דעה | שיתוף פעולה משטרה-שב״כ בטיפול בפשיעה נדרש - אך יכול להתקל במשוכות
התגברות האלימות במגזר הערבי בשילוב הפרעות מתקופת מבצע ״שומר החומות״ הביאו את המצב לנקודת רתיחה - יש צורך להלחם במשפחות הפשע במגזר הערבי. עם זאת, השאלה איך בונים שת״פ יעיל בין המשטרה לשב״כ בהקשר זה, עדיין פתוחה
עמי רוחקס דומבה
| 22/09/2021
צילום: משטרת ישראל
תופעת האלימות במגזר הערבי הגיעה לעוד שיא במהלך שנת 2021 עם כמעט 90 קורבנות. שר הבט״פ, עמר בר לב, פרסם בחשבון הטוויטר שלו התכתבות ארוכה בנושא בימים האחרונים.
״עשרות שנים של הזנחה, התעלמות ופחד להיכנס לעובי הקורה של בעיות המגזר הערבי, וההנחה שרווחה ש״כל עוד הם הורגים אחד את השני, אז זו בעיה שלהם״, כותב בר לב. ״בשבועות הקרובים יעבור התקציב ונוכל להעלות הילוך. 1,100 שוטרים יגויסו ויופנו לכך, תחנות ונקודות משטרה יעובו, השב״כ יסייע.״
נקודת רתיחה
תופעה נוספת בטוויטר היא האשטג בשם ״חיי ערבים חשובים״ שכבר גרר ביקורת לכאן או לכאן, תלוי איפה אתם ממוקמים בקשת הפוליטית. על משקל #blacklifematters, תנועה למען זכויות שחורים בארה״ב.
הגאות בשיח הציבורי לאור התפרצות האלימות במגזר הערבי קשורה גם למהומות חלק מערביי ישראל בזמן מבצע ״שומר החומות״ בעזה. במהלכו, נקטו עשרות או מאות ערביי ישראל באלימות נגד יהודים על רקע לאומני.
המהומות האלו, יחד עם מקרי אלימות ורצח במגזר הערבי בחודשים האחרונים, הביאו, כאמור לנקודת רתיחה.
בשיח זה, צפות קריאות לשב״כ להצטרף ל״טיפול״ במשפחות הפשע במגזר הערבי בישראל. ובכן, שב״כ מחזיק אגף ייעודי לערביי ישראל, אך מטרתו היא טיפול ב״בעיות״ לאומניות. לא פליליות.
בחוק השב״כ אין לשירות סמכות לעסוק גם בנושאים פלילייים טהורים. אלו מטופלים על ידי המשטרה, בשמירת גבולות גזרה די ברורים בין הארגונים.
פשיעה וטרור - יחד ולחוד
עם זאת, פלוני יכול לשאול איפה עובר הגבול בין פשיעה לטרור? מה ההבדל בין תשתית פשיעה לטרור? בפשיעה, כמו בטרור, מעורב נשק, כסף לא חוקי, נתיבי הברחות בין גבולות (ירדן, מצרים, לבנון), שימוש באנשים תמימים לטובת ביצוע פעולות לא תמימות ועוד.
נכון שהמשטרה עוסקת בארגוני פשע ושב״כ בטרור, אבל מה קורה כאשר משפחת פשע עושה עסקים עם ארגון טרור? ללא אינטרס לאומני, אלא פיננסי בלבד. היות ואין גבולות גזרה ברורים בין פשע לטרור בהיבט תשתיות, עולה השאלה מדוע יש גבולות גזרה כאלו בין שב״כ למשטרה.
פלוני יוכל לטעון, ובצדק, כי שיתוף פעולה בין שב״כ למשטרה קיים כבר שנים. בעוד טענה זו נכונה, היא נכונה חלקית. כאשר מדובר בפרויקט נקודתי, כמו הפללת הפורעים בקרב ערביי ישראל במהלך מבצע ״שומר החומות״, מתקיים שת״פ שמביא להפללה.
