"מדינת ישראל צריכה לחשוב איפה נכון למקם חוות שרתים״
גוגל רוצה לבנות חוות שרתים בקרבת היישוב בני ציון. התושבים מתנגדים. אלוף (מיל׳) גיורא איילנד נשכר על ידיהם וטוען: ״הממשלה צריכה להחליט, בהליך מסודר, איפה נכון לבנות חוות שרתים חדשות בכל ההיבטים, כולל הביטחוני״
עמי רוחקס דומבה
| 22/11/2021
bigstock
הסכסוך בין תושבי בני ציון לחברת גוגל סביב הקמת חוות שרתים חדשה עולה מדרגה. לפי פרסום בכלכליסט, התושבים רוצים למנוע את הקמת החווה באמצעות עתירה בבית המשפט המחוזי בלוד.
״על פי ההיתר שניתן, מדובר במתקן המתוכנן להבנות בגובה של 11.5 מטר בשטח כולל של 9,113 מ"ר, כולו מעל פני הקרקע ולטענת התושבים – לראשונה בישראל, בצמידות לבתי מגורים. בנוסף, על פי התכנון, בשטחי החווה מתוכננים 4 מכלי דלק בשני אתרים בעלי קיבולת של יותר מ-200 אלף ליטר״, כותבים בפרסום.
לצורך חיזוק הטיעונים שלהם, שכרו התושבים את אלוף (מיל׳) גיורא איילנד לתת חוות דעת בנוגע להחלטה להקים חוות שרתים בקרבת בני ציון. ובכן, בשיחה, איילנד מסביר כי התלונה העיקרית בהקשר זה היא העדר תהליך חשיבה מסודר בממשלת ישראל בנוגע למיקומי חוות שרתים.
״היזם חושב על הרווח הכלכלי״
״כיום, היזם חושב על הרווח הכלכלי שלו ובוחר את השטח הכי מתאים לו מבחינה פיננסית״, אומר איילנד בראיון לישראל דיפנס. ״עם זאת, חוות שרתים היא מתקן אסטרטגי למדינת ישראל ממגוון סיבות שיוסברו בהמשך. לכן, המדינה צריכה להחליט על פוליגונים בהם מותר יהיה להקים מתקנים כאלו.״
איילנד טוען כי בעולם של ימינו, מידע הוא המלך. ואם זה המצב, חוות שרתים המשמשות כצמתים לתשתיות תקשורת וכמוקדי אחסון של מידע, הופכות להיות תשתיות קריטיות. ״אם תשאל אדם אקראי ברחוב מהי נקודת הכשל של ישראל בהיבט ביטחוני, סביר להניח שהתשובה הרווחת תהיה פגיעה בתחנת כוח להפקת חשמל. אני טוען, שפגיעה בחוות שרתים מרכזית, תשפיע באופן דומה בעוצמתו על המשק הישראלי״, אומר איילנד.
לפי איילנד, חוות שרתים מאויימת בממד הפיזי באמצעות טילים, רחפנים ומל״טים במטרה להשמידה או לפגוע בתפקודה. כמו גם, חווה כזו מאוימת בממד הסייבר. ״תחשוב שבמלחמה הבאה, ישלחו האויבים שלנו אנשים עם תעודת זהות ישראלית לחתוך סיבים המקשרים את חוות השרתים לעולם״, אומר איילנד.
״בתרחיש אחר, האויב יכול לתכנן פעולות חבלה בכסות מהומות עממיות כמו שהיו בימי מבצע ׳שומר החומות׳ בערים מעורבות, רק שהפעם, המהומות יתרחשו בקרבת חוות שרתים. תחת כסות זו, יבוצעו פעולות חבלה מכוונות שיוציאו את חוות השרתים משימוש.״
איילנד טוען, כי חוות שרתים אזרחיות משמשות באופן ישיר את מערכת הביטחון או ספקים של מערכת זו. לכן, פגיעה בחוות שרתים יכולה לפגוע בפעילות מערכת הביטחון באופן ישיר או עקיף. זאת, בנוסף לנזקים שיגרמו למשק העסקי שתלוי גם הוא בחוות שרתים. דו״ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בימים האחרונים קובע כי מעל חצי מהעסקים בישראל רוכשים שירותי ענן. אלו מבוססים על חוות שרתים בישראל או בחו״ל.
