״אירופה רוצה עצמאות ביטחונית - וישראל יכולה לספק לה עוגן במזרח התיכון״
בראיון מיוחד לישראל דיפנס, מסביר ד"ר אריה בנשמחון, מנכ״ל ELNET צרפת, על האתגרים ביחסי אירופה-ישראל. על תפיסות העולם השונות והמאמצים הנעשים להביא את הצדדים להבין אחד את השני טוב יותר
עמי רוחקס דומבה
| 21/10/2021
משלחת ישראלית במיליפול. קרדיט: ELNET - European Leadership Network
הפרשה האחרונה בין צרפת לארה״ב סביב מכירת הצוללות לאוסטרליה הביאה לשיא הליך שהתחיל לפני מספר שנים עם עלייתו של דונלד טראמפ לשלטון בארה״ב. הליך שתכליתו התבגרות ביטחונית של אירופה כאיחוד מדינות.
עצמאות ביטחונית
טראמפ טען, ובצדק, שאירופה צריכה להשתתף במימון נאט״ו. זהו הגוף היחיד כיום שמרתיע את רוסיה וסין מפני פלישה לאירופה ומרבית כוחו מבוסס על כוחה הצבאי של ארה״ב שגם משקיעה לא מעט כספים כל שנה בקיום שלו.
טראמפ רצה שכל מדינה אירופאית, סה״כ 27 באיחוד, תקצה 2 אחוזי תל״ג לטובת בניין כוח צבאי. כך, הכוח המשותף של כל מדינות אירופה, יחד עם ארה״ב, יהיה מספיק להרתיע אויבים. אזכיר כי אירופה היא אחד השווקים העיקריים לייצוא סחורות ומוצרים אמריקאים, והיא גם משמשת כמעין עומק אסטרטגי עבור ארה״ב בנוסף לאוקיאנוס.
כאמור, הדרישות של טראמפ ממדינות אירופה התחילו לסדוק את הברית האסטרטגית בין אירופה לארה״ב. נכון, צריך לשים דברים בפרופורציות. נאט״ו כנראה תשאר איתנו עוד שנים רבות, אך באירופה התחילו קולות נגד הניסיון של ארה״ב להכתיב את קבלת ההחלטות בנושא הביטחוני.
המשמעות עבור אירופה היא דרישה לעצמאות ביטחונית. דרישה הנשמעת בעיקר משלושת המדינות החזקות באירופה - צרפת, גרמניה ובריטניה. לצורך הדיון, היציאה של בריטניה מהאיחוד לא אמורה להפריע לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.
עוגן במזה״ת
בהתייחס לתמורות הגיאופוליטיות הללו, טוען ד"ר אריה בנשמחון, מנכ״ל ELNET צרפת, כי ישראל נמצאת בפוזיציה להציע לאירופה עוגן במזרח התיכון. במודל דומה במהותו לזה המתקיים עם האמריקאים מזה עשרות שנים.
[Dr. Arie Bensemhoun, CEO ELNET-France. Courtesy ELNET]
״תראה״, מסביר לי בנשמחון בשיחת ווטסאפ מצרפת. ״ישראל וחלק מאירופה לא חולקות אותה תפיסה לגבי הסיכונים במזרח התיכון. ניתן לומר כי אירופה וישראל ידידות, אך אינן חולקות תפיסת מציאות זהה. האירופאים לא תמיד תומכים בדרך שבה ישראל מגנה על עצמה. קיים אתגר מדיני וחברתי איך מקרבים את הצדדים לאותה תפיסת עולם.
״באירופה שמים יותר דגש על פוליטיקה מאשר על קינטיקה. בישראל טוענים שמדינאות צריכים לעשות שיש לך ביד השנייה מקל גדול. אלו תפיסות עולם שונות איך מניעים תהליכים ואיך מגיעים לתוצאות.
״מדיניות החוץ של אירופה מבולבלת בהקשר הפלסטינים. באירופה לא לוקחים בחשבון שהפלסטינים משתמשים בטרור ושיש אצלם שחיתות. רק לאחרונה יש ניצנים המראים כי האירופאים מפעילים לחץ על הפלסטינים לתקן את דרכיהם. חלק מהכסף האירופאי זורם דרך עמותות שחלקן קשורות לארגוני טרור פלסטינים. חלקן משתמשות בכסף הזה למטרת חרם ודה-לגיטימציה נגד ישראל.
