דעה | ביידן, כך ישראל חשבה לנצל אותך באיראן
בין השורות בטענות נגד תיאום תקיפה באיראן עם ארה״ב, טמונה מלכודת לארה״ב והעומד בראשה - נשיא ארה״ב. במקרה תקיפה ישראלית בהפתעה, ארה״ב, תצטרך, בעל כורחה, לבוא להציל את ישראל מתגובת הנגד של איראן. ביידן, ככה רצו לגרור אותך למלחמה באירן, בלי שתרגיש
עמי רוחקס דומבה
| 01/07/2021
President Joe Biden tapes video addresses on Wednesday, June 2, 2021, in the East Room of the White House. (Official White House Photo by Cameron Smith)
הדיון התקשורתי סביב הקשר עם ארה״ב בהקשר האיראני הגיע לשיא בימים האחרונים, כאשר ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, מאשים את ראש הממשלה - נפתלי בנט ושר החוץ - יאיר לפיד, בכניעה לאמריקאים באיראן. לפי נתניהו, הממשלה הנוכחית, בניגוד לממשלות הקודמות בראשותו, הפסידה, בכוונה תחילה, את גורם ההפתעה באם תרצה לתקוף את תשתיות הגרעין האיראניות. זאת, בשל קשר ״פתוח וגלוי מידי״ עם הבית הלבן.
בין השורות: מלכודת ישראלית לארה״ב
אם פלוני בוחן את טענת נתניהו, כי אז מסתתרת בטענה זו, בין השורות, מלכודת ישראלית לארה״ב. אסביר. לפי טיעון נתניהו, ישראל שמרה לעצמה את הזכות להסתיר מארה״ב תקיפה באיראן. במקרה כזה, ישראל תתקוף, איראן תגיב, ותתפתח, לפי הערכות גלויות, מלחמה רב זירתית בין המדינות. ייתכן ויהיו מעורבים בה איראן, חמאס, חיזבאללה, מיליציות עירקיות ואולי גם טילים מתימן.
ומה יקרה שתתחיל מלחמה רב-חזיתית מול ישראל? למי תלך ישראל לבכות לעזרה? ניחשתם נכון - לארה״ב. זו שהסתירו ממנה מלכתחילה, בכוונה תחילה, את הכוונה לתקוף באיראן. בסוף ״שומר החומות״, המבצע האחרון בעזה, רחוק בעוצמתו שנות אור מעצימות מלחמה מול איראן, הלכה ישראל לשנורר מיליארד דולר מארה״ב לטובת עדכון מלאים של מיירטי טמי״ר לכיפת ברזל. וזה היה בתקופת נתניהו כרוה״מ, עם כ-4400 שיגורים ב-11 ימי לחימה. עימות קטן. עימותון. סבבון. לא מלחמה עם איראן.
האופציה האחרת, אותה תוקף נתניהו, היא לתקוף באיראן, אם וכאשר, בתיאום עם ארה״ב. נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, לא מתכוון לכבוש את איראן. להפך, הוא אוטוטו יוצא מאפגניסטן (למעט כמה מאות חיילים או קבלני ביטחון שיאבטחו דיפלומטים ומרגלים אמריקאים שישארו שם), הוא גם אינו מרחיב נוכחות בעירק (כנראה בעתיד אף יצמצם אותה). אין לביידן שאיפות טריטוריאליות נוספות. הוא עסוק בשיקום ארה״ב בתקופת פוסט קורונה וטראמפ.
למרות זאת, אם ישראל תפעל בגלוי עם ארה״ב, תתן לה למצות את המו״מ עם איראן עד תום, בלי הפרעות מיותרות של המוסד (שלא תורמות לכלום במציאות, פרט לכותרות בישראל), אם וכאשר יכשל המו״מ, ביידן יעמוד לצד ישראל. כיצד? ובכן, אם המו״מ יכשל, ובCIA ובמוסד יעריכו כי איראן לקראת פריצה לפצצה, והמוצא האחרון הוא תקיפה באיראן, ארה״ב, בתרחיש המתואר, תתן לישראל גיבוי.