לא ״זבנג״ וגמרנו
עם זאת, טיפול במשפחות פשע אינו ״זבנג״ וגמרנו. לא מדובר במבצע עיתי, חד פעמי. אלא בפעילות מתשמכת, סיזיפית, על ציר הזמן, לפעמים לאורך שנים. איסוף מודיעין, הפעלת סוכנים, מיפוי וסיווג ארגוני הפשע, הקשרים שלהם לחו״ל, הספקים שלהם, שיטות הפעולה הייחודיות לכל ארגון, הקשרים של הארגון בפוליטיקה הישראלית ובמרקם השוק העסקי, ניהול הסיכונים כתוצאה מכך, ועוד ועוד.
מכאן, כאשר שר הבט״פ אומר ששב״כ יסייע למשטרה בכך, למה הוא מתכוון? לצוותים משותפים שיעבדו יחד ללא הגבלת זמן להתמודד עם התופעה? למבצע חד פעמי נגד משפחה זו או אחרת למען יראו ויראו?
זאת ועוד. בין שב״כ למשטרה יש גם חיכוכים לא פשוטים. בלשון המעטה. המפכ״ל הקודם, רוני אלשייך, הוצנח משב״כ לצמרת המשטרה. הוא הביא איתו שיטות עבודה חדשות, צורות חשיבה חדשות ואפילו אנשים מהשב״כ שיעזרו לעשות שינוי ארגוני במשטרה.
ובכן, הניסיון צלח חלקית. אלשייך היה תחת התנגדות עזה ומתמשכת של חלק מצמרת המשטרה שלא ממש חיבבה את רעיון ההצנחה. זו גם הסיבה שלא המשיכו במנהג ומינו את קובי שבתאי מתוך המשטרה.
החשש: חשיפת יכולות
גם במישור הטכנולוגי, השת״פים בין הגופים נופלים לעיתים בין הכסאות בגלל משחקי אגו או בגלל ששב״כ לא רוצה לחשוף שיטות ויכולות. ״לבזבז״ יכולות כאלו על פשיעה, במקום על טרור.
יש לזכור כי ברגע שיכולות טכנולוגיות או שיטות איסוף נחשפות לגוף פשיעה, יש חשש, מוצדק, בזליגה של הידע לגופי טרור אותם שב״כ צריך לסכל. ואם היריב שלך יודע איך אתה עובד, לך קשה יותר לתפוס אותו. אזכיר כי שב״כ העלה חששות כאלו בפני הכנסת גם כאשר נדרש לעקוב אחרי מבודדי קורונה.
בעבר נשמעו גם תלונות מהמשטרה לגבי שימוש של המשטרה ביכולות ניטור הסלולר של שב״כ. על פי חוק, שב״כ אחראי על אבטחת ספקי הסלולר. לצד הנחיה כיצד לאבטח את רשתות הסלולר, שב״כ גם משתמש בהן לצורך מעקב אחרי יעדים. המשטרה רצתה גם מהטוב הזה לטובת מלחמה במשפחות פשע - ונדחתה על הסף. זו אחת הסיבות שהמשטרה הקימה גוף סיגינט עצמאי.
כלים שלובים
ובואו נדמיין תרחיש. היפותטי. נניח ששב״כ מפעיל סוכן במשפחת פשע במגזר הערבי לטובת ניטור הקשרים עם ארגוני טרור הפועלים בסיני או ירדן. ועכשיו מגיעה המשטרה ורוצה להפיל את משפחת הפשע הזו לטובת מיגור פשיעה.
בתרחיש כזה ישנם מספר שיקולים לא פשוטים. אם שב״כ יתנגד, ישאלו למה, והוא יצטרך לחשוף פעילות יומינט מסווגת. אם יחשוף למשטרה, כל המבצע יעמוד בסכנה כי מידע טבעו לדלוף. אם לא יאמר כלום, המשטרה תפיל את המשפחה והמבצע יגדע באיבו.
ומה קורה בתרחיש שבו שב״כ גייס ראש משפחת פשע לטובת ניטור תשתיות טרור בתמורה להבטחה שפעילות המשפחה לא תפגע? בהפעלת יומינט, יש כללים וגבולות, אבל הם גמישים.
לסיכום, נראה כי יוזמת שר הבט״פ לשת״פ בין הארגונים לטובת מיגור פשיעה בקרב ערביי ישראל מבורכת - אך כרוכה במספר משוכות. ייתכנו שינויי חקיקה נדרשים בחוק שב״כ, לעיתים ייתכן תיאום מבצעי מורכב שידרוש מנגנון ייעודי, מלחמות אגו הן דבר בשגרה, ועוד.