״בעיניים של האירופאים הם נותנים כסף לעמותות שתומכות בעניים. מטרה הומניטרית. אבל הם מעלימים עין משימושים אחרים שעושים בכסף הזה. כאמור, רואים שזה מתחיל להשתנות. יותר מוסדות אירופאים מתפקחים ורוצים פיקוח. הם רוצים לראות שהכסף לא הולך למניפולציה של תכני לימוד, מימון טרור, דה לגיטימציה וכו׳. אלא שהכסף מגיע למי שהוא מיועד.״
משלחת למיליפול
חלק מהמאמץ של ארגון ELNET אירופה-ישראל הוא לייצר גשר מדיני בין ישראל לאירופה. בשל הקורונה, החליטו הפעם בארגון להביא משלחת ישראלית רמת דרג למיליפול בצרפת. תערוכת הנשק היא מקום טוב לעשות מפגשים שמטרתם לקרב את תפיסות הביטחון של שני הצדדים.
במשלחת הישראלית שטסה לצרפת בימים האחרונים אפשר למצוא את ח"כ (אלוף במיל') יואב גלנט, ח"כ פרופ' יוסי שיין, אלוף (במיל') אלי צ'ייני מרום, תא"ל (במיל') אמנון סופרין, תא"ל אפי דפרין ועוד. אלו נפגשו בתערוכה עם נציגי משרד ההגנה הצרפתי ונציגים אירופאים נוספים.
״אנחנו רוצים לקדם שיחות בנושא אסטרטגיה ודיפלומטיה בין ישראל לאירופה״, מסביר בנשמחון. ״לפעמים אנחנו יכולים לצור גם חיבורים בין חברות עסקיות, אבל זו אינה המטרה הראשית שלנו. אנחנו מגדירים את עצמנו כמכון מחקר שמטרתו לקדם את היחסים בין אירופה לישראל.
יש לנו שותפות עם משהב״ט וגופי ממשל נוספים בישראל וצרפת. מיליפול היא הזדמנות טובה להביא משלחת ישראלית לצרפת להפגש עם חברי פרלמנט ועוד. בין היתר, הצדדים יכולים לדון במלחמה בטרור ונושאים ביטחוניים נוספים.
״במשלחת נוכחים גם ראש עיריית קריית שמונה ושדרות. הם נמצאים בקו האש מול ארגוני טרור ויכולים לתת עדות ממקור ראשון על האתגרים שחיים כאלו מייצרים בישראל. בעתיד אנחנו רוצים להביא חברי פרלמנט צרפתיים לקרית שמונה ושדרות. שיראו בעצמם את החיים על הגבול מול ארגוני טרור.״
בנשמחון מציין לחיוב את תרגיל ״בלו פלאג״ שנערך לאחרונה בישראל במסגרתו השתתפו חילות אוויר של מספר מדינות אירופאיות. ״אנחנו רואים שיש עדיין מדינות באירופה שלא יודעות איך להתנהג עם ישראל. הן מפחדות שישראל עושה עליהן מניפולציה. אלו מדינות שרוצות להשאר נייטרליות בין הצדדים במזרח התיכון״, מסביר בנשמחון.
״אנחנו מנסים להסביר שגם לאירופה יש איומים במזרח התיכון. אירופה חווה משבר בריאותי בעקבות הקורונה, אך גם משבר אסטרטגי. הם רוצים להסתמך פחות על ארה״ב והם יחפשו ידידים חדשים להסתמך עליהם. ישראל ומדינות מתונות במזה״ת יכולות להוות עוגן. בעשור הבא, המצב הביטחוני בין ארה״ב לאירופה צפוי להשתנות - וזו הזדמנות מדינית לישראל.״
השאלה האיראנית
אחת השאלות שעלו בשיחה עם בנשמחון היא הגישה, השונה, של אירופה וישראל לפתרון המשבר הגרעיני מול איראן. הממשל הקודם בישראל לחץ על ארה״ב לצאת מההסכם עליו חתמו מדינות אירופה ב-2015. השונות הזו מציפה את הבדלי הגישה בשאלה האיראנית.
בנשמחון מסביר כי ההסכם של 2015 הוא טוב יותר מזה שהציע נשיא ארה״ב שנה קודם לכן - בזכות מדינות אירופה. לפיו, ההסכם שופר לרעת איראן מהנוסח הראשוני בעקבות לחץ של מדינות אירופה.
