רשות ההון רוצה לפקח על הלבנת הון במטבעות מוצפנים
לקראת החלת צו איסור הלבנת הון בנובמבר הקרוב גם על נכסים דיגיטלים, רשות ההון רוצה להפוך לגוף מפקח. לצורך כך, נדרש שינוי חקיקה בכנסת
עמי רוחקס דומבה
| 27/07/2021
צילום: שלומי יוסף
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור והמפקח על הבנקים, נשאו דברים בכנס בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון שערכו הרשות לאיסור הלבנת הון והאקדמיה הארצית לעורכי דין.
ד"ר שלומית ווגמן - ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
ווגמן עמדה על כך ששילוב הידיים בין מכלול הגופים הרלוונטים במשרק הינו הכרחי למאבק אפקטיבי בתחום הלבנת הון ומימון טרור. דבריה התמקדו ביישום ה"גישה מבוססת סיכון" Risk Based Approached - חשיבותה, השימוש הנכון בה והתועלת לכלכלה ולמשק כתוצאה מכך, ופעולות הרשות בנושא.
פעילויות פיננסיות שונות מהוות אתגר למערכת הפיננסית, למשל מטבעות וירטואלים, מזומן, פינטק, העברות בינ"ל. לדבריה, משטר איסור הלבנת הון אפקטיבי חייב להיות מבוסס סיכון, ולא לנקוט בהדרה פיננסית של סקטורים שלמים מהמערכת הפיננסית. סקטור שנחסם במישור פעילות נורמטיבי – יעביר את פעילותו למישור הלא חוקי. משטר אפקטיבי מחייב הכלה פיננסית. על כלל המשק לאמץ מנגנון של ניהול סיכונים מושכל.
היא הדגישה שמשטר איסור הלבנת הון נועד להגן על יושרתה של המערכת הפיננסית, אך לא נועד למנוע פעילות פיננסית לגיטימית. כלל הגורמים נדרשים להבין ולהעריך סיכונים, לנהל סיכונים ולמקד משאבים באופן מבוסס סיכון, כדי להשיג מטרות לאומיות וכלכליות.
גישה מבוססת סיכון חיונית לקידום התחרות ויצירת אלטרנטיבות לשירותים פיננסיים מסורתיים; הפחתת עלויות; הורדת הנטל מגורמים בסיכון מופחת; הקצאה יעילה של משאבים ומקורות ומיקוד הטיפול במה שחשוב, פעולות שיאפשרו לכלכלה להתנהל לצד משטר איסור הלבנת הון – ולא "בצילו". כדוגמאות לכך הציגה את תעשיית הפינטק, המטבעות הוירטואלים והמזומן.
הרשות בהובלתה מקדמת את הטמעת ויישום הגישה המבוססת סיכון במשק ומתן כלי עבודה רלוונטים למכלול השחקנים. בין השאר, ציינה כי הרשות משלימה בימים אלו את תיקוף הערכת הסיכונים הלאומית אשר מסקנותיה לגבי תחומים בסיכון לאומיים יפורסמו בפומבי בחודשים הקרובים, ותוצריה יוכלו לסייע לכלל המשק, ציבורי ופרטי כאחד.
פרסום מדריך עבור הרגולטורים לשם טיוב ביצוע פעילות פיקוח מבוססת סיכון; קיומם של ערוצים רבים למול הסקטור הפרטי לקידום הידע והבנת הסיכון, למשל "מפגשי זרקור" סגורים בהם הרשות משתפת את הגופים הפיננסים בפרשיות מהשטח, סקירות מודיעיניות, דרכי פעולה עדכניות של עבריינים בנושאי סיכון, ודגשים לדיווח אפקטיבי לרשות (מפגשים סגורים כדי שעבריינים לא יעשו שימוש במידע וישכללו פעילותם).
