דעה | כך משחקים פוליטיים בממשלה פוגעים בייצוא הביטחוני 

בני גנץ, שר הביטחון, מתעכב באישור קבוע של בועז לוי כמנכ״ל תעשייה אווירית. גם אם גנץ צודק, אי יציבות בהנהלה אינה תורמת לחברה בינלאומית המתמודדת עם תחרות. וגם: מינוי יו״ר כעת שיאשר את המנכ״ל יכול להוציא את גנץ ביתרון מהמשבר

דעה | כך משחקים פוליטיים בממשלה פוגעים בייצוא הביטחוני 

צילום תמונות: טל עוז / משרד הביטחון
 

הייצוא הביטחוני של ישראל הוא ערוץ הכנסה בהיקף מיליארדים שמכניסות החברות הביטחוניות לקופתן ולקופת המדינה במיסים ודיבידנדים (ככל שרשות החברות גובה את אלו מחברות ממשלתיות). תעשיות אלו גם מעסיקות עשרות אלפי עובדים במצטבר. אולם, תעשיות אלו תלויות בממשלת ישראל. 

ולא, אינני מתכוון לאישורי ייצוא - שזה נושא שדורש מאמר נפרד. אלא, למשחקי אגו של שרים בממשלה המשפיעים על יציבות החברות בעיני רוכש זר. התעשיות הביטחוניות נפגעות בכל פעם ששרים בממשלה עושים ״דווקא״ אחד לשני, בלי לראות את הנזקים שמשחקי האגו האלו עושים לכלכלת ישראל. 

המטרה: יציבות
והפעם, המינוי של בועז לוי למנכ״ל תעשייה אווירית. ב-16 בנובמבר 2020, לוי נבחר למנכ״ל החברה לאחר שעבר את ועדת האיתור של דירקטוריון החברה. אלא מה? שעד היום הוא לא אושר כמנכ״ל קבוע על ידי שר הביטחון. אלא כממלא מקום. הסיבה? בתעשייה אווירית טענו בפני לפני כחודש שמדובר בהליך טכני בלבד. כעת נטען  בפרסום של לוינסון כי גנץ מעכב את המינוי. 

פרסום של העיתונאי חיים לוינסון מהימים האחרונים בהארץ חושף כי מדובר במלחמות אגו בממשלה. במסגרתן, לפיו, שר הביטחון, בני גנץ, מסרב לאשר את לוי כמינוי קבוע. 

״שר הביטחון בני גנץ מסרב לחתום על מינויו של בועז לוי למנכ"ל התעשייה האווירית, אף שנבחר לתפקיד בידי הדירקטוריון של החברה לפני שנה. גנץ מבקש למנות לתפקיד אדם המקורב אליו מיוצאי חיל האוויר, ומעוניין לקדם את המהלך באמצעות מועמדו לראשות דירקטוריון התעשייה האווירית, שר הביטחון ויו"ר העבודה לשעבר עמיר פרץ״, כותב לוינסון. 

לפי הפרסום, גנץ מתעקש למנות את אלוף במילואים חגי טופולנסקי ששירת עמו בעבר. אינני יודע מה מתחולל בראשו של שר הביטחון בהקשר זה, אולם העיכוב במינוי מנכ״ל קבוע לתעשייה אווירית פוגע במותג בכך שהוא מוסיף חוסר יציבות לשמה של חברה בינלאומית שגם ככה נמצאת בהליכי חילופי מנכ״ל כשנה. הליך שמטבעו מייצר אמוציות בקרב עובדים, לקוחות וספקים. 

אם יש דבר אחד חשוב בעסקים בינלאומיים זו יציבות של ההנהלה. לטוב או לרע, יודעים שיש מנכ״ל, דירקטוריון וכולם יודעים איך להתנהל מולם ומה לצפות מהם. רצוי לזכור כי תעשייה אווירית נמצאת בתחרות בתחומי פעילותה בכל השווקים הגדולים בהם היא מוכרת. 

בהודו הרוסים, האמריקאים והאירופאים רוצים לנגוס נתח. רק לאחרונה מוביל לוי שינויים בדסק. בסינגפור החיים לא פשוטים ליצואנים ישראלים בשנים האחרונות. בלשון המעטה. בארה״ב תעשייה אווירית מדשדשת כבר שנים ורק בימים האחרונים לוי מינה מנכ״ל חדש לצפון אמריקה בשאיפה שהוא יצליח לפתוח את השוק למוצרי החברה. גם באזרבייג'אן, לקוח גדול של החברה, התעשייה הטורקית נוגסת. 