״מדינות אירופה חלשות מול ארה״ב. זו המציאות. וכאשר נשיא ארה״ב אומר שהוא רוצה הסכם, ויהי מה, הן צריכות ליישר קו. זה היה המצב בתקופת אובמה. כנשיא אמריקאי, הוא רצה הסכם בכל מחיר. השותפות האירופאיות להסכם לחצו שיהיה כמה שיותר פיקוח על איראן.״ מסביר בנשמחון. ״בלי מיקרופונים, כל מי שהיה שם ב2015 ידע שזה לא הסכם טוב.
״כישראלי, אתה צריך להבין את צורת ההסתכלות האירופאית. באירופה, מאמינים שאיראן יכולה לעשות צעדים לכיוון דמוקרטיה ליברלית. מבחינתם הסכם שיפקח על הגרעין מחד, וייתן לאיראן את היכולת לעשות טרנספורמציה לכיוון המערב מאידך, עדיף על כלום. בעיקר אם ארה״ב רוצה הסכם וזו עובדה מוגמרת. במציאות כזו, האירופאים אומרים לעצמם שעם הסכם לפיקוח על הגרעין אפשר לחיות.״
האירופאים מודעים לעובדה שהטילים האיראנים מגיעים גם אליהם?
״בהחלט״, מסביר בנשמחון. ״הם לא נאיבים. באירופה מבינים את המשמעות של טווח הטילים האיראנים. שוב, הבעיה היא תפיסת העולם בבסיס. האירופאים מאמינים שגישה חיובית כלפי איראן תקרב אותה למערב. הבעיה שזה לא יעבוד עם איראן. זה לא עבד בהיסטוריה העולמית עם כמעט אף משטר טוטליטרי. המשטר באיראן לא יהפוך מחר להיות דמוקרטיה ליברלית.
״אין ספק כי תפיסת האיום האיראני של האירופאים מוטעית. לא מספיק ריאליסטית. זה אתגר מדיני. אנחנו מאמינים שבאמצעות שיפור הדיאלוג בין הצדדים אפשר להביא לכך ששני הצדדים יבינו יותר טוב אחד את השני.״
בראיון מיוחד לישראל דיפנס, מסביר ד"ר אריה בנשמחון, מנכ״ל ELNET צרפת, על האתגרים ביחסי אירופה-ישראל. על תפיסות העולם השונות והמאמצים הנעשים להביא את הצדדים להבין אחד את השני טוב יותר
משלחת ישראלית במיליפול. קרדיט: ELNET - European Leadership Network
הפרשה האחרונה בין צרפת לארה״ב סביב מכירת הצוללות לאוסטרליה הביאה לשיא הליך שהתחיל לפני מספר שנים עם עלייתו של דונלד טראמפ לשלטון בארה״ב. הליך שתכליתו התבגרות ביטחונית של אירופה כאיחוד מדינות.
עצמאות ביטחונית
טראמפ טען, ובצדק, שאירופה צריכה להשתתף במימון נאט״ו. זהו הגוף היחיד כיום שמרתיע את רוסיה וסין מפני פלישה לאירופה ומרבית כוחו מבוסס על כוחה הצבאי של ארה״ב שגם משקיעה לא מעט כספים כל שנה בקיום שלו.
טראמפ רצה שכל מדינה אירופאית, סה״כ 27 באיחוד, תקצה 2 אחוזי תל״ג לטובת בניין כוח צבאי. כך, הכוח המשותף של כל מדינות אירופה, יחד עם ארה״ב, יהיה מספיק להרתיע אויבים. אזכיר כי אירופה היא אחד השווקים העיקריים לייצוא סחורות ומוצרים אמריקאים, והיא גם משמשת כמעין עומק אסטרטגי עבור ארה״ב בנוסף לאוקיאנוס.
כאמור, הדרישות של טראמפ ממדינות אירופה התחילו לסדוק את הברית האסטרטגית בין אירופה לארה״ב. נכון, צריך לשים דברים בפרופורציות. נאט״ו כנראה תשאר איתנו עוד שנים רבות, אך באירופה התחילו קולות נגד הניסיון של ארה״ב להכתיב את קבלת ההחלטות בנושא הביטחוני.
