמים בשחיתות" מקרבן.
רק כך יוכלו נציגיהן בפרלמנט להשתתף בממשלה שהוא מתכוון להנדס. הוא הודיע שאם לא תהייה לו ברירה ינטוש את הפרקטיקה השלטת מאז 2003 של ממשלות אחדות לאומית עם חלוקה של תיקים על-פי שייכות עדתית, אל-מוח'צצה (כמו בלבנון היום, וגם שם זה מקור לשחיתות אדירה).
במקום זאת יקים ממשלת רוב. הוא גם רמז שעל איראן לחדול ממעורבותה בעיראק. כרגע מוקתדא גם מכריז על ראה"מ כאזמי כעל מועמדו לתפקיד ראה"מ הבא. הוא וכאזמי זוכים לתמיכה חשובה מצד רב-איתוללה עלי אל-סיסתאני, איש הדת הנערץ ביותר בעולם השיעי היושב בעיראק.
מעבר לעמדתו העקרונית נגד מעורבות איראנית בפוליטיקה העיראקית למוקתדא יש גם "בטן מלאה" על איראן. הוא חושד (בצדק) שהמנהיג האיראני עלי ח'אמנהאי הוא שהורה לחסל את אביו ואת שני אחיו ב-1999, מפני שאביו הצהיר על עצמו כמנהיגם של כל המוסלמים בעולם.
ח'אמנהאי ראה בכך פגיעה במעמדו. עם כל רצונו לשחרר את עיראק מן הלפיתה האיראנית, על מוקתדא לחשוש מגורל דומה, כלומר: שבין שומרי-ראשו יש מתנקש המחכה רק לפקודה מטהראן.
קואליצייה אנטי-איראנית?
לכאורה, אפשר להקים קואליצייה אנטי-איראנית עם רוב פרלמנטארי: ה"צדריסטים", השיעים המתונים לסוגיהם כולל רוב העצמאיים, נציגי-המפגינים, רוב הכורדים והסונים. אלא שאיראן תעשה הרבה מאד כדי להכשיל זאת.
חלק מן המחנה האנטי-איראני כבר מגלה חולשה ומחפש פשרה, אפילו ויתור על מספר מושבים לטובת המיליציות כדי לפייסן. הכל כדי לחזור ולהקים ממשלת אחדות מושחתת וכנועה. בינתיים, מיליציית כתאאב סייד אל-שוהדאא הודיעה שבסוף השנה האזרחית אנשיה יפתחו באש על האמריקאים, המתארחים במחנות צבא עיראקיים.
העימות בעיראק היום אינו מקרה של "יכה יוסי את יוסי". מוקתדא הוא אוייב מוצהר של ישראל, אבל אם יצליח להביא להחלשת המיליציות וכפיפתן לסמכות ראש-הממשלה הדבר יסייע לניתוקה של עיראק מהעימות הישראלי-איראני.
לכן יש לישראל עניין אסטרטגי קריטי בפרוקן או, לפחות, בהגבלתן. איראן והמיליציות הן אויב מר שלנו, ויש להן בעיראק טילים וכטב"מים תוצרת-איראן היכולים בפקודה מטהראן להגיע אלינו.
המיליציות העיראקיות נמצאות כבר בסוריה, ומנהיגיהן הבטיחו בעבר להגיע גם ללבנון. ראה"מ כאזמי השיעי והנשיא ברהם צאלח הכורדי חותרים כבר מאז מאי 2020 להשתלט על המיליציות. במטרה להוציא את עיראק לחלוטין מן העימות הישראלי-איראני, ולקשר אותה כלכלית עם מצרים, ירדן והמפרציות, במידה רבה על חשבון איראן.
האינטרס הישראלי בעימות הנוכחי בעיראק ברור, אבל יכולתה לפעול מוגבלת. מי שיכולה לפעול ביעילות רבה היא ארצות הברית, והדבר גם ישרת את האינטרסים שלה.