״בשל חשיבות המתקן, וועדת תכנון מקומית אינה סמכות שיכולה לדון בכל ההיבטים של חוות שרתים. זה במגרש של הוועדה לתשתיות לאומיות. היא צריכה לקבוע פוליגונים בהם ניתן להקים חוות שרתים. היזמים יצטרכו להתיישר לפי האינטרסים של המדינה בהקשר זה.״
המטרה: הליך קבלת החלטות
לאורך הראיון, איילנד שב ומדגיש כי הביקורת העיקרית שלו היא סביב העדר הליך קבלת החלטות מסודר. ״כיום אין גורם מרכזי המתכלל את כל ההיבטים השונים, כולל הביטחוניים, הקשורים לחוות שרתים אזרחית. זו אחריות של הממשלה כזרוע מבצעת. אחת החלופות היא לבקש משר הביטחון שאחראי על הביטחון, כולל הגנת העורף, ליזום דיון כזה עם כלל הגורמים הרלוונטים.״
כלומר, אם יהיה הליך קבלת החלטות כפי שאתה מציע, ובני ציון יהיה בתוך פוליגון כזה, לא תתנגד להקמת חוות שרתים במקום? ״לא. אם יהיו פוליגונים מסודרים לאחר בחינה מעמיקה, כל היישובים שיפלו בתוך הפוליגונים יהיו רלוונטים להקמת חוות שרתים״, אומר איילנד. ״עוד היבט להחלטה הזו היא השאלה האם נכון לבנות חוות שרתים בלב שכונות מגורים.״
אבל יש חוות שרתים בסמוך לשכונות מגורים ביפו ופתח תקווה כדוגמא. אז מה שונה בני ציון? ״הרעיון הוא לתקן קדימה. אם הקימו חוות שרתים בלב מרכזי אוכלוסין בשל העדר הליך תכנוני מסודר, זה אומר שצריך להמשיך בזה? לא.״
עולה מדבריך שאתה למעשה מבקש לעצור את כל בניית חוות השרתים בישראל עד להקמת הליך מסודר שיקבע את הפוליגונים. ״אני טוען שצריך הליך מסודר בממשלה שיבחן שלושה אלמנטים - מיקום, מיגון פיזי והגנת סייבר בהקשר הקמת חוות שרתים חדשה״, אומר איילנד.
״צריך לזכור שהצבא, כמי שאחראי בפועל על הגנת העורף, לא יודע על כל פרויקט נדל״ן שיש בישראל. במקרה של חוות שרתים, במלחמה הבאה עם חיזבאללה, אלו מתקנים שיהיו ראשונים על הכוונת של נסראללה. וככאלו, הם מייצרים סיכון לסביבה שלהם. בפורום של שר הביטחון או וועדת תשתיות לאומיות, יושבים גם נציגי צה״ל ועוד רבים אחרים שתורמים לקונצנזוס בנושא.״
איילנד מוסיף כי גם בחוות דעת קודמות, בנושאים אחרים, הוא טען נגד כשלים בתהליך קבלת ההחלטות. ״בעבר, נדרשתי לתת חוות דעת לגבי הקמת תחנת כוח חדשה במרחק 400 מטרים מקלקיליה. בין כביש 6 לכביש 444. גם אז, טענתי שהליך קבלת ההחלטה לקה בחסר. תהליך לקוי, מוביל להחלטה לקויה. לבנות שם תחנת כוח, בהיבט ביטחוני, זו החלטה גרועה״, אומר איילנד.
