ארה״ב הסגירה לרוסיה את ההאקר אלכסיי בורקוב, שהוחזק בעבר בישראל
בורקוב, ששמו נקשר בעבר בפרשת נעמה יששכר, נידון לתשע שנים בכלא האמריקני בשנת 2020. בין ארה״ב לרוסיה אין הסכם הסגרה, וייתכן כי מדובר במחווה של רצון טוב מצד וושינגטון בניסיון להקל מעט על המתיחות בין שתי המדינות
מנדי קוגוסובסקי
| 30/09/2021
פוטין וביידן בפגישתם בז׳נבה, יוני 2021. צילום: REUTERS/Denis Balibouse/Pool
ארה״ב הסגירה השבוע (ג׳) לרוסיה את אלכסיי בורקוב, האקר ממוצא רוסי שנידון ביוני 2020 לעונש מאסר של תשע שנים בכלא האמריקני, לאחר שנמצא אשם בעברות הונאת כרטיסי אשראי בשווי מיליוני דולרים, הפעלת פורום פשעי סייבר בו יכלו חברים להציע ״שירותים״ כגון הלבנת הון, פריצות ומתקפות ועוד. מדובר בצעד נדיר שכן בין ארה״ב לרוסיה אין הסכם הסגרה, ועל פי הערכות מדובר במחווה של רצון טוב מצד וושינגטון בניסיון להקל מעט על המתיחות בין שתי המדינות, הניכרת בימים אלה במיוחד בתחום הסייבר.
שמו של בורקוב זכור אולי לקהל הישראלי מפרשת נעמה יששכר, הישראלית שנעצרה ברוסיה ב-2019 והואשמה בסחר בסמים. בורקוב נעצר בישראל בסוף 2015, כאשר הגיע לחופשה, בעקבות בקשת הסגרה מצד ארה״ב וריצה ארבע שנות מאסר. במסגרת הניסיונות לשחרורה של יששכר, נערכו גם מגעים בלתי פורמליים בין ירושלים למוסקבה להסגירו לרוסיה, אך לבסוף הוסגר לארה״ב בנובמבר 2019, בצעד שעורר את זעם הקרמלין שטען כי מדובר בהפרה של מחויבויותיה הבינ״ל של ישראל. רבים מעריכים כי יששכר שימשה למעשה קלף מיקוח בניסיון הרוסי לקבל לחזקתה את בורקוב (כזכור, היא שוחררה לבסוף וחזרה לארץ בתחילת 2020).
מאז פגישת הפסגה בין ולדימיר פוטין וג׳ו ביידן ביוני השנה, במסגרתה תפס תחום הסייבר נתח נכבד מהזמן – וכלל חילופי האשמות, איומים (מרומזים יותר או פחות) בפעולות תגובה, וגם דיבורים על הקמת כוחות פעולה משותפים – לא נרשמה התקדמות רבה בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושא, מה שהוביל לתסכול מתמשך מצד בכירי ההגנה האמריקנית. מוסקבה, לעומת זאת, טוענת כי היא נוקטת ביד קשה נגד פושעי הסייבר הפועלים מתחומה. הסגרתו של בורקוב מצטיירת כדרך להנמיך את הלהבות מצד ארה״ב, וגם כהוכחה מצד רוסיה שהיא לוקחת את הנושא ברצינות.
ועוד: באותו יום בו הוסגר בורקוב, עצרה רוסיה בחשד לבגידה במולדת את איליה סאצ׳קוב, מייסד Group IB, מחברות הגנת הסייבר הבולטות במדינה. סוכנות הידיעות הרוסית טאס״ס מדווחת כי סאצ׳קוב הואשם בעבודה עם שירותי ביון זרים ובפגיעה בביטחון הלאומי. סאצ׳קוב הכחיש את המיוחס לו. אם יורשע, הוא צפוי לעונש מאסר של עד 20 שנה.
בורקוב, ששמו נקשר בעבר בפרשת נעמה יששכר, נידון לתשע שנים בכלא האמריקני בשנת 2020. בין ארה״ב לרוסיה אין הסכם הסגרה, וייתכן כי מדובר במחווה של רצון טוב מצד וושינגטון בניסיון להקל מעט על המתיחות בין שתי המדינות
פוטין וביידן בפגישתם בז׳נבה, יוני 2021. צילום: REUTERS/Denis Balibouse/Pool
ארה״ב הסגירה השבוע (ג׳) לרוסיה את אלכסיי בורקוב, האקר ממוצא רוסי שנידון ביוני 2020 לעונש מאסר של תשע שנים בכלא האמריקני, לאחר שנמצא אשם בעברות הונאת כרטיסי אשראי בשווי מיליוני דולרים, הפעלת פורום פשעי סייבר בו יכלו חברים להציע ״שירותים״ כגון הלבנת הון, פריצות ומתקפות ועוד. מדובר בצעד נדיר שכן בין ארה״ב לרוסיה אין הסכם הסגרה, ועל פי הערכות מדובר במחווה של רצון טוב מצד וושינגטון בניסיון להקל מעט על המתיחות בין שתי המדינות, הניכרת בימים אלה במיוחד בתחום הסייבר.
שמו של בורקוב זכור אולי לקהל הישראלי מפרשת נעמה יששכר, הישראלית שנעצרה ברוסיה ב-2019 והואשמה בסחר בסמים. בורקוב נעצר בישראל בסוף 2015, כאשר הגיע לחופשה, בעקבות בקשת הסגרה מצד ארה״ב וריצה ארבע שנות מאסר. במסגרת הניסיונות לשחרורה של יששכר, נערכו גם מגעים בלתי פורמליים בין ירושלים למוסקבה להסגירו לרוסיה, אך לבסוף הוסגר לארה״ב בנובמבר 2019, בצעד שעורר את זעם הקרמלין שטען כי מדובר בהפרה של מחויבויותיה הבינ״ל של ישראל. רבים מעריכים כי יששכר שימשה למעשה קלף מיקוח בניסיון הרוסי לקבל לחזקתה את בורקוב (כזכור, היא שוחררה לבסוף וחזרה לארץ בתחילת 2020).
מאז פגישת הפסגה בין ולדימיר פוטין וג׳ו ביידן ביוני השנה, במסגרתה תפס תחום הסייבר נתח נכבד מהזמן – וכלל חילופי האשמות, איומים (מרומזים יותר או פחות) בפעולות תגובה, וגם דיבורים על הקמת כוחות פעולה משותפים – לא נרשמה התקדמות רבה בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושא, מה שהוביל לתסכול מתמשך מצד בכירי ההגנה האמריקנית. מוסקבה, לעומת זאת, טוענת כי היא נוקטת ביד קשה נגד פושעי הסייבר הפועלים מתחומה. הסגרתו של בורקוב מצטיירת כדרך להנמיך את הלהבות מצד ארה״ב, וגם כהוכחה מצד רוסיה שהיא לוקחת את הנושא ברצינות.
ועוד: באותו יום בו הוסגר בורקוב, עצרה רוסיה בחשד לבגידה במולדת את איליה סאצ׳קוב, מייסד Group IB, מחברות הגנת הסייבר הבולטות במדינה. סוכנות הידיעות הרוסית טאס״ס מדווחת כי סאצ׳קוב הואשם בעבודה עם שירותי ביון זרים ובפגיעה בביטחון הלאומי. סאצ׳קוב הכחיש את המיוחס לו. אם יורשע, הוא צפוי לעונש מאסר של עד 20 שנה.
