דעה | אין פרות קדושות: חילופי רוה״מ וראש המוסד מוכיחים שלכל אחד יש מחליף
אם חשבתם שהשמיים יפלו בגלל שהתחלפה ממשלה וראש מוסד, כדאי שתקראו את משל המערה של אפלטון. אלו בסך הכל צללים. גדולים, אבל צללים. במציאות, מדינת ישראל כארגון הוכיחה יכולת רציפות תפקודית טובה. נקווה שבעלי התפקידים החדשים בראש הפירמידה ישאירו אחריהם שדרת ניהול טובה מהם
עמי רוחקס דומבה
| 24/06/2021
עמוס גרשום - לע״מ
חשבתם שהשמיים יפלו בלי בנימין נתניהו ויוסי כהן? הפחידו אתכם שזה סוף המדינה מכיוון איראן? ובכן, בהנחה ואתם קוראים חדשות בחודשיים האחרונים, כנראה שהבנתם שהחיים ממשיכים. ואפילו בלי שתרגישו. נפתלי בנט נכנס ללשכת רוה״מ , דוד ברנע נכנס ללשכת רמס״ד ועוד מעט מישהו חדש יכנס ללשכת ראש השב״כ. לפחות בכל הקשור לביטחון הלאומי של ישראל, אין פרות קדושות. וטוב שכך.
אלו שניסו למכור לציבור שאין להם תחליף, שהם ״הכי טובים״ (ביטוי חסר ערך ללא יכולת השוואה אמפירית), ושבלעדיהם המדינה תחרב, יצאו ממעגל מקבלי ההחלטות, והנה החיים ממשיכים. ושוב, טוב שכך. מערכת הביטחון מראה שהיא מסוגלת לשמר רציפות תפקודית גם כאשר מתחלף רוה״מ וראש מוסד כמעט באותה עת. נכון, הרמטכ״ל, ראש השב״כ ושר הביטחון נשארו, אבל גם אם הם היו מתחלפים, המדינה , כארגון , הייתה ממשיכה. הוכחה קיבלנו בחודשיים האחרונים, כאמור.
אין זה אומר שלא צריך לשפר. פרשת גריסת המסמכים בלשכת רוה״מ כנראה נחקרת (אם יש אמת בדיווח), יאיר לפיד, שר החוץ, התלונן שהממשל הקודם השאיר אחריו משרדים ללא תשתית ניהולית ראויה, וכנראה חילופי השלטון יציפו בקרוב עוד תלונות לגבי הליך העברת השרביט. גם פגישת החפיפה בין נתניהו לבנט ארכה פחות מרכישת כרטיס קולנוע בקופה שאין בה תור, וגם זה לא הפריע ל״מכונה״ להמשיך לעבוד.
אין ספק כי היכולת להחליף שלטון ודרג ניהולי ביטחוני באותה עת, בלי לפגוע כמעט בארגון שנקרא מדינת ישראל, היא עדות לכך שמשהו, בכל זאת, עובד טוב בישראל. למרות כל הביקורת הציבורית. לא מושלם אולי , אבל עובד.
עובדה זו מובילה אותי לטענה הבאה: מי שיוצר בעיני הציבור ׳פרה קדושה׳, קרי, איש ציבור שממתג את עצמו ככזה שלא ניתן להחלפה - פוגע בביטחון הלאומי שלנו. ולא משנה כמה הוא בכיר. מדינת ישראל ושירותי הביטחון שלה, אינם חברה משפחתית של אף אחד. מדובר בארגונים גדולים, חלקם גדולים מאד, שתפקידם לדאוג לחיי השגרה של כמעט 10 מליון איש. כל אחד בחלקתו.
אלו עובדים תחת ההנחה שאנחנו מדינה דמוקרטית. קרי, חילופי אישים בשלטון הן אבן יסוד בתפיסת העבודה של כל ארגון ממשלתי במדינה כזו. החל מלשכת רוה״מ, דרך לשכת רמס״ד, הרמטכ״ל או כל ארגון אחר. לכן, כל איש ציבור, בכיר ככל שיהיה, נדרש לנהוג במלוא הצניעות המחייבת אותו בתפקיד.