לוי קיבל לידיו חברה שמציגה ביצועים טובים ביחס לשנים קודמות, אך התחרות בשווקים העיקריים שלה רק גוברת. כדי לשמר בקלוג ורווח נקי בשנים הקרובות באותה רמה, תעשייה אווירית תצטרך להתאמץ יותר ובעיקר לפתח שווקים חדשים כמו ארה״ב. משימה לא פשוטה, בטח כאשר אין מנכ״ל קבוע וכל שכבת הניהול תלויה באוויר. 

אם יתחלף מנכ״ל, שוב, בהחלטת שר הביטחון, יתחלפו גם הסמנכ״לים. 

וואקום פוליטי
אחת השאלות שנשאלות בהקשר אי מינויו של לוי למנכ״ל קבוע, היא מדוע עכשיו. ובכן, בחברות ממשלתיות השר ממנה את המנכ״ל. זה תפקיד פוליטי או ״אמון״. זה נכון לעוד חברות ביטחוניות בישראל. וכאן, לוי מונה בעת משבר פוליטי שאחז בממשלה בלי קונצנזוס עם השר הממונה. 

בנובמבר 2020, עת מינוי לוי, עתידו הפוליטי של גנץ היה לא ברור מול נתניהו. הבחירות לכנסת ה-23 התקיימו במרץ 2020. ב-23 בדצמבר 2020 התפזרה הכנסת בשל כשל להעביר תקציב. הבחירות לכנסת ה-24 נערכו במרץ 2021, שנה לאחר מכן. 

לוי מונה חודש לפני שנפלה הכנסת ה-23, במהלכו של מאבק פוליטי לא נגמר בישראל וחוסר יציבות פוליטי מתמשך. כלומר, המינוי בוצע טרם הממשלה ״התקבעה״ עם תקציב מאושר. במונחים פוליטיים, ניתן לטעון שתעשייה אווירית ניצלה וואקום פוליטי כדי לקדם מועמד שלה  - בלי להיוועץ בשר.  

ייתכן ובאותה עת, דירקטוריון החברה החליט למנות מנכ״ל שייתכן וגנץ לא היה בוחר כבחירה ראשונה. ייתכן והתזה הייתה שגנץ לא ישאר במשרד הביטחון וגם לא אשל, שרוצה את טופולנסקי. אז תעשייה אווירית מינתה מנכ״ל ללא הסכמה מוקדמת עם השר בהנחה שהשר שיבחר בבחירות 24 יאשר את לוי. אירוע חריג בפני עצמו בחברה ממשלתית שהמדינה היא הבעלים. 

מעז יצא מתוק? 
ייתכן ומשחקי הכוח שגנץ עושה עכשיו מול לוי הם בגלל שגנץ מרגיש פגוע. בסוף הוא שר הביטחון והחליטו עבורו מי יהיה המנכ״ל של חברה ביטחונית ממשלתית. ועכשיו הוא בפני צומת - האם להכשיר את לוי, למרות שהוא רוצה מישהו אחר, או למנות מנכ״ל משלו ולהביא לעוד זעזוע בחברה. אף שר לא אוהב שמחליטים עבורו. 

מצד שני, ייתכן כי גנץ מנצל את המצב שנוצר לטובתו. על פי הפרסום של לוינסון, עמיר פרץ מועמד ליו״ר החברה. אם גנץ ממנה את פרץ ופרץ מכשיר את לוי - לוי יהיה חייב לו. בצורה כזו, גנץ יכול גם לתרום למעמדו של פרץ כיו״ר חדש וגם לעגן את אחיזתו כשר בתעשייה אווירית. 

אזכיר כי למעשה גם כעת (בדומה ל2020) עתידו הפוליטי של גנץ (ושל כל ממשלת ישראל ה-24) תלוי בהעברת חוק התקציב. האם גנץ מחכה לעיגון פוליטי של הממשלה על מנת למנות את פרץ או להכשיר את לוי? כלומר, לתחילת 2022? ימים יגידו. 

עם זאת, הזמן לא משחק לצידו של גנץ. לצד המשחקים הפוליטיים בישראל, בראייה עסקית, ראוי לזכור כי המטרה במינויים האלו היא להביא יציבות לחברה ביטחונית בינלאומית שמתמודדת, כאמור, עם תחרות עזה מצד מתחרים אמריקאים, אירופאיים ואסייתים. 

אולי יעניין אותך גם