הרווח בשקיפות: גיבוי אמריקאי מלא לתקיפה
גיבוי כזה יכול לכלול שימוש בבסיסים אמריקאים מסביב לאיראן, מתדלקים אמריקאים למטוסים ישראלים (לאחרונה בוצע תרגיל של צה״ל באזור דימונה שכלל מתדלק אמריקאי ושני מבני אפ-35 ישראלים), חימוש חודר בונקרים, מלאי מיירטים לכיפה, לשרביט קסמים, לחץ ולפטריוט (ישראל תצטרך את כולן במלחמה עם איראן), אולי גם הצבת סוללות תאאד בישראל (אפרופו תרגילי ״ג'וניפר קוברה״).
גיבוי כזה צפוי לכלול גם גיבוי של חיל האוויר האמריקאי את חיל האוויר הישראלי. כלומר, מטוסים אמריקאים יחוגו מחוץ לגבולות איראן, בטווח סטנדאופ מספיק לחימוש אמריקאי, מוכנים להכנס לפעולה אם המטוסים הישראלים מסתבכים. כוחות קומנדו ישראלים לחילוץ טייסים ישראלים (אם יפלו מטוסים בתקיפה) יחכו בבסיסים או על כלי שיט אמריקאים בסביבת איראן למקרה הצורך.
צוללות וספינות אמריקאיות יחכו בטווח סטנאופ לתקוף סוללות טק״א איראניות, אם המטוסים הישראלים יתקשו להתמודד עמן בעת התקיפה או לאחריה. האמריקאים יתנו לישראל גם ״מטרייה״ צבאית, אם צריך, להתמודד עם התגובה האיראנית בימים או בשבועות לאחר התקיפה באיראן.
ארה״ב גם תספק תמיכה מדינית באו״ם. תקיפה ישראלית באיראן צפויה לעורר זעם בעולם הערבי, לפחות בחלקו השיעי, כולל פעילות מדינית נגד ישראל במוסדות בינלאומיים. ארה״ב מחזיקה בזכות וטו על כל גינוי ישראלי באו״ם או החלטה להטיל סנקציות על ישראל בעקבות התקיפה. ארה״ב יכולה גם לאזן, באמצעות פעילות מדינית, את תגובת המעצמות - רוסיה וסין - נגד ישראל, לאחר התקיפה.
נתניהו טועה ומטעה
בהיבט הרתעה טרם התקיפה, ולאחריה, תיאום אמריקאי - ישראלי, בא לטובת ירושלים. עם כל הכבוד לישראל וצה״ל, אין מה להשוות את הכוח האמריקאי (צבאי, כלכלי ומדיני), לזה הישראלי. אם איראן תדע שארה״ב עומדת לצד ישראל (במעגלים שצויינו לעיל), ניהול הסיכונים שלה בתגובה למתקפה ישראלית יהיה שונה. מאשר ניהול סיכונים בתרחיש בו ארה״ב לעומתית לישראל בגלל ״מלכודת הדבש״ שטמנה לה ישראל.
לסיכום, נתניהו אולי מייצר כותרות בישראל נגד בנט בהקשר ניהול הקשר עם ארה״ב סביב תרחיש תקיפה באיראן, אך הוא טועה. כן, גורם ההפתעה חשוב במלחמה, והסתרה מארה״ב תשיג תקיפה בהפתעה. אך איראן אינה עירק או סוריה (שגם אז אולמרט היה מתואם עם בוש) עם תכנית גרעין יחידנית. באיראן יש תשתית גרעין יתירה, תת קרקעית, מבוזרת. איראן גדולה מאד, ורחוקה מאד מישראל.
לאיראן יש צבא ומשמרות מהפכה עם יכולות טילאות מצוינות. היות וישראל אינה מתכוונת לכבוש את איראן, הדיון על עוצמה צבאית קרקעית לא רלוונטי. לאיראן יש גם את חמאס, חיזבאללה, מיליציות בעירק ובתימן. כולן מצוידות בטילים ומל״טים, חלקם עם טווח מספיק לפגוע בישראל. חמאס והג׳יאהד האיסלאמי יכולים , בפקודה מאיראן, גם להוציא פיגועי התאבדות ברחובות ישראל.
