הערכה: עלות הנוכחות האיראנית בסוריה - כ-100 מיליארדי דולרים 

חוקר אמריקאי ממוצא איראני, ד"ר מג'יד רפיזאדה, טוען שעלות שימור משטר אסד עלה לאיראנים כ-100 מיליארדי דולרים במצטבר. מאמר מיוחד של אל"מ (בדימוס) פסח מלובני
 

על רקע בחירתו של נשיא חדש באיראן, אבראהים ראיסי, הידוע בעמדותיו הקיצוניות, עולה גם השאלה באשר למדיניותו בנושא הסורי. חוקר אמריקאי ממוצא איראני, ד"ר מג'יד רפיזאדה, מנסה במאמרו, שפורסם לפני מספר ימים, להשיב על שאלה זו. 

לדבריו, ימשיך המשטר האיראני להפעיל את השפעתו הרבה בסוריה ובאזור כולו. הנשיא האיראני החדש רואה את סוריה מנקודת מבט אידיאולוגית וגיאופוליטית בלבד, וכך גם את מאזן הכוחות במזרח התיכון, ולא מנקודת מבט הומאניטרית. 

הראייה האידיאולוגית מתבססת על אחד מעמודי התווך העיקריים של מדיניות החוץ האיראנית, והוא ייצוא המהפכה למדינות מוסלמיות אחרות. עיקרון זה הוא כיום מרכיב חשוב בחוקת הרפובליקה האסלאמית. על רקע זה משמשת סוריה, הנשלטת על ידי העדה העלאווית, מכשיר חיוני ומכריע בקידום והעצמת אידיאולוגיה זו, ולהשגת מטרותיה. ואכן, האיראנים משקיעים הרבה בהמרת דת בסוריה לשיעה. 

סיבה נוספת, וחשובה לא פחות לשליטה האיראנית בסוריה (שהחוקר אינו מציין במאמרו) היא אסטרטגית: בראיית האליטה השלטת האיראנית איראן רוצה להשיג לעצמה מוצא לים התיכון. לדברי החוקר, המומחה לנושא האיראני, מאז כניסתו לתפקידו החדש, הנשיא ראיסי לא עסק בשינוי משמעותי במדיניותה של איראן בסוריה, כגון צמצום הסיוע האיראני לסוריה בתחומים השונים: הצבאי, המודיעיני או הכספי. 

זאת מאחר שמהלך שכזה עשוי לפגוע בעקרונות הפעולה של המהפכה האיראנית, ובהשפעתה על האזור, ואף לסכן את אחיזתו של המשטר בשלטון באיראן עצמה. הדבר עומד גם בניגוד גמור לעמדותיו של המנהיג העליון, ח'אמנאי, באשר למדיניות איראן בתחום זה, והוא זה שקובע בנושאים האלה, כמו גם בנושאים אחרים באיראן, ולנשיא החדש אין כל השפעה ושליטה בתחום זה. 

מדיניות זו ממומשת הלכה למעשה על ידי משמרות המהפכה (כוח "קודס") וארגוני המודיעין, הנמצאים תחת פיקודו של ח'אמנאי. ביטוי לכך היתה אמירתו לאחרונה של הגנרל רחים צפאווי, אחד מיועציו הצבאיים הבכירים של המנהיג העליון, כי איראן תמשיך להיות נוכחת בסוריה, ומי שיצטרך לעזוב היא ארה"ב, שתצטרך להוציא את כוחותיה משם. 

השפעה בלבנט
להערכת החוקר, ימשיך המשטר האיראני תחת נשיאותו של ראיסי, לשמור על השפעתו בסוריה, ואף להרחיבה, מכיוון שאובדן סוריה יפגע באיראן בכמה מישורים. בראש וראשונה בשל היותה של סוריה עבור המשטר האיראני מקור כוח מרכזי ובסיס חשוב להשפעתה בלבנט. 

כך התאפשר לאיראן להקים את חיזבאללה ולתמוך בחמאס. איראן השתמשה בעבר ומשתמשת גם כיום בסוריה כצינור לאספקת נשק ונפט לחיזבאללה, וללא סוריה, איראן תאבד לא רק את הגמישות והיכולת שממשלת סוריה מאפשרת לה לסייע לארגונים אלה, אלא גם את המינוף הגיאופוליטי האזורי.

