משטרת ישראל: בשנת 2020 נעצרו 189 פלסטינים ו-22 ישראלים בהפס"דים ביו"ש

לפני נתוני מערכת הביטחון שפורסמו, במחצית הראשונה של 2021 תועדו מעל 400 מקרים של פשיעה של יהודים נגדים פלסטינים, ובשנת 2020 מעל 500

משטרת ישראל: בשנת 2020 נעצרו 189 פלסטינים ו-22 ישראלים בהפס"דים ביו"ש

קרדיט סטילס: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, דנה אתמול (ג') בטיפול כוחות הביטחון ביו"ש עם אלימות מצד גורמים קיצוניים ישראליים.

יו"ר הוועדה פתח ואמר: אני יודע שמדובר בנושא טעון רגשית, פוליטית והיסטורית כבר כמאה שנה. עם זאת – אנחנו לא נקיים דיון פוליטי, לגבי הנוכחות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, כן או לא, אלא דיון שנוגע למשילות שלנו באזור.

משעה שאנחנו נמצאים שם וישנם שם ישראלים ופלסטינים, שחלקם בשטח שהינו באחריות ביטחונית ישראלית, אני רוצה לוודא שמשטרת ישראל וצה״ל וכוחות הביטחון פועלים על מנת לשמור על הסדר והביטחון של התושבים באזור ולא לתת יד לקיצוניים להשליט אימה, פחד ואלימות.

הדיון היום יתמקד באלימות של גורמים יהודיים קיצוניים כנגד פלסטינים. אני מודע שרוב מוחלט של המתיישבים באזור הם שומרי חוק וסדר, ולכן אני מדגיש שמדובר בקיצוניים יהודים. הסרטונים שמגיעים מהאזור בשבועות האחרונים מראים על עלייה מדאיגה בכמות מקרי האלימות שאין להם מקום. כידוע לכם, קבעתי דיון לבקשת חברי, ח"כ ניר אורבך, בנוגע לאלימות כלפי היהודים באזור יהודה ושומרון ועל כך נדון בישיבה הבאה בנושא.

אני מבקש לשמור על תרבות הדיון, וכן מבקש לזכור כי צה״ל, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי הם גופים ממלכתיים ומקצועיים. תפקידם לבצע את המשימות שממשלת ישראל מטילה עליהם ללא דופי, במקצועיות תוך התנהלות מבצעית לא פשוטה בשטח. אני מבקש מכולנו לשמור את הגופים הללו מחוץ לוויכוח הפוליטי. לא אתן לגרור את צה״ל, את משטרת ישראל ואת השב״כ לתוך הוויכוח הפוליטי, גם אם הם עושים תקלות בשטח ועל כך גם הדיון היום.

למרות בקשת היו"ר, הדיון היה סוער מאוד, וחברי הכנסת צעקו והתפרצו לדברי חבריהם לאורך כולו.

ח"כ מיכל רוזין: לפני נתוני מערכת הביטחון שפורסמו, במחצית הראשונה של 2021 תועדו מעל 400 מקרים של פשיעה של יהודים נגדים פלסטינים, ובשנת 2020 מעל 500. האם הרשויות עוצמות עיניהן אל מול זה, שלא לומר משתפות פעולה עם הפורעים? האם פוגרום בו פתחו את ראשו של ילד כמעט בן ארבע הוא הפנים של מדינת ישראל?

ח"כ ניר אורבך: כשכותבים אלימות ביו"ש בגוגל רוב הכתבות שקופצות זה אלימות מתיישבים כלפי פלסטינים אבל זה בגלל שיש מערכת מתוזמנת וקמפיין ממומן. ארגוני השמאל עובדים שעות נוספות לתעד חיילים שמגיבים לתקריות, לא פעם באופן מגמתי. אלימות יזומה מכל צד שהוא צריכה להיות מטופלת על פי חוק וביד קשה, אבל אני טוען שאין איזון. יש צד מתגרה ויש צד שלפעמים מגיב. זו הפרדה מוחלטת בין הדברים.