המשמעות עבור אירופה היא דרישה לעצמאות ביטחונית. דרישה הנשמעת בעיקר משלושת המדינות החזקות באירופה - צרפת, גרמניה ובריטניה. לצורך הדיון, היציאה של בריטניה מהאיחוד לא אמורה להפריע לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.
עוגן במזה״ת
בהתייחס לתמורות הגיאופוליטיות הללו, טוען ד"ר אריה בנשמחון, מנכ״ל ELNET צרפת, כי ישראל נמצאת בפוזיציה להציע לאירופה עוגן במזרח התיכון. במודל דומה במהותו לזה המתקיים עם האמריקאים מזה עשרות שנים.
[Dr. Arie Bensemhoun, CEO ELNET-France. Courtesy ELNET]
״תראה״, מסביר לי בנשמחון בשיחת ווטסאפ מצרפת. ״ישראל וחלק מאירופה לא חולקות אותה תפיסה לגבי הסיכונים במזרח התיכון. ניתן לומר כי אירופה וישראל ידידות, אך אינן חולקות תפיסת מציאות זהה. האירופאים לא תמיד תומכים בדרך שבה ישראל מגנה על עצמה. קיים אתגר מדיני וחברתי איך מקרבים את הצדדים לאותה תפיסת עולם.
״באירופה שמים יותר דגש על פוליטיקה מאשר על קינטיקה. בישראל טוענים שמדינאות צריכים לעשות שיש לך ביד השנייה מקל גדול. אלו תפיסות עולם שונות איך מניעים תהליכים ואיך מגיעים לתוצאות.
״מדיניות החוץ של אירופה מבולבלת בהקשר הפלסטינים. באירופה לא לוקחים בחשבון שהפלסטינים משתמשים בטרור ושיש אצלם שחיתות. רק לאחרונה יש ניצנים המראים כי האירופאים מפעילים לחץ על הפלסטינים לתקן את דרכיהם. חלק מהכסף האירופאי זורם דרך עמותות שחלקן קשורות לארגוני טרור פלסטינים. חלקן משתמשות בכסף הזה למטרת חרם ודה-לגיטימציה נגד ישראל.
״בעיניים של האירופאים הם נותנים כסף לעמותות שתומכות בעניים. מטרה הומניטרית. אבל הם מעלימים עין משימושים אחרים שעושים בכסף הזה. כאמור, רואים שזה מתחיל להשתנות. יותר מוסדות אירופאים מתפקחים ורוצים פיקוח. הם רוצים לראות שהכסף לא הולך למניפולציה של תכני לימוד, מימון טרור, דה לגיטימציה וכו׳. אלא שהכסף מגיע למי שהוא מיועד.״
משלחת למיליפול
חלק מהמאמץ של ארגון ELNET אירופה-ישראל הוא לייצר גשר מדיני בין ישראל לאירופה. בשל הקורונה, החליטו הפעם בארגון להביא משלחת ישראלית רמת דרג למיליפול בצרפת. תערוכת הנשק היא מקום טוב לעשות מפגשים שמטרתם לקרב את תפיסות הביטחון של שני הצדדים.
במשלחת הישראלית שטסה לצרפת בימים האחרונים אפשר למצוא את ח"כ (אלוף במיל') יואב גלנט, ח"כ פרופ' יוסי שיין, אלוף (במיל') אלי צ'ייני מרום, תא"ל (במיל') אמנון סופרין, תא"ל אפי דפרין ועוד. אלו נפגשו בתערוכה עם נציגי משרד ההגנה הצרפתי ונציגים אירופאים נוספים.
״אנחנו רוצים לקדם שיחות בנושא אסטרטגיה ודיפלומטיה בין ישראל לאירופה״, מסביר בנשמחון. ״לפעמים אנחנו יכולים לצור גם חיבורים בין חברות עסקיות, אבל זו אינה המטרה הראשית שלנו. אנחנו מגדירים את עצמנו כמכון מחקר שמטרתו לקדם את היחסים בין אירופה לישראל.
יש לנו שותפות עם משהב״ט וגופי ממשל נוספים בישראל וצרפת. מיליפול היא הזדמנות טובה להביא משלחת ישראלית לצרפת להפגש עם חברי פרלמנט ועוד. בין היתר, הצדדים יכולים לדון במלחמה בטרור ונושאים ביטחוניים נוספים.
