סכר הרנסנס: מצרים מאשימה את אתיופיה בהפרת החוק הבינ״ל
מועצת הביטחון של האו״ם צפויה להתכנס מאוחר יותר היום בכדי לדון בהחרפת המשבר בין המדינות, זאת לאחר שאתיופיה הודיעה כי החלה למלא את מאגר הסכר. באדיס אבבה טוענים כי הכול מתבצע על פי הבנות קודמות
מנדי קוגוסובסקי
| 08/07/2021
בניית סכר הרנסנס, ארכיון. צילום: REUTERS/Tiksa Negeri
מועצת הביטחון של האו״ם צפויה להתכנס היום ארה״צ (שעון ישראל) כדי לדון בהסלמה נוספת במשבר בין אתיופיה לבין מצרים וסודן בנוגע לסכר הרנסנס האתיופי הגדול, ה-GERD (Grand Ethiopian Renaissance Dam). עם תחילת העונה הגשומה, הודיעה אתיופיה ביום שני כי החלה למלא את מאגר הסכר זו השנה השנייה.
בתגובה, שיגר שר ההשקיה המצרי, מוחמד עבד אל-עאתי, מכתב לעמיתו האתיופי בו דחה בתוקף את הצעד והכריז עליו כאיום על היציבות האזורית, וכן כהפרה של הסכם הצהרת עקרונות משנת 2015, לפיו פיתוח הסכר צריך להתבסס על הבנות הדדיות, וטען כי היא עוברת על החוק הבינ״ל.
על מה הסכסוך?
סכר הרנסנס נבנה מזה עשור במעלה הנילוס בשטחה של אתיופיה, כ-15 ק״מ בלבד ממזרח לגבול עם סודן, בעלות כוללת של למעלה מ-4.5 מיליארד דולר, כאשר לכל אחת משלוש המדינות המעורבות אינטרסים משלה. מבחינת אתיופיה, מדובר במפתח משמעותי להתפתחות כלכלית, לייצור אנרגיה ולחיזוק מעמדה האזורי.
עם השלמתו, צפוי הסכר לספק חשמל לכ-65 מיליון אזרחים, כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה, במה שיהיה הפרויקט ההידרואלקטרי הגדול ביותר ביבשת. אך מצרים, הממוקמת במורד הנהר, חוששת מפני ההשפעות שיהיו לסכר על אספקת המים למדינה מהנילוס, עליו היא נשענת באופן כמעט בלעדי. גם לסודן חששות דומים, ועל כן היא מיישרת קו עם מצרים. כדי לקבל את הסכמתה של סודן, לבניית הסכר, התחייבה אתיופיה בעבר להעביר אליה חלק מהחשמל שייוצר במקום.
המו״מ בין הצדדים נמשך משחר בניית הסכר, ללא הצלחה ממשית, בתיווך גורמים שונים דוגמת האיחוד האפריקני, הליגה הערבית, האו״ם, וארה״ב. לא פעם, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הדרדר הסכסוך כמעט לידי מלחמה. מצרים וסודן מאשימות את אתיופיה כי היא מתחמקת ו״גוררת רגליים״ על מנת לקדם את האינטרסים שלה. העיתון Egypt Today מציין כי כל סבב דיונים מסתיים במבוי סתום, כאשר אתיופיה בוחרת להמשיך את הדיונים עד לתחילת העונה הגשומה, ואז מציבה עובדה מוגמרת ומתחילה במילוי המאגר.
ואולם, הגרסה האתיופית מעט שונה, והממשל טוען כי מילוי הסכר מתבצע במקביל לעבודות הבנייה ובהתאם להבנות שהושגו בהסכם הצהרת העקרונות (DoP) שנחתם בינה לבין מצרים וסודן ב-2015. גדיון אספאו, חבר בצוות המו״מ מטעם המדינה, אמר השבוע לסוכנות הידיעות האתיופית כי המילוי מתבצע על פי לוחות הזמנים עליהם הסכימו מומחים מטעם שלוש המדינות. ״הבנייה והמילוי אינם ניתנים להפרדה, והן (מצרים וסודן) יודעות את זה. כאשר גובה הסכר עולה, יש יותר מים במאגר״, אמר.
מאמצי הגישור נמשכים כבר עשור
לאחר כישלון מאמצי המו״מ האחרונים של האיחוד האפריקאי, פנו מצרים וסודן למועצת הביטחון על מנת שתתערב. מוקדם יותר השבוע הגישה טוניסיה (חברה לא קבועה במועצה ובת ברית היסטורית של מצרים) טיוטת הצעה למועצת הביטחון, הקוראת לשלוש המדינות הנוגעות בדבר להימנע מלנקוט פעולות או מלהצהיר הצהרות העלולות לסכן את תהליך המו״מ, וכן קוראת לאתיופיה להימנע מלמלא את מאגר ה-GERD באופן חד-צדדי.