ח"כ מוסי רז: ההתנחלות היא מעצם טיבה אלימות, אבל רוב המתנחלים אינם עוסקים באלימות לשמה. אני הלכתי עם הילד מוחמד חממדה, בן שלוש ועשרה חודשים, למקום שבו נרגם באבנים. אחרי שפגעו בראשו, המשיכו לרגום את האמבולנס באבנים.

ומה הבעיה? אין מי שמתעסק עם זה. המשטרה הגיעה לאחר שהסתיים הפוגרום, כפי שהיא תמיד מגיעה, אבל הצבא היה שם, ולא רק שלא סייע, אלא קצין דחף ופגע בפלסטינים. אני רוצה להבין למה הפלסטינים צריכים לפנות למשטרה הרחוקה ולא לצבא שנמצא במקום.

ח"כ אורית סטרוק: הדיון אמור לעסוק בפעילות גורמים קיצונים ישראלים ביו"ש ויש גורמי שמאל קיצוני רבים אשר פועלים באזור. אני רוצה לשמוע מהצבא והמשטרה האם הם מזהים שההתלהמות בשטח מצד יהודים וערבים היא תמיד תוצאה של פעולות פרובוקטיביות של אותם קיצונים, ואיך החיילים מתודרכים להתמודד עם האנרכיסטים האלה?

תא"ל ירון פינקלמן, ראש חטיבת המבצעים בצה"ל: המציאות המבצעית ביו"ש היא מורכבת. ההתמודדות המבצעית של צה"ל וכוחות הביטחון, ואנו פועלים יחד, מורכבת מהתמודדות עם פעילות חבלנית עוינת (פח"ע), הפרות סדר (הפס"דים) ומעצרים בסביבה של אוכלוסייה אזרחית. כוחות מבצעיים יכולים לפעול מול פח"ע ומיד ובסמוך מול פעילות מהסוג שתוארה פה ולכן זה מורכב.

שנית, אנו פועלים על פי הנהלים שאושרו ע"י היועמ"ש לממשלה ומהן נגזרו ההוראות המבצעיות. צה"ל כמובן הוא הריבון בשטח ואחראי על ההגנה הכוללת, אבל פעולת אכיפת החוק וסגירת המעגל על אירועי הפרת החוק מצויה, מטעמים מובנים, בידי משטרת ישראל.  השאיפה היא שהמגע עם אזרחים ישראלים יתבצע ע"י משטרה ומג"ב.

כשכוח צבאי נמצא לבדו במשימה הוא ייתן מענה ראשוני ולאחר מכן תתבצע סגירת מעגל עם משטרת ישראל ומג"ב. לחיילי צה"ל יש את הסמכויות וההוראות המתאימות להתמודד עם התרחישים הללו, אבל המציאות מורכבת מאוד. לפני כל תעסוקה מבצעית ביו"ש יש שיעורים מקצועיים שהחיילים מחויבים לעבור, הכוללים את ההוראות המבצעיות המחייבות, תחקירים מאירועי עבר.

אולי אני מחדש כאן, אבל גם סימולציות כדי להדריך את המפקדים והחיילים לאותן סיטואציות מורכבות. כמו כן, במהלך התעסוקה המבצעית יש תדריכים ספציפיים לפני כל יציאה למשימה. המשימה של צה"ל היא ביטחון על כל רבדיו וגווניו במציאות מורכבת, על פי הוראות מחייבות וערכי צה"ל ומה שנדרש ממפקדי וחיילי צה"ל.

ח"כ בן ברק שאל: האם במקרה של זורק אבנים פלסטיני על רכב צה"לי או זורק יהודי על רכב צה"לי, התגובה תהיה אותה תגובה? תא"ל פינקלמן השיב: ההוראות הן ברורות לגבי התמודדות עם אלימות כלשהי כלפי כוחות הביטחון. ההוראות בוחנות את מידת סכנת החיים הקיימת, וכמו כל דבר, זה תלוי סיטואציה.