כן, הוא אדם חשוב מעצם הפונקציה שהוא ממלא, אך הפונקציה הזו, ניתנת להחלפה בכל רגע נתון. על כל איש ציבור, גם להפנים זאת, וגם לנהוג כך. עליו להכין שדרת ניהול שתירש אותו, כזו שתהיה איכותית לא פחות ממנו. אולי אף יותר.
עליו להנחיל תהליכי עבודה שאינם מבוססים על החלטות ריכוזיות שלו ככל הניתן, כך יהיה ניתן להחליף אותו ברגע, ללא זעזוע לארגון. ועליו לדאוג לשימור המידע והידע, בצורה מסודרת ובטוחה מפני נזקים מכוונים או אקראיים. העברת ידע ומידע על ציר הזמן היא אבן יסוד בכל מדינה וארגון חפצי חיים.
איש ציבור גם צריך, כאמור, לשווק את עצמו כחשוב, אך כבר החלפה לציבור. אם הציבור לא מאמין שחילופי שלטון אפשריים - ישנה סכנה לדמוקרטיה, ומכאן, לביטחון הלאומי. זוהי מעטפת תרבותית, בלתי נראית, שעוטפת את כולנו כמו בסרט המטריקס. התרבות מכתיבה את האמון של הציבור ביכולת ארגון המדינה לשרוד חילופי תפקידים. החל מראש הממשלה, דרך בכירים בעולם הביטחוני, ועד אחרון אנשי המנהל הציבורי.
לא משנה מה שמו, פועלו, או ההילה שהוא צבר (בצדק או שלא) - לכל אחד יש תחליף. זה הבסיס לדמוקרטיה שלנו. לחיים הליברלים שאנו רגילים אליהם. וכל איש ציבור שינהג אחרת, שידע שהוא, במו ידיו, מהווה איום לביטחון הלאומי של ישראל. כי ביטחון זה טמון בתרבות ליברלית ודמוקרטית - כזו המקדשת שינויים פרסונלים בזרועות הממשל. ולא בשום אדם, בכיר ככל שיהיה.
אם חשבתם שהשמיים יפלו בגלל שהתחלפה ממשלה וראש מוסד, כדאי שתקראו את משל המערה של אפלטון. אלו בסך הכל צללים. גדולים, אבל צללים. במציאות, מדינת ישראל כארגון הוכיחה יכולת רציפות תפקודית טובה. נקווה שבעלי התפקידים החדשים בראש הפירמידה ישאירו אחריהם שדרת ניהול טובה מהם
עמוס גרשום - לע״מ
חשבתם שהשמיים יפלו בלי בנימין נתניהו ויוסי כהן? הפחידו אתכם שזה סוף המדינה מכיוון איראן? ובכן, בהנחה ואתם קוראים חדשות בחודשיים האחרונים, כנראה שהבנתם שהחיים ממשיכים. ואפילו בלי שתרגישו. נפתלי בנט נכנס ללשכת רוה״מ , דוד ברנע נכנס ללשכת רמס״ד ועוד מעט מישהו חדש יכנס ללשכת ראש השב״כ. לפחות בכל הקשור לביטחון הלאומי של ישראל, אין פרות קדושות. וטוב שכך.
אלו שניסו למכור לציבור שאין להם תחליף, שהם ״הכי טובים״ (ביטוי חסר ערך ללא יכולת השוואה אמפירית), ושבלעדיהם המדינה תחרב, יצאו ממעגל מקבלי ההחלטות, והנה החיים ממשיכים. ושוב, טוב שכך. מערכת הביטחון מראה שהיא מסוגלת לשמר רציפות תפקודית גם כאשר מתחלף רוה״מ וראש מוסד כמעט באותה עת. נכון, הרמטכ״ל, ראש השב״כ ושר הביטחון נשארו, אבל גם אם הם היו מתחלפים, המדינה , כארגון , הייתה ממשיכה. הוכחה קיבלנו בחודשיים האחרונים, כאמור.
