רוכבי שמיים, עם החיילים בקרקע - בחזית
ראיון עם מפקד בית הספר לרוכ״ש, סרן ניב ליכטמן, חושף כמה טפחים אודות היחידה שאחראית לספק מודיעין זמן אמת לעשרות ק״מ
עמי רוחקס דומבה
| 21/10/2021
צילום: דובר צה״ל
יחידת רוכב שמיים מבוססת על כטב״מ תוצרת אלביט הידוע בגרסת הייצוא שלו כ-Skylark. לפי אתר אלביט, הגרסה המוצעת לייצוא העדכנית ביותר נקראית Skylark 3. זהו כטב״מ טקטי במשמעות של טיסה למרחקים מוגבלים. ניתן להניח שצה״ל מקבל יכולות נוספות בכלי שאינן מותרות לייצוא.
לפי אתר אלביט, מדובר בטווח של 100 ק״מ (או 50 ק״מ הלוך-חזור). במונחים ישראלים טווח כזה יכול לכסות שטח נרחב אם מפעילים אותו מהגבול, אולם במונחים עולמיים, כטב״מים מסוגלים לגמוע עשרות אלפי ק״מ באמצעות תקשורת לווין ומכאן הגדרתו של רוכ״ש כטקטי.
היחידה מורכבת מלוחמים ולוחמות ומדריכות סימולטור. הראיון עם מפקד בית הספר לרוכ"ש, סרן ניב ליכטמן, יעסוק בלוחמים בלבד. היחידה מסונפת לחיל התותחנים יחד עם מל״טי זיק והשרקרק הגדולים יותר. ככזו, בית הספר של רוכ״ש, מטבע הדברים, פועל בשיבטה. לאחרונה סיימה היחידה תרגיל קרב שמסכם מסלול בצפון הארץ.
היחידה מורכבת משתי פלוגות ופלגה נוספת ייעודית. בשגרה, שתי הפלוגות מחולקות לפיקוד צפון ודרום. חיל התותחנים בונה את הכוח והפיקוד מפעיל אותו. הפלגה הנוספת, עוברת הכשרה ייעודית לתמיכה בחטיבת הקומנדו ופועלת בשגרה ביו״ש. במעבר משגרה לחירום, שתי הפלוגות הפיקודיות מסונפות לאוגדות לוחמות. הפלגה השלישית - עם הקומנדו.
הכשרת הלוחם
הכשרת לוחם ביחידה אורכת כשנה. היא מתחילה בטירונות 05 ואימון פרט (שמונה חודשים) ועוד אימון צוות (ארבעה חודשים). אימון הפרט בונה את הלוחם כמפעיל כטב״מ הוא לומד לשלוט על המערכת בנוסף להכשרת החי״ר. אימון צוות מקנה ידע בהפעלת אש והתנסות מבצעית בחבירה לגדוד לוחם.
בכל פלוגה יש שישה צוותים. בכל צוות יש מפקד (סגן או סגם) ועוד חמישה לוחמים. מטרת הפעילות היא איסוף מודיעין ומבצעים מיוחדים. כל צוות מפעיל יותר מכטב״מ אחד ליתירות.
ההכשרה של כל הלוחמים זהה, כאשר אלו שמתקבלים לפלגת הקומנדו (לפי בחירה אישית של מפקד היחידה), עוברים הכשרות נוספות כמו צניחה ושימוש באמל״ח ייעודי. עם זאת, מסביר ליכטמן שאין ליחידה בעיה לנייד צוותים בין פיקודים ומשימות.
״היחידה מאד גמישה. אפשר לעשות שחלוף בין דרום, צפון ליו״ש. גם ב׳שומר חומות׳ היה ניוד. זה חלק מאופי היחידה. צוות יכול לקום בבוקר ליד עזה, בערב למחרת לבצע מעצר ביו״ש ועוד שבועיים הוא יהיה בלבנון לקראת מבצע״, מסביר ליכטמן.
