הסערה סביב איכוני שב״כ: הממשלה אצה לחקיקה בלי לעדכן את הציבור 

בממשלה רוצים לעבור את בג״צ, אז רצים להליך חקיקה מהיר. עם זאת, טיוטאת החקיקה עליה מצביעה הממשלה לא פורסמה לציבור באתר תזכירי החקיקה של משרד המשפטים

הסערה סביב איכוני שב״כ: הממשלה אצה לחקיקה בלי לעדכן את הציבור 

ראש שב״כ החדש. צילום: שב״כ

בימים האחרונים, מאז התגלה זן האומיקרון בדרום אפריקה, הממשלה בישראל נכנסה למצב חירום. הגבולות נסגרו והממשלה רוצה להחזיר את איכוני השב״כ. רק שאין חקיקה מסודרת.

הממשלה פרסמה תקנות שעת חירום שנכנסו לתוקף ב28.11.2021 המאפשרות לשב״כ להתחיל לנטר אזרחים המאומתים בזן החדש. עם זאת, בג״צ קבע בעבר שתקנות לא מספיקות ונדרש הליך חקיקה מסודר. אז הממשלה מאשרת במהירות היום (ג) טיוטאת חקיקה שטרם פורסמה לציבור באתר משרד המשפטים כנדרש. 

מנגד האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם וארגון פרטיות ישראל עתרו ב-29.11.2021 לבג"ץ בדרישה לעצור את תקנות שעת החירום המתירות את השימוש באיכוני השב"כ לצורך המאבק בזן הקורונה אומיקרון, שעליהן הוחלט בממשלה יום לפני כן. 

״בג"ץ קבע בעבר כי הסמכת השב"כ למעקב אחר אזרחים לצורך המאבק בקורונה אינה מידתית, ופוגעת הן בזכות לפרטיות והן בזכות לחירות ובזכות לכבוד. עוד נכתב בעתירה כי בית המשפט דן לעומק בנושא ומצא כי התועלת השולית של ההסתמכות על איכוני השב"כ לא רבה בבלימת התפשטות המגיפה״, מוסיפים בפרסום של האגודה לזכויות האזרח. 

על פי עמותת פרטיות ישראל, נכון לבוקר יום ג, העבירו לשב"כ 13 מאומתים בזן החדש (חלקם רק חשודים שנושאים את זן האומניקרון). התקבלו בחקירה אפידמיולוגיות 186 מגעים. בשב״כ התקבלו 44 מגעים, ורק 2 חפפו. 

גם הרשות להגנת הפרטיות לא נשארת מהצד. ״לעמדת הרשות, נכון לעת הזו, נראה כי קיימים סימני שאלה באשר לצורך וההצדקה בהפעלה מחדש של מנגנון האיכונים של השב"כ, ובכל מקרה יש לבחון ללא הרף את הצורך בהפעלתו, בשים לב לממצאים הרפואיים וכלל הנתונים אודות הזן החדש ונזקיו״, כותבים בחוות דעת מטעם הרשות. 

״הרשות סבורה, כי ככל שימצא בימים הקרובים כי לא חלה התפשטות של הזן החדש, או שהוא אינו גורם לתחלואה קשה יותר לעומת הזנים המוכרים, יהיה בכך כדי להשליך באופן מהותי, ואולי אף מכריע, על מידתיות השימוש בכלי השב"כ, שהינו אמצעי חריג ביותר המגלם פגיעה קשה בזכות לפרטיות, היורדת לשורשה של חברה דמוקרטית.״

רגע משפטי

תקנות שעת החירום בנוגע להפעלת שב״כ על אזרחים ישראלים שואבות את כוחן מחוק יסוד הממשלה. על פי החקיקה, לממשלה מותר לתקנן תקנות שעת חירום למשך שלושה חודשים ללא צורך באישור הכנסת. זאת בתנאי שמצב החירום מצריך את התקנות. במידה והכנסת תחוקק חוק המסדיר את פעילות שב״כ בנושא זה, התקנות יבוטלו. 

 

אולי יעניין אותך גם

ארונו של אורי אילן נישא אל חלקת הקבר. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית
 

תקלות, סימני שאלה וטרגדיות: 67 שנים למבצע ״צרצר״ ומותו של אורי אילן

בינואר 1955 התאבד לוחם חטיבת גולני, אורי אילן, בכלא הסורי כחודש לאחר שנפל בשבי במסגרת מבצע "צרצר״. רבים מכירים את סיפורו, אך נסיבות והשלכות המקרה מוכרות הרבה פחות | מאת סא"ל במיל. גדעון מיטשניק