גב של פיל
זאת ועוד, ייתכן וגל תקיפות יחיד, אפילו שניים, לא יספיקו להשיג את פונקציות המטרה בתקיפה כזו. אם ישראל תקח כזה סיכון, היא תרצה לוודא שהיא השמידה יכולות ומצבורי חומרים בקיעים באיראן, בצורה שתעכב את איראן לפחות לעוד עשור. אחרת התשלום של תקיפה כזו, לא יהיה שווה את הרווח הטמון בה.
בשביל יכולות תקיפה רציפות של מספר גלים באיראן, ישראל צריכה תשתיות מתאימות. כאלו יש לארה״ב הרבה בסביבת איראן שיכולות לתמוך בצה״ל. אולי גם החימוש שיש בידיים ישראליות לא יספיק להשיג את פונקציות המטרה של התקיפה, ובזמן אמת, ארה״ב תוכל לשגר טילים מטווח סטנדאופ על מנת להגדיל את הנזק לאתרים שהותקפו על ידי ישראל.
אז כן, הפתעה זה חשוב כפי שטוען נתניהו. אבל הפתעה אינה חזות הכל בעולם המלחמה. בעיקר כאשר מדובר בתקיפה כה מורכבת, כמו זו, אם תצא לפועל, של תשתיות הגרעין באיראן. בסופו של יום, בחישוב אסטרטגי וטקטי פשוט, עדיף לישראל לתאם את התקיפה עם ארה״ב, אם פונקציית המטרה היא עיכוב תכנית הגרעין של איראן באמצעות קינטיקה.
נתניהו יכול להמשיך לגרוף כותרות בישראל על חשבון התמימות של אלו בישראל שמאמינים לו. אבל בחינה מציאותית של זירת הלחימה באיראן, תראה לפלוני שינתח את המצב, שבמקרה זה, עדיף תיאום עם הבית הלבן, מאשר ביצוע מניפולציה ישראלית על ארה״ב באמצעות שקרים והסתרה.
בין השורות בטענות נגד תיאום תקיפה באיראן עם ארה״ב, טמונה מלכודת לארה״ב והעומד בראשה - נשיא ארה״ב. במקרה תקיפה ישראלית בהפתעה, ארה״ב, תצטרך, בעל כורחה, לבוא להציל את ישראל מתגובת הנגד של איראן. ביידן, ככה רצו לגרור אותך למלחמה באירן, בלי שתרגיש
President Joe Biden tapes video addresses on Wednesday, June 2, 2021, in the East Room of the White House. (Official White House Photo by Cameron Smith)
הדיון התקשורתי סביב הקשר עם ארה״ב בהקשר האיראני הגיע לשיא בימים האחרונים, כאשר ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, מאשים את ראש הממשלה - נפתלי בנט ושר החוץ - יאיר לפיד, בכניעה לאמריקאים באיראן. לפי נתניהו, הממשלה הנוכחית, בניגוד לממשלות הקודמות בראשותו, הפסידה, בכוונה תחילה, את גורם ההפתעה באם תרצה לתקוף את תשתיות הגרעין האיראניות. זאת, בשל קשר ״פתוח וגלוי מידי״ עם הבית הלבן.
בין השורות: מלכודת ישראלית לארה״ב
אם פלוני בוחן את טענת נתניהו, כי אז מסתתרת בטענה זו, בין השורות, מלכודת ישראלית לארה״ב. אסביר. לפי טיעון נתניהו, ישראל שמרה לעצמה את הזכות להסתיר מארה״ב תקיפה באיראן. במקרה כזה, ישראל תתקוף, איראן תגיב, ותתפתח, לפי הערכות גלויות, מלחמה רב זירתית בין המדינות. ייתכן ויהיו מעורבים בה איראן, חמאס, חיזבאללה, מיליציות עירקיות ואולי גם טילים מתימן.
