הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מדריך בנושא פרטיות תלמידים במוסדות החינוך
זאת במטרה להגדיר את האתגרים והסיכונים בנושא בבתי הספר ובגנים בעידן הדיגיטלי. המדריך סוקר את כלל ההוראות וההנחיות המחייבות בנושא, וכולל המלצות לשמירה ולהגנה על פרטיות התלמידים
ישראל דיפנס
| 18/11/2021
אילוסטרציה. BIGSTOCK/Copyright: Rido81
השימוש ההולך וגובר של גני ילדים ובתי ספר בטכנולוגיות מידע טומן בחובו יתרונות רבים, אך בו בזמן מהווה אתגר משמעותי בכל הנוגע להגנה על פרטיות ילדים במערכת החינוך. במדריך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות היום, לאחר תהליך שערכה לקבלת התייחסויות והערות הציבור לתוכנו, מונגשים הוראות הדין ואת העקרונות המרכזיים בכל הנוגע לפרטיות תלמידים במערכת החינוך, ומוצגים עקרונות להגנה על פרטיות התלמידים בעת הטמעת טכנולוגיות חדשות ומתפתחות במוסדות חינוך.
המדריך מיועד למנהלי מוסדות חינוך ולגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, למנהלי מחלקות חינוך ברשויות מקומיות, לרשתות החינוך, לעובדי הוראה וכן לציבור ההורים והתלמידים בישראל וכורך, באופן חדשני וייחודי, את כלל ההוראות וההנחיות הקיימות בנוגע לפרטיות ולהגנה על מידע של תלמידים.
הנושאים המרכזיים בהם מתמקד המסמך הם, בין היתר, החובות החלות על פי דין על כל בעל מאגר מידע (משרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך) ביחס לאיסוף ולשימוש במידע אישי על תלמידים; החובות המוטלות על מנהל מוסד חינוכי בנושאי פרטיות במידע על אודות תלמידים; אפשרות של שימוש בטכנולוגיות מעקב הפועלות בשטח המוסד החינוכי; שימוש מוסדות החינוך במערכות לניהול פדגוגי; והיבטי פרטיות והגנת מידע בלמידה מרחוק.
התייחסות המדריך לנושאי פרטיות הינה בראי מצב מערכת החינוך כיום, אך גם מתוך ראייה צופה פני עתיד, וזאת תוך הסתכלות על טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לפגיעה בפרטיות העשויות למצוא את דרכן למערכת החינוך בשנים הקרובות.
הדגשים וההמלצות העיקריים המפורטים במדריך מציינים, בין היתר:
- הצורך והחובה לשמור על פרטיות התלמידים ועל המידע הנוגע אליהם ולהקפיד כי שימוש במידע על אודותיהם ייעשה רק לצורך המטרה לשמה הוא נאסף.
- על מנהל המוסד החינוכי לוודא כי מידע מוגן על אודות תלמידים (נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו) יישמר אך ורק במערכות המותאמות לכך.
- על מוסדות חינוך להימנע "מלהכניס" טכנולוגיות מעקב חדשות לשטח המוסד החינוכי, ושימוש בטכנולוגיות שכאלו צריך להיעשות, אם בכלל, רק לאחר קבלת אישור מטעם הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, ורק לאחר שגורמים אלו בחנו את הצורך בהן ואת החלופות האפשריות להן.
- מומלץ שעובדי הוראה המשתמשים במערכות לניהול פדגוגי (ובעיקר כאלו המאפשרות להורים ותלמידים גישה מרחוק למידע), יונחו לשקול בכובד ראש את סוג ואופי המידע אותו הם שומרים ומעלים למערכות.
