״חלק משמעותי מהענן של נוקיה מפותח בישראל ויוצא לכל העולם״

פייר-גאל שנטרו, מנהל פעילות הסלולאר של נוקיה במערב אירופה ובאגן הים התיכון, הגיע לביקור ראשון בישראל והתיישב לראיון עם ישראל דיפנס. ״להחליף דור ברשת סלולר לוקח כעשור. אנחנו מתקדמים יפה, אבל עדיין נמצאים בפתחה של המהפכה.״ מיוחד 

״חלק משמעותי מהענן של נוקיה מפותח בישראל ויוצא לכל העולם״

פייר-גאל שנטרו. צילום: Nokia repository

פייר-גאל שנטרו, מנהל פעילות הסלולאר של נוקיה במערב אירופה ובאגן הים התיכון, הגיע לביקור ראשון בישראל והתיישב לראיון עם ישראל דיפנס. ״להחליף דור ברשת סלולר לוקח כעשור. אנחנו מתקדמים יפה, אבל עדיין נמצאים בפתחה של המהפכה.״ מיוחד 

בנוקיה פחות מודאגים מהתחרות מול חברות סיניות בתחום הדור-5 וטוענים כי פריסת הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מואץ. את הפריסה מובילות מדינות כמו דרום קוריאה, ארה״ב, סין ויפן. אחריהן גם מדינות כמו צרפת וגרמניה. ״אנחנו בבעיית אספקה של מערכות. לא בבעיית ביקוש״, אומר פייר-גאל שנטרו, מנהל פעילות הסלולאר של נוקיה במערב אירופה ובאגן הים התיכון בראיון לישראל דיפנס. ״אנחנו עושים עסקים גם בסין. יש לנו נתח שוק שם.״ 

עבור נוקיה, מדינת ישראל היא מקרה מיוחד לטובה. ״אי של חדשנות״, טוענים בחברה. נוקיה פעילה בשוק תשתיות התקשורת הישראלי מזה למעלה מ-20 שנה, הן בנייח והן בנייד, הן בנחושת והן בסיבים האופטיים, הן ברמה הלאומית והן ברמה הארגונית. בין לקוחות החברה ניתן למנות את קבוצת סלקום, קבוצת בזק, קבוצת הוט ועוד. כמו כן בישראל פועלת חטיבת "קלאודבנד" - זו שמה של חטיבת פיתוח הענן העולמית של נוקיה. החטיבה נוסדה ב2014 ומאז פועלת מכפר סבא ומונה למעלה מ 100 אנשי פיתוח. הענן הוא חלק חשוב מתצורת הרשת של רשתות דור-5. ״הענן של נוקיה מפותח כאן ויוצא לכל העולם״, טוען שנטרו בגאווה. 

מודל עסקי לדור-5
אחת השאלות הגדולות שעדיין נתלות מעל המושג דור-5 היא ״איך עושים ממנו כסף?״. מרבית הספקים בישראל מתמודדים עם שאלה זו, בינתיים ללא תכניות עסקיות מוצלחות. כן, החברות קנו תדרים ממשרד התקשורת. חלקן כבר פורסות דור-5 ויש גם מכשירי קצה שהגיעו לישראל. אבל את הכסף, בינתיים, רואים רק בחבילות יותר יקרות לצרכן. זה משהו, אבל בספק אם יחזיר את ההשקעה האדירה שנדרשות לעשות חברות הטלקו בשנים הקרובות. 

רק לאחרונה אושרה רפורמת הקליטה הסלולרית של משרד התקשורת. המשמעות היא הקלות רגולטוריות בפריסת אנטנות סלולריות. בדור-5, המפעיל נדרש לפרוס הרבה אנטנות בגלל התדר הגבוה עם יכולת חדירה והתפשטות קטנה יותר מתדרי ה700-800. עבור המפעיל פריסה כזו עולה הרבה מאד כסף. 

