איראן מאשימה את ארה״ב וישראל במתקפות סייבר על מתקני הגרעין ״הפועלים לצרכי שלום בלבד״
בדיון של מועצת הביטחון של האו״ם, אמר השגריר האיראני כי ״אנו עדים למגמה מדאיגה של מדינות המאשימות באופן שיטתי מדינות אחרות במתקפות כאלה״
מנדי קוגוסובסקי
| 01/07/2021
שגריר איראן באו״ם, מאג׳יד טאקהט-רוואנצ׳י. צילום מסך מתוך סוכנות הידיעות האיראנית Mehr
שגריר איראן באו״ם הודף האשמות על כך שמדינתו מבצעת מתקפות סייבר, ומפנה את הזרקור לישראל ולארה״ב. ״בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה מדאיגה של מדינות המאשימות באופן שיטתי מדינות אחרות ומייחסות להן מתקפות סייבר או פעולות דומות, אך מדובר בסיבות פוליטיות גרידא״, אמר מאג׳יד טאקהט-רוואנצ׳י במהלך דיון בנושא שמירה על שלום וביטחון במרחב הסייבר, שערכה מועצת הביטחון של האו״ם ביום שלישי השבוע.
״הרפובליקה האיסלאמית עצמה נפלה קורבן למתקפות סייבר שנערכו על ידי וירוס הסטוקסנט (Stuxnet) הזדוני, שנוצר במשותף על ידי ארה״ב והמשטר הישראלי בכדי לפגוע במתקנים הגרעיניים של איראן, הפועלים למטרות שלום״, כך אמר השגריר, שהוסיף כי ״יש להשתמש במרחב הסייבר ובטכנולוגיות משיקות אך ורק לצרכי שלום, ולשם כך על מדינות לפעול בשיתוף פעולה ובאחריות תוך ציות לחוק הבינלאומי״. את תרגום דבריו לאנגלית הביאה סוכנות הידיעות האיראנית הממשלתית ״מהר״.
השגריר האיראני הצהיר כי מדינתו ״מוכנה לסייע לאסיפה הכללית של האו״ם לגבש עקרונות ונורמות עבור המרחב הקיברנטי״, שלדבריו ״מספק הזדמנויות פז לאנושות לפתח ולהעצים את כל ההיבטים בחייה״. עוד הדגיש, כי ״יש לקדם את הטכנולוגיות הללו ברחבי העולם, במיוחד במדינות מתפתחות, ולהימנע משימוש ברעה – לרבות באמצעות מעשי תוקפנות, סחיטה, הפחדה, שימוש בכוח והתערבות בנושאים שהנם בתחום השיפוט הפנימי של כל מדינה״.
וירוס הסטוקסנט עלה לראשונה לכותרות בשנת 2020, לאחר שתקף את מערכות הבקרה של הצנטריפוגות במתקן הגרעיני בנתאנז, על ידי ניצול חולשה במערכת ״חלונות״. פרסומים זרים מייחסים את המתקפה לארה״ב ולישראל, וכן מדווחים על עליית מדרגה במלחמת הסייבר בין ישראל לאיראן בשנה האחרונה. כך, למשל, לאיראן מיוחסת המתקפה על מערך המים ועל חברת עמיטל בשנה שעברה, ולאחרונה על הקמעונית H&M – וגם לישראל מיוחסים מבצעי סייבר בשטח האיראני, כגון מתקפות על נמלים ועל אתרי גרעין (כולל מתקפה נוספת בנתאנז לפני כחודשיים וחצי).
הדיון הפתוח, שנערך שלשום באופן מקוון, הוא הראשון אי פעם שערכה מועצת הביטחון של האו״ם בנושא שמירה על שלום וביטחון בעידן הסייבר. הנציגה העליונה של האו״ם לענייני פירוק נשק, איזומי נקמיסטו, הצביעה על זינוק דרמטי בשנים האחרונות של אירועי סייבר זדוניים – מקמפיינים של דיסאינפורמציה ועד לשיבוש רשתות ופגיעה בתשתיות קריטיות כגון מוסדות בריאות ופיננסים ומתקני אנרגיה.
