דו״ח מבקר המדינה חושף: כשלים בטיפול בהצפות בבסיס חצור של חיל האוויר 

עלות הנזק בבסיס חצור ב2020 עלתה כ-42 מליוני ש״ח. הצפות באותו בסיס היו גם בשנים 2012 - 2013, 2014 - 2015 ו-2019 ואף קודם לכן. ״יצוין כי בדוחות הווח"קים ובתחקירים הייתה התייחסות לסטייה של חה"א מהנהלים ומההמלצות שניתנו בעקבות ממצאי התחקירים הקודמים״, מוסיף מבקר המדינה 

המקור: מצגת משרד החקלאות

מהדו״ח של מבקר המדינה עולה תמונה קשה של העדר למידה ארגונית בבסיס חיל האוויר בחצור. אם בארזים נפלה שלהבת: מדובר בחיל הכי איכותי של צה״ל. ולא רק שחיל האוויר אינו לומד מטעויות עבר בהקשר זה, הוא גם לא ממש שם על דו״חות קודמים של מבקר המדינה. נקווה שבתחקירים מבצעיים המצב שונה. 

לא פעם ראשונה

בדו״ח, עושה מבקר המדינה השוואה בין אירועי הצפות בשנים 1991, 2013, 2014 ו-2020. בין היתר, ״לא קיימות תוכניות אב לניקוז שטח הבסיס וסביבתו ומדיניות תחזוקה של הנחלים הסמוכים לו. אשר להצפות בשנים 2013 ו-2020 נמצא כי ההוראות שבתוכניות שהכין חה"א לא יושמו במלואן.״ 

עוד. ״הנהלים להיערכותן של היחידות בבסיס להתמודדות עם הצפות ולמניעה או הקטנה של הנזקים בעקבותיהן היו חסרים או לא מתאימים | היעדר מנגנון להתראה מוקדמת מפני הצפות, לניטור גובה הנחלים ולחיזוי כמות המשקעים | המשאבות לשאיבת עודפי מי נגר לא נתנו מענה לכמויות המים שהצטברו בבסיס | עליית מפלס המים בנחל מעל לגובה מפלס תעלות הניקוז בבסיס הביאה לזרימה חוזרת לתוך הבסיס ולהצפתו. נוסף על כך, בשנת 2020 היה תזמון שגוי של הפעלת הגיליוטינות. 

״ההתנהלות של גורמי הפיקוד שלא בהתאם לנוהלי חה"א, הביאה בין היתר להערכת מצב שאינה מיטבית ולנקיטת פעולה מאוחרת או לא יעילה להתמודדות עם הצפות ולהקטנת נזקיהן | ליקויים בתחזוקת תעלות הניקוז בבסיס | ההיכרות של גורמים רלוונטיים בבסיס עם המאפיינים של אירועי שיטפונות, סכנותיהם והשפעותיהם על הבסיס, כולל הנקודות המועדות להצפה, הייתה חסרה.״ 

עלות הנזק באירוע של 2020 בבסיס חצור הוערכה על ידי חיל האוויר ב-42 מליוני ש״ח. דרך אגב, הגורמים הפיקודיים של הבסיס שהיו אחראים למחדל, לא שילמו מחיר בקריירה הצבאית שלהם. 

״במסמכי חה"א מתועדות לפחות שבע הצפות גדולות שאירעו בבסיס. ההצפות אירעו בחורפים של השנים 1979 - 1980, 1986 - 1987, 1991 - 1992, 1996 - 1997, 2012 - 2013, 2014 - 2015 ו-2019 - 2020. ההצפות פגעו לעיתים בתפקוד הבסיס ויחידותיו וגרמו להשבתת מסלולים ולפגיעה במתקנים רגישים, בתשתיות ובציוד צבאי, לרבות מטוסים (להלן - ירידה בפעילות). ההצפה האחרונה, בשנת 2020, שבה הוצפו מסלולי המראה ודת"קים, וניזוקו מטוסי קרב, הביאה לירידה בפעילות בבסיס, על כל המשתמע מכך״, כותב המבקר. 

״ממסמכי חיל האוויר עולה כי בהצפה של שנת 2020 הוצפו שמונה מטוסים שהושארו בדת"קים. בחמישה מהמטוסים הגיע רום המים לגובה כונס האוויר בחלק התחתון של המטוס, ובשלושה מטוסים אחרים הגיע מפלס המים לגובה כנפי המטוסים וגרם נזק למנועים.״

לא לומדים 

״חה"א הכין "נוהל הצפה ומוכנות להצפה", להיערכות לאירועי הצפה בבסיס חצור ולהתמודדות עימם. הנוהל עודכן מדי פעם בפעם, ובין היתר לאחר ההצפה בשנת 2020. בעקבות ההצפות בשנים 1991 ו-2013, הקים חה"א ועדות חקירה פנימיות לבדיקתן (להלן - וח"קים)״, כותב המבקר. 

