דיווח: איראן מודה בכשלונה הכלכלי בסוריה

מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים: נראה כי גורל האינטרסים האיראניים בסוריה מושפע יותר מהתחרות הפיננסית במדינה מול רוסיה וטורקיה, מאשר מתקיפות צה״ל

סגן ראש לשכת במסחר האיראנית-הסורית, עלי אצע'ר זברדסת, הודה בראיון שנתן ב-18 בספטמבר לסוכנות הכלכלית "אילנה ניוז", כי איראן הפסידה בתחרות הכלכלית עם רוסיה בסוריה. לראשונה, מודים האיראנים בגלוי ואפילו באופן רשמי כי הרוסים רוכשים נתח גדול יותר מעוגת הכלכלה הסורית, ומבטאים את חששם מחזרה על התרחיש שקרה בעיראק. 

הדובר האיראני התלונן כי "היתרונות הכלכליים של סוריה מגיעים לרוסיה כמו גם למדינות אחרות, בעוד שיחסי הסחר והכלכלה שלנו עם סוריה "מתקדמים לאט", בניגוד להתחייבותו של משטר אסד "להאיץ ולהקל על חילופי הסחר. 

על מנת להבהיר את דבריו בנושא זה אמר המרואיין האיראני כי "הרוסים מרוויחים יותר מהכלכלה הסורית מאחרים ומשתתפים בכמה פרויקטים של שיקום ובנייה", והביע את מורת רוחו ודאגתו מחזרה על מה שקרה לאיראן בעיראק. הבכיר האיראני הוסיף והסביר: "רוב חילופי הסחר בעיראק הם עם טורקיה ולא עם איראן, וסביר להניח שכך יקרה גם בסוריה". 

״עיראק עדיין אינה מהווה נתיב יבשתי לסוריה"

טהראן רואה עצמה כמי שזכאית להיות הראשונה להנות מההטבות וההסכמים שיש לה עם סוריה. הוא הגדיר את חילופי הסחר האיראנים עם המשטר הסורי כאיטיים, והאשים את המשטר, ש"מבטיח לנו לסייע בזירוז והקלה בעסקאות, אך דבר לא נעשה למרות ההבטחות".

הוא תרץ את המצב שנוצר בכך שבסוריה "ישנן שתי קבוצות של אנשי עסקים וסוחרים, אלה התומכים בבשאר אל-אסד ומוכנים לעבוד עם איראן, ואלה המתנגדים לבשאר אל-אסד, ועובדים יותר עם ירדן ומדינות המפרץ".

הפקיד האיראני הדגיש בדבריו את מה שקרה לאיראן בתרחיש העיראקי, ותיאר אותו כ"אסון", באשר  להתנהלות המסחרית של בגדאד עם טורקיה. הוא ציין כי "לטורקיה יש עליונות על איראן בחילופי הסחר עם עיראק, ואנו מאמינים כי אותו דבר יקרה גם בסוריה, שכן כמות הסחורות המוברחות שנכנסות לסוריה מטורקיה גבוהה מאוד". 

הוא ציין כי היעדר גבול יבשתי בין סוריה לאיראן משפיע לרעה על חילופי הסחר שלה עם סוריה, ועל הובלת סחורות. לדבריו, מה שמקשה על פעילותם בסוריה הוא נושא התחבורה, וכי הם ניסו ליצור קשר יבשתי לסוריה דרך אדמת עיראק, והעיראקים הבטיחו זאת, אך זה עדיין לא קרה.

בהקשר זה הוא הציג שתי אופציות לתחבורה לסוריה, הראשונה "דרך טורקיה, שסגרה את הגבולות עקב העימות, והדרך השנייה היא דרך המפרץ, אבל עלינו ללכת למרחק רב כדי לעשות זאת. לרוע המזל, למרות המשא ומתן, עיראק עדיין אינה מהווה נתיב יבשתי לסוריה".

הבכיר האיראני גם ציין כי הסנקציות האמריקאיות על פי חוק הקיסר, ממלאות גם הן תפקיד גם בהאטת תהליך הסחר בין איראן לסוריה, מכיוון שחברות לא יכולות להעביר כסף לאיראן בקלות.

תערוכה בדמשק 

כדי לנסות ולקדם נושא זה הודיע האיראני על הקמת תערוכה בלעדית בדמשק בנובמבר הקרוב, שתהיה כולה מוקדשת לסחורות איראניות כדי להציגן בפני הסוחרים. הוא הביע תקווה שהתערוכה תהיה "הזדמנות טובה לאנשי עסקים איראנים.״ עם זאת ציין כי " הסורים אומרים שהם משתפים פעולה, אבל זה לא קורה בפועל."