התגברות האלימות במגזר הערבי בשילוב הפרעות מתקופת מבצע ״שומר החומות״ הביאו את המצב לנקודת רתיחה - יש צורך להלחם במשפחות הפשע במגזר הערבי. עם זאת, השאלה איך בונים שת״פ יעיל בין המשטרה לשב״כ בהקשר זה, עדיין פתוחה
צילום: משטרת ישראל
תופעת האלימות במגזר הערבי הגיעה לעוד שיא במהלך שנת 2021 עם כמעט 90 קורבנות. שר הבט״פ, עמר בר לב, פרסם בחשבון הטוויטר שלו התכתבות ארוכה בנושא בימים האחרונים.
״עשרות שנים של הזנחה, התעלמות ופחד להיכנס לעובי הקורה של בעיות המגזר הערבי, וההנחה שרווחה ש״כל עוד הם הורגים אחד את השני, אז זו בעיה שלהם״, כותב בר לב. ״בשבועות הקרובים יעבור התקציב ונוכל להעלות הילוך. 1,100 שוטרים יגויסו ויופנו לכך, תחנות ונקודות משטרה יעובו, השב״כ יסייע.״
נקודת רתיחה
תופעה נוספת בטוויטר היא האשטג בשם ״חיי ערבים חשובים״ שכבר גרר ביקורת לכאן או לכאן, תלוי איפה אתם ממוקמים בקשת הפוליטית. על משקל #blacklifematters, תנועה למען זכויות שחורים בארה״ב.
הגאות בשיח הציבורי לאור התפרצות האלימות במגזר הערבי קשורה גם למהומות חלק מערביי ישראל בזמן מבצע ״שומר החומות״ בעזה. במהלכו, נקטו עשרות או מאות ערביי ישראל באלימות נגד יהודים על רקע לאומני.
המהומות האלו, יחד עם מקרי אלימות ורצח במגזר הערבי בחודשים האחרונים, הביאו, כאמור לנקודת רתיחה.
בשיח זה, צפות קריאות לשב״כ להצטרף ל״טיפול״ במשפחות הפשע במגזר הערבי בישראל. ובכן, שב״כ מחזיק אגף ייעודי לערביי ישראל, אך מטרתו היא טיפול ב״בעיות״ לאומניות. לא פליליות.
בחוק השב״כ אין לשירות סמכות לעסוק גם בנושאים פלילייים טהורים. אלו מטופלים על ידי המשטרה, בשמירת גבולות גזרה די ברורים בין הארגונים.
פשיעה וטרור - יחד ולחוד
עם זאת, פלוני יכול לשאול איפה עובר הגבול בין פשיעה לטרור? מה ההבדל בין תשתית פשיעה לטרור? בפשיעה, כמו בטרור, מעורב נשק, כסף לא חוקי, נתיבי הברחות בין גבולות (ירדן, מצרים, לבנון), שימוש באנשים תמימים לטובת ביצוע פעולות לא תמימות ועוד.
נכון שהמשטרה עוסקת בארגוני פשע ושב״כ בטרור, אבל מה קורה כאשר משפחת פשע עושה עסקים עם ארגון טרור? ללא אינטרס לאומני, אלא פיננסי בלבד. היות ואין גבולות גזרה ברורים בין פשע לטרור בהיבט תשתיות, עולה השאלה מדוע יש גבולות גזרה כאלו בין שב״כ למשטרה.
פלוני יוכל לטעון, ובצדק, כי שיתוף פעולה בין שב״כ למשטרה קיים כבר שנים. בעוד טענה זו נכונה, היא נכונה חלקית. כאשר מדובר בפרויקט נקודתי, כמו הפללת הפורעים בקרב ערביי ישראל במהלך מבצע ״שומר החומות״, מתקיים שת״פ שמביא להפללה.
לא ״זבנג״ וגמרנו
עם זאת, טיפול במשפחות פשע אינו ״זבנג״ וגמרנו. לא מדובר במבצע עיתי, חד פעמי. אלא בפעילות מתשמכת, סיזיפית, על ציר הזמן, לפעמים לאורך שנים. איסוף מודיעין, הפעלת סוכנים, מיפוי וסיווג ארגוני הפשע, הקשרים שלהם לחו״ל, הספקים שלהם, שיטות הפעולה הייחודיות לכל ארגון, הקשרים של הארגון בפוליטיקה הישראלית ובמרקם השוק העסקי, ניהול הסיכונים כתוצאה מכך, ועוד ועוד.