- על מוסדות חינוך, בהתאם להנחיות משרד החינוך, להימנע מלהעביר מידע רגיש על אודות תלמידים באמצעים חשבונות דוא"ל פרטיים כגון Gmail או אפליקציות להעברת מסרים מידיים כגון וואטסאפ. ביחס למידע שאינו רגיש – הרשות מציינת שבנסיבות בהן לא קיימת חלופה סבירה להעברת מידע שכזה אלא באמצעים שאינם ייעודים, מומלץ לקבל את הסכמת הורים להעברת המידע באמצעים אלו.
- יש מקום להסדיר את נושא זכותם של הורים לעיין במידע הנוגע לילדיהם ולבקש לתקנו, וכן להעמיד זכות זו גם לתלמיד עצמו, וזאת בכפוף למגבלות שונות כגון סוג ורגישות המידע, גילו ובגרותו של התלמיד וכדומה.
מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות, ד"ר שלומית ווגמן: "מוסדות החינוך מבצעים שימוש גובר וחשוב בטכנולוגיה ובשירותים דיגיטליים בשנים האחרונות, חלקם בעקבות משבר הקורונה. לצד היתרונות הברורים, נוצרים אתגרים ודילמות חדשים, הן למוסדות וצוותי החינוך והן להורים ולתלמידים, לגבי אופן ההגנה על פרטיות הילדים ועל מידע הנוגע אליהם.
״המדריך מתמקד במספר נושאים מרכזיים וביניהם החובות החלות ביחס לאיסוף ושימוש במידע אישי על אודות תלמידים, היבטי פרטיות והגנת מידע בלמידה מרחוק, ושימוש באמצעים דיגיטליים שאינם ייעודיים (כגון חשבונות מייל פרטיים ואפליקציות) להעברת מידע אודות תלמידים. המדריך מפרט גם את הכללים המרכזיים ביחס להצבה ולשימוש במצלמות מעקב בשטח המוסד החינוכי. המדריך פותח תוך ראייה צופה פני העתיד וזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, דוגמת מערכות ביומטריות לזיהוי ומעקב אחר תלמידים אשר עלולות למצוא את דרכן למערכת החינוך בשנים הקרובות, וכולל עקרונות להגנה על פרטיות בעת הטמעת טכנולוגיות חדשות ומתפתחות״.
זאת במטרה להגדיר את האתגרים והסיכונים בנושא בבתי הספר ובגנים בעידן הדיגיטלי. המדריך סוקר את כלל ההוראות וההנחיות המחייבות בנושא, וכולל המלצות לשמירה ולהגנה על פרטיות התלמידים
אילוסטרציה. BIGSTOCK/Copyright: Rido81
השימוש ההולך וגובר של גני ילדים ובתי ספר בטכנולוגיות מידע טומן בחובו יתרונות רבים, אך בו בזמן מהווה אתגר משמעותי בכל הנוגע להגנה על פרטיות ילדים במערכת החינוך. במדריך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות היום, לאחר תהליך שערכה לקבלת התייחסויות והערות הציבור לתוכנו, מונגשים הוראות הדין ואת העקרונות המרכזיים בכל הנוגע לפרטיות תלמידים במערכת החינוך, ומוצגים עקרונות להגנה על פרטיות התלמידים בעת הטמעת טכנולוגיות חדשות ומתפתחות במוסדות חינוך.
המדריך מיועד למנהלי מוסדות חינוך ולגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, למנהלי מחלקות חינוך ברשויות מקומיות, לרשתות החינוך, לעובדי הוראה וכן לציבור ההורים והתלמידים בישראל וכורך, באופן חדשני וייחודי, את כלל ההוראות וההנחיות הקיימות בנוגע לפרטיות ולהגנה על מידע של תלמידים.
הנושאים המרכזיים בהם מתמקד המסמך הם, בין היתר, החובות החלות על פי דין על כל בעל מאגר מידע (משרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך) ביחס לאיסוף ולשימוש במידע אישי על תלמידים; החובות המוטלות על מנהל מוסד חינוכי בנושאי פרטיות במידע על אודות תלמידים; אפשרות של שימוש בטכנולוגיות מעקב הפועלות בשטח המוסד החינוכי; שימוש מוסדות החינוך במערכות לניהול פדגוגי; והיבטי פרטיות והגנת מידע בלמידה מרחוק.