ובכן, בנוקיה טוענים כי אכן המודלים הכלכליים בבנייה. ״להחליף דור של רשת סלולרית לוקח בערך עשור״, מסביר שנטרו. ״אנחנו רק בתחילתו של תהליך. בשלב הראשון ה-5G נחוץ כדי להתמודד עם הביקוש העצום לרוחב פס. לדוגמה בדור הרביעי נפח הגלישה הסלולארית העולמי עלה פי 100 על פני עשור. 

"אנו עדים למגמה דומה גם ב-5G אשר נמצא כאמור בתחילת הדרך. הפריסה מואצת והספקים מחפשים דרכים לעשות מזה כסף. בגרמניה למשל, יש מגמה של הקצאת ספקטרום לארגונים עסקיים (להבדיל מהצרכן הפרטי). אין ספק שאחד המנועים הגדולים של דור-5 יגיע מארגונים עסקיים, כגון מפעלים או יצרנים גדולים, נמלי ים ואוויר, בתי חולים, חברות רכבת ועוד שרוצים רשת סלולרית עצמאית הפועלת לצד הרשת הלאומית ומבטיחה להם טיב שירות. ״ 

בחברה מסבירים כי היתרון בתשתית סלולרית טמון בתקינה אחידה. ״בעולם הסלולר אתה יכול ללכת עם הטלפון שלך לכל מקום בעולם - והוא יעבוד. התקינה הבינלאומית מאפשרת לתקשורת סלולרית לתמוך בשרשרת הערך המשולבת בכלכלה המודרנית״, אומרים בנוקיה. 

אפרופו שרשרת ערך משולבת, שאלתי את שנטרו לגבי החלוקה של העולם לתשתיות מערביות וסיניות. מאז עלייתו לשלטון של דונלד טראמפ, ארה״ב יצאה למלחמה בספקי סלולר סינים וכיום העולם המערבי במגמה לעבור לתשתיות מערביות. 

נוקיה היא אחד הנהנים העיקריים מהמהלך הזה. בחצי השנה האחרונה, המנייה של החברה רק מטפסת. שנטרו, מסביר בצורה דיפלומטית, שאינו עוסק בגיאו-פוליטיקה. ״כאמור, נוקיה פועלת גם בסין. יש תקינה בינלאומית שמחייבת את כלל היצרנים בעולם, כך שלכל אחד יש מקום.״ 

היבט נוסף לפריסת דור-5 הוא המשוכות בהם נתקלים המפעילים. הוזכרה קודם לכן הרפורמה לקידום הפחתת רגולציה בהתקנת אנטנות כגורם מזרז. ״הרגולציה היא המשוכה העיקרית בפני פריסה. צריך לזכור שכן, צריך מאות או אלפי אתרים בכל מדינה. עם זאת, התעשייה רגילה לעשות זאת מעל 25 שנים. כך שיש הרבה ניסיון בפריסת אנטנות״, מסביר שנטרו. 

״בנוסף, יש אנטנות חדשות, קומפקטיות, שנכנסות לאותו פורם-פקטור של הקיימות ומאפשרות שילוב תדרים (4 |5). לגבי עלות הפריסה, זו שאלה עד כמה ספקי הטלקו יעילים בתפעול שלהם. הם צריכים להיות מהירים בהטמעה כדי לקבל יתרון בשוק. לבסוף, צריך לזכור, תקשורת סלולרית זה עסק עם הרבה השקעות. זו המציאות. בישראל הביקוש לרוחב פס גדול, כך שהביקוש קיים.״ 

ומה עם ממד הסייבר? 
דור-3 הייתה רשת יחסית פרוצה לגמרי. בדור-4 חל שיפור, אבל קטן. מתקפות סייבר המבוססות על הרשת הסלולרית מאפשרות מעקב אחרי אנשים, האזנה לשיחות, גניבת נתונים, פריצה לחשבונות מקוונים ועוד. האם תשתית דור-5 תספק אבטחת סייבר מובנית טובה יותר?

