דעה: חמאס סוחט את ישראל - הגיע הזמן לניתוק מוחלט מעזה
ואולי זה פתרון: הכרזה של ממשלת ישראל על תכנית ניתוק הדרגתית מרצועת עזה תוך תקופה מסויימת, קצרה. גדר וחומה מפרידים בין ישראל לבין הרצועה. אין יוצא ואין בא. אין מעברי גבול, למעט אולי שער אחד קטן למקרים הומניטריים מיוחדים
דן ארקין
| 26/08/2021
Palestinian demonstrators run from tear gas fired by Israeli security forces during a protest along the border fence, east of Khan Yunis in the southern Gaza Strip, on August 25, 2021. (Photo by Majdi Fathi/NurPhoto)
סרטון חדשות שהוקרן השבוע: משאיות רבות, חלקן עמוסות במאות צמיגים שחורים, עומדות בתור באחד המעברים להיכנס לרצועת עזה. זה קרה ביום שבו נפצע אנושות לוחם מג"ב בירי מעבר לגדר הגבול. הם יורים, ואנחנו מספקים צמיגים.
לא תעבירו כסף, נשגר רקטות
למחרת דווח שממשיכים לספק לעזה מלט, וכי ההחלטה היא "להכיל" 'כי' - כי בנט נוסע לביידן, כי בנט עומד להיפגש עם א-סיסי, וכי "גם הצד השני לא מעוניין בהסלמה". הגבנו, חיל האוויר תקף מנהרה. שאלה היא למה המנהרה היתה שם מלכתחילה ומדוע לא חוסלה מזמן.
ועוד שאלה: למה צריכה ממשלת ישראל לספק לעזתים צמיגים ומלט? אולי כי יש בישראל כמה ספקים וסוחרי צמיגים ומלט שהם גם מקושרים היטב וגם עושים הרבה כסף ממטעני מאות המשאיות שנוהרות לעזה. ובינתיים, כאילו ללא קשר, ממשיכים שדות קיבוצים ומושבים בעוטף לבעור כשלחמס מתחשק לחדש את בלוני התבערה. ואנחנו מגיבים – מטוסי אחד מחילות האוויר החזקים והגדולים (יחסית) בעולם תוקפים "מחסן" של חמס או של ארגון סורר או של הג'יהאד.
הקורא מתבקש להפעיל את דמיונו ולחשוב מה היה קורה אילו ארגון טרור, או חבורת מאפיונרים מקסיקניים, היו יורים במשך שנים משטח מקסיקו אל עיירות וכפרים מעבר לגבול, בתוך שטח ארה"ב. כיצד היה מגיב הממשל בוושינגטון? מה היה נשאר מהתוקפים אילו חיל האוויר האמריקני היה נשלח לטפל בהם.
אבל מדינת ישראל החזקה מתעמתת ומתנהלת מול כמה אלפי או רבבות חברים בארגון טרור, חמאס. ולא זו בלבד אלא שהיא, מדינה ריבונית, משמשת חוליה בשרשרת סחיטה של העברת כספים ממדינה ערבית אחת לרצועת עזה, במזוודות או דרך האו"ם. לא תעבירו כסף, נשגר רקטות או נצעד לעבר הגדר. מצעד איוולת קטלני.
מה עושים?
עניין עזה לא נפתר עד היום ולא ייפתר אם לא תתקבל בממשלה בישראל, כל ממשלה שהיא, החלטה נחושה וברורה ובהירה "מה עושים עם עזה". מה עושים?
אופציה א': ממשיכים בצורה הנוכחית, ללא פתרון, עם עוד מהומות גדר, עם שריפת שדות ותושבי עוטף וערי הדרום בממ"דים, ילדים בפחדים ומבוגרים בחרדות, עם שאלת השאלות - מתי הסיבוב הבא ואם נספיק להגיע לממ"ד בזמן.
אופציה ב': לחזור לרעיונות של סיוע לשיקום עזה. להתיר לאלפי עובדים מעזה לעבוד בישראל בקנה מידה גדול, להתיר להם לבנות נמל ים ואפילו שדה תעופה קטן. לא להגביל את תחום הדיג. חזון יפה, הומני, מאוד ימצא חן בעיני "העולם הנאור", אירופה ואמריקה והאו"ם, אך חסר סיכוי, לא יעבוד כל עוד חמס שולט בתושבי עזה ביד ברזל ושואף להשמיד את ישראל.
אופציה ג', אליה אנו מובילים: ניתוק מוחלט בין ישראל לבין רצועת עזה. רבות דובר על אופציה זו, אך היא לא נשקלה ברצינות כי יש בה סיכונים והיא ממש לא תתקבל על "העולם הנאור".
ואולי זה פתרון: הכרזה של ממשלת ישראל על תכנית ניתוק הדרגתית מרצועת עזה תוך תקופה מסויימת, קצרה. גדר וחומה מפרידים בין ישראל לבין הרצועה. אין יוצא ואין בא. אין מעברי גבול, למעט אולי שער אחד קטן למקרים הומניטריים מיוחדים. אין משאיות, אין מלט וצמיגים, אין אספקת חשמל ומים.