היא חשפה שלאחרונה בוצעו מפגשים כאלה בנושאי הימורים בלתי חוקיים, הלבנת הון באמצעות נדל"ן, חשבוניות פיקטיביות, פשיעה והונאה בזמן משבר הקורונה, סחר בינ"ל כמסווה להלבנת הון, ועוד. באשר לתחומי סיכון מרכזיים, התמקדה ווגמן בתחום הנכסים הוירטואלים (קריפטו). הרשות נטלה חלק משמעותי בקביעת האסדרה העולמית ע"י ארגון ה- FATF, לרבות הטלת חובה על מדינות העולם להסדיר זאת בזמן הקרוב.
ברוח זו יושם המשטר גם בישראל וייכנס לתוקף בנובמבר במסגרת צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים. עקרונות המשטר הינם התמודדות יצירתית ופרקטית עם הסיכונים בתחום, והחלת כללים מסורתיים באופן מותאם לזירה הדיגיטלית, תוך הפיכת החסרונות ליתרונות (למשל ניצול רשת הבלוקציין הדיגיטלית להתחקות אחר פעילות עבריינית).
לצד זאת הדגישה כי בהחלת הרגולציה לבדה אין די. עתה, משהמשטר הוחל בישראל, נדרש גם פיקוח מקצועי ואפקטיבי, מבוסס סיכון, כדי להעניק לשאר השחקנים הפיננסים את הבטחון כי פעילות ניהול הסיכון מבוצעת על ידי הסקטור באופן נאות.
הפיקוח המקצועי נחוץ והכרחי כדי לאפשר לסקטור לפעול ולהתחרות במערכת הפיננסית, שניתן יהיה לזהות שחקנים בעייתיים ולאפשר פעילות לגיטימיים; כדי לאפשר פעילות התעשיה במתן comfort לשאר השחקנים הפיננסיים לגבי יישום הרגולציה ע"י הסקטור.
עם כניסתו לתוקף של הצו, ולשם התמודדות ראויה עם הסיכון, יש להגביר משמעותית פעילות פיקוח זו ולהתמקצע בה. לאור מומחיותה הרבה של הרשות בתחום, ולשם שיפור ההתמודדות הלאומית, נבחנת בממשלה אפשרות הסמכת הרשות לאיסור הלבנת הון כגורם אשר יבצע פיקוח ייעודי על הסקור בהיבטי הלבנת הון. פיקוח אפקטיבי יצמצם סיכונים מחד ויאפשר הכלה פיננסית של פינטק וקריפטו מאידך.
ווגמן שיבחה את שיתופי הפעולה עם הסקטור הפרטי ואת העמקת יישום הגישה המבוססת סיכון על ידם בשנים האחרונות, ולצד זאת עמדה על הצורך בהמשך העמקת הפעילות והמשך טיוב ניהול הסיכונים על ידם. בנוסף, היא ציינה כי על פי רוב, החשש של הבנקים מחשיפה לדין פלילי אינו מבוסס, הפנתה למדיניות הפרקליטות בתחום, וכי ב15 שנה האחרונות ככלל לא הועמדו לדין פלילי בנקאים.
היא ציינה תמיכת הרשות בבנקים בהתמודדותם עם תביעות אזרחיות בהן הם נדרשים לחשוף דיווחים לרשות אשר, חשיפה אשר תפגע בחסיון משטר הדיווחים. לבסוף, ווגמן פנתה לחברות הנכסים הוירטואלים והדגישה כי עתה משמעמדן הוסדר - הנטל עליהן לעמוד בדרישות החוק ברמה גבוהה, וכי מקום בו לא יעשו כן – תינקט נגדן יד קשוחה, ככל שהרשות תפקח עליהם.
לבסוף, עדכנה אודות תיקוני החקיקה הצפויים בתחום בדגש על רפורמת הצו האחיד שמטרתה לצמצם פערים רגולטוריים ויצירת משטר אחוד לכלל הסקטורים וקביעת עקרונות אחידים לכלל השחקנים.