אין זו פעם ראשונה שאיראן מגלה את עצבנותה על היחסים הכלכליים החלשים עם המשטר בסוריה, ועל הניסיון של רוסיה להרחיב את השפעתה הכלכלית באמצעות חתימה על הסכמים ארוכי טווח עם המשטר. 

איראן, התומכת במשטר אסד, פעלה בשנים האחרונות על חתימה על הסכמים כלכליים וצבאיים עם המשטר הסורי, שחלקם הניבו רווחים בתמורה לתמיכתם בבשאר אל-אסד, כאשר המשטר החל לשלם את חשבונותיו עבור התערבות רוסיה ואיראן לצידו, דברה ששינה את המאזן הצבאי לטובתו. הרוסים והאיראנים מנהלים תחרות קדחתנית כדי לבזוז את מה שנותר מיכולותיה של סוריה. 

מוסקבה רואה עצמה הראשונה לזכות ביכולות אלה מכיוון שהיא מאמינה כי היא זו שמייצבת את משטרו של בשאר ומי שמנעה בפועל את נפילתו, בעוד שאיראן מאמינה כי היא עשתה את מה שאף מדינה אחרת לא עשתה עבור אסד. החל בגיוס כוח אדם, חימוש ושליחת עשרות אלפי שכירי חרב עדתיים, וכלה באספקת משלוחי דלק גדולים למשטר, שבלעדיהם עיקר מכונת המלחמה שלו הייתה נעצרת. 

בהקשר זה יצויין כי דברי הבכיר האיראני מצביעים כי הלחץ הרוסי על סוריה ועל הנשיא בשאר אישית פעל לטובתם. לחץ זה בא לידי ביטוי בפרסומים באמצעי התקשורת ברוסיה באפריל 2020 (ראו מאמרנו באתר israeldefense), שמתחו ביקורת קשה ונוקבת על משטר בסוריה והעומד בראשו. בין היתר, מכיוון שאסד הערים קשיים על פעילות החברות הרוסיות, שקיבלו זכיונות להפקת נפט וגז בסוריה. 

לאור דברי הבכיר האיראני, נראה כי לחץ זה מצד הרוסים הצליח, והשפיע על בשאר לשנות את התנהלותו מולם, ולטובתם, על חשבונה של איראן. נראה שהתמיכה הרוסית המופגנת בבחירתו מחדש של אסד לכהונה נוספת כנשיא, היא התמורה שקיבל מהם בעבור כך, ובעבור צעדים בתחומים אחרים, בהם ביטא את נטייתו לטובתם. 

הקרמלין רוצה עוד שליטה על הלחימה בסוריה

יצויין כי מוסקבה מצידה, משקיעה מאמצים ניכרים כדי למנף את תלותו הגוברת של המשטר בנוכחות הצבאית ובתמיכה הדיפלומטית שלה, כדי לחזק את השפעתה בסוריה, הן בתחום הצבאי והן בתחום הכלכלי. 

בולט הלחץ הרוסי על אסד כדי שיסכים למחווה סימלית לשילוב אנשי אופוזיציה במשטר, וזאת כדי ליצור לגיטימציה בינלאומית עבורו, שתאפשר קבלת סיוע כלכלי נרחב לשיקומה של סוריה. 

במקביל מבקשת מוסקבה להבטיח שליטה על אופן ניהול המשך הלחימה בגורמי האופוזיציה, הן בדרום המדינה, בדגש על דרעא, והן באזור אידליב שבצפון סוריה. סביר להניח כי נושאים אלה עמדו במוקד השיחות עם הנשיא פוטין, במהלך ביקורו החטוף האחרון של אסד במוסקבה ב-13 בספטמבר.

בצד עניין זה נחשפו בדברי הבכיר האיראני יחסיה הכלכליים של איראן עם עיראק, ומאמציה ליצור ציר יבשתי דרכה לסוריה. בין אם לצרכים כלכליים ובין אם לצרכים אחרים, שעל פי דבריו לא צלחו עד כה. כן נחשפה גם התחרות הכלכלית בין איראן לטורקיה ביחסי הסחר שלהן עם עיראק וסוריה.

יש להניח שהאיראנים ינסו בכל דרך שלא להפסיד בתחרות הכלכלית שהם מנהלים, הן מול הרוסים והן מול הטורקים, ולמנוע מעצמם את "האסון" הצפוי, כפי שהגדיר זאת הבכיר האיראני בדבריו אלה.

אולי יעניין אותך גם