עוד בטיוטה, מבקשת טוניסיה מהמועצה לוודא קידום הסכם מחייב של אתיופיה כלפי השתיים האחרות בנוגע לפעילות הסכר בתוך שישה חודשים, שיושג במסגרת חזרה לשולחן הדיונים בתיווך האיחוד האפריקאי והאו״ם. על ההסכם ״להבטיח את יכולתה של אתיופיה לייצר אנרגיה הידרואלקטרית מהסכר, תוך מניעת נזק משמעותי לביטחון המים של המדינות הנמצאות במורד הזרם״. לא נקבע מועד להצבעה בנושא, ומקורות דיפלומטיים טוענים כי לא סביר שיעלה להצבעה כבר היום.
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי דיפלומט בכיר ששוחח עימה בעילום שם טען כי טיוטה זו תמוטט את תהליך הגישור שמוביל האיחוד האפריקאי, וכי אתיופיה פועלת לוודא כי לא תתקבל. ״אפריקה צופה מקרוב, מדובר בתקדים ענק שמשבש את האחדות האפריקאית. אתיופיה לא מאמינה שהנושא נמצא בתחומי האחריות של מועצת הביטחון״, אמר הבכיר, שקבל על כך שמצרים וסודן מנסות לגייס את האיחוד האפריקאי נגד מדינתו.
״חשוב שלא תהיה כל פעולה חד-צדדית שתערער את הניסיונות למצוא פתרונות״, אמר השבוע סטפן דוז׳ריק, דובר מזכ״ל האו״ם, וקרא לשיחות פתוחות וכנות בין הצדדים. ״בעבר כבר נמצאו פתרונות עבור אזורים אחרים החולקים נתיבי מים ונהרות, בהתבסס על עקרונות ניצול משאבים שוויוני וסביר, תוך התחייבות לא לגרום לנזק״, הוסיף.
בליץ דיפלומטי טרם כינוס מועצת הביטחון
בינתיים, עושה מצרים את כל המאמצים כדי לוודא שעמדתה תתקבל במועצת הביטחון. אתמול (ד׳) נפגש שר החוץ המצרי סאמח שוקרי עם מקבילתו הסודנית, מריאם סדיג אל-מהני, על מנת לתאם עמדות לפני המושב במועצה. בהצהרה משותפת, הודיעו כי מדובר ב״כוונה רעה ורצון לקבוע עובדות בשטח מצד אתיופיה, תוך אדישות לנזקים שעלולים להיגרם למדינות במורד הזרם״.
כמו כן, קיים שר המים המצרי אל-עאתי מפגש וירטואלי עם אינגר אנדרסון, מנהלת תכנית הסביבה של האו״ם, כדי להסביר לה את גודל האתגר העומד בפני מצרים בנוגע למשק המים שלה, במיוחד לגבי המוגבלות של מקורות המים הזמינים. על פי הודעה שהוצא משרד המים, הסביר השר לאנדרסון כי מצרים היא אחת המדינות היבשות בעולם, הסובלת ממחסור עצום במשאב זה בתקופה בה אתיופיה נהנית משפע תודות למי גשמים, מי תהום מתחדשים ואגני נחלים.
״מצרים אינה נגד התפתחות באתיופיה או במדינות אגן הנילוס האחרות, אך פרויקטים של פיתוח חייבים להיות מיושמים בהתאם לכללי החוק הבינ״ל, תוך התחשבות בבעיות המדינות שבמורד הנהר״, נכתב בהודעה. בנוסף, האשים השר את אתיופיה בכך שהמילוי החד-צדדי בשנה שעברה, שביצעה ללא תיאום, הוביל לנזקים קשים בסודן, כאשר בחודש נובמבר האחרון (לאחר סיום העונה הגשומה) שחררה אדיס אבבה כמויות אדירות של מים מלוכלכים מהסכר שהגיעו לשטח הסודני והשפיעו על מי השתייה שלה.
בנוסף, שוחח נשיא מצרים עבד פתח אל-סיסי עם מקבילו הקונגולזי, פליקס טשיסקדי (היו״ר הנוכחי של האיחוד האפריקאי), ואמר לו כי הפנייה לאו״ם נועדה רק להעצים את מעורבות האיחוד ומיצובו כמנהיג המו״מ. סיסי הבהיר כי המו״מ לא יוכל להימשך לנצח, והשניים סיכמו על תיאום בנושא בין מדינותיהם.