אין זה אומר שלא צריך לשפר. פרשת גריסת המסמכים בלשכת רוה״מ כנראה נחקרת (אם יש אמת בדיווח), יאיר לפיד, שר החוץ, התלונן שהממשל הקודם השאיר אחריו משרדים ללא תשתית ניהולית ראויה, וכנראה חילופי השלטון יציפו בקרוב עוד תלונות לגבי הליך העברת השרביט. גם פגישת החפיפה בין נתניהו לבנט ארכה פחות מרכישת כרטיס קולנוע בקופה שאין בה תור, וגם זה לא הפריע ל״מכונה״ להמשיך לעבוד.
אין ספק כי היכולת להחליף שלטון ודרג ניהולי ביטחוני באותה עת, בלי לפגוע כמעט בארגון שנקרא מדינת ישראל, היא עדות לכך שמשהו, בכל זאת, עובד טוב בישראל. למרות כל הביקורת הציבורית. לא מושלם אולי , אבל עובד.
עובדה זו מובילה אותי לטענה הבאה: מי שיוצר בעיני הציבור ׳פרה קדושה׳, קרי, איש ציבור שממתג את עצמו ככזה שלא ניתן להחלפה - פוגע בביטחון הלאומי שלנו. ולא משנה כמה הוא בכיר. מדינת ישראל ושירותי הביטחון שלה, אינם חברה משפחתית של אף אחד. מדובר בארגונים גדולים, חלקם גדולים מאד, שתפקידם לדאוג לחיי השגרה של כמעט 10 מליון איש. כל אחד בחלקתו.
אלו עובדים תחת ההנחה שאנחנו מדינה דמוקרטית. קרי, חילופי אישים בשלטון הן אבן יסוד בתפיסת העבודה של כל ארגון ממשלתי במדינה כזו. החל מלשכת רוה״מ, דרך לשכת רמס״ד, הרמטכ״ל או כל ארגון אחר. לכן, כל איש ציבור, בכיר ככל שיהיה, נדרש לנהוג במלוא הצניעות המחייבת אותו בתפקיד.
כן, הוא אדם חשוב מעצם הפונקציה שהוא ממלא, אך הפונקציה הזו, ניתנת להחלפה בכל רגע נתון. על כל איש ציבור, גם להפנים זאת, וגם לנהוג כך. עליו להכין שדרת ניהול שתירש אותו, כזו שתהיה איכותית לא פחות ממנו. אולי אף יותר.
עליו להנחיל תהליכי עבודה שאינם מבוססים על החלטות ריכוזיות שלו ככל הניתן, כך יהיה ניתן להחליף אותו ברגע, ללא זעזוע לארגון. ועליו לדאוג לשימור המידע והידע, בצורה מסודרת ובטוחה מפני נזקים מכוונים או אקראיים. העברת ידע ומידע על ציר הזמן היא אבן יסוד בכל מדינה וארגון חפצי חיים.
איש ציבור גם צריך, כאמור, לשווק את עצמו כחשוב, אך כבר החלפה לציבור. אם הציבור לא מאמין שחילופי שלטון אפשריים - ישנה סכנה לדמוקרטיה, ומכאן, לביטחון הלאומי. זוהי מעטפת תרבותית, בלתי נראית, שעוטפת את כולנו כמו בסרט המטריקס. התרבות מכתיבה את האמון של הציבור ביכולת ארגון המדינה לשרוד חילופי תפקידים. החל מראש הממשלה, דרך בכירים בעולם הביטחוני, ועד אחרון אנשי המנהל הציבורי.
לא משנה מה שמו, פועלו, או ההילה שהוא צבר (בצדק או שלא) - לכל אחד יש תחליף. זה הבסיס לדמוקרטיה שלנו. לחיים הליברלים שאנו רגילים אליהם. וכל איש ציבור שינהג אחרת, שידע שהוא, במו ידיו, מהווה איום לביטחון הלאומי של ישראל. כי ביטחון זה טמון בתרבות ליברלית ודמוקרטית - כזו המקדשת שינויים פרסונלים בזרועות הממשל. ולא בשום אדם, בכיר ככל שיהיה.