יאיר אבידן - המפקח על הבנקים
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, נשא דברים בפתיחת הכנס בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון שערכו הרשות לאיסור הלבנת הון והאקדמיה הארצית לעורכי דין היום בת"א. בראשית דבריו ציין המפקח כי עבודת הפיקוח והמערכת הבנקאית יחד עם כל השותפים האחרים בפעילות למניעת הלבנת הון וכספי טרור, מהווה את אחת מהפעילויות המרכזיות והמשמעותיות שהצלחה בהן מסייעת לכלכלה ולחברה בישראל.
ביצוע פעולת הלבנת הון ומימון טרור באמצעות בנק או בכל אמצעי אחר פוגע בערכים המוגנים בחקיקה הרלוונטית ובמאבק בפשיעה חמורה, וכאמור – גם בחברה (כ-Society), ניצול כזה עלול גם לפגוע בשמו הטוב של הבנק, באמון הציבור בו ובמערכת הבנקאית כולה, ואף בשמה הטוב של מדינת ישראל.
משכך הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות רבה לניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור במערכת הבנקאית והעביר מסר ברור למערכת הבנקאית בדבר החשיבות לניהול הסיכון באופן מוגבר ומיטבי ללא כל סובלנות לסיכוני ציות.
בהתאם לכך, הפיקוח על הבנקים דרש ודורש מהמערכת הבנקאית להשקיע משאבים אדירים במערכות מידע לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, במסגרתם הוטמעו מערכי בקרה וניטור קפדניים אחר פעילות הלקוחות תוך קבלת הסברים ואסמכתאות לגבי העברות כספים המתבצעות אל ומחשבונותיהם.
פעילות זו מאותגרת עוד יותר עם ההתפתחויות השונות וסביבת הבנקאות המשתנה, למשל ככל שעולה פריקות השירותים והמוצרים, הטכנולוגיה והדיגיטציה, או להבדיל העלייה בתחכום ושיטות הפשיעה.
גורמים אלו מחייבים את חיזוק מערכות הניטור והבקרה בהיבטים הטכנולוגיים, איתור אנומליות ונתיב הכסף או כפי שניתן לתאר במילה RegTech. הציפיה הפיקוחית היא שהדירקטוריון וההנהלה יפעלו לחיזוק הטמעת הנהלים, ההוראות והבקרות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור באופן אפקטיבי ובמסגרת זו יקצו את המשאבים הנדרשים, וזאת, לאורך זמן.
בהמשך דבריו ציין המפקח כי הפיקוח על הבנקים מברך על התקנת צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילותם של נותני שירות בנכס פיננסי. השלמת הליך מתן הרישיונות לגופים אלו מאת רשות שוק ההון וכניסתו לתוקף של הצו האמור בחודש נובמבר 2021 ישמשו נדבך נוסף מרכזי וחשוב בהפחתת הסיכונים.
המפקח הדגיש כי חשוב לציין ולזכור – חוזק השרשרת כחוזק החוליה החלשה. לכן קידום וחיזוק רגולציה מסונכרנת, יחד עם שיתופי פעולה בין רגולטורים, גורמי אכיפה והרשות, לצד גיוס והשמת המשאבים הראויים, כל אחד במסגרת תחומי אחריותו, אשר יסייעו לצמצם את ארביטראז' רגולטורי ולשפר את אופן הזיהוי, המזעור והניהול האפקטיבי של הסיכונים.
לאחר מכן התייחס המפקח גם לסוגיית המטבעות הקריפטוגרפים ואמר כי הפיקוח על הבנקים רואה בפעילות בנכסים וירטואליים כפעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וככזו יש להפעיל לגביה אמצעי ניטור ובקרה מוגברים. עמדה זו תואמת את עמדתם של הגופים הבינלאומיים המובילים בתחום (ביניהם ה- FATF, ה-BIS וגופי אכיפה נוספים.