מועצת הביטחון של האו״ם צפויה להתכנס מאוחר יותר היום בכדי לדון בהחרפת המשבר בין המדינות, זאת לאחר שאתיופיה הודיעה כי החלה למלא את מאגר הסכר. באדיס אבבה טוענים כי הכול מתבצע על פי הבנות קודמות
בניית סכר הרנסנס, ארכיון. צילום: REUTERS/Tiksa Negeri
מועצת הביטחון של האו״ם צפויה להתכנס היום ארה״צ (שעון ישראל) כדי לדון בהסלמה נוספת במשבר בין אתיופיה לבין מצרים וסודן בנוגע לסכר הרנסנס האתיופי הגדול, ה-GERD (Grand Ethiopian Renaissance Dam). עם תחילת העונה הגשומה, הודיעה אתיופיה ביום שני כי החלה למלא את מאגר הסכר זו השנה השנייה.
בתגובה, שיגר שר ההשקיה המצרי, מוחמד עבד אל-עאתי, מכתב לעמיתו האתיופי בו דחה בתוקף את הצעד והכריז עליו כאיום על היציבות האזורית, וכן כהפרה של הסכם הצהרת עקרונות משנת 2015, לפיו פיתוח הסכר צריך להתבסס על הבנות הדדיות, וטען כי היא עוברת על החוק הבינ״ל.
על מה הסכסוך?
סכר הרנסנס נבנה מזה עשור במעלה הנילוס בשטחה של אתיופיה, כ-15 ק״מ בלבד ממזרח לגבול עם סודן, בעלות כוללת של למעלה מ-4.5 מיליארד דולר, כאשר לכל אחת משלוש המדינות המעורבות אינטרסים משלה. מבחינת אתיופיה, מדובר במפתח משמעותי להתפתחות כלכלית, לייצור אנרגיה ולחיזוק מעמדה האזורי.
עם השלמתו, צפוי הסכר לספק חשמל לכ-65 מיליון אזרחים, כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה, במה שיהיה הפרויקט ההידרואלקטרי הגדול ביותר ביבשת. אך מצרים, הממוקמת במורד הנהר, חוששת מפני ההשפעות שיהיו לסכר על אספקת המים למדינה מהנילוס, עליו היא נשענת באופן כמעט בלעדי. גם לסודן חששות דומים, ועל כן היא מיישרת קו עם מצרים. כדי לקבל את הסכמתה של סודן, לבניית הסכר, התחייבה אתיופיה בעבר להעביר אליה חלק מהחשמל שייוצר במקום.
המו״מ בין הצדדים נמשך משחר בניית הסכר, ללא הצלחה ממשית, בתיווך גורמים שונים דוגמת האיחוד האפריקני, הליגה הערבית, האו״ם, וארה״ב. לא פעם, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הדרדר הסכסוך כמעט לידי מלחמה. מצרים וסודן מאשימות את אתיופיה כי היא מתחמקת ו״גוררת רגליים״ על מנת לקדם את האינטרסים שלה. העיתון Egypt Today מציין כי כל סבב דיונים מסתיים במבוי סתום, כאשר אתיופיה בוחרת להמשיך את הדיונים עד לתחילת העונה הגשומה, ואז מציבה עובדה מוגמרת ומתחילה במילוי המאגר.
ואולם, הגרסה האתיופית מעט שונה, והממשל טוען כי מילוי הסכר מתבצע במקביל לעבודות הבנייה ובהתאם להבנות שהושגו בהסכם הצהרת העקרונות (DoP) שנחתם בינה לבין מצרים וסודן ב-2015. גדיון אספאו, חבר בצוות המו״מ מטעם המדינה, אמר השבוע לסוכנות הידיעות האתיופית כי המילוי מתבצע על פי לוחות הזמנים עליהם הסכימו מומחים מטעם שלוש המדינות. ״הבנייה והמילוי אינם ניתנים להפרדה, והן (מצרים וסודן) יודעות את זה. כאשר גובה הסכר עולה, יש יותר מים במאגר״, אמר.
מאמצי הגישור נמשכים כבר עשור
לאחר כישלון מאמצי המו״מ האחרונים של האיחוד האפריקאי, פנו מצרים וסודן למועצת הביטחון על מנת שתתערב. מוקדם יותר השבוע הגישה טוניסיה (חברה לא קבועה במועצה ובת ברית היסטורית של מצרים) טיוטת הצעה למועצת הביטחון, הקוראת לשלוש המדינות הנוגעות בדבר להימנע מלנקוט פעולות או מלהצהיר הצהרות העלולות לסכן את תהליך המו״מ, וכן קוראת לאתיופיה להימנע מלמלא את מאגר ה-GERD באופן חד-צדדי.