ישראל מסבירה שאין לה אחראיות כלשהי, לא מדינית ולא משפטית לשלומם, לגורלם ולרווחתם של תושבי העיר עזה והרצועה כולה. איננו יושבים שם, לא כבשנו את עזה, אין שם התנחלויות ומקומות תנ"כיים קדושים. אין ברצועת עזה יהודים ואין ישראלים. מכל בחינה התושבים קרובים יותר למצרים ולמדינות ערביות אחרות מאשר לתושבי מדינת ישראל.
המחיר: גינויים קשים באו"ם
יטענו, הרי גם אם הגבול יהיה חסום הרמטית, בידי חמס וארגונים אחרים יש נשק תלול מסלול, רקטות וקסאמים שמשוגרים לגבהים, הרבה מעל החומה. משגרים מבית או מפרדס בעזה והרקטה נופלת באשקלון. ובכן, אז תהיה ישראל זכאית לטפל באירוע כזה כמו בכל אירוע תקיפה נגד מדינה ריבונית, והמבין יבין.
ברגע שתתבצע אופציה כזו, תקום זעקה גדולה בעולם הערבי ובעולם המערבי- מוסלמי. גינויים קשים באו"ם, גם במועצת הביטחון וגם בעצרת הכללית, כמו גם בבירות אירופה. יטענו שהפקרנו לגורלם קרוב לשני מיליון תושבים ברצועה הצפופה ומוכת האבטלה.
לכן מימוש אופציה מסוג זה של הינתקות מהרצועה ידרוש קמפיין הסברה גדול באזור ובעולם כולו. לאמור: למדינת ישראל אין מחויבות כלפי רצועת עזה ותושביה, כלפי אזור הנשלט על ידי ארגון טרור. מדינת ישראל לא מוכנה עוד להוות מסלקה של כסף קטארי כדי לשמור על שקט, ולא תאפשר שריפת שדות חקלאיה והפגזת תושבי עריה.
אם יקרה נס, וביום מן הימים יתנדף וייעלם חמאס מהנוף העזתי, ולא יבוא תחתיו ארגון טרור גרוע יותר, אולי ניתן יהיה לחשוב על כינון קשרי שכנים עם תושבי הרצועה.
נראה לנו שניתוק מרצועת עזה הוא תהליך קשה, מורכב, מעורר ביקורת קשה מחוץ ובפוליטיקה הישראלית, אבל עשוי להתגלות כניתוק בריא לקראת פתרון של שכנות בעתיד. מומלץ לחשוב על כך ולשקול.
ואולי זה פתרון: הכרזה של ממשלת ישראל על תכנית ניתוק הדרגתית מרצועת עזה תוך תקופה מסויימת, קצרה. גדר וחומה מפרידים בין ישראל לבין הרצועה. אין יוצא ואין בא. אין מעברי גבול, למעט אולי שער אחד קטן למקרים הומניטריים מיוחדים
Palestinian demonstrators run from tear gas fired by Israeli security forces during a protest along the border fence, east of Khan Yunis in the southern Gaza Strip, on August 25, 2021. (Photo by Majdi Fathi/NurPhoto)
סרטון חדשות שהוקרן השבוע: משאיות רבות, חלקן עמוסות במאות צמיגים שחורים, עומדות בתור באחד המעברים להיכנס לרצועת עזה. זה קרה ביום שבו נפצע אנושות לוחם מג"ב בירי מעבר לגדר הגבול. הם יורים, ואנחנו מספקים צמיגים.
לא תעבירו כסף, נשגר רקטות
למחרת דווח שממשיכים לספק לעזה מלט, וכי ההחלטה היא "להכיל" 'כי' - כי בנט נוסע לביידן, כי בנט עומד להיפגש עם א-סיסי, וכי "גם הצד השני לא מעוניין בהסלמה". הגבנו, חיל האוויר תקף מנהרה. שאלה היא למה המנהרה היתה שם מלכתחילה ומדוע לא חוסלה מזמן.
ועוד שאלה: למה צריכה ממשלת ישראל לספק לעזתים צמיגים ומלט? אולי כי יש בישראל כמה ספקים וסוחרי צמיגים ומלט שהם גם מקושרים היטב וגם עושים הרבה כסף ממטעני מאות המשאיות שנוהרות לעזה. ובינתיים, כאילו ללא קשר, ממשיכים שדות קיבוצים ומושבים בעוטף לבעור כשלחמס מתחשק לחדש את בלוני התבערה. ואנחנו מגיבים – מטוסי אחד מחילות האוויר החזקים והגדולים (יחסית) בעולם תוקפים "מחסן" של חמס או של ארגון סורר או של הג'יהאד.
הקורא מתבקש להפעיל את דמיונו ולחשוב מה היה קורה אילו ארגון טרור, או חבורת מאפיונרים מקסיקניים, היו יורים במשך שנים משטח מקסיקו אל עיירות וכפרים מעבר לגבול, בתוך שטח ארה"ב. כיצד היה מגיב הממשל בוושינגטון? מה היה נשאר מהתוקפים אילו חיל האוויר האמריקני היה נשלח לטפל בהם.
