פרשנות | שיתוף הפעולה המבורך של סלברייט עם SafeUP מאיר את המורכבות האתית הטמונה בשימוש בטכנולוגיות DI

חברת הפורנזיקה הדיגיטלית תתמוך באפליקציה שמטרתה יצירת רשת חברתית של סולידריות נשית, המסייעת לנשים להרגיש בטוחות יותר בזמן אמת. החברה, שעמדה לא פעם בקו האש הציבורי, מראה בפעולות שונות כי היא מודעת לבעייתיות ומעוניינת לשפרה

פרשנות | שיתוף הפעולה המבורך של סלברייט עם SafeUP מאיר את המורכבות האתית הטמונה בשימוש בטכנולוגיות DI

בתמונה: נטע שרייבר, אסנת תירוש (מנהלת מש״א בכירה בסלברייט), עדי גוזי, ורונן ערמון (סמנכ״ל בכיר למוצר וטכנולוגיה בסלברייט). באדיבות יח״צ /סלברייט

חברת הפורנזיקה הדיגיטלית (DI, Digital Intelligence) סלברייט תשתף פעולה עם הסטארט אפ הישראלי SafeUP, שהקים אפליקציה שמטרתה יצירת רשת חברתית של סולידריות נשית, בה נשים עוזרות אחת לשנייה בזמן אמת להרגיש בטוחות יותר.

האפליקציה, שעלתה לאוויר בשנה האחרונה, מונה כבר כ-90 אלף משתמשות בישראל, אירופה וארה״ב. היא מאפשרת לנשים להשתמש בה בזמן אמת, כאשר הן מרגישות חוסר ביטחון או חוששות מסכנה ממשית. כך הן יכולות לבקש תמיכה, ליווי ואף סיוע פיזי בלחיצת כפתור מהנשים שסביבן, המכונות ״שומרת SafeUP״: אישה מעל גיל 18 שעברה תהליך אימות והדרכה, במסגרתה ניתנו לה הכלים המתרימים לסייע לנשים אחרות. 

כאשר חברה בקהילת SafeUP מרגישה חוסר ביטחון, היא יכולה לפתוח את האפליקציה ולראות את כלל השומרות הזמינות באזורה, הזמינות לסייע לה. בלחיצת כפתור האפליקציה מחברת בין חברת הקהילה הזקוקה לעזרה לבין שלושת השומרות הקרובות אליה ביותר. הן יעלו איתה לשיחת וידיאו\אודיו או יגיעו ללוות אותה פיזית. במקרה הצורך, השומרות אף יזמינו את המשטרה למקום. לדברי החברה, 75% מהמשתמשות מעידות כי מאז שהתחילו להשתמש באפליקציה הן מרגישות בטוחות יותר, מה שמאפשר להן לבלות יותר שעות מחוץ לבית.

לצאת לדייט בלי חרדה, ובלי תכנית מגירה לחילוץ

במסגרת שיתוף הפעולה אוותו יזמה סלברייט, עובדות החברה יצטרפו לאפליקציה ויעברו הכשרה מקצועית ייעודית שתהפוך אותן לשומרות מוסמכות. בנוסף, סלברייט תתמוך בקמפיין פרסום של SafeUP להגדלת קהילת המשתמשות בישראל; עובדי החברה גם ישתתפו בהאקתון טכנולוגי, במסגרתו מהנדסי ומהנדסות החברה יציעו ויפתחו יכולות חדשות באפליקציית SafeUP כדי למקסם את יכולות ההגנה על נשים.

שיתוף הפעולה הושק מוקדם יותר השבוע, לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיחול מחר (חמישי). ההשקה כללה הרצאה של עדי גוזי, שכזכור הצילה את חיי שכנתה שירה איסקוב מניסיון רצח בידי בעלה, וכן הרצאה של נטע שרייבר, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב SafeUP, יחד עם הקמת קהילה של נשים שומרות מבין עובדות סלברייט.  

"SafeUP הוקמה מתוך חוויה אישית כואבת, ובעקבות ההבנה שנשים יכולות לשנות את המציאות ביחד. האפליקציה מאפשרת לנו להתאחד תחת המטרה המשותפת של יצירת מרחבים בטוחים יותר, בהם כל ילדה, נערה ואישה מרגישה ביטחון ושליטה על גורלה, אם זה ללכת בסמטה חשוכה בלי חשש, לצאת לדייט בלי חרדה ותכנית מגירה לחילוץ, ללכת לרקוד במועדון או סתם לעשות הליכה בשעת ערב מאוחרת", אמרה שרייבר.  

"סלברייט וגם SafeUp חולקות חזון משותף – ליצור עולם בטוח יותר", אמר יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט. ״המשימה שלנו בסלברייט היא לסייע לגורמי אכיפת החוק ברחבי העולם להציל חיי אדם ולהגן עליהם. בין מיליוני החקירות ברחבי העולם שהטכנולוגיה שלנו מעורבת בהן, נושא אלימות נגד נשים הוא בין המרכזיים. לכן, אנו נרגשים מהאפשרות לסייע ל-SafeUP להגדיל את כמות המשתמשות והשומרות באפליקציה, וכך לתרום בדרך נוספת ופרו-אקטיבית לביטחונן של נשים ברחבי העולם״.