עוד בטיוטה, מבקשת טוניסיה מהמועצה לוודא קידום הסכם מחייב של אתיופיה כלפי השתיים האחרות בנוגע לפעילות הסכר בתוך שישה חודשים, שיושג במסגרת חזרה לשולחן הדיונים בתיווך האיחוד האפריקאי והאו״ם. על ההסכם ״להבטיח את יכולתה של אתיופיה לייצר אנרגיה הידרואלקטרית מהסכר, תוך מניעת נזק משמעותי לביטחון המים של המדינות הנמצאות במורד הזרם״. לא נקבע מועד להצבעה בנושא, ומקורות דיפלומטיים טוענים כי לא סביר שיעלה להצבעה כבר היום.
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי דיפלומט בכיר ששוחח עימה בעילום שם טען כי טיוטה זו תמוטט את תהליך הגישור שמוביל האיחוד האפריקאי, וכי אתיופיה פועלת לוודא כי לא תתקבל. ״אפריקה צופה מקרוב, מדובר בתקדים ענק שמשבש את האחדות האפריקאית. אתיופיה לא מאמינה שהנושא נמצא בתחומי האחריות של מועצת הביטחון״, אמר הבכיר, שקבל על כך שמצרים וסודן מנסות לגייס את האיחוד האפריקאי נגד מדינתו.
״חשוב שלא תהיה כל פעולה חד-צדדית שתערער את הניסיונות למצוא פתרונות״, אמר השבוע סטפן דוז׳ריק, דובר מזכ״ל האו״ם, וקרא לשיחות פתוחות וכנות בין הצדדים. ״בעבר כבר נמצאו פתרונות עבור אזורים אחרים החולקים נתיבי מים ונהרות, בהתבסס על עקרונות ניצול משאבים שוויוני וסביר, תוך התחייבות לא לגרום לנזק״, הוסיף.
בליץ דיפלומטי טרם כינוס מועצת הביטחון
בינתיים, עושה מצרים את כל המאמצים כדי לוודא שעמדתה תתקבל במועצת הביטחון. אתמול (ד׳) נפגש שר החוץ המצרי סאמח שוקרי עם מקבילתו הסודנית, מריאם סדיג אל-מהני, על מנת לתאם עמדות לפני המושב במועצה. בהצהרה משותפת, הודיעו כי מדובר ב״כוונה רעה ורצון לקבוע עובדות בשטח מצד אתיופיה, תוך אדישות לנזקים שעלולים להיגרם למדינות במורד הזרם״.
כמו כן, קיים שר המים המצרי אל-עאתי מפגש וירטואלי עם אינגר אנדרסון, מנהלת תכנית הסביבה של האו״ם, כדי להסביר לה את גודל האתגר העומד בפני מצרים בנוגע למשק המים שלה, במיוחד לגבי המוגבלות של מקורות המים הזמינים. על פי הודעה שהוצא משרד המים, הסביר השר לאנדרסון כי מצרים היא אחת המדינות היבשות בעולם, הסובלת ממחסור עצום במשאב זה בתקופה בה אתיופיה נהנית משפע תודות למי גשמים, מי תהום מתחדשים ואגני נחלים.
״מצרים אינה נגד התפתחות באתיופיה או במדינות אגן הנילוס האחרות, אך פרויקטים של פיתוח חייבים להיות מיושמים בהתאם לכללי החוק הבינ״ל, תוך התחשבות בבעיות המדינות שבמורד הנהר״, נכתב בהודעה. בנוסף, האשים השר את אתיופיה בכך שהמילוי החד-צדדי בשנה שעברה, שביצעה ללא תיאום, הוביל לנזקים קשים בסודן, כאשר בחודש נובמבר האחרון (לאחר סיום העונה הגשומה) שחררה אדיס אבבה כמויות אדירות של מים מלוכלכים מהסכר שהגיעו לשטח הסודני והשפיעו על מי השתייה שלה.
בנוסף, שוחח נשיא מצרים עבד פתח אל-סיסי עם מקבילו הקונגולזי, פליקס טשיסקדי (היו״ר הנוכחי של האיחוד האפריקאי), ואמר לו כי הפנייה לאו״ם נועדה רק להעצים את מעורבות האיחוד ומיצובו כמנהיג המו״מ. סיסי הבהיר כי המו״מ לא יוכל להימשך לנצח, והשניים סיכמו על תיאום בנושא בין מדינותיהם.