תנ"צ מוריס חן, סגן ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל: לעניין הסמכות – העסק מאוד מוסדר. מוועדת שמגר, דרך פקודת המשטרה, תחומי האחריות של פיקוד ושליטה מוסדרים בצורה ברורה ומתואמת ומתבצעים בצורה מיטבית. המדינה קבעה שצה"ל הוא הפוקד והשולט בשטח, אבל גם לשוטרים שמגיעים לאירוע יש סמכויות פיקוד ושליטה אם אין חיילי צה"ל. לנו יש סמכויות ייחודיות לטיפול בדברים הפליליים האזרחיים – זו הנישה שלנו.

נצ"מ זיו שגיא, ראש מחלקת חקירות במשטרת ישראל: בשנת 2020 נעצרו 189 פלסטינים ו-22 ישראלים בהפס"דים. כמו כן נפתחו 242 תיקי חקירה כנגד פלסטינים בגין הפס"ד ו-115 תיקי חקיקה כנגד ישראלים בגין הפס"ד.

הפתיחה בחקירה היא כמו בכל מקרה אחר שנודע למשטרה - אם יש תלונה או תיעוד מועבר או כשיש נוכחות של שוטרים בשטח. אנחנו פועלים מקצועית בכל מקרה לאסוף ראיות ולמצות חקירה, ואנחנו עיוורים לזהות ולמניע. היכן שיש ראיות אנחנו מעבירים את התיקים לתביעה והיכן שאין התיקים נסגרים, ללא קשר לזיהוי.

ח"כ איתמר בן גביר: הבעיה שלי היא עם התנהלות המשטרה, כי יש אפליה. אני לא מצדיק אלימות ולא כל נערי הגבעות הם מל"ו צדיקים, אבל בחשד של פשיעה לאומנית לוקחים נער על טוש לחקירת שב"כ, או מענישים קולקטיבית וסוגרים גבעה שלמה לשנתיים בגלל דחיפת חייל. אשתי התקשרה למשטרה כשזרקו עליה אבנים, השוטרים אמרו לה שמדובר בילדים בני 6 והציעו לה לעשות סולחה. הייתכן שנער גבעות יזרוק אבן יציעו סולחה!? יש כאן אפליה וגזענות בטיפול.

ח"כ גבי לסקי: מנסה להתכנס שוב למטרת הדיון – אלימות המתנחלים נגד הפלסטינים ותגובת המשטרה והצבא לדברים. בואו נדבר עובדות – גם כשכבר עוצרים מישהו, 94% מהתיקים נגד המתנחלים נסגרים. אל תגידו שלמשטרה אין אפשרות לגבות ראיות, כי חלק מהתיקים נסגרים בגין חוסר עניין לציבור, או היעדר קורבן, כשהפלסטינים לא מרגישים בנוח לבוא להתלונן.

יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם ואמר: צר לי שהדיון הפך לימין ושמאל ואני רוצה להאמין שיש קונצנזוס בין כל יושבי הבית שאלימות ולקיחת החוק לידיים לא לגיטימית לא משנה מהיכן היא יוצאת. לחיילי צה"ל צריך לתת גיבוי, אבל קשה לעתים גם לראות ולקבל דברים שאנו רואים שקורים.

המוסריות שלנו כמדינה וכחיילים, חשובה והיא מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי שלנו.  כשאני רואה שאנשים מהצד שלי פועלים באלימות זה כואב לי יותר, אין מה לעשות. וזאת גם כי אני יודע שאנו עושים המון כדי למנוע אלימות מהצד השני. אנחנו בוועדה נמשיך לעקוב, כי זו תופעה שצריך למגר וזה אינטרס של ההתיישבות ביו"ש כי זה פוגע בה, ופוגע במדינה.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

ניר גלבוע. צילום: צוות 3

מנכ״ל צוות 3: ״הגדרת אבטחה אזרחית כעבודה מועדפת - צו השעה״

זו העת לקרוא לשרת הכלכלה, אורנה ברביבאי ולשר האוצר, אביגדור ליברמן, שיכירו בפועלם של המאבטחים האזרחיים בשמירה על ביטחון המדינה ולכל הפחות להגדיר את ענף האבטחה האזרחית כעבודה מועדפת, טוען ניר גלבוע - מנכ"ל ובעלים של קבוצת האבטחה צוות 3