מכאן, כאשר שר הבט״פ אומר ששב״כ יסייע למשטרה בכך, למה הוא מתכוון? לצוותים משותפים שיעבדו יחד ללא הגבלת זמן להתמודד עם התופעה? למבצע חד פעמי נגד משפחה זו או אחרת למען יראו ויראו?
זאת ועוד. בין שב״כ למשטרה יש גם חיכוכים לא פשוטים. בלשון המעטה. המפכ״ל הקודם, רוני אלשייך, הוצנח משב״כ לצמרת המשטרה. הוא הביא איתו שיטות עבודה חדשות, צורות חשיבה חדשות ואפילו אנשים מהשב״כ שיעזרו לעשות שינוי ארגוני במשטרה.
ובכן, הניסיון צלח חלקית. אלשייך היה תחת התנגדות עזה ומתמשכת של חלק מצמרת המשטרה שלא ממש חיבבה את רעיון ההצנחה. זו גם הסיבה שלא המשיכו במנהג ומינו את קובי שבתאי מתוך המשטרה.
החשש: חשיפת יכולות
גם במישור הטכנולוגי, השת״פים בין הגופים נופלים לעיתים בין הכסאות בגלל משחקי אגו או בגלל ששב״כ לא רוצה לחשוף שיטות ויכולות. ״לבזבז״ יכולות כאלו על פשיעה, במקום על טרור.
יש לזכור כי ברגע שיכולות טכנולוגיות או שיטות איסוף נחשפות לגוף פשיעה, יש חשש, מוצדק, בזליגה של הידע לגופי טרור אותם שב״כ צריך לסכל. ואם היריב שלך יודע איך אתה עובד, לך קשה יותר לתפוס אותו. אזכיר כי שב״כ העלה חששות כאלו בפני הכנסת גם כאשר נדרש לעקוב אחרי מבודדי קורונה.
בעבר נשמעו גם תלונות מהמשטרה לגבי שימוש של המשטרה ביכולות ניטור הסלולר של שב״כ. על פי חוק, שב״כ אחראי על אבטחת ספקי הסלולר. לצד הנחיה כיצד לאבטח את רשתות הסלולר, שב״כ גם משתמש בהן לצורך מעקב אחרי יעדים. המשטרה רצתה גם מהטוב הזה לטובת מלחמה במשפחות פשע - ונדחתה על הסף. זו אחת הסיבות שהמשטרה הקימה גוף סיגינט עצמאי.
כלים שלובים
ובואו נדמיין תרחיש. היפותטי. נניח ששב״כ מפעיל סוכן במשפחת פשע במגזר הערבי לטובת ניטור הקשרים עם ארגוני טרור הפועלים בסיני או ירדן. ועכשיו מגיעה המשטרה ורוצה להפיל את משפחת הפשע הזו לטובת מיגור פשיעה.
בתרחיש כזה ישנם מספר שיקולים לא פשוטים. אם שב״כ יתנגד, ישאלו למה, והוא יצטרך לחשוף פעילות יומינט מסווגת. אם יחשוף למשטרה, כל המבצע יעמוד בסכנה כי מידע טבעו לדלוף. אם לא יאמר כלום, המשטרה תפיל את המשפחה והמבצע יגדע באיבו.
ומה קורה בתרחיש שבו שב״כ גייס ראש משפחת פשע לטובת ניטור תשתיות טרור בתמורה להבטחה שפעילות המשפחה לא תפגע? בהפעלת יומינט, יש כללים וגבולות, אבל הם גמישים.
לסיכום, נראה כי יוזמת שר הבט״פ לשת״פ בין הארגונים לטובת מיגור פשיעה בקרב ערביי ישראל מבורכת - אך כרוכה במספר משוכות. ייתכנו שינויי חקיקה נדרשים בחוק שב״כ, לעיתים ייתכן תיאום מבצעי מורכב שידרוש מנגנון ייעודי, מלחמות אגו הן דבר בשגרה, ועוד.