צוות רוכ״ש נמצא יחד עם הלוחמים או בחמ״ל קדמי. תלוי משימה. הצוות יכול להתמקם בכל מקום בהתאם למרחק המטוס מעמדת המפעיל (נתון מסווג). ״יכול להיות שהוא ממוקם עם המג״ד על הגדר או עם המח״ט בחמ״ל קדמי. יש כאלו שנכנסים לשטח אויב. הכל תלוי משימה״, אומר ליכטמן.
הון אנושי
על מנת להגיע ליחידה, המלש״ב נדרש להתגייס לתותחנים, להיות מאותר על ידי החיל או לבקש את הגיבוש הייעודי. אם עוברים מתקבלים למסלול. חלופה נוספת היא להתגייס ליחידה מיוחדת, ליפול בגיבוש ואז להגיע לרוכ״ש (שייטת, מטכל, טייס, חובלים וכו׳).
ביחידה מעודדים יציאה לקצונה, כאשר אחד מכל ארבעה יוצא לקצונה בממוצע. ״לא כולם חוזרים ליחידה״, מסביר ליכטמן. ״אחרי בה״ד 1, הטובים חוזרים להשלמה. האחרים הולכים לתפקידי פיתוח (בעבר: תפקיד רוחב) בחיל התותחנים. ״הוא יכול להיות קש״א בגדוד, מפעיל אש בחטיבה ועוד. מתאימים את התפקיד לאופי האדם במטרה שהוא יחזור בעתיד לרוכ״ש״, אומר ליכטמן.
כאשר מדובר על קבע ארוך (עד גיל 27-28) מטבע הדברים האחוזים קטנים יותר. ״יש לנו כרגע ארבעה חניכים במכללה לפיקוד טקטי. זו הכשרה שמאפשרת לך להתקדם להיות מפקד בית ספר או קצין אג״מ (סרן) ביחידה. אפשר גם לצאת ללימודים ולחזור ליחידה״, מוסיף ליכטמן.
האם עוברים מרוכ״ש לזיק?
״לא ממש. זה מקצוע שונה. מפעיל זיק יושב מאחורה כברירת מחדל. אצלנו, הלוחם נמצא עם הכוח בחזית. זה תפקיד אחר במהות שלו״, אומר ליכטמן.
בעיות משקל נשיאה?
ליכטמן מסביר כי הלוחמים מגיעים בסופו של דבר לנשיאת משקל גוף ל-40 ק״מ. בונים להם סרגל מאמץ להגיע לזה במינימום פציעות. לפיו, בשנתיים האחרונות כמעט ולא היו פציעות עקב משקל ביחידה. מי שנפצע, מחלים, ואם יכול חוזר למסלול ההכשרה. חשוב לציין כי הלוחמים סוחבים את המשקל במערכות גב ייעודיות המפזרות את המשקל בצורה יעילה.
לוחמות?
ברוכ״ש הלוחמים והלוחמות שווים. טוב, כמעט. הם עושים את מסלול ההכשרה זהה, כאשר הנשים ביחידה משויכות לצק״ג שיש בו רק״מ. לפי הנחיות צה״ל אשה לא יכולה לסחוב משקלים גבוהים, לכן היא מפעילה את רוכ״ש מהרק״מ.
״הלוחמות מוכשרות להכנס לקרב עם שיריון ולא חי״ר. בגלל המשקלים. סוחבים את הרוכ״ש על הטנק או הרק״מ. אפשר להפעיל את הרוכ״ש גם עם מדפים סגורים. הלוחמות עובדות עם כל חטיבות השיריון. הן פועלות גם בשגרה וגם במלחמה״, מסביר ליכטמן. האם יש לוחמות בפלגת הקומנדו? ״אין. בחטיבת הקומנדו אין רק״מ״, מוסיף ליכטמן.
שחלוף עם רחפנים?
לאור תפוצת הרחפנים בצה״ל, עולה השאלה האם צוות חי״ר שמפעיל רחפנים עדיין תלוי ברוכ״ש. ובכן, ליכטמן מסביר כי אמנם שני הכלים יכולים לראות את הזירה מלמעלה, אולם לרוכ״ש יכולות שאין לרחפנים. בנוסף, בקרוב, אמורה היחידה לקבל יכולות חדשות מהתעשייה לטובת הפעלת אש.