בדיון של מועצת הביטחון של האו״ם, אמר השגריר האיראני כי ״אנו עדים למגמה מדאיגה של מדינות המאשימות באופן שיטתי מדינות אחרות במתקפות כאלה״
שגריר איראן באו״ם, מאג׳יד טאקהט-רוואנצ׳י. צילום מסך מתוך סוכנות הידיעות האיראנית Mehr
שגריר איראן באו״ם הודף האשמות על כך שמדינתו מבצעת מתקפות סייבר, ומפנה את הזרקור לישראל ולארה״ב. ״בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה מדאיגה של מדינות המאשימות באופן שיטתי מדינות אחרות ומייחסות להן מתקפות סייבר או פעולות דומות, אך מדובר בסיבות פוליטיות גרידא״, אמר מאג׳יד טאקהט-רוואנצ׳י במהלך דיון בנושא שמירה על שלום וביטחון במרחב הסייבר, שערכה מועצת הביטחון של האו״ם ביום שלישי השבוע.
״הרפובליקה האיסלאמית עצמה נפלה קורבן למתקפות סייבר שנערכו על ידי וירוס הסטוקסנט (Stuxnet) הזדוני, שנוצר במשותף על ידי ארה״ב והמשטר הישראלי בכדי לפגוע במתקנים הגרעיניים של איראן, הפועלים למטרות שלום״, כך אמר השגריר, שהוסיף כי ״יש להשתמש במרחב הסייבר ובטכנולוגיות משיקות אך ורק לצרכי שלום, ולשם כך על מדינות לפעול בשיתוף פעולה ובאחריות תוך ציות לחוק הבינלאומי״. את תרגום דבריו לאנגלית הביאה סוכנות הידיעות האיראנית הממשלתית ״מהר״.
השגריר האיראני הצהיר כי מדינתו ״מוכנה לסייע לאסיפה הכללית של האו״ם לגבש עקרונות ונורמות עבור המרחב הקיברנטי״, שלדבריו ״מספק הזדמנויות פז לאנושות לפתח ולהעצים את כל ההיבטים בחייה״. עוד הדגיש, כי ״יש לקדם את הטכנולוגיות הללו ברחבי העולם, במיוחד במדינות מתפתחות, ולהימנע משימוש ברעה – לרבות באמצעות מעשי תוקפנות, סחיטה, הפחדה, שימוש בכוח והתערבות בנושאים שהנם בתחום השיפוט הפנימי של כל מדינה״.
וירוס הסטוקסנט עלה לראשונה לכותרות בשנת 2020, לאחר שתקף את מערכות הבקרה של הצנטריפוגות במתקן הגרעיני בנתאנז, על ידי ניצול חולשה במערכת ״חלונות״. פרסומים זרים מייחסים את המתקפה לארה״ב ולישראל, וכן מדווחים על עליית מדרגה במלחמת הסייבר בין ישראל לאיראן בשנה האחרונה. כך, למשל, לאיראן מיוחסת המתקפה על מערך המים ועל חברת עמיטל בשנה שעברה, ולאחרונה על הקמעונית H&M – וגם לישראל מיוחסים מבצעי סייבר בשטח האיראני, כגון מתקפות על נמלים ועל אתרי גרעין (כולל מתקפה נוספת בנתאנז לפני כחודשיים וחצי).
הדיון הפתוח, שנערך שלשום באופן מקוון, הוא הראשון אי פעם שערכה מועצת הביטחון של האו״ם בנושא שמירה על שלום וביטחון בעידן הסייבר. הנציגה העליונה של האו״ם לענייני פירוק נשק, איזומי נקמיסטו, הצביעה על זינוק דרמטי בשנים האחרונות של אירועי סייבר זדוניים – מקמפיינים של דיסאינפורמציה ועד לשיבוש רשתות ופגיעה בתשתיות קריטיות כגון מוסדות בריאות ופיננסים ומתקני אנרגיה.
