צעד נוסף בהפחתת התלות בסין: ארה״ב תנסה להשתמש במיקרובים לכריית מתכות נדירות
ראשת DARPA הודיעה כי חוקרים במחלקת המדינה החלו לעבוד על טכנולוגיה מהפכנית בפוטנציה, שתסייע לחיזוק שרשרת האספקה האמריקנית בכל הנוגע למינרלים הקריטיים לייצור מוצרי צבא וטכנולוגיה רבים
מנדי קוגוסובסקי
| 12/09/2021
העברת אדמה המכילה מתכות נדירות לפני עיבוד סין, ארכיון. צילום: REUTERS/Stringer
חוקרים במחלקת המדינה האמריקנית החלו לעבוד על פרויקט מיוחד שעיקרו שימוש במיקרובים במטרה לכרות ולעבד מתכות נדירות (rare earth minerals) מאתרים שנמצאים בארה״ב, וכך להפחית את התלות האדירה בסין, הספקית המובילה בעולם. כך הודיעה ראשת הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים (DARPA), סטפני טומפקינס בכנס שערך מגזין Defense News בשבוע שעבר.
מתכות נדירות הן 17 יסודות כימיים שהינם קריטיים לייצור שורה ארוכה של מוצרי צבא וטכנולוגיה: רכיבים בתעשיית התעופה והחלל, לייזרים, טלפונים חכמים, מיקרוגלים, סוללות גרעיניות, מגנטים, מכשירי MRI ועוד. הן מהוות נדבך חשוב במלחמת הסחר בין ארה״ב לסין (פרשנים רבים מתייחסים אליהן כאל ״נשק יום הדין״), ומנוף לחץ עולמי פוליטי-כלכלי של האחרונה – שמבינה היטב את המשמעויות הטמונות בשליטה בשוק קריטי זה, ופועלת להתרחבות נוספת בתחום, בין היתר באזורים השנויים במחלוקת של ים סין הדרומי ובאזור הגבול של מיאנמר תוך ניצול הכאוס לאחר ההפיכה.
הטכנולוגיה המהפכנית בפוטנציה עדיין אינה נמצאת בשימוש. ביולי האחרון השיקה DARPA תכנית בת ארבע שנים הקרויה ״מיקרובים סביבתיים כמשאב ביו-הנדסה״, על מנת להרחיב את האספקה מבית של המינרלים החשובים. ״מנקודת המבט של DARPA אנו בוחנים מהם החסמים העומדים בפני ארה״ב להיות הדומיננטית בעיבוד מתכות נדירות״, אמרה בכנס טומפקינס, קצינת מודיעין ותיקה וגיאולוגית בהכשרתה, והוסיפה כי הפרויקט נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, אחרי הערכה מוקדמת של המדע הנדרש, אך לפני הצעות קונקרטיות. היא התייחסה גם לפן הסביבתי והסבירה כי מדובר בחלופה ידידותית יותר לאפשרויות הכימיות המזהמות בהן נעשה שימוש כיום.
על פי נתונים שפורסמו באתר South China Morning Post, סין היא היצואנית הגדולה בעולם של מתכות נדירות (כלומר: היא כורה ומעבדת אותן לשימוש על ידי מיצוי וזיקוק מהאדמה), ובשנת 2019 עמדה מאחורי כ-63% מעיבודן העולמי. בשנים האחרונות ארה״ב ייבאה כמעט 80% מהמתכו הנדירות שלה מסין, אך הכמות הנרכשת צנחה החל מ-2020. כבר בשנת 2017 חתם הנשיא דאז, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי לתמיכה ממשלתית בתעשייה המקומית של אדמות נדירות, וציין שהתלות האמריקנית בסין בתחום זה היא ״מדאיגה במיוחד״.
המאמצים האמריקניים לחזק את השליטה בשוק המתכות המובילות מהווים חלק מתכנית נרחבת יותר שפרסם ממשל ביידן לחיזוק שרשרת האספקה המקומית, ולהפחתת התלות בגורמים זרים – במיוחד סין. בתחילת השנה, חתם הפנטגון על חוזה בסך 30.4 מיליון דולר ל-Lynas USA, חברת הבת של Lynas Rare Earths Limited המלזית, על מנת שזו תרחיב את העיבוד המקומי של המינרלים על ידי פתיחת מפעל ייעודי בטקסס. גם בסוף 2020 הודיעה על השקעה של מיליונים בשלוש חברות אמריקניות הפועלות בתחום.