ראיון עם מפקד בית הספר לרוכ״ש, סרן ניב ליכטמן, חושף כמה טפחים אודות היחידה שאחראית לספק מודיעין זמן אמת לעשרות ק״מ
צילום: דובר צה״ל
יחידת רוכב שמיים מבוססת על כטב״מ תוצרת אלביט הידוע בגרסת הייצוא שלו כ-Skylark. לפי אתר אלביט, הגרסה המוצעת לייצוא העדכנית ביותר נקראית Skylark 3. זהו כטב״מ טקטי במשמעות של טיסה למרחקים מוגבלים. ניתן להניח שצה״ל מקבל יכולות נוספות בכלי שאינן מותרות לייצוא.
לפי אתר אלביט, מדובר בטווח של 100 ק״מ (או 50 ק״מ הלוך-חזור). במונחים ישראלים טווח כזה יכול לכסות שטח נרחב אם מפעילים אותו מהגבול, אולם במונחים עולמיים, כטב״מים מסוגלים לגמוע עשרות אלפי ק״מ באמצעות תקשורת לווין ומכאן הגדרתו של רוכ״ש כטקטי.
היחידה מורכבת מלוחמים ולוחמות ומדריכות סימולטור. הראיון עם מפקד בית הספר לרוכ"ש, סרן ניב ליכטמן, יעסוק בלוחמים בלבד. היחידה מסונפת לחיל התותחנים יחד עם מל״טי זיק והשרקרק הגדולים יותר. ככזו, בית הספר של רוכ״ש, מטבע הדברים, פועל בשיבטה. לאחרונה סיימה היחידה תרגיל קרב שמסכם מסלול בצפון הארץ.
היחידה מורכבת משתי פלוגות ופלגה נוספת ייעודית. בשגרה, שתי הפלוגות מחולקות לפיקוד צפון ודרום. חיל התותחנים בונה את הכוח והפיקוד מפעיל אותו. הפלגה הנוספת, עוברת הכשרה ייעודית לתמיכה בחטיבת הקומנדו ופועלת בשגרה ביו״ש. במעבר משגרה לחירום, שתי הפלוגות הפיקודיות מסונפות לאוגדות לוחמות. הפלגה השלישית - עם הקומנדו.
הכשרת הלוחם
הכשרת לוחם ביחידה אורכת כשנה. היא מתחילה בטירונות 05 ואימון פרט (שמונה חודשים) ועוד אימון צוות (ארבעה חודשים). אימון הפרט בונה את הלוחם כמפעיל כטב״מ הוא לומד לשלוט על המערכת בנוסף להכשרת החי״ר. אימון צוות מקנה ידע בהפעלת אש והתנסות מבצעית בחבירה לגדוד לוחם.
בכל פלוגה יש שישה צוותים. בכל צוות יש מפקד (סגן או סגם) ועוד חמישה לוחמים. מטרת הפעילות היא איסוף מודיעין ומבצעים מיוחדים. כל צוות מפעיל יותר מכטב״מ אחד ליתירות.
ההכשרה של כל הלוחמים זהה, כאשר אלו שמתקבלים לפלגת הקומנדו (לפי בחירה אישית של מפקד היחידה), עוברים הכשרות נוספות כמו צניחה ושימוש באמל״ח ייעודי. עם זאת, מסביר ליכטמן שאין ליחידה בעיה לנייד צוותים בין פיקודים ומשימות.
״היחידה מאד גמישה. אפשר לעשות שחלוף בין דרום, צפון ליו״ש. גם ב׳שומר חומות׳ היה ניוד. זה חלק מאופי היחידה. צוות יכול לקום בבוקר ליד עזה, בערב למחרת לבצע מעצר ביו״ש ועוד שבועיים הוא יהיה בלבנון לקראת מבצע״, מסביר ליכטמן.