״האתגר הוא המורכבות של הרשת בדור-5״, מסביר שנטרו. ״האקו סיסטם של היצרנים, הספקים והמשתמשים גדל. ארגונים עסקיים, מפעילים, משתמשים, ממשלות. היבט השימוש בשירותי הרשת מייצר אתגר. 

״אתגר נוסף טמון במרכיבי הרשת. בעבר, רשת סלולרית הייתה מורכבת מחומרה ותוכנה ייעודית. היום אנחנו הולכים לווירטואליזציה. קונטיינרים וענן. זרימת המידע תהיה בענן ציבורי, פרטי או היברידי. תהליך זרימת המידע ברשת מורכב יותר להבנה, לניטור ולאכיפה. אנחנו מדברים על תהליך מבוזר מאד, שמטבעו, מייצר אתגרים באבטחת מידע. 

״יש עוד טרנד שנקרא Open RAN. (בהפשטה, מדובר באפשרות של כל יצרן שעומד בתקינה מתאימה לספק רדיו לספק הסלולר. בצורה כזו, ספק הסלולר אינו ׳נעול׳ ליצרן אחד.) הטרנד הזה מגדיל את כמות היצרנים בשוק הרדיו. וזו עוד מורכבות.״

שנטרו טוען כי האתגרים בתחום הסייבר בדור-5 נופלים, בחלקם, גם על הממשלות. ״תראה״, אומר שנטרו. ״יש תקינה שמחייבת את יצרני הציוד בליבת הרשת. אנחנו כיצרן צריכים להשקיע בהגנת סייבר במוצרים שלנו ולעמוד בתקנים ורגולציות. עם זאת, גם מדינות צריכות לקחת אחריות. למדינה יש גופים ממשלתיים שעוסקים בהגנת סייבר שצריכים לפקח על המפעילים ולעודד מודעות אצל משתמשי הקצה.״ 

האם הקמתם חטיבת סייבר בתוך נוקיה? ״בוודאי״, אומר שנטרו. "אנו עושים זאת בכמה ממדים: החל מהצמדת מומחי אבטחת מידע לתהליך פיתוח כל מוצר ומוצר, דרך קבוצת יועצי אבטחת מידע המתמחים באתגרים הייחודיים לרשתות תקשורת לאומיות, וכלה בקו מוצרי-אבטחה יעודים לרשתות אלו" . 

עוד מוסיף שנטרו: "אנו מספקים פתרונות תקשורת לארגונים המאובטחים והרגישים ביותר בעולם – נאסא, נאטו, פנטגון, חברות אנרגיה וכדומה – ואנו עומדים בהצלחה בבדיקות אבטחה יסודיות של מיטב הגופים הרגולטורים בעולם. אגב אם כבר הזכרנו את נאסא, הרי שבזמן הקרוב תוקם רשת סלולאר 4G מתוצרת נוקיה על הירח."

האם הסלולר יחליף סיב?
שנטרו מזכיר שנוקיה עוסקת גם בתקשורת נייחת וגם בסלולרית. בישראל מרבית פרויקטי הסיבים האופטיים לבתים מתבססים על הטכנולוגיה של נוקיה. ״רואים בעולם גידול בפריסת סיבים ותשתיות דור-5. באזורי ביקוש, כנראה שהסיבים יספקו פתרון תקשורת עדיף לאתרים קבועים. איפה שצריך ניידות או שאין כדאיות כלכלית לפרוס סיבים, ישתמשו בדור-5״, מסביר שנטרו. 

״אנחנו מחכים שהתעשייה תכניס עוד ביקושים לדור-5. לחבר מפעלים, נמלים, מתחמי תעשיה, בתי חולים ועוד. חתמנו כמה עסקאות גדולות עם יצרנים בעולם. אנחנו רואים גם שילוב של גלים מילימטריים עם דור-5 שתופס תאוצה. לצד המגזר הפרטי, זו התעשייה שתוביל את הצידוק הכלכלי.״

אולי יעניין אותך גם