״יש תשתיות לאומיות מוכתבות מיקום כמו מתקן התפלת מי ים. אם תבנה אותו במרכז הארץ העלות תפיל את הפרויקט. לעומת זאת, חוות שרתים אפשר לבנות עם יותר גמישות במיקום. אפשר לבנות חווה כזו מוטמנת במנהור. יש היום פתרונות הנדסיים שיכולים להפחית סיכונים למתקנים חשובים כאלו. נכון, זה מגיע על חשבון הרווח של היזם. כאן בדיוק המדינה צריכה להתערב - ולאזן.״
גוגל רוצה לבנות חוות שרתים בקרבת היישוב בני ציון. התושבים מתנגדים. אלוף (מיל׳) גיורא איילנד נשכר על ידיהם וטוען: ״הממשלה צריכה להחליט, בהליך מסודר, איפה נכון לבנות חוות שרתים חדשות בכל ההיבטים, כולל הביטחוני״
bigstock
הסכסוך בין תושבי בני ציון לחברת גוגל סביב הקמת חוות שרתים חדשה עולה מדרגה. לפי פרסום בכלכליסט, התושבים רוצים למנוע את הקמת החווה באמצעות עתירה בבית המשפט המחוזי בלוד.
״על פי ההיתר שניתן, מדובר במתקן המתוכנן להבנות בגובה של 11.5 מטר בשטח כולל של 9,113 מ"ר, כולו מעל פני הקרקע ולטענת התושבים – לראשונה בישראל, בצמידות לבתי מגורים. בנוסף, על פי התכנון, בשטחי החווה מתוכננים 4 מכלי דלק בשני אתרים בעלי קיבולת של יותר מ-200 אלף ליטר״, כותבים בפרסום.
לצורך חיזוק הטיעונים שלהם, שכרו התושבים את אלוף (מיל׳) גיורא איילנד לתת חוות דעת בנוגע להחלטה להקים חוות שרתים בקרבת בני ציון. ובכן, בשיחה, איילנד מסביר כי התלונה העיקרית בהקשר זה היא העדר תהליך חשיבה מסודר בממשלת ישראל בנוגע למיקומי חוות שרתים.
״היזם חושב על הרווח הכלכלי״
״כיום, היזם חושב על הרווח הכלכלי שלו ובוחר את השטח הכי מתאים לו מבחינה פיננסית״, אומר איילנד בראיון לישראל דיפנס. ״עם זאת, חוות שרתים היא מתקן אסטרטגי למדינת ישראל ממגוון סיבות שיוסברו בהמשך. לכן, המדינה צריכה להחליט על פוליגונים בהם מותר יהיה להקים מתקנים כאלו.״
איילנד טוען כי בעולם של ימינו, מידע הוא המלך. ואם זה המצב, חוות שרתים המשמשות כצמתים לתשתיות תקשורת וכמוקדי אחסון של מידע, הופכות להיות תשתיות קריטיות. ״אם תשאל אדם אקראי ברחוב מהי נקודת הכשל של ישראל בהיבט ביטחוני, סביר להניח שהתשובה הרווחת תהיה פגיעה בתחנת כוח להפקת חשמל. אני טוען, שפגיעה בחוות שרתים מרכזית, תשפיע באופן דומה בעוצמתו על המשק הישראלי״, אומר איילנד.
לפי איילנד, חוות שרתים מאויימת בממד הפיזי באמצעות טילים, רחפנים ומל״טים במטרה להשמידה או לפגוע בתפקודה. כמו גם, חווה כזו מאוימת בממד הסייבר. ״תחשוב שבמלחמה הבאה, ישלחו האויבים שלנו אנשים עם תעודת זהות ישראלית לחתוך סיבים המקשרים את חוות השרתים לעולם״, אומר איילנד.
״בתרחיש אחר, האויב יכול לתכנן פעולות חבלה בכסות מהומות עממיות כמו שהיו בימי מבצע ׳שומר החומות׳ בערים מעורבות, רק שהפעם, המהומות יתרחשו בקרבת חוות שרתים. תחת כסות זו, יבוצעו פעולות חבלה מכוונות שיוציאו את חוות השרתים משימוש.״
איילנד טוען, כי חוות שרתים אזרחיות משמשות באופן ישיר את מערכת הביטחון או ספקים של מערכת זו. לכן, פגיעה בחוות שרתים יכולה לפגוע בפעילות מערכת הביטחון באופן ישיר או עקיף. זאת, בנוסף לנזקים שיגרמו למשק העסקי שתלוי גם הוא בחוות שרתים. דו״ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בימים האחרונים קובע כי מעל חצי מהעסקים בישראל רוכשים שירותי ענן. אלו מבוססים על חוות שרתים בישראל או בחו״ל.