בנוסף, לדעת החוקר, מנקודת המבט של המנהיגים האיראנים, מדיניות ההתערבות שלהם בסוריה הצליחה והם יצאו שם כמנצחים, ולכן, אין צורך לשנות את מדיניותם כלפי דמשק. 

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן ביקר לאחרונה בסוריה וברך על הקשרים החזקים בין שתי המדינות, ואמר בפגישה עם בשאר אל-אסד כי הוא סבור שהשקפת הקהילה הבינלאומית השתנתה לטובה כלפי ממשלת סוריה: "האווירה הדיפלומטית בישיבות העצרת הכללית של האו"ם ציינה כי התנאים השתנו לטובת סוריה". 

100 מיליארד דולר
ללא המשטר האיראני, לא סביר שמדינת בשאר אל-אסד העלאווית הייתה שורדת את מלחמת האזרחים שהתנהלה בסוריה. לדבריו, במהלך העשור האחרון הוציא המשטר האיראני כ-100 מיליארד דולר כדי לשמור על ממשלת סוריה בשלטון. 

הממסד התיאוקרטי האיראני ראה בעימות הזדמנות להגדיל בהדרגה את השפעתו בסוריה. טהראן התחילה לשגר יועצים לממשלת סוריה, ובהמשך גם סיוע טכנולוגי, פיננסי ומודיעיני, וגם פעלה בהגשת סיוע להכשרת כוחות צבא אסד (במקביל לרוסים). 

איראן שיגרה חיילים מכוח "קודס", הידוע ככוח העילית של משמרות המהפכה, והאחראי על פעילותם מחוץ לאיראן, כדי לייעץ למשטר, ובהמשך גם כדי להילחם לצידו ועבורו. טהראן גם גייסה את בעלות בריתה השיעים, ובראש וראשונה חיזבאללה הלבנוני, להילחם עבור משטר אסד. בהמשך גם גייסה מיליציות שיעיות מאפגניסטאן ומפקיסטאן, הפועלות בסוריה תחת שליטתה.

החוקר מסכם את עמדתו בנושא וקובע כי תחת הממשל הקשוח של הנשיא ראיסי, סביר יותר שהמשטר האיראני יגביר את פעילותו הצבאית ההרפתקנית בסוריה, מה שעלול לערער את היציבות באזור. מידע שהתפרסם בימים האחרונים מהנעשה בסוריה, תומך בעמדה זו, הן בתחום הצבאי והן בתחום הכלכלי.

בתחום הצבאי, מעורבים כוחות הנמצאים תחת שליטה איראנית בלחימה נגד כוחות דאע"ש הפועלים במזרח סוריה, בעיקר באזור אבו כמאל, כמו גם נגד כוחות אופוזיציה, שפעלו ופועלים בדרום סוריה, בדגש על עיר המחוז דרעא. אזור אבו כמאל הפך למוקד המאמץ האיראני להשתלט על אזור זה במזרחה של סוריה, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית מבחינתם בשל קרבתו לגבול העיראקי, והשולט על הציר המגיע מעיראק לסוריה. 

דבר העשוי לאפשר לאיראנים תנועה רצופה ביבשה מאיראן לסוריה, דרך שטחה של עיראק, מיזם שהיה משאת נפשם של קאסם סולימאני ומהדי אל-מוהנדס לפני חיסולם בבגדאד בינואר 2020. 

ממשלות עיראק ואיראן אף חתמו ב-2020 על הסכם לבניית מסילת-ברזל מנמל-ח'ורמשהר האיראני, דרך בצרה ועד דיר אל-זור על הגבול הסורי ומשם לדמשק. מסילה כזו, אם תקום, תביא לביצור אדיר של השלטון האיראני על עיראק, סוריה, ולבנון. 