ומה יקרה שתתחיל מלחמה רב-חזיתית מול ישראל? למי תלך ישראל לבכות לעזרה? ניחשתם נכון - לארה״ב. זו שהסתירו ממנה מלכתחילה, בכוונה תחילה, את הכוונה לתקוף באיראן. בסוף ״שומר החומות״, המבצע האחרון בעזה, רחוק בעוצמתו שנות אור מעצימות מלחמה מול איראן, הלכה ישראל לשנורר מיליארד דולר מארה״ב לטובת עדכון מלאים של מיירטי טמי״ר לכיפת ברזל. וזה היה בתקופת נתניהו כרוה״מ, עם כ-4400 שיגורים ב-11 ימי לחימה. עימות קטן. עימותון. סבבון. לא מלחמה עם איראן.
האופציה האחרת, אותה תוקף נתניהו, היא לתקוף באיראן, אם וכאשר, בתיאום עם ארה״ב. נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, לא מתכוון לכבוש את איראן. להפך, הוא אוטוטו יוצא מאפגניסטן (למעט כמה מאות חיילים או קבלני ביטחון שיאבטחו דיפלומטים ומרגלים אמריקאים שישארו שם), הוא גם אינו מרחיב נוכחות בעירק (כנראה בעתיד אף יצמצם אותה). אין לביידן שאיפות טריטוריאליות נוספות. הוא עסוק בשיקום ארה״ב בתקופת פוסט קורונה וטראמפ.
למרות זאת, אם ישראל תפעל בגלוי עם ארה״ב, תתן לה למצות את המו״מ עם איראן עד תום, בלי הפרעות מיותרות של המוסד (שלא תורמות לכלום במציאות, פרט לכותרות בישראל), אם וכאשר יכשל המו״מ, ביידן יעמוד לצד ישראל. כיצד? ובכן, אם המו״מ יכשל, ובCIA ובמוסד יעריכו כי איראן לקראת פריצה לפצצה, והמוצא האחרון הוא תקיפה באיראן, ארה״ב, בתרחיש המתואר, תתן לישראל גיבוי.
הרווח בשקיפות: גיבוי אמריקאי מלא לתקיפה
גיבוי כזה יכול לכלול שימוש בבסיסים אמריקאים מסביב לאיראן, מתדלקים אמריקאים למטוסים ישראלים (לאחרונה בוצע תרגיל של צה״ל באזור דימונה שכלל מתדלק אמריקאי ושני מבני אפ-35 ישראלים), חימוש חודר בונקרים, מלאי מיירטים לכיפה, לשרביט קסמים, לחץ ולפטריוט (ישראל תצטרך את כולן במלחמה עם איראן), אולי גם הצבת סוללות תאאד בישראל (אפרופו תרגילי ״ג'וניפר קוברה״).
גיבוי כזה צפוי לכלול גם גיבוי של חיל האוויר האמריקאי את חיל האוויר הישראלי. כלומר, מטוסים אמריקאים יחוגו מחוץ לגבולות איראן, בטווח סטנדאופ מספיק לחימוש אמריקאי, מוכנים להכנס לפעולה אם המטוסים הישראלים מסתבכים. כוחות קומנדו ישראלים לחילוץ טייסים ישראלים (אם יפלו מטוסים בתקיפה) יחכו בבסיסים או על כלי שיט אמריקאים בסביבת איראן למקרה הצורך.
צוללות וספינות אמריקאיות יחכו בטווח סטנאופ לתקוף סוללות טק״א איראניות, אם המטוסים הישראלים יתקשו להתמודד עמן בעת התקיפה או לאחריה. האמריקאים יתנו לישראל גם ״מטרייה״ צבאית, אם צריך, להתמודד עם התגובה האיראנית בימים או בשבועות לאחר התקיפה באיראן.
ארה״ב גם תספק תמיכה מדינית באו״ם. תקיפה ישראלית באיראן צפויה לעורר זעם בעולם הערבי, לפחות בחלקו השיעי, כולל פעילות מדינית נגד ישראל במוסדות בינלאומיים. ארה״ב מחזיקה בזכות וטו על כל גינוי ישראלי באו״ם או החלטה להטיל סנקציות על ישראל בעקבות התקיפה. ארה״ב יכולה גם לאזן, באמצעות פעילות מדינית, את תגובת המעצמות - רוסיה וסין - נגד ישראל, לאחר התקיפה.