״בשל חשיבות המתקן, וועדת תכנון מקומית אינה סמכות שיכולה לדון בכל ההיבטים של חוות שרתים. זה במגרש של הוועדה לתשתיות לאומיות. היא צריכה לקבוע פוליגונים בהם ניתן להקים חוות שרתים. היזמים יצטרכו להתיישר לפי האינטרסים של המדינה בהקשר זה.״
המטרה: הליך קבלת החלטות
לאורך הראיון, איילנד שב ומדגיש כי הביקורת העיקרית שלו היא סביב העדר הליך קבלת החלטות מסודר. ״כיום אין גורם מרכזי המתכלל את כל ההיבטים השונים, כולל הביטחוניים, הקשורים לחוות שרתים אזרחית. זו אחריות של הממשלה כזרוע מבצעת. אחת החלופות היא לבקש משר הביטחון שאחראי על הביטחון, כולל הגנת העורף, ליזום דיון כזה עם כלל הגורמים הרלוונטים.״
כלומר, אם יהיה הליך קבלת החלטות כפי שאתה מציע, ובני ציון יהיה בתוך פוליגון כזה, לא תתנגד להקמת חוות שרתים במקום? ״לא. אם יהיו פוליגונים מסודרים לאחר בחינה מעמיקה, כל היישובים שיפלו בתוך הפוליגונים יהיו רלוונטים להקמת חוות שרתים״, אומר איילנד. ״עוד היבט להחלטה הזו היא השאלה האם נכון לבנות חוות שרתים בלב שכונות מגורים.״
אבל יש חוות שרתים בסמוך לשכונות מגורים ביפו ופתח תקווה כדוגמא. אז מה שונה בני ציון? ״הרעיון הוא לתקן קדימה. אם הקימו חוות שרתים בלב מרכזי אוכלוסין בשל העדר הליך תכנוני מסודר, זה אומר שצריך להמשיך בזה? לא.״
עולה מדבריך שאתה למעשה מבקש לעצור את כל בניית חוות השרתים בישראל עד להקמת הליך מסודר שיקבע את הפוליגונים. ״אני טוען שצריך הליך מסודר בממשלה שיבחן שלושה אלמנטים - מיקום, מיגון פיזי והגנת סייבר בהקשר הקמת חוות שרתים חדשה״, אומר איילנד.
״צריך לזכור שהצבא, כמי שאחראי בפועל על הגנת העורף, לא יודע על כל פרויקט נדל״ן שיש בישראל. במקרה של חוות שרתים, במלחמה הבאה עם חיזבאללה, אלו מתקנים שיהיו ראשונים על הכוונת של נסראללה. וככאלו, הם מייצרים סיכון לסביבה שלהם. בפורום של שר הביטחון או וועדת תשתיות לאומיות, יושבים גם נציגי צה״ל ועוד רבים אחרים שתורמים לקונצנזוס בנושא.״
איילנד מוסיף כי גם בחוות דעת קודמות, בנושאים אחרים, הוא טען נגד כשלים בתהליך קבלת ההחלטות. ״בעבר, נדרשתי לתת חוות דעת לגבי הקמת תחנת כוח חדשה במרחק 400 מטרים מקלקיליה. בין כביש 6 לכביש 444. גם אז, טענתי שהליך קבלת ההחלטה לקה בחסר. תהליך לקוי, מוביל להחלטה לקויה. לבנות שם תחנת כוח, בהיבט ביטחוני, זו החלטה גרועה״, אומר איילנד.
״יש תשתיות לאומיות מוכתבות מיקום כמו מתקן התפלת מי ים. אם תבנה אותו במרכז הארץ העלות תפיל את הפרויקט. לעומת זאת, חוות שרתים אפשר לבנות עם יותר גמישות במיקום. אפשר לבנות חווה כזו מוטמנת במנהור. יש היום פתרונות הנדסיים שיכולים להפחית סיכונים למתקנים חשובים כאלו. נכון, זה מגיע על חשבון הרווח של היזם. כאן בדיוק המדינה צריכה להתערב - ולאזן.״
