פרשנות | מווינה לא יבואו בשורות טובות

ארה״ב ואירופה עסוקות ברוסיה, סין ופוליטיקה מקומית - פצצה איראנית אינה נכללת בחלומות הבלהות שלהן. גם אחרי וינה, ולא משנה התוצאה, ישראל תשאר לבד בשאלת הגרעין האיראני 

יש לי חדשות: בווינה, שם דנים בהסכם הגרעין עם איראן, דנים אמנם בהסכם הגרעין עם איראן, אבל זה לא העיקר. זה כמעט מסווה לדיונים, לשיחות מסדרון וסביב השולחן, לגישושים, להעברות מסרים ולהדלפות בנושאים אחרים לגמרי, נושאים שבשביל המשתתפים הם חשובים לא פחות, ואולי הרבה יותר, מאשר השאלה אם ומתי יהיה לאיראן נשק גרעיני. 

אז מה באמת קורה סביב השולחן באולם המהודר במלון הפאר 'פאלה קובורג' בווינה ובמלון סמוך? שם יושבת המשלחת האמריקנית. יש שחקנים שיושבים סביב השולחן הראשי, במגרש, ויש שחקנים שיושבים על הספסל בצד.

מי היושבות סביב השולחן המרכזי: איראן, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה וצרפת. ארה"ב כאמור במלון ליד. ואנו טוענים שברב-שיח הזה יש ספסל בצד המגרש, ושם יושבות שחקניות משנה כמו למשל סעודיה, איחוד האמירויות, טורקיה ומצרים, כולן בעלות עניין. לא הזכרנו את ישראל, מאויימת הגרעין מספר 1 של נושא השיחות, כי ישראל לא שם בווינה, אם כי היא כנראה שם. כך היה בעבר.

כלומר, בווינה נפגש השבוע צבר מעצמות ומדינות שיש להן מארג אינטרסים אזוריים-גלובליים-יבשתיים חיוניים לכל אחת מהן, שנושא הגרעין האיראני הוא מרכיב אחד בלבד בהן. קרה משהו קרה מאז סבבי שיחות הגרעין הקודמים לזה של השבוע: כמה שעות לפני חידוש השיחות הגיע דיווח שהדאיג את המערב בדבר פגישת תיאום משולשת בין נציגי רוסיה, סין ואיראן.

ניקח למשל את רוסיה: רוסיה בוודאי איננה רוצה איראן גרעינית, שתהיה קרובה מידי לרוסיה. העולם מודאג מסכנת פלישה רוסית לאוקראינה, כמו בעבר לחצי האי קרים. שליט בלארוס לוקשנקו, PROXY של פוטין, דוחף פליטים מהמזה"ת ואפריקה לגבולות פולין, זו נועלת את הגבולות, ואלפי פליטים, כולל זקנים וטף, קופאים בקור ובשלג ביערות פוליו בדצמבר.

בעיה הומניטארית ממדרגה ראשונה. פוטין מחמש את צבאו במיטב מטוסי קרב חדישים, טנקים מתקדמים ומערכות הגנ"א 300, 400 ו-500. רוסיה נמצאת בסוריה, מבססת בסיסי ים ואוויר ומקיימת הסכם חלוקת גזרות שקט, מורכב, סבוך, עדין ושברירי עם ישראל, שתוקפת (בהסכמה) מטרות איראניות וסוריות. 

סין זקוקה לנפט מאיראן. במערב מביעים חשש מפלישה סינית לטייוואן, ובסין נעשות הכנות: שדות תעופה, מסלולים, איים מלאכותיים, אימוני נחיתה, מטוס קרב חמקני ונושאת מטוסים. מנגד בטייוואן מקימים צי צוללות, ובייג'ין זועמת כאשר בריטניה ואוסטרליה מקימות צי צוללות חדש. אופציה לזירת עימות במזרח הרחוק. סין משתלטת על חלקים מאפריקה (כלכלה), מנסה את כוחה בהשתלטות אפילו בישראל (נמל וכו'), לא מרוצה מכך שבירושלים דואגים להגביל את הניסיונות הסיניים.  

ארה"ב חוזרת ומבטיחה ש"לא נרשה ולא נאפשר" גרעין לאיראן, ובטהרן רואים צבא אמריקני יוצא מאפגניסטן במהלך המתפרש כנסיגה. לנשיא ג'ו ביידן יש מדרג חששות בסדר הזה: סין, רוסיה, המצב במפלגה הדמוקרטית, בחירות אמצע בקרוב, בחירות לנשיאות.

גרעין איראני כנראה לא מופיע בחלומות הביעותים של הנשיא. הנשיא ואנשיו הקרובים חוששים מההתקדמות הטכנולוגית של סין, ממגמות ההתפשטות הכלכלית של סין ומאפשרות של צעדים צבאיים רוסיים. הנשיא הזה נתון כנראה בדילמות קשות: הוא רוצה להחזיר את צבאו הביתה, ולנגד עיניו מתפתחות זירות סכסוך שהן פוטנציאל לעימות צבאי.