״אשר להצפה בשנת 2014, התקיים תחקיר בראשות מפקד הבסיס בעניין (להלן - תחקיר 2014), ובשנת 2020 התקיים תחקיר מומחים (להלן - תחקיר 2020). הווח"קים והתחקירים בחנו בין היתר את התאמת דרך פעולתו של חה"א להוראות הנוהל ואת התאמתן של ההוראות לאירועי הצפה. בלוח 20 שלהלן פירוט של עיקר ממצאי הווח"קים, התחקירים וההמלצות בעקבותיהם.״

חשבתם שחיל אוויר מיישם לקחים? לומד מטעויות? ובכן, תחשבו שוב. ״יצוין כי בדוחות הווח"קים ובתחקירים הייתה התייחסות לסטייה של חה"א מהנהלים ומההמלצות שניתנו בעקבות ממצאי התחקירים הקודמים, שנועדו להקטין את הנזקים הפוטנציאלים, כמפורט להלן״, כותב המבקר.

״בדוח וח"ק לגבי ההצפה בשנת 2013 צוין כי היה כשל במימוש הנהלים הקיימים, וכי היה ניתן לצמצם את הפגיעה באמצעי הלחימה. בתחקיר 2014 נקבע כי יש תהליכים שלא בוצעו, אף שהלקחים שהופקו בתחקירים הקודמים חייבו את ביצועם. בתחקיר 2020 נקבע כי ההמלצות של וח"ק 2013 בנושא הטיפול בנחלים ובנושא חיזוי ההצפות לא יושמו, כי מפקדי הבסיס לא הכירו את תחקיר 2014 ומסקנותיו.  

״וכי ההמלצות בעקבות תחקיר זה לא הוטמעו. בתחקירי חה"א לגבי אירועי ההצפה בשנת 2020 נקבע כי בהיערכות ובתפעול נכון של הבסיס היה ניתן להפחית במידה ניכרת את הנזק לאמצעי הלחימה וכן להפחית את הנזק לתשתיות.״

כמה יעלה לנו האזרחים לתקן את הליקויים בבסיס חצור? 

ובכן, ״עלות יישומה של תוכנית רשות ניקוז שורק לכיש מיוני 2019 להגנה על הבסיס, נאמדת בכ-160 - 200 מיליון ש"ח, אך במועד סיום הביקורת בשנת 2021 עדיין לא הוקצה תקציב למימונה, ולא נקבע לוח זמנים ליישומה״, כך לפי דו״ח המבקר. לזה כאמור תוסיפו את עלות הנזק המצטברת מכל האירועים הקודמים בבסיס. 

תגובת צה״ל

 

״צה"ל מודה למבקר המדינה על הדו״ח שבוצע בנושא, במטרה לקדם את הטיפול למניעת אירועים מסוג זה בעתיד, ופועל למימוש מסקנותיו. בחיל האוויר התקיים תחקיר מעמיק, אשר הוצג לרמטכ״ל, ממנו הופקו הלקחים הנדרשים ובוצעו מגוון פעולות לטיפול בתשתיות הבסיס ובנחלים בסביבתו כדי לנסות למנוע אירועים דומים בעתיד. צה"ל פעל בשיתוף פעולה מלא עם המבקר, והעביר את אשר למד מהתחקיר המקצועי שבוצע בחיל האוויר, לסיוע בגיבוש המסקנות. 

״בנוסף, נכתבה תכנית עבודה שנתית במסגרתה חודדו הנהלים שמטרתם היערכות נכונה לצמצום הפגיעה בתשתיות ובציוד. כמו כן, נכתבה פקודה חיילית להתמודדות עם אירועים מסוג זה הכוללת מדרגות הפעלה חייליות. חיל האוויר פעל ופועל בשיתוף משרד הביטחון ורשות הניקוז במשרד להגנת הסביבה, לקידום מימוש תכנית עבודה לצורך הסדרת זרימת הנחלים אשר מהווים את מקור הבעיה באזור. 

״תוכנית זו, המהווה את המענה העיקרי לפתרון, קיימת, ונדרש לממשה ע״י הגופים האמונים על הנושא במדינה. נדגיש כי חיל האוויר מממש ומבצע מגוון רחב של פעולות לצמצום הנזקים על פי סדרי העדיפויות והתקציב הנתון בתחומי הבסיס על פי סמכותו ובהתאם לחוק. אך כל עוד לא יתבצע טיפול רוחבי באחריות כלל הגורמים למימוש התוכנית הכוללת בתשתיות מחוץ לשטח הבסיס, אירועי הצפה שמקורם מחוץ לבסיס עלולים להתרחש.״

אולי יעניין אותך גם