המורכבות האתית של הפורנזיקה הדיגיטלית

היוזמה המבורכת של סלברייט ו-SafeUP מפנה זרקור למורכבות ולרב-ממדיות של עולם הפורנזיקה הדיגיטלית (או במונח הפחות מכובס: סייבר התקפי), ולשאלות אתיות כבדות משקל עליהן יש לתת את הדעת.

מצד אחד, אלפי סוכנויות אכיפת חוק בלמעלה מ-140 מדינות (על פי נתוני החברה) משתמשות בטכנולוגיות של סלברייט – אחת המובילות בעולם בתחומה – על מנת לפענח פשעים ולשמור על ביטחון הציבור. משטרת סיאטל, למשל, משתמשים בכלים של החברה בכדי להציל ילדים מפני התעללות מינית ולהעמיד לדין את התוקפים. בברזיל אותרו בשנה שעברה ראשי כנופיית סחר בסמים, יחד עם נכסים בשווי מיליונים. גם האינטרפול עושה שימוש בטכנולוגיה של סלברייט במסגרת התמיכה שהוא מעניק לארגוני בטיחות הציבור ברחבי העולם.

ומצד שני – אותה טכנולוגיה ממש, כשהיא נופלת לידיים הלא נכונות, עלולה לשמש גורמים זדוניים ואפלים, וסלברייט מצאה עצמה לא פעם בקו האש של התקשורת וארגוני זכויות אדם. מוקדם יותר השנה, למשל, נחשף כי נעשה שימוש במוצר של סלברייט כדי לפרוץ לטלפונים של פעילי אופוזיציה ברוסיה ובבלארוס, ככל הנראה על ידי שירות ביון החוץ של רוסיה. בשנה שעברה, דווח כי החברה מכרה את מוצריה גם לוונצואלה של מדורו, המצויה תחת אמברגו אמריקני.

כמו כן, דווח כי משטרת הונג קונג השתמשה במוצר כדי לפרוץ לטלפונים של מתנגדי משטר פרו-דמוקרטיים, כי משטרת בוצואנה השתמשה בו נגד טלפונים של עיתונאים, וכי בכירי הצבא במיאנמר שלפני ההפיכה גם עשו בו שימוש, וישנן דוגמאות נוספות. ביולי האחרון, טרם הנפקת החברה, שלחה שורת ארגוני זכויות אדם מכתב לנאסד״ק ולרשות האמריקנית לניירות ערך, בדרישה לעצור את ההנפקה (שהתרחשה לבסוף בספטמבר) עד שתוכיח החברה מחויבות אמיתית לזכויות אדם.

צריך לומר ביושר: סלברייט מודעת לביקורת ומתנהלת בתבונה. היא הפסיקה למכור, למשל, לרוסיה, בלארוס, הונג קונג וסין. כמו כן, היא הקימה לאחרונה ועדת אתיקה המורכבת משישה חברים בעלי שיעור קומה עולמי – דוגמת גבריאלה בלום, דורון הרמן ויולי תמיר – שתפקידה לייעץ בנושאים הקשורים להתפתחויות בחוק הבינ״ל ולשיקולים אתיים בנוגע לתהליכים עסקיים. מדובר באיתות נוסף של החברה בנוגע למודעותה לאחריות המוסרית הכבדה המוטלת על כתפיה, ולתדמית החיובית אותה היא מעוניינת לפתח. ״המחויבות שלנו ליצור עולם בטוח יותר ולפעול באופן חוקי ואתי היא ללא עוררין״, מסר כרמיל.

נכון, המקטרגים יאמרו שזה לא מספיק לצאת ממדינה רק אחרי פרסום ביקורת שלילית, שצריך להימנע ממכירה או לפחות להשגיח טוב-טוב על פעילות משתמשי הקצה,. אבל אי אפשר להטיל את האחריות כולה על חברה מסחרית. למדינת ישראל, שתחת רישיון הייצוא הביטחוני שלה פועלת סלברייט (באופן חוקי לחלוטין ועל פי כל הכללים), נתח לא קטן באשמה ובאחריות בנוגע לכל שימוש פסול. היא גם נושאת באחריות לכתם הציבורי והתדמיתי, שמכתים כעת בעיני העולם את תעשיית ה״סטארט אפ ניישן״ כולה. 

יש צורך בשינוי כולל במערכת כולה, בהקשר הנרחב יותר של כלל התעשייה ההתקפית / פורנזית. אולי באמצעות פיקוח הדוק יותר של המדינה על הייצוא או על משתמשי הקצה, אולי באמצעות הקשחת רגולציות או חקיקת חוק הסייבר, אולי בדרך אחרת. מצב שבו אותה טכנולוגיה שמסייעת לאישה לצעוד בבטחה במרחב הציבורי עלולה לסכן אישה אחרת בגלל שימוש של גורם זדוני כלשהו (למרבה האירוניה, גורמים אלה גם עשויים, או עלולים, להיות מטורגטים על ידי משתמשים לגיטימיים) – אינו יכול להימשך.

אולי יעניין אותך גם

דרק מאנקי, סמנכ"ל מודיעין אבטחת מידע ושיתופי פעולה גלובליים בתחום האיומים במעבדות FortiGuard, פורטינט. צילום: יח״צ, באדיבות החברה

פורטינט: מתקפות הסייבר של 2022 מכוונות לכל היעדים – מארנקים ועד לאינטרנט לווייני

כך על פי דוח איומי הסייבר של החברה. עוד על הכוונת של התוקפים: מערכות הפעלה של Linux והספורט האלקטרוני