לכן עמדת הפיקוח על הבנקים הינה כי יש לנקוט בגישה זהירה, גישה לפיה אין לחייב את הבנקים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים לגוף, בין יחיד ובין תאגיד, שעיסוקו בנכסים אלה. בנוסף, הציפייה של הפיקוח היא כי בנק הבוחר לתת שירותים אלו, נדרש לפעול אגב ניהול סיכונים מושכל, לרבות ניטור הפעילות ברמה מספקת על מנת להבטיח כי אין בה בכדי לשמש להלבנת הון או למימון טרור.
יחד עם זאת, לאור התקנת הצו, בכוונת הפיקוח על הבנקים, להמשיך לקדם אסדרה ייעודית ללקוחות פרטיים הקונים או מוכרים מטבעות קריפטוגרפים עד סוף שנה זו. כחלק בלתי נפרד משיקולי הפיקוח והמערכת הבנקאית, נדרש יהיה לוודא את אפקטיביות יכולות האכיפה של המאסדרים הרלוונטיים האחרים בשרשרת הערך. מניעת ארביטראז' בין המאסדרים וגורמי האכיפה תביא למינימום את ה"סדקים" בעשיה - וברור הוא שיש לפעול בתחום זה.
המפקח סיכם את דבריו בכך שהפעילות למניעת הלבנת הון וכספי טרור חשובה ומשמעותית לכולנו, ופעילות הזיהוי, הניטור והמעקב הופכת למאתגרת עוד יותר עם התפתחות הטכנולוגיה והשינויים בסביבה העסקית. מנגד, יש חשיבות לשימוש בטכנולוגיה כדי לחזק את אמצעי הניטור והבקרה ואת ניהול הסיכון כך שיורכב מיכולות ניהול מושכל, אסדרה ראויה, בכדי לאפשר פעילות עסקית ראויה. יש להתמיד בעשיה בתחום זה, והכל, על מנת שנחיה כאן בחברה, כלכלה ומדינה טובה יותר.
לקראת החלת צו איסור הלבנת הון בנובמבר הקרוב גם על נכסים דיגיטלים, רשות ההון רוצה להפוך לגוף מפקח. לצורך כך, נדרש שינוי חקיקה בכנסת
צילום: שלומי יוסף
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור והמפקח על הבנקים, נשאו דברים בכנס בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון שערכו הרשות לאיסור הלבנת הון והאקדמיה הארצית לעורכי דין.
ד"ר שלומית ווגמן - ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
ווגמן עמדה על כך ששילוב הידיים בין מכלול הגופים הרלוונטים במשרק הינו הכרחי למאבק אפקטיבי בתחום הלבנת הון ומימון טרור. דבריה התמקדו ביישום ה"גישה מבוססת סיכון" Risk Based Approached - חשיבותה, השימוש הנכון בה והתועלת לכלכלה ולמשק כתוצאה מכך, ופעולות הרשות בנושא.
פעילויות פיננסיות שונות מהוות אתגר למערכת הפיננסית, למשל מטבעות וירטואלים, מזומן, פינטק, העברות בינ"ל. לדבריה, משטר איסור הלבנת הון אפקטיבי חייב להיות מבוסס סיכון, ולא לנקוט בהדרה פיננסית של סקטורים שלמים מהמערכת הפיננסית. סקטור שנחסם במישור פעילות נורמטיבי – יעביר את פעילותו למישור הלא חוקי. משטר אפקטיבי מחייב הכלה פיננסית. על כלל המשק לאמץ מנגנון של ניהול סיכונים מושכל.
היא הדגישה שמשטר איסור הלבנת הון נועד להגן על יושרתה של המערכת הפיננסית, אך לא נועד למנוע פעילות פיננסית לגיטימית. כלל הגורמים נדרשים להבין ולהעריך סיכונים, לנהל סיכונים ולמקד משאבים באופן מבוסס סיכון, כדי להשיג מטרות לאומיות וכלכליות.