צוות רוכ״ש נמצא יחד עם הלוחמים או בחמ״ל קדמי. תלוי משימה. הצוות יכול להתמקם בכל מקום בהתאם למרחק המטוס מעמדת המפעיל (נתון מסווג). ״יכול להיות שהוא ממוקם עם המג״ד על הגדר או עם המח״ט בחמ״ל קדמי. יש כאלו שנכנסים לשטח אויב. הכל תלוי משימה״, אומר ליכטמן.
הון אנושי
על מנת להגיע ליחידה, המלש״ב נדרש להתגייס לתותחנים, להיות מאותר על ידי החיל או לבקש את הגיבוש הייעודי. אם עוברים מתקבלים למסלול. חלופה נוספת היא להתגייס ליחידה מיוחדת, ליפול בגיבוש ואז להגיע לרוכ״ש (שייטת, מטכל, טייס, חובלים וכו׳).
ביחידה מעודדים יציאה לקצונה, כאשר אחד מכל ארבעה יוצא לקצונה בממוצע. ״לא כולם חוזרים ליחידה״, מסביר ליכטמן. ״אחרי בה״ד 1, הטובים חוזרים להשלמה. האחרים הולכים לתפקידי פיתוח (בעבר: תפקיד רוחב) בחיל התותחנים. ״הוא יכול להיות קש״א בגדוד, מפעיל אש בחטיבה ועוד. מתאימים את התפקיד לאופי האדם במטרה שהוא יחזור בעתיד לרוכ״ש״, אומר ליכטמן.
כאשר מדובר על קבע ארוך (עד גיל 27-28) מטבע הדברים האחוזים קטנים יותר. ״יש לנו כרגע ארבעה חניכים במכללה לפיקוד טקטי. זו הכשרה שמאפשרת לך להתקדם להיות מפקד בית ספר או קצין אג״מ (סרן) ביחידה. אפשר גם לצאת ללימודים ולחזור ליחידה״, מוסיף ליכטמן.
האם עוברים מרוכ״ש לזיק?
״לא ממש. זה מקצוע שונה. מפעיל זיק יושב מאחורה כברירת מחדל. אצלנו, הלוחם נמצא עם הכוח בחזית. זה תפקיד אחר במהות שלו״, אומר ליכטמן.
בעיות משקל נשיאה?
ליכטמן מסביר כי הלוחמים מגיעים בסופו של דבר לנשיאת משקל גוף ל-40 ק״מ. בונים להם סרגל מאמץ להגיע לזה במינימום פציעות. לפיו, בשנתיים האחרונות כמעט ולא היו פציעות עקב משקל ביחידה. מי שנפצע, מחלים, ואם יכול חוזר למסלול ההכשרה. חשוב לציין כי הלוחמים סוחבים את המשקל במערכות גב ייעודיות המפזרות את המשקל בצורה יעילה.
לוחמות?
ברוכ״ש הלוחמים והלוחמות שווים. טוב, כמעט. הם עושים את מסלול ההכשרה זהה, כאשר הנשים ביחידה משויכות לצק״ג שיש בו רק״מ. לפי הנחיות צה״ל אשה לא יכולה לסחוב משקלים גבוהים, לכן היא מפעילה את רוכ״ש מהרק״מ.
״הלוחמות מוכשרות להכנס לקרב עם שיריון ולא חי״ר. בגלל המשקלים. סוחבים את הרוכ״ש על הטנק או הרק״מ. אפשר להפעיל את הרוכ״ש גם עם מדפים סגורים. הלוחמות עובדות עם כל חטיבות השיריון. הן פועלות גם בשגרה וגם במלחמה״, מסביר ליכטמן. האם יש לוחמות בפלגת הקומנדו? ״אין. בחטיבת הקומנדו אין רק״מ״, מוסיף ליכטמן.
שחלוף עם רחפנים?
לאור תפוצת הרחפנים בצה״ל, עולה השאלה האם צוות חי״ר שמפעיל רחפנים עדיין תלוי ברוכ״ש. ובכן, ליכטמן מסביר כי אמנם שני הכלים יכולים לראות את הזירה מלמעלה, אולם לרוכ״ש יכולות שאין לרחפנים. בנוסף, בקרוב, אמורה היחידה לקבל יכולות חדשות מהתעשייה לטובת הפעלת אש.