ראשת DARPA הודיעה כי חוקרים במחלקת המדינה החלו לעבוד על טכנולוגיה מהפכנית בפוטנציה, שתסייע לחיזוק שרשרת האספקה האמריקנית בכל הנוגע למינרלים הקריטיים לייצור מוצרי צבא וטכנולוגיה רבים
העברת אדמה המכילה מתכות נדירות לפני עיבוד סין, ארכיון. צילום: REUTERS/Stringer
חוקרים במחלקת המדינה האמריקנית החלו לעבוד על פרויקט מיוחד שעיקרו שימוש במיקרובים במטרה לכרות ולעבד מתכות נדירות (rare earth minerals) מאתרים שנמצאים בארה״ב, וכך להפחית את התלות האדירה בסין, הספקית המובילה בעולם. כך הודיעה ראשת הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים (DARPA), סטפני טומפקינס בכנס שערך מגזין Defense News בשבוע שעבר.
מתכות נדירות הן 17 יסודות כימיים שהינם קריטיים לייצור שורה ארוכה של מוצרי צבא וטכנולוגיה: רכיבים בתעשיית התעופה והחלל, לייזרים, טלפונים חכמים, מיקרוגלים, סוללות גרעיניות, מגנטים, מכשירי MRI ועוד. הן מהוות נדבך חשוב במלחמת הסחר בין ארה״ב לסין (פרשנים רבים מתייחסים אליהן כאל ״נשק יום הדין״), ומנוף לחץ עולמי פוליטי-כלכלי של האחרונה – שמבינה היטב את המשמעויות הטמונות בשליטה בשוק קריטי זה, ופועלת להתרחבות נוספת בתחום, בין היתר באזורים השנויים במחלוקת של ים סין הדרומי ובאזור הגבול של מיאנמר תוך ניצול הכאוס לאחר ההפיכה.
הטכנולוגיה המהפכנית בפוטנציה עדיין אינה נמצאת בשימוש. ביולי האחרון השיקה DARPA תכנית בת ארבע שנים הקרויה ״מיקרובים סביבתיים כמשאב ביו-הנדסה״, על מנת להרחיב את האספקה מבית של המינרלים החשובים. ״מנקודת המבט של DARPA אנו בוחנים מהם החסמים העומדים בפני ארה״ב להיות הדומיננטית בעיבוד מתכות נדירות״, אמרה בכנס טומפקינס, קצינת מודיעין ותיקה וגיאולוגית בהכשרתה, והוסיפה כי הפרויקט נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, אחרי הערכה מוקדמת של המדע הנדרש, אך לפני הצעות קונקרטיות. היא התייחסה גם לפן הסביבתי והסבירה כי מדובר בחלופה ידידותית יותר לאפשרויות הכימיות המזהמות בהן נעשה שימוש כיום.
על פי נתונים שפורסמו באתר South China Morning Post, סין היא היצואנית הגדולה בעולם של מתכות נדירות (כלומר: היא כורה ומעבדת אותן לשימוש על ידי מיצוי וזיקוק מהאדמה), ובשנת 2019 עמדה מאחורי כ-63% מעיבודן העולמי. בשנים האחרונות ארה״ב ייבאה כמעט 80% מהמתכו הנדירות שלה מסין, אך הכמות הנרכשת צנחה החל מ-2020. כבר בשנת 2017 חתם הנשיא דאז, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי לתמיכה ממשלתית בתעשייה המקומית של אדמות נדירות, וציין שהתלות האמריקנית בסין בתחום זה היא ״מדאיגה במיוחד״.
המאמצים האמריקניים לחזק את השליטה בשוק המתכות המובילות מהווים חלק מתכנית נרחבת יותר שפרסם ממשל ביידן לחיזוק שרשרת האספקה המקומית, ולהפחתת התלות בגורמים זרים – במיוחד סין. בתחילת השנה, חתם הפנטגון על חוזה בסך 30.4 מיליון דולר ל-Lynas USA, חברת הבת של Lynas Rare Earths Limited המלזית, על מנת שזו תרחיב את העיבוד המקומי של המינרלים על ידי פתיחת מפעל ייעודי בטקסס. גם בסוף 2020 הודיעה על השקעה של מיליונים בשלוש חברות אמריקניות הפועלות בתחום.