גרעין באיראן היא אחת האופציות. האם ביידן הוא נשיא של כהונה שנייה? סגנית הנשיא קמלה האריס מרוחקת-מקורבת לבית הלבן, יש שמועות שהנשיא הקודם ברק אובמה "בוחש". 

מאירופה לא תבוא הישועה

לבריטניה, גרמניה, צרפת ונאט"ו דאגות משלהן: צי הים השחור הרוסי כבר מזמן משייט במזרח הים התיכון, עם נמלי ים ואוויר בחוף הסורי. מקימים חומת הגנה בשלוש המדינות הבלטיות אסטוניה, ליטא לטביה מחשש ליוזמות צבאיות רוסיות מעבר לגבול.

הצי החמישי והמרינס מתאמנים עם צה"ל. באזורי הקוטב בצפון הרחוק יש מפגשים, בינתיים שקטים ולא אלימים, בין צוללות, אניות שטח ומטוסים של נאט"ו ושל רוסיה. יפה מאוד ששרת החוץ של בריטניה אליזבת טראס הכריזה יחד עם שר החוץ יאיר לפיד ש"הזמן אוזל והשעון מתקתק" בקשר לגרעין האיראני. מאירופה לא תבוא ישועת איון הגרעין האיראני. 

ויש מדינות שיושבות קצת בצד, על הספסל, כמו סעודיה, טורקיה, מצרים ואיחוד האמירויות. מדינות אלו באזור מסתכלות על איראן מרחוק ומקרוב. בירושלים לא אהבו את גישושי השת"פ בין האמירויות לבין טהרן. זה לא כתוב בהסכמי אברהם. סעודיה, טורקיה ומצרים מוזכרות כמדינות שעלולות לשאוף לנשק גרעיני אם יהיה כזה בידי איראן. אין צורך להקים תשתית מדעית-טכנולוגית, אפשר לקנות בפקיסטן. 

כל זה צריך להדאיג את ישראל, הרואה שנושא הגרעין האיראני איננו בראש מעייני העולם, בעוד היא מאויימת. בישראל אוספים כל פרט מידע על עוללות הצנטריפוגות המסתובבות ומיטב מוחות המודיעין עוסקים בכך -  סופרים את החודשים והשנים לקראת "פריצה" לנשק גרעיני, לומדים כל פרט בשעורי העשרת אורניום וכמויות הקילוגרמים של האורניום המועשר שיש בידי איראן. 

קשה הרבה יותר לנחש כוונות של מנהיג איראני זה או אחר, אם, ומתי יכריז, ומה יכריז? אנו מדינה סף גרעינית?, יש לנו נשק גרעיני?, ביצענו ניסוי גרעיני?, אנו מתקדמים בפיתוח טיל נושא מטען ומרעום שיפעיל את הפצצה? 

כיום בווינה דורשים האיראנים לבטל את כל הסנקציות, למרות שלדעת מומחים 'איראנולוגים' המדינה הזאת מחוסנת מפני השפעה קשה של הסנקציות, למרות מצב כלכלי גרוע. לא רואים בשלב זה סכנה למשטר בטהרן. ואולי טהרן רואה בנשק גרעיני גורם הרתעתי, מעין מטריה גרעינית שתחתה יפעלו ה'שלוחים' נגד ישראל, נגד סעודיה.  

לכן מותר להניח שבשורות טובות לא ייצאו מווינה. מה שמותיר את ישראל די לבדה בנושא האיום הגרעיני עליה מכיוון חבורת איאטולות מוסלמים-שיעים קנאים, שרק השבוע הכריז אחד מקציני הצבא הבכירים שם שהשמדת ישראל היא מצווה.

נראה שהקו הנוכחי של ממשלת ישראל בנושא הוא נכון: שילוב של פעילות דיפלומטית עם הודעות גלויות על הכנות צבאיות. יש לחזור ולהדגיש כי זה חייב להיעשות בתיאום מלא עם ארה"ב, בת הברית האסטרטגית האמיתית היחידה.

השגריר דניס רוס כתב כי יש לספק לישראל פצצת פיצוח בונקרים GBU-57, שהיא פצצה חכמה בת 13.5 טונות שתוכל להשמיד מפעלי העשרה בפורדו ומתקנים מבוצרים אחרים באיראן. מתקנים כאלו מוגנים במערכות הגנ"א רוסיות S-300.

המרחק מישראל הוא כ- 2,000 ק"מ. בשביל להוביל לאיראן פצצות MOP כבדות צריך תדלוק אווירי, צריך מפציצים שיש לחיל האוויר האמריקני. תקיפות כאלו דורשות מבצע נרחב ועמוק של דיכוי אלקטרוני של מערכות הגנה אווירית ומכ"מים.

ידע כזה יש בישראל. ועוד יש בישראל חוכמת הנסתר והמבצעים העלומים. מסקנת ביניים, והלוואי שנתבדה: מווינה לא יבואו בשורות טובות.  

אולי יעניין אותך גם