המליציות האיראניות בעירק מזוהות עם שחיתות ואלימות. הציבור הצביע נגדן, השאלה אם מוצטפא אל-כאזמי יחד עם מוקתדא אל-צדר יצליחו לנתק את טהרן. ייתכן וארה״ב וישראל צריכות לעזור בכך
https://twitter.com/IraqiPMO/status/1463203135447523338?s=20
בחירות אוקטובר 2021 בעיראק הוקדמו בשבעה חודשים על-פי דרישתם של כמיליון מפגינים בכל רחבי הדרום השיעי ובגדאד. הם איבדו כ-600 הרוגים ועוד כ-20,000 פצועים, אבל השיגו חוק בחירות שעודד "עצמאיים" שאינם תלויים במפלגות הישנות והמושחתות.
המטרה: ביעור שחיתות
בשלוש השנים האחרונות הוצפה עיראק בהפגנות עממיות נגד שחיתות הממשל שגם הוא שיעי ברובו, ונגד איראן. הסיבה למאבק השיעי-על-שיעי היא האליתה הפוליטית המושחתת, שכרתה ברית עם טהראן. הברית מאפשרת לאליתה ולאיראן לסחוט את כלכלת עיראק. התוצאה היא תשתית מתפוררת, וחוסר עבודה של 45% בקרב צעירים.
יותר מ-40% מכל האנרגיה (גז, חשמל, תזקיקים) מייבאת עיראק מאיראן, המכשילה כל ניסיון לפתח יכולת מקומית. זאת, למרות שעיראק יצואנית הנפט מס 2 באופ"ק ומכניסה בין 60 ל-100 מיליארד דולאר בשנה מיצוא הנפט. איראן גם מציפה את השוק העיראקי בסחורות נחותות וזולות, שכן המדינה מתקשה לגבות מכס.
כתוצאה מכך אין הגנה על המשק הפרטי והוא איננו ממריא. השליטה האיראנית נשענת על 170,000 חברי מיליציות פרו-איראניות בתוך עיראק. הם רוצחים, חוטפים, מאיימים וסוחטים דמי-חסות ללא הגבלה, והם שולטים על מאות נתיבי הברחות. הם נמאסו על רוב העיראקים.
ההפגנות הפילו שני ראשי ממשלה. השלישי מאז מאי 2020 הוא מוצטפא אל-כאזמי, שיעי פעיל זכויות-אדם וראש בטחון-הפנים לשעבר, פרו-אמריקאי וחד-משמעית לא עויין את ישראל.
הוא הבטיח לחסל את השחיתות ולרסן את המיליציות, אך נכשל. הצלחתו המשמעותית היחידה היתה הבחירות. מוזר, אך מפגינים רבים הכשילו את מאבקם כשקראו להחרים אותן. התוצאה היתה שרק כ-42% הצביעו, אבל בתוצאות יש בכל-זאת מהלומה למיליציות. מ-48 נציגים בפרלמנט (14.5%) נשארו עם 17 (5.2%).
המחנה הפרו-איראני כולו ירד. המחנה האנטי-איראני איבד יותר מושבים בפרלמנט. מי שזכה הוא מחנה הבלתי-מחוייבים היכולים להצטרף לצד הפרו-איראני או האנטי-איראני. הזוכה הגדול הוא איש הדת הזוטר והבלתי יציב מוקתדא אל-צדר, מנהיג של מיליציה גדולה, שעלה מ- 16.4% ל- 22%. הופיעו גם ארבעים "עצמאיים". הכל פתוח.
איראן מאיימת
איראן מודאגת וכבר פועלת לקנות חברי-פרלמנט ולאיים עליהם. המיליציות זועמות על תבוסתן. למרות שהאו"ם אישר שהבחירות היו כשרות, הן הכריזו שהבחירות זוייפו, וארגנו הפגנות אלימות בבגדאד.
מתוך חשש שראה"מ אל-כאזמי ינצל את הפרלמנט החדש כדי לפרוק אותן מנשקן הן שלחו שלושה רחפנים מתאבדים למעונו. איראן אינה יכולה להראות כיוזמת של התנקשות בראש ממשלה ולכן גינתה את ההתקפה. אל-כאזמי ניצל והוא זהיר מאד.
עד-כה פורסמו תמונות ופרטים רק על הנזק שגרמו הפיצוצים. למרות שכאזמי הודיע שהמתנקשים בחייו ידועים לו, הוא לא חשף את זהותם, מפני שהדבר עלול להוביל לעימות שהוא מנסה להמנע ממנו. עם זאת, עימות כזה אפשרי. לצבא יש יתרון מסויים על המיליציות, עם זאת, עימות פרושו מלחמת-אזרחים בתוך האוכלוסייה השיעית.