באזור זה של מזרח סוריה בונה איראן את מאחזה באמצעות כוחות הסרים למרותה – כוחות הגיוס העממי העיראקי, חיזבאללה העיראקי ומיליציות שיעיות אחרות, ופועלת נמרצות לגייס את בני השבטים המקומיים לצידה באמצעות שימוש בכסף רב לצורך זה, המואשמים על ידי תושבי האזור "במכירתו" לאיראן. 

במהלך השנים האחרונות הופצצו יעדים שונים של כוחות אלה על ידי מטוסים המיוחסים לישראל, אך ארצות הברית הודיעה רשמית על תקיפות שלה מן האוויר במזרח סוריה. לדברי גורמים כורדים הפועלים באזור, האיראנים הגבירו את מאמציהם באזור לאחר חיסול סולימאני.

הפעילות האיראנית באזור גורמת לשינויים חשובים בו, ולהשתלטות שיעית עליו ועל תושביו, על ידי הקמת בתי ספר בחסותה, המלמדים את ההיסטוריה האיראנית, ואנשי דת פועלים כדי להפיץ את השיעה בקרב האוכלוסיה. לטענת המקומיים ההשפעה האיראנית באזור כיום חזקה יותר מזו של בשאר וצבאו, שעומד מן הצד ולא מתערב בנעשה. 

מעשי טבח
כאמור, אזור אחר בו דווח לאחרונה על פעילות צבאית של כוחות הנמצאים תחת פיקודה של איראן, לצד הצבא הסורי, הוא אזור דרעא. על פי דו"ח הארגון לזכויות אדם הסורי, שכותרתו "הפרות נרחבות שביצעו המשטרים הסורים והאיראניים נגד דרעא לאחר שהשתלטו עליה ביולי 2018 כדי לחסל כל התנגדות למשטר הסורי", ביצעו המשטר הסורי ואיראן מעשי טבח והפרת זכויות נרחבים נגד תושבי דרעא. 

זאת, במטרה לחסל התנגדות למשטר הסורי במקום זה (דרעא היתה אחד ממעוזי האופוזיציה נגד המשטר, וממנה החלה ההתקוממות במרץ 2011). לפי הדו"ח, נהרגו במקום בחודשים האחרונים 361 אזרחים, כולל 47 ילדים ו -26 נשים, ו -1,589 בני אדם נעצרו, בהם 13 ילדים ו -22 נשים.

הדו"ח מציג שורה של האירועים הבולטים ביותר שהתרחשו באזור בדרום סוריה, מאז קריסת ההסכם למניעת הסלמה עד להסכמי 2021. לפיו, שליטת ​​המשטר הסורי-איראני בשטחים נרחבים ביולי 2018 הובילה להפרת זכויות אדם מיידיות. בעיקר עקירה כפויה של אלפי אנשים באזור מבתיהם (כ-40 אלף), וחשיפת אלה שהחליטו להישאר בו, להתמודדות עם סוגים רבים של פגיעות והפרת זכויות מצד המשטר הסורי-איראני. 

כל אלה נועדו לרוקן את האזור מגורמי האופוזיציה למשטר, וזאת כדי להקל על השליטה ההדרגתית עליו של המשטר בטווח הבינוני והארוך. הכוונה לפעילות הנרחבת של כוחות המשטר באזור מאז אוגוסט השנה, היא לביצוע מעצרים שרירותיים של תושבים, היעלמויות אנשים, עינויים, הריגות וחיסולים. 

כמו גם, גיוס בני הנוער האזור לשורות כוחות המשטר הסורי (הכוונה בכפייה) ושליטה בקרקע וברכוש התושבים. זאת בנוסף להפצצות ולהפגזות הרבות על אזורים בהם נמצאת אוכלוסיה אזרחית, שגרמו לנפגעים, כולל נשים וילדים.

על פי הדו"ח, תנאי החיים של התושבים הידרדרו כתוצאה מהמצור שהוטל על השכונות השונות בעיר דרעא. המוצר החל ב-24 ביוני 2021 ונמשך בקפדנות במשך כ-20 יום, ואז הפך להיות תלוי בהתקדמות המו"מ בין שני הצדדים, ושביעות רצונו של המשטר מהתנאים שהושגו בהסכמים שהוסכמו ביניהם. על פי הדו"ח, נטלו חלק במהלך זה נגד גורמי האופוזיציה באזור כוחות ממספר דיוויזיות של הצבא הסורי (4, 5, 9 ו-15), שהסתייעו על ידי המיליציות האיראניות.