גישה מבוססת סיכון חיונית לקידום התחרות ויצירת אלטרנטיבות לשירותים פיננסיים מסורתיים; הפחתת עלויות; הורדת הנטל מגורמים בסיכון מופחת; הקצאה יעילה של משאבים ומקורות ומיקוד הטיפול במה שחשוב, פעולות שיאפשרו לכלכלה להתנהל לצד משטר איסור הלבנת הון – ולא "בצילו". כדוגמאות לכך הציגה את תעשיית הפינטק, המטבעות הוירטואלים והמזומן.
הרשות בהובלתה מקדמת את הטמעת ויישום הגישה המבוססת סיכון במשק ומתן כלי עבודה רלוונטים למכלול השחקנים. בין השאר, ציינה כי הרשות משלימה בימים אלו את תיקוף הערכת הסיכונים הלאומית אשר מסקנותיה לגבי תחומים בסיכון לאומיים יפורסמו בפומבי בחודשים הקרובים, ותוצריה יוכלו לסייע לכלל המשק, ציבורי ופרטי כאחד.
פרסום מדריך עבור הרגולטורים לשם טיוב ביצוע פעילות פיקוח מבוססת סיכון; קיומם של ערוצים רבים למול הסקטור הפרטי לקידום הידע והבנת הסיכון, למשל "מפגשי זרקור" סגורים בהם הרשות משתפת את הגופים הפיננסים בפרשיות מהשטח, סקירות מודיעיניות, דרכי פעולה עדכניות של עבריינים בנושאי סיכון, ודגשים לדיווח אפקטיבי לרשות (מפגשים סגורים כדי שעבריינים לא יעשו שימוש במידע וישכללו פעילותם).
היא חשפה שלאחרונה בוצעו מפגשים כאלה בנושאי הימורים בלתי חוקיים, הלבנת הון באמצעות נדל"ן, חשבוניות פיקטיביות, פשיעה והונאה בזמן משבר הקורונה, סחר בינ"ל כמסווה להלבנת הון, ועוד. באשר לתחומי סיכון מרכזיים, התמקדה ווגמן בתחום הנכסים הוירטואלים (קריפטו). הרשות נטלה חלק משמעותי בקביעת האסדרה העולמית ע"י ארגון ה- FATF, לרבות הטלת חובה על מדינות העולם להסדיר זאת בזמן הקרוב.
ברוח זו יושם המשטר גם בישראל וייכנס לתוקף בנובמבר במסגרת צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים. עקרונות המשטר הינם התמודדות יצירתית ופרקטית עם הסיכונים בתחום, והחלת כללים מסורתיים באופן מותאם לזירה הדיגיטלית, תוך הפיכת החסרונות ליתרונות (למשל ניצול רשת הבלוקציין הדיגיטלית להתחקות אחר פעילות עבריינית).
לצד זאת הדגישה כי בהחלת הרגולציה לבדה אין די. עתה, משהמשטר הוחל בישראל, נדרש גם פיקוח מקצועי ואפקטיבי, מבוסס סיכון, כדי להעניק לשאר השחקנים הפיננסים את הבטחון כי פעילות ניהול הסיכון מבוצעת על ידי הסקטור באופן נאות.
הפיקוח המקצועי נחוץ והכרחי כדי לאפשר לסקטור לפעול ולהתחרות במערכת הפיננסית, שניתן יהיה לזהות שחקנים בעייתיים ולאפשר פעילות לגיטימיים; כדי לאפשר פעילות התעשיה במתן comfort לשאר השחקנים הפיננסיים לגבי יישום הרגולציה ע"י הסקטור.