״במשלחת נוכחים גם ראש עיריית קריית שמונה ושדרות. הם נמצאים בקו האש מול ארגוני טרור ויכולים לתת עדות ממקור ראשון על האתגרים שחיים כאלו מייצרים בישראל. בעתיד אנחנו רוצים להביא חברי פרלמנט צרפתיים לקרית שמונה ושדרות. שיראו בעצמם את החיים על הגבול מול ארגוני טרור.״
בנשמחון מציין לחיוב את תרגיל ״בלו פלאג״ שנערך לאחרונה בישראל במסגרתו השתתפו חילות אוויר של מספר מדינות אירופאיות. ״אנחנו רואים שיש עדיין מדינות באירופה שלא יודעות איך להתנהג עם ישראל. הן מפחדות שישראל עושה עליהן מניפולציה. אלו מדינות שרוצות להשאר נייטרליות בין הצדדים במזרח התיכון״, מסביר בנשמחון.
״אנחנו מנסים להסביר שגם לאירופה יש איומים במזרח התיכון. אירופה חווה משבר בריאותי בעקבות הקורונה, אך גם משבר אסטרטגי. הם רוצים להסתמך פחות על ארה״ב והם יחפשו ידידים חדשים להסתמך עליהם. ישראל ומדינות מתונות במזה״ת יכולות להוות עוגן. בעשור הבא, המצב הביטחוני בין ארה״ב לאירופה צפוי להשתנות - וזו הזדמנות מדינית לישראל.״
השאלה האיראנית
אחת השאלות שעלו בשיחה עם בנשמחון היא הגישה, השונה, של אירופה וישראל לפתרון המשבר הגרעיני מול איראן. הממשל הקודם בישראל לחץ על ארה״ב לצאת מההסכם עליו חתמו מדינות אירופה ב-2015. השונות הזו מציפה את הבדלי הגישה בשאלה האיראנית.
בנשמחון מסביר כי ההסכם של 2015 הוא טוב יותר מזה שהציע נשיא ארה״ב שנה קודם לכן - בזכות מדינות אירופה. לפיו, ההסכם שופר לרעת איראן מהנוסח הראשוני בעקבות לחץ של מדינות אירופה.
״מדינות אירופה חלשות מול ארה״ב. זו המציאות. וכאשר נשיא ארה״ב אומר שהוא רוצה הסכם, ויהי מה, הן צריכות ליישר קו. זה היה המצב בתקופת אובמה. כנשיא אמריקאי, הוא רצה הסכם בכל מחיר. השותפות האירופאיות להסכם לחצו שיהיה כמה שיותר פיקוח על איראן.״ מסביר בנשמחון. ״בלי מיקרופונים, כל מי שהיה שם ב2015 ידע שזה לא הסכם טוב.
״כישראלי, אתה צריך להבין את צורת ההסתכלות האירופאית. באירופה, מאמינים שאיראן יכולה לעשות צעדים לכיוון דמוקרטיה ליברלית. מבחינתם הסכם שיפקח על הגרעין מחד, וייתן לאיראן את היכולת לעשות טרנספורמציה לכיוון המערב מאידך, עדיף על כלום. בעיקר אם ארה״ב רוצה הסכם וזו עובדה מוגמרת. במציאות כזו, האירופאים אומרים לעצמם שעם הסכם לפיקוח על הגרעין אפשר לחיות.״
האירופאים מודעים לעובדה שהטילים האיראנים מגיעים גם אליהם?
״בהחלט״, מסביר בנשמחון. ״הם לא נאיבים. באירופה מבינים את המשמעות של טווח הטילים האיראנים. שוב, הבעיה היא תפיסת העולם בבסיס. האירופאים מאמינים שגישה חיובית כלפי איראן תקרב אותה למערב. הבעיה שזה לא יעבוד עם איראן. זה לא עבד בהיסטוריה העולמית עם כמעט אף משטר טוטליטרי. המשטר באיראן לא יהפוך מחר להיות דמוקרטיה ליברלית.
״אין ספק כי תפיסת האיום האיראני של האירופאים מוטעית. לא מספיק ריאליסטית. זה אתגר מדיני. אנחנו מאמינים שבאמצעות שיפור הדיאלוג בין הצדדים אפשר להביא לכך ששני הצדדים יבינו יותר טוב אחד את השני.״
