מדוע סכנת ההפתעה במישור הטכנולוגי בשדה הקרב גדולה בהרבה מסכנתה של הפתעה מבצעית?
על לחימה עתידית, מאת עזריאל לורבר, הוצאת מילים מדברות, 2021
אפרים לפיד
| 11/07/2021
באדיבות הוצאת מילים מדברות
המחבר, ד"ר עזריאל לורבר, מציג משך שנים את תפיסתו החשובה כי סכנת ההפתעה במישור הטכנולוגי גדולה בהרבה מסכנתה של הפתעה מבצעית, ועל כן הוא פועל בדרכים רבות להנחלת מידע טכנולוגי ובעיקר משתף בתובנות על התפתחות עתידה של הלחימה. הוא מזכיר בהזדמנויות שונות כי כבר ב-1948 עמדה ועדה בכירה של סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב על סכנת ההפתעה הטכנולוגית, אם לא יתקיים מעקב צמוד אחרי התפתחות אמצעי הלחימה.
עוד קודם, אחרי ההתקפה על פרל הרבור, בדצמבר 1941, עבר הצי האמריקאי מספינות קרב לנושאות מטוסים, אך תוך זמן קצר הפכו צוללות נושאות טילים בליסטיים למחליף עיקרי בכוח ההרתעה. לצה"ל היו בעבר קשיי הסתגלות להתפתחויות בשדה הקרב: מאבקים נגד מערכות הגנה בפני טילים, הכנסת מזל"טים לשימוש או מערכות הגנה אקטיבית לטנקים.
התזה המוצעת בספר קוראת לשינוי מהפכני בעיקר בתורת הלחימה במבנה יחידות ובפיתוח אמל"ח. שדה הקרב עומד להשתנות בצורה דרסטית, על כן יצטרך צה"ל להמציא את עצמו מחדש כמו אחרי מערכת קדש, בה הפך השריון לכוח מוביל ביבשה.
השינוי באופי הלחימה מחייב דיונים מגוונים ומערכת של משחקי מלחמה. אם התפיסה המוצעת תתקבל היא תחייב בשלב הראשון להקים "מעבדת קרב", בה יבחנו האמצעים בשלבים שונים של פיתוח. אף כי טכנולוגיה תמשיך להיות הגורם המוביל בשדה הקרב אסור להתעלם משיקולים מקצועיים ומגורמים חברתיים כלכליים ופוליטיים, אשר יכולים לשנות באופן בסיסי את האופי והניהול של מהלכים צבאיים.
המחבר, עזריאל לורבר, היה לוחם בשריון, בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת פיטסבורג ותואר שני ושלישי בהנדסת תעופה וחלל מה – Virginia Polytechnic Institute. הוא עבד בתעשייה הביטחונית ולימד נושאי טכנולוגיה צבאית באוניברסיטאות מובילות, בפרויקט תלפיות ובמכללה הלאומית לביטחון בשבדיה. הוא פרסם בארץ ובחו"ל מאמרים רבים בנושאי טכנולוגיה צבאית, לחימת שריון ואוויר והגנה בפני טילים וכתב מספר ספרים מקצועיים בתחומים אלה בעברית ובאנגלית.
על לחימה עתידית, מאת עזריאל לורבר, הוצאת מילים מדברות, 2021
באדיבות הוצאת מילים מדברות
המחבר, ד"ר עזריאל לורבר, מציג משך שנים את תפיסתו החשובה כי סכנת ההפתעה במישור הטכנולוגי גדולה בהרבה מסכנתה של הפתעה מבצעית, ועל כן הוא פועל בדרכים רבות להנחלת מידע טכנולוגי ובעיקר משתף בתובנות על התפתחות עתידה של הלחימה. הוא מזכיר בהזדמנויות שונות כי כבר ב-1948 עמדה ועדה בכירה של סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב על סכנת ההפתעה הטכנולוגית, אם לא יתקיים מעקב צמוד אחרי התפתחות אמצעי הלחימה.
עוד קודם, אחרי ההתקפה על פרל הרבור, בדצמבר 1941, עבר הצי האמריקאי מספינות קרב לנושאות מטוסים, אך תוך זמן קצר הפכו צוללות נושאות טילים בליסטיים למחליף עיקרי בכוח ההרתעה. לצה"ל היו בעבר קשיי הסתגלות להתפתחויות בשדה הקרב: מאבקים נגד מערכות הגנה בפני טילים, הכנסת מזל"טים לשימוש או מערכות הגנה אקטיבית לטנקים.
התזה המוצעת בספר קוראת לשינוי מהפכני בעיקר בתורת הלחימה במבנה יחידות ובפיתוח אמל"ח. שדה הקרב עומד להשתנות בצורה דרסטית, על כן יצטרך צה"ל להמציא את עצמו מחדש כמו אחרי מערכת קדש, בה הפך השריון לכוח מוביל ביבשה.
השינוי באופי הלחימה מחייב דיונים מגוונים ומערכת של משחקי מלחמה. אם התפיסה המוצעת תתקבל היא תחייב בשלב הראשון להקים "מעבדת קרב", בה יבחנו האמצעים בשלבים שונים של פיתוח. אף כי טכנולוגיה תמשיך להיות הגורם המוביל בשדה הקרב אסור להתעלם משיקולים מקצועיים ומגורמים חברתיים כלכליים ופוליטיים, אשר יכולים לשנות באופן בסיסי את האופי והניהול של מהלכים צבאיים.
המחבר, עזריאל לורבר, היה לוחם בשריון, בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת פיטסבורג ותואר שני ושלישי בהנדסת תעופה וחלל מה – Virginia Polytechnic Institute. הוא עבד בתעשייה הביטחונית ולימד נושאי טכנולוגיה צבאית באוניברסיטאות מובילות, בפרויקט תלפיות ובמכללה הלאומית לביטחון בשבדיה. הוא פרסם בארץ ובחו"ל מאמרים רבים בנושאי טכנולוגיה צבאית, לחימת שריון ואוויר והגנה בפני טילים וכתב מספר ספרים מקצועיים בתחומים אלה בעברית ובאנגלית.