נתניהו טועה ומטעה
בהיבט הרתעה טרם התקיפה, ולאחריה, תיאום אמריקאי - ישראלי, בא לטובת ירושלים. עם כל הכבוד לישראל וצה״ל, אין מה להשוות את הכוח האמריקאי (צבאי, כלכלי ומדיני), לזה הישראלי. אם איראן תדע שארה״ב עומדת לצד ישראל (במעגלים שצויינו לעיל), ניהול הסיכונים שלה בתגובה למתקפה ישראלית יהיה שונה. מאשר ניהול סיכונים בתרחיש בו ארה״ב לעומתית לישראל בגלל ״מלכודת הדבש״ שטמנה לה ישראל.
לסיכום, נתניהו אולי מייצר כותרות בישראל נגד בנט בהקשר ניהול הקשר עם ארה״ב סביב תרחיש תקיפה באיראן, אך הוא טועה. כן, גורם ההפתעה חשוב במלחמה, והסתרה מארה״ב תשיג תקיפה בהפתעה. אך איראן אינה עירק או סוריה (שגם אז אולמרט היה מתואם עם בוש) עם תכנית גרעין יחידנית. באיראן יש תשתית גרעין יתירה, תת קרקעית, מבוזרת. איראן גדולה מאד, ורחוקה מאד מישראל.
לאיראן יש צבא ומשמרות מהפכה עם יכולות טילאות מצוינות. היות וישראל אינה מתכוונת לכבוש את איראן, הדיון על עוצמה צבאית קרקעית לא רלוונטי. לאיראן יש גם את חמאס, חיזבאללה, מיליציות בעירק ובתימן. כולן מצוידות בטילים ומל״טים, חלקם עם טווח מספיק לפגוע בישראל. חמאס והג׳יאהד האיסלאמי יכולים , בפקודה מאיראן, גם להוציא פיגועי התאבדות ברחובות ישראל.
גב של פיל
זאת ועוד, ייתכן וגל תקיפות יחיד, אפילו שניים, לא יספיקו להשיג את פונקציות המטרה בתקיפה כזו. אם ישראל תקח כזה סיכון, היא תרצה לוודא שהיא השמידה יכולות ומצבורי חומרים בקיעים באיראן, בצורה שתעכב את איראן לפחות לעוד עשור. אחרת התשלום של תקיפה כזו, לא יהיה שווה את הרווח הטמון בה.
בשביל יכולות תקיפה רציפות של מספר גלים באיראן, ישראל צריכה תשתיות מתאימות. כאלו יש לארה״ב הרבה בסביבת איראן שיכולות לתמוך בצה״ל. אולי גם החימוש שיש בידיים ישראליות לא יספיק להשיג את פונקציות המטרה של התקיפה, ובזמן אמת, ארה״ב תוכל לשגר טילים מטווח סטנדאופ על מנת להגדיל את הנזק לאתרים שהותקפו על ידי ישראל.
אז כן, הפתעה זה חשוב כפי שטוען נתניהו. אבל הפתעה אינה חזות הכל בעולם המלחמה. בעיקר כאשר מדובר בתקיפה כה מורכבת, כמו זו, אם תצא לפועל, של תשתיות הגרעין באיראן. בסופו של יום, בחישוב אסטרטגי וטקטי פשוט, עדיף לישראל לתאם את התקיפה עם ארה״ב, אם פונקציית המטרה היא עיכוב תכנית הגרעין של איראן באמצעות קינטיקה.
נתניהו יכול להמשיך לגרוף כותרות בישראל על חשבון התמימות של אלו בישראל שמאמינים לו. אבל בחינה מציאותית של זירת הלחימה באיראן, תראה לפלוני שינתח את המצב, שבמקרה זה, עדיף תיאום עם הבית הלבן, מאשר ביצוע מניפולציה ישראלית על ארה״ב באמצעות שקרים והסתרה.