עם כניסתו לתוקף של הצו, ולשם התמודדות ראויה עם הסיכון, יש להגביר משמעותית פעילות פיקוח זו ולהתמקצע בה. לאור מומחיותה הרבה של הרשות בתחום, ולשם שיפור ההתמודדות הלאומית, נבחנת בממשלה אפשרות הסמכת הרשות לאיסור הלבנת הון כגורם אשר יבצע פיקוח ייעודי על הסקור בהיבטי הלבנת הון. פיקוח אפקטיבי יצמצם סיכונים מחד ויאפשר הכלה פיננסית של פינטק וקריפטו מאידך.
ווגמן שיבחה את שיתופי הפעולה עם הסקטור הפרטי ואת העמקת יישום הגישה המבוססת סיכון על ידם בשנים האחרונות, ולצד זאת עמדה על הצורך בהמשך העמקת הפעילות והמשך טיוב ניהול הסיכונים על ידם. בנוסף, היא ציינה כי על פי רוב, החשש של הבנקים מחשיפה לדין פלילי אינו מבוסס, הפנתה למדיניות הפרקליטות בתחום, וכי ב15 שנה האחרונות ככלל לא הועמדו לדין פלילי בנקאים.
היא ציינה תמיכת הרשות בבנקים בהתמודדותם עם תביעות אזרחיות בהן הם נדרשים לחשוף דיווחים לרשות אשר, חשיפה אשר תפגע בחסיון משטר הדיווחים. לבסוף, ווגמן פנתה לחברות הנכסים הוירטואלים והדגישה כי עתה משמעמדן הוסדר - הנטל עליהן לעמוד בדרישות החוק ברמה גבוהה, וכי מקום בו לא יעשו כן – תינקט נגדן יד קשוחה, ככל שהרשות תפקח עליהם.
לבסוף, עדכנה אודות תיקוני החקיקה הצפויים בתחום בדגש על רפורמת הצו האחיד שמטרתה לצמצם פערים רגולטוריים ויצירת משטר אחוד לכלל הסקטורים וקביעת עקרונות אחידים לכלל השחקנים.
יאיר אבידן - המפקח על הבנקים
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, נשא דברים בפתיחת הכנס בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון שערכו הרשות לאיסור הלבנת הון והאקדמיה הארצית לעורכי דין היום בת"א. בראשית דבריו ציין המפקח כי עבודת הפיקוח והמערכת הבנקאית יחד עם כל השותפים האחרים בפעילות למניעת הלבנת הון וכספי טרור, מהווה את אחת מהפעילויות המרכזיות והמשמעותיות שהצלחה בהן מסייעת לכלכלה ולחברה בישראל.
ביצוע פעולת הלבנת הון ומימון טרור באמצעות בנק או בכל אמצעי אחר פוגע בערכים המוגנים בחקיקה הרלוונטית ובמאבק בפשיעה חמורה, וכאמור – גם בחברה (כ-Society), ניצול כזה עלול גם לפגוע בשמו הטוב של הבנק, באמון הציבור בו ובמערכת הבנקאית כולה, ואף בשמה הטוב של מדינת ישראל.
משכך הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות רבה לניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור במערכת הבנקאית והעביר מסר ברור למערכת הבנקאית בדבר החשיבות לניהול הסיכון באופן מוגבר ומיטבי ללא כל סובלנות לסיכוני ציות.
בהתאם לכך, הפיקוח על הבנקים דרש ודורש מהמערכת הבנקאית להשקיע משאבים אדירים במערכות מידע לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, במסגרתם הוטמעו מערכי בקרה וניטור קפדניים אחר פעילות הלקוחות תוך קבלת הסברים ואסמכתאות לגבי העברות כספים המתבצעות אל ומחשבונותיהם.
פעילות זו מאותגרת עוד יותר עם ההתפתחויות השונות וסביבת הבנקאות המשתנה, למשל ככל שעולה פריקות השירותים והמוצרים, הטכנולוגיה והדיגיטציה, או להבדיל העלייה בתחכום ושיטות הפשיעה.
גורמים אלו מחייבים את חיזוק מערכות הניטור והבקרה בהיבטים הטכנולוגיים, איתור אנומליות ונתיב הכסף או כפי שניתן לתאר במילה RegTech. הציפיה הפיקוחית היא שהדירקטוריון וההנהלה יפעלו לחיזוק הטמעת הנהלים, ההוראות והבקרות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור באופן אפקטיבי ובמסגרת זו יקצו את המשאבים הנדרשים, וזאת, לאורך זמן.
בהמשך דבריו ציין המפקח כי הפיקוח על הבנקים מברך על התקנת צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילותם של נותני שירות בנכס פיננסי. השלמת הליך מתן הרישיונות לגופים אלו מאת רשות שוק ההון וכניסתו לתוקף של הצו האמור בחודש נובמבר 2021 ישמשו נדבך נוסף מרכזי וחשוב בהפחתת הסיכונים.
המפקח הדגיש כי חשוב לציין ולזכור – חוזק השרשרת כחוזק החוליה החלשה. לכן קידום וחיזוק רגולציה מסונכרנת, יחד עם שיתופי פעולה בין רגולטורים, גורמי אכיפה והרשות, לצד גיוס והשמת המשאבים הראויים, כל אחד במסגרת תחומי אחריותו, אשר יסייעו לצמצם את ארביטראז' רגולטורי ולשפר את אופן הזיהוי, המזעור והניהול האפקטיבי של הסיכונים.
לאחר מכן התייחס המפקח גם לסוגיית המטבעות הקריפטוגרפים ואמר כי הפיקוח על הבנקים רואה בפעילות בנכסים וירטואליים כפעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וככזו יש להפעיל לגביה אמצעי ניטור ובקרה מוגברים. עמדה זו תואמת את עמדתם של הגופים הבינלאומיים המובילים בתחום (ביניהם ה- FATF, ה-BIS וגופי אכיפה נוספים.
לכן עמדת הפיקוח על הבנקים הינה כי יש לנקוט בגישה זהירה, גישה לפיה אין לחייב את הבנקים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים לגוף, בין יחיד ובין תאגיד, שעיסוקו בנכסים אלה. בנוסף, הציפייה של הפיקוח היא כי בנק הבוחר לתת שירותים אלו, נדרש לפעול אגב ניהול סיכונים מושכל, לרבות ניטור הפעילות ברמה מספקת על מנת להבטיח כי אין בה בכדי לשמש להלבנת הון או למימון טרור.
יחד עם זאת, לאור התקנת הצו, בכוונת הפיקוח על הבנקים, להמשיך לקדם אסדרה ייעודית ללקוחות פרטיים הקונים או מוכרים מטבעות קריפטוגרפים עד סוף שנה זו. כחלק בלתי נפרד משיקולי הפיקוח והמערכת הבנקאית, נדרש יהיה לוודא את אפקטיביות יכולות האכיפה של המאסדרים הרלוונטיים האחרים בשרשרת הערך. מניעת ארביטראז' בין המאסדרים וגורמי האכיפה תביא למינימום את ה"סדקים" בעשיה - וברור הוא שיש לפעול בתחום זה.
המפקח סיכם את דבריו בכך שהפעילות למניעת הלבנת הון וכספי טרור חשובה ומשמעותית לכולנו, ופעילות הזיהוי, הניטור והמעקב הופכת למאתגרת עוד יותר עם התפתחות הטכנולוגיה והשינויים בסביבה העסקית. מנגד, יש חשיבות לשימוש בטכנולוגיה כדי לחזק את אמצעי הניטור והבקרה ואת ניהול הסיכון כך שיורכב מיכולות ניהול מושכל, אסדרה ראויה, בכדי לאפשר פעילות עסקית ראויה. יש להתמיד בעשיה בתחום זה, והכל, על מנת שנחיה כאן בחברה, כלכלה ומדינה טובה יותר.