העברת מפעלים סורים לבעלות איראנית 
בתחום הכלכלי: למרות הטענות האיראניות כי הם מופלים לרעה על ידי המשטר הסורי מול הרוסים בקבלת טובות הנאה כלכליות מהמשטר הסורי, נחשף כי מי שמונתה לאחרונה לעוזר השר לענייני הנשיאות, היא הגברת לינא כנאיה. ידידתה הקרובה של אסמא, אשת הנשיא בשאר, ומנהלת משרדה בשנים האחרונות, שהפכה ליד ימינו של השר מנצור עזאם, הידוע בהשפעתו הרבה הן בתחום המדיני והן בתחום הפיננסי.

מי שחשף זאת ותקף את מינויה לתפקיד זה היה פיראס טלאס, בנו של שר ההגנה הסורי לשעבר, מוצטפא טלאס. הוא פירסם כי היא ובעלה פיקחו בעת ששימשו כאחראים על משרד המעקב בארמון הנשיאות, על מכירת כל מה שנשאר מנכסיה של סוריה לאיראנים.

לדבריו, פעל משרד המעקב בארמון בשיתוף פעולה עם השגרירות האיראנית בדמשק וממשלת איראן, והעביר במסגרת זו 40 מפעלי תעשייה של המגזר הציבורי בסוריה לבעלות איראנית. זאת באמצעות חברות הנמצאות בבעלות משרדי ממשלה איראנים שונים ומשמרות המהפכה. 

לדבריו, נושא זה סוכם לפני יותר משנה, ומשרד המעקב הכין רשימה של 71 מתקנים ומפעלים, מתוכם אישר בשאר 40 בלבד. ברשימה זו לא נכללים המתקנים והמפעלים הממוקמים באזורי החוף הסורי, ובאזור שבין לאדקיה וחמאת, בין אם משום שהם אמורים להמסר בעתיד לרוסים, או כדי לא לעורר רגישות ציבורית. 

לפי דברי טלאס, החלו לפעול בסוריה משלחות איראניות, שבאו לבקר במתקנים/מפעלים אלה, וכי מי שמנהלים ומפקחים על כל הפעילות הזאת הם לינא כנאיה ובעלה, וזאת בתאום מלא עם האיראנים. 

לדבריו, כך פועל בשאר למכור את נכסי המדינה ועושרה הכלכלי לאיראנים, וזאת במשך תקופה ארוכה. כעת הוא מוכר את כל המדינה, ושטחים נרחבים בצפון, הנמסרים לחברות האיראניות. בהודעה שפירסם בנושא, הוא מונה את המפעלים הנכללים במכירה זו, הנמצאים ברחבי המדינה. 

בסיס קדמי
לסיכום: אכן אין סיבה לאיראנים לשנות את מדיניות ההשתלטות שלהם על סוריה, במקביל לפעילות הרוסית בתחום זה. עדיין יש להם יעדים חשובים לממש, הן כלכליים, והן בטחוניים, גם מול חזבאללה, ובעיקר מול ישראל. 

סוריה היום היא הבסיס הקדמי שהקימו האיראנים מול ישראל, ועד כה לא נראה שהתקיפות המיוחסות לישראל נגד יעדים איראנים בסוריה, משפיעות על החלטותיהם בתחום זה. התשלום שהם משלמים על כך כנראה אינו יקר מידי מבחינתם.

לכן בהחלט אפשר להעריך, כי הנשיא האיראני החדש, הידוע כאמור בעמדותיו הקיצוניות, התואמות את מדיניות המנהיג העליון ומשמרות המהפכה, עשוי לנקוט בצעדים חדשים, שיביאו להגברת המתיחות באזור, ולערער את היציבות בו, כאשר כבר נשמעו אזהרות לתגובה איראנית על תקיפות אלה, וכאשר ברקע נשמעים איומים ישראליים לפעול נגד תכנית הגרעין האיראנית.

אולי יעניין אותך גם