התייחסות המדריך לנושאי פרטיות הינה בראי מצב מערכת החינוך כיום, אך גם מתוך ראייה צופה פני עתיד, וזאת תוך הסתכלות על טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לפגיעה בפרטיות העשויות למצוא את דרכן למערכת החינוך בשנים הקרובות.
הדגשים וההמלצות העיקריים המפורטים במדריך מציינים, בין היתר:
- הצורך והחובה לשמור על פרטיות התלמידים ועל המידע הנוגע אליהם ולהקפיד כי שימוש במידע על אודותיהם ייעשה רק לצורך המטרה לשמה הוא נאסף.
- על מנהל המוסד החינוכי לוודא כי מידע מוגן על אודות תלמידים (נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו) יישמר אך ורק במערכות המותאמות לכך.
- על מוסדות חינוך להימנע "מלהכניס" טכנולוגיות מעקב חדשות לשטח המוסד החינוכי, ושימוש בטכנולוגיות שכאלו צריך להיעשות, אם בכלל, רק לאחר קבלת אישור מטעם הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, ורק לאחר שגורמים אלו בחנו את הצורך בהן ואת החלופות האפשריות להן.
- מומלץ שעובדי הוראה המשתמשים במערכות לניהול פדגוגי (ובעיקר כאלו המאפשרות להורים ותלמידים גישה מרחוק למידע), יונחו לשקול בכובד ראש את סוג ואופי המידע אותו הם שומרים ומעלים למערכות.
- על מוסדות חינוך, בהתאם להנחיות משרד החינוך, להימנע מלהעביר מידע רגיש על אודות תלמידים באמצעים חשבונות דוא"ל פרטיים כגון Gmail או אפליקציות להעברת מסרים מידיים כגון וואטסאפ. ביחס למידע שאינו רגיש – הרשות מציינת שבנסיבות בהן לא קיימת חלופה סבירה להעברת מידע שכזה אלא באמצעים שאינם ייעודים, מומלץ לקבל את הסכמת הורים להעברת המידע באמצעים אלו.
- יש מקום להסדיר את נושא זכותם של הורים לעיין במידע הנוגע לילדיהם ולבקש לתקנו, וכן להעמיד זכות זו גם לתלמיד עצמו, וזאת בכפוף למגבלות שונות כגון סוג ורגישות המידע, גילו ובגרותו של התלמיד וכדומה.
מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות, ד"ר שלומית ווגמן: "מוסדות החינוך מבצעים שימוש גובר וחשוב בטכנולוגיה ובשירותים דיגיטליים בשנים האחרונות, חלקם בעקבות משבר הקורונה. לצד היתרונות הברורים, נוצרים אתגרים ודילמות חדשים, הן למוסדות וצוותי החינוך והן להורים ולתלמידים, לגבי אופן ההגנה על פרטיות הילדים ועל מידע הנוגע אליהם.
״המדריך מתמקד במספר נושאים מרכזיים וביניהם החובות החלות ביחס לאיסוף ושימוש במידע אישי על אודות תלמידים, היבטי פרטיות והגנת מידע בלמידה מרחוק, ושימוש באמצעים דיגיטליים שאינם ייעודיים (כגון חשבונות מייל פרטיים ואפליקציות) להעברת מידע אודות תלמידים. המדריך מפרט גם את הכללים המרכזיים ביחס להצבה ולשימוש במצלמות מעקב בשטח המוסד החינוכי. המדריך פותח תוך ראייה צופה פני העתיד וזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, דוגמת מערכות ביומטריות לזיהוי ומעקב אחר תלמידים אשר עלולות למצוא את דרכן למערכת החינוך בשנים הקרובות, וכולל עקרונות להגנה על פרטיות בעת הטמעת טכנולוגיות חדשות ומתפתחות״.