בתמיכה בראש הממשלה, הצהיר מוקתדא אל-צדר שעל המיליציות "הבלתי ממושמעות" (קרי: הפרו-איראניות) להתפרק מנשקן ולתבוע את "הנאשמים בשחיתות" מקרבן.
רק כך יוכלו נציגיהן בפרלמנט להשתתף בממשלה שהוא מתכוון להנדס. הוא הודיע שאם לא תהייה לו ברירה ינטוש את הפרקטיקה השלטת מאז 2003 של ממשלות אחדות לאומית עם חלוקה של תיקים על-פי שייכות עדתית, אל-מוח'צצה (כמו בלבנון היום, וגם שם זה מקור לשחיתות אדירה).
במקום זאת יקים ממשלת רוב. הוא גם רמז שעל איראן לחדול ממעורבותה בעיראק. כרגע מוקתדא גם מכריז על ראה"מ כאזמי כעל מועמדו לתפקיד ראה"מ הבא. הוא וכאזמי זוכים לתמיכה חשובה מצד רב-איתוללה עלי אל-סיסתאני, איש הדת הנערץ ביותר בעולם השיעי היושב בעיראק.
מעבר לעמדתו העקרונית נגד מעורבות איראנית בפוליטיקה העיראקית למוקתדא יש גם "בטן מלאה" על איראן. הוא חושד (בצדק) שהמנהיג האיראני עלי ח'אמנהאי הוא שהורה לחסל את אביו ואת שני אחיו ב-1999, מפני שאביו הצהיר על עצמו כמנהיגם של כל המוסלמים בעולם.
ח'אמנהאי ראה בכך פגיעה במעמדו. עם כל רצונו לשחרר את עיראק מן הלפיתה האיראנית, על מוקתדא לחשוש מגורל דומה, כלומר: שבין שומרי-ראשו יש מתנקש המחכה רק לפקודה מטהראן.
קואליצייה אנטי-איראנית?
לכאורה, אפשר להקים קואליצייה אנטי-איראנית עם רוב פרלמנטארי: ה"צדריסטים", השיעים המתונים לסוגיהם כולל רוב העצמאיים, נציגי-המפגינים, רוב הכורדים והסונים. אלא שאיראן תעשה הרבה מאד כדי להכשיל זאת.
חלק מן המחנה האנטי-איראני כבר מגלה חולשה ומחפש פשרה, אפילו ויתור על מספר מושבים לטובת המיליציות כדי לפייסן. הכל כדי לחזור ולהקים ממשלת אחדות מושחתת וכנועה. בינתיים, מיליציית כתאאב סייד אל-שוהדאא הודיעה שבסוף השנה האזרחית אנשיה יפתחו באש על האמריקאים, המתארחים במחנות צבא עיראקיים.
העימות בעיראק היום אינו מקרה של "יכה יוסי את יוסי". מוקתדא הוא אוייב מוצהר של ישראל, אבל אם יצליח להביא להחלשת המיליציות וכפיפתן לסמכות ראש-הממשלה הדבר יסייע לניתוקה של עיראק מהעימות הישראלי-איראני.
לכן יש לישראל עניין אסטרטגי קריטי בפרוקן או, לפחות, בהגבלתן. איראן והמיליציות הן אויב מר שלנו, ויש להן בעיראק טילים וכטב"מים תוצרת-איראן היכולים בפקודה מטהראן להגיע אלינו.
המיליציות העיראקיות נמצאות כבר בסוריה, ומנהיגיהן הבטיחו בעבר להגיע גם ללבנון. ראה"מ כאזמי השיעי והנשיא ברהם צאלח הכורדי חותרים כבר מאז מאי 2020 להשתלט על המיליציות. במטרה להוציא את עיראק לחלוטין מן העימות הישראלי-איראני, ולקשר אותה כלכלית עם מצרים, ירדן והמפרציות, במידה רבה על חשבון איראן.
האינטרס הישראלי בעימות הנוכחי בעיראק ברור, אבל יכולתה לפעול מוגבלת. מי שיכולה לפעול ביעילות רבה היא ארצות הברית, והדבר גם ישרת את האינטרסים שלה.