אבל מדינת ישראל החזקה מתעמתת ומתנהלת מול כמה אלפי או רבבות חברים בארגון טרור, חמאס. ולא זו בלבד אלא שהיא, מדינה ריבונית, משמשת חוליה בשרשרת סחיטה של העברת כספים ממדינה ערבית אחת לרצועת עזה, במזוודות או דרך האו"ם. לא תעבירו כסף, נשגר רקטות או נצעד לעבר הגדר. מצעד איוולת קטלני.
מה עושים?
עניין עזה לא נפתר עד היום ולא ייפתר אם לא תתקבל בממשלה בישראל, כל ממשלה שהיא, החלטה נחושה וברורה ובהירה "מה עושים עם עזה". מה עושים?
אופציה א': ממשיכים בצורה הנוכחית, ללא פתרון, עם עוד מהומות גדר, עם שריפת שדות ותושבי עוטף וערי הדרום בממ"דים, ילדים בפחדים ומבוגרים בחרדות, עם שאלת השאלות - מתי הסיבוב הבא ואם נספיק להגיע לממ"ד בזמן.
אופציה ב': לחזור לרעיונות של סיוע לשיקום עזה. להתיר לאלפי עובדים מעזה לעבוד בישראל בקנה מידה גדול, להתיר להם לבנות נמל ים ואפילו שדה תעופה קטן. לא להגביל את תחום הדיג. חזון יפה, הומני, מאוד ימצא חן בעיני "העולם הנאור", אירופה ואמריקה והאו"ם, אך חסר סיכוי, לא יעבוד כל עוד חמס שולט בתושבי עזה ביד ברזל ושואף להשמיד את ישראל.
אופציה ג', אליה אנו מובילים: ניתוק מוחלט בין ישראל לבין רצועת עזה. רבות דובר על אופציה זו, אך היא לא נשקלה ברצינות כי יש בה סיכונים והיא ממש לא תתקבל על "העולם הנאור".
ואולי זה פתרון: הכרזה של ממשלת ישראל על תכנית ניתוק הדרגתית מרצועת עזה תוך תקופה מסויימת, קצרה. גדר וחומה מפרידים בין ישראל לבין הרצועה. אין יוצא ואין בא. אין מעברי גבול, למעט אולי שער אחד קטן למקרים הומניטריים מיוחדים. אין משאיות, אין מלט וצמיגים, אין אספקת חשמל ומים.
ישראל מסבירה שאין לה אחראיות כלשהי, לא מדינית ולא משפטית לשלומם, לגורלם ולרווחתם של תושבי העיר עזה והרצועה כולה. איננו יושבים שם, לא כבשנו את עזה, אין שם התנחלויות ומקומות תנ"כיים קדושים. אין ברצועת עזה יהודים ואין ישראלים. מכל בחינה התושבים קרובים יותר למצרים ולמדינות ערביות אחרות מאשר לתושבי מדינת ישראל.
המחיר: גינויים קשים באו"ם
יטענו, הרי גם אם הגבול יהיה חסום הרמטית, בידי חמס וארגונים אחרים יש נשק תלול מסלול, רקטות וקסאמים שמשוגרים לגבהים, הרבה מעל החומה. משגרים מבית או מפרדס בעזה והרקטה נופלת באשקלון. ובכן, אז תהיה ישראל זכאית לטפל באירוע כזה כמו בכל אירוע תקיפה נגד מדינה ריבונית, והמבין יבין.
ברגע שתתבצע אופציה כזו, תקום זעקה גדולה בעולם הערבי ובעולם המערבי- מוסלמי. גינויים קשים באו"ם, גם במועצת הביטחון וגם בעצרת הכללית, כמו גם בבירות אירופה. יטענו שהפקרנו לגורלם קרוב לשני מיליון תושבים ברצועה הצפופה ומוכת האבטלה.
לכן מימוש אופציה מסוג זה של הינתקות מהרצועה ידרוש קמפיין הסברה גדול באזור ובעולם כולו. לאמור: למדינת ישראל אין מחויבות כלפי רצועת עזה ותושביה, כלפי אזור הנשלט על ידי ארגון טרור. מדינת ישראל לא מוכנה עוד להוות מסלקה של כסף קטארי כדי לשמור על שקט, ולא תאפשר שריפת שדות חקלאיה והפגזת תושבי עריה.
אם יקרה נס, וביום מן הימים יתנדף וייעלם חמאס מהנוף העזתי, ולא יבוא תחתיו ארגון טרור גרוע יותר, אולי ניתן יהיה לחשוב על כינון קשרי שכנים עם תושבי הרצועה.
נראה לנו שניתוק מרצועת עזה הוא תהליך קשה, מורכב, מעורר ביקורת קשה מחוץ ובפוליטיקה הישראלית, אבל עשוי להתגלות כניתוק בריא לקראת פתרון של שכנות בעתיד. מומלץ לחשוב על